לבן-שחור

בעלת הבית שבו גרנו ב-Novi Vinodolski שאלה את ראש המשפחה אם אני אמא שלו.

זה לא כל כך מפתיע,  בעצם.  גם החברות של אמא שלי בדיור המוגן חשבו שהוא הנכד שלה,  ובעבודה שלי בכלל יש מי שקוראים לו 'הבחור'.  בין היתר,  כנראה, משום שאין לו כמעט שיער שיבה,  ולי יש מלאן-ת'אלפות.

ראש המשפחה ענה לה שאני אשתו,  ואז היה לה נורא לא נעים,  אבל אני החלקתי את זה.  והקטנה הזעיפה את גביניה ואמרה לי,  לו היית צובעת שיער ועומדת ישר,  לא היו קורים לך דברים כאלה.

אבל-
I beg to differ .
כי כבר כשהייתי בת חמש,  או פחות,  גערו בי כל הזמן (וללא הועיל): תעמדי ישר!  תעמדי ישר! ובעיקר משום שאני מאמינה שהגיל ניכר באמת בהבעות הפנים והעיניים,  ובניסיון החיים שנחרת בהם, ולא בצבע השיער,  שהוא רק לצורך תפאורה.  ויש מצב שמהבחינה ההיא אני באמת נראית מבוגרת מראש המשפחה,  ואולי גם מבוגרת מגילי,  וצבעי מלחמה לא באמת יעזרו.

או שאולי יש מי שלא ניחנו בטבע חקרני,  והם מסתפקים רק בעיון קצר בצבע השיער  ונחפזים to form an un-learned opinion (אבל למה באנגלית כל הזמן,  עדה ק.)   –   ובכן,  אז שיהיה להם לבריאות, זה הרי לא באמת כל כך משנה.  אפשר אולי לכתוב פוסט מעמיק על השאלה למה אנחנו כל כך פוחדים להיראות בני גילנו,  או מבוגרים מגילנו,  אבל אין לי כוח בשביל זה עכשיו.

*

א-פרופו כוח:
התברר לי היום,  ולא בפעם הראשונה,  שאם אני לא כותבת את הדברים,  אני שוכחת אותם מהר יותר; ניסיתי להיזכר במשהו מטיולנו בספרד לפני שנתיים,  ולא הצלחתי:  אני זוכרת רק את הדברים שעליהם כתבתי.  לכן החלטתי שבקרוב אסכם את טיולי האחרון במחברת,  כדי לא לשכוח הכול.  בזמן הטיול עצמו,  שהיה מאוד אינטנסיבי (כלומר,  תלוי את מי שואלים) ועתיר התרוצצויות,  לא ממש הספקתי ולא היה לי כוח.  אבל עכשיו אתיישב לעשות זאת,  ואעלה חלקים נבחרים גם לבלוג.  אז לא אתאפק מלהוסיף בחוצפתי עוד משהו באנגלית:
Stay tuned .

מודעות פרסומת

30 מחשבות על “לבן-שחור

  1. כי בחברה שלנו האידיאל הוא צעיר, או לפחות נראה צעיר, בלי קשר לכוחות האמיתיים, ואי אפשר לשנות את זה, או לפחות אי אפשר בטווח הקצר. אני הרמתי ידיים (כדי לצבוע את השיער) סביב החתונה של הבן. זה חלק מתרבות, ולו חיינו באירופה (המערבית, מן הסתם) שיער אפור לא היה נראה חריג כל כך. מצד שני, בלונדיניות גם ככה מזדקנות יותר בחן.

    אהבתי

    • אני לא מנסה לשנות, אבל לא השתכנעתי שהכרחי להשתלב במה שלא לגמרי מתאים לי. מסכימה אתך שזה עניין תרבותי, ושמחה שהתרבות מאפשרת לצידה שוליים כלשהם שבתוכם יכולים להתמקם מעופפים כמוני.

      אהבתי

  2. כבר שנים רבות, שאישתי לא צובעת את שיערה. נהגה לצבוע, כמו כולן. לפעמים במספרה, לפעמים בעצמה בבית. בעידודי הנמרץ הפסיקה. מאז השיער שלה שוב חי ונוצץ, עם מראה בריא – למרות השיער המלבין. לפעמים, כשאני רואה זקנה עם שיער שחור משחור, אני אומר לאישתי "נו, וממש לא רואים שהיא זקנה…". תעשייה של שקר, הונאה ודימוי כוזב . שלא לדבר על הבריאות: למטופלות בכימותרפיה אסור לצבוע שיערן. הרופאים יודעים מדוע.

    אהבתי

    • מצא חן בעיניי החלק של העידוד הנמרץ. אבל אני לא בטוחה שכולם מעודדים את בנות זוגם להפסיק לצבוע. כפי שכתבה מניפה למעלה, זה חלק מן התרבות אצלנו: כך מקובל, ומעטות נוהגות בניגוד למקובל.

      אהבתי

      • בטח שזה חלק מהתרבות. ובטח שרוב הגברים מעדיפים אישה עם שיער צבוע ועשוי לתפארת. בעיניי – זו מהות הבעיה. כי הכל חלק מאותה תרבות: מנשים הצובעות שיערן, דרך ביבי ושיערו הצבוע והמוּלחם לגולגלתו – ועד לסנאי המת המוצמד לראשו של נשיא העולם החופשי, אחד, דונאלד טראמפ.
        אף אחד לא מעז ללעוג, מאחורי גבה, על אישה הצובעת שיערה. כי זו הנורמה. אבל צוחקים בעונג כבוש על גברים שתסרוקתם היא בנוסח "הלוואה וחיסכון". אלו, שמסרבים להיכנע לטבע, ומושכים את שיערם ממעלה גבם כדי לכסות קרחתם הנוצצת מתחת לכיסוי הנלעג.
        אני התחלתי להקריח מגיל צעיר. מעולם לא עשיתי דבר כדי להסתיר את קרחתי. אני אוהב את זה, כשאנשים נוטים לקבל את עצמם. גם אם זה אומר, ששיערם מלבין או מקליש. אין אף גבר ששמח על שהוא מקריח, כמו שאין אף אישה ששמחה על שיערה המלבין. אבל ככה הטבע יצר אותנו – וכאלה אנו. ועל נשים, שמוכנות לדחוף שִתלי סיליקון לתוך גופן – לא נדבר הפעם…

        אהבתי

        • מה ששכחתי לומר – וזה חשוב בעיניי – שהעיסוק בנושא כמו שיערו של אדם הוא עיסוק בטפל במקום בעיקר. ביבי מקדיש לשיערו את תשומת הלב המוגזמת הזו – משום שיש לשיער משמעות אלקטוראלית. האופן שבו ביבי "עובר מסך", האופן שבו הוא נתפס כ"לא זקן מדי" – התדמיות האלה שוות קולות בקלפיות. אבוי לנו, שזה מה ששווה קולות בקלפי. הביטי בבן-גוריון ובשיערו – והביטי בביבי. חשבי על המהות: מי היה בן גוריון ומה עשה ומה השיג עבור העם – ועכשיו חישבי על ביבי…
          עצוב.

          אהבתי

  3. אני לא יודעת אם אני פוחדת להראות בת גילי. אני מרגישה בת 48 וזה לא נראה לי מדי מבוגר. השיער שלי התחיל להאפיר. זה לא ממש לבן, יש כמה שערות לבנות אבל הדבר שיותר בולט הוא שהצבע של השערות האחרות נראה דהוי. אז לפני חודשיים בערך ביקשתי מממיע לצבוע לי את השיער. כל בני הבית אמרו שהם לא רואים את ההבדל, ואני התבאסתי מזה שפתאום כל השיער שלי היה בצבע אחיד לגמרי. ידעת את זה? כשצובעים, אם לא עושים גוונים, השיער נהיה אחיד לגמרי ואפילו שזה אותו גוון שלך זה נראה צבוע. לא אהבתי את זה כל כך. אבל עם הזמן והקיץ השמש התחילה לשרוף את השיער ועכשיו דווקא יש גוונים יפים, אבל רואים כבר את הבסיס הדהוי. אני בעיקר רואה אותו אבל הוא פחות מפריע לי כי אני אוהבת את הגוונים. 🙂 אני חושבת שאחד היתרונות של הגיל הוא שאנחנו יכולות לנסות כל מה שבא לנו וזה בסדר.

    עוד לא שואלים אותי אם אני אמא של ממיע אבל שאלו אותי אם הוא יותר צעיר ממני והוא מבוגר ממני בחמש שנים…. שאלו אותי כמה פעמים אם אני סבתא של ליאור, במיוחד כשהיה ממש קטן… כאלו דברים. בעיקר משעשע אותי עכשיו.

    אז להראות בגילי ממש לא מפחיד אותי, אבל הגיל המתקדם כן קצת מעציב אותי, במיוחד מה שמצפה לי בהמשך מעציב אותי כשאני מסתכלת על אמא שלי, הזיקנה חסרת חמלה לאנשים. מעציב אותי התקופות שמסתיימות ואני יודעת שלא ישובו. שמעתי שיר של קולדפליי וחשבתי שהוא אמר משהו שהוא מאוד מדבר אלי (אבל הוא אומר משהו אחר):

    Found myself in trouble
    Thinking about what ain't
    Never gonna be the same
    אני לא יודעת איך אנשים אחרים מתמודדים עם זה, עם זה שדברים מסתיימים והחיים אף פעם לא יהיו כמו שהם היו. מתמקדים בהווה אני מתארת לעצמי. זה מה שאני עושה, אבל זה עצוב כשחושבים על זה.

    אוי, כתבתי לך פוסט שלם בתגובה…. 🙂

    אהבתי

    • בכיף, תכתבי עוד, אני אשמח 🙂

      מבינה בדיוק את כוונתך בעניין התקופות שמסתיימות ולא ישובו. לפני כמה שבועות ראש המשפחה מצא סרטוני וידיאו שבהם צילם את הילדים כשהיו ממש קטנים. צפינו בהם על מסך הטלוויזיה, והם היו נורא חמודים, וראש המשפחה לא הבין למה נעשיתי כל כך עצובה. היה שם עולם שאיננו עוד, ולא ישוב: הילדים הקטנים והמתוקים, ואני בצעירותי (עם שיער שחור משחור), והוריי שאינם, בחצר ביתם שאיננו, ועוד. נפל עליי עצב נורא.

      אהבתי

  4. אם רק היום התברר לך שאם אינך כותבת, חלק מהדברים נשכח, אז מצבך טוב משלי.
    לפעמים אנחנו מעלים זיכרונות מטיולים בחו"ל וחלק גדול מהדברים נשכח ממני לחלוטין, אני בטוחה שממציאים לי לי סיפורים,. שלא לדבר על שמות של מקומות. קשה לי לעשות את השיוך של שם המקום למקום עצמו ולצערי זה כבר קורה לא מעט זמן..
    צבע לשער עשיתי כבר בגיל 38, כשלא עוד לא היה לי שער שיבה, אך הספרית התעקשה "לרענן" את הצבע לקראת אירוע שהייתי מוזמנת אליו ומאז הכל היסטוריה, אין לי ברירה אלא לצבוע, כי אני לא מסוגלת להשאיר חלק משיער צבוע בעוד חלקו האחר צומח לו בלבנבנות מתריסה.
    בעניין הגיל אני רוצה לשתף במקרה שהיה., תמיד נראיתי צעירה לגילי, ומקרה שארע לי בסופרמרקט לפני כשני עשורים. נציגת חברה לקוסמטיקה לשכנע אותי לקנות קרם העשוי משלייה, כל שכנועיה לא הועילו ומשכלו כל הקיצין היא אמרה לי "תסתכלי עם בעלך, הוא נראה צעיר ממך" ואז עניתי לה שבעצם אני בת שישים והיא סתמה את הפה.
    אני בטוחה שיותר לא תעז להשתמש בטריק הזול הזה, מה גם שבעלי מעולם לא נראה צעיר ממני ואני באמת אובייקטיבית, אבל גם אם היה, איך אפשר להגיד דבר כזה?

    אהבתי

  5. בשנים האחרונות צבע השיער הפך לאישיו גם בשבילי. אני עייפה מהשעבוד הזה של צביעה אחת לשלושה שבועות ומצד שני המוסכמות החברתיות מאד משפיעות עלי ואני מפחדת להיראות זקנה מגילי. 42. לפעמים אני סקרנית איך איראה עם שיער לבן אבל לא מספיק בשביל שאעשה עם זה משהו. השכנה שלי שמבוגרת ממני בשני עשורים עשתה את המהלך וזה חתיכת שינוי. ואני מחזיקה מנשים ששמות פס על המוסכמות. ודווקא אצלנו במכללה יש לא מעט נשים שלא צובעות. אולי אני צריכה פשוט להזדקן מספיק.חמותי הפסיקה לצבוע ולמען האמת השיער נראה אחלה. הרבה יותר בריא.

    אהבתי

    • ראיתי שכתבת על זה בבלוג שלך. נראה לי שמה שצריך לקבוע הוא איך את מרגישה עם עצמך, מול דמותך בראי. אין כאן נכון ולא נכון. תמיד אמרתי שאם לא אוהב את מה שאני רואה בראי, אעשה עם זה משהו. בינתיים אני מסתדרת ולא עושה כלום. אולי זה ישתנה מתי שהוא. ונכון, נזכרתי בשתי מורות אצלנו שיש להן שיער שיבה והן נראות ממש יפות עם זה.
      אגב, אמא שלי תמיד שיננה לי: אם תרגישי טוב עם עצמך, תיראי טוב. יש מצב שזה באמת כך.

      אהבתי

  6. הזכרת לי את המדריך שלי לדוקטורט. כשהיה בן 40 נראה כבן שישים. כשהיה בן שישים נראה כבן שישים.כשהיה בן שמונים נראה כבן שישים.

    יש לי תאוריה על אלה שאומרים ועל אלה שאומרים להם לעמוד ישר, אבל זה כבר נושא לפוסט שלם נפרד.

    ראיתי עולם ופעמים אינספור חשבתי – הפעם ארשום. ושוב לא רשמתי ושוב שכחתי,
    ובאלבומיo נותרו התמונות מיותמות – נשכחו התאריכים, נשכחו הכותרות…
    אז אולי דווקא הפעם יצליח לך 🙂

    אהבתי

  7. נושא צבע השיער באמת מאד מאד אינדיווידואלי לטעמי. אני לא מאלה שחושבות שחייבים לצבוע ברגע שמתחיל להאפיר, ומצד שני אני גם לא מהקיצוניים שמתנגדים לכך. כשהתחילו להלבין לי כמה שערות לא הטריד אותי במיוחד (אני אגב גם לא מחפשת קמטים חדשים ולא מתעצבת עליהם) אבל מה שקרה הוא שדווקא הלבנות נראו מסכנות כאלה, הסתלסלו (ושאר השיער חלק) וזה נראה מבולגן….התלבטתי מה לעשות והספר שלי הציע גוונים, והיו כמה שנים שזה עבד יפה. אלא מאי? אחרי שעושים פעמיים-שלוש בשנה גוונים, כל השיער כבר נהיה גוונים, זה כבר לא "פה ושם", והפכתי לבלונדינית עם גוונים – משהו שהרגיש לי זר. נמאס לי, וכשחזרנו מויאטנם הלכתי גם להסתפר קצת וגם לצבוע – לצבע המקורי שלי (פחות או יותר), ומאז אני מתחזקת את זה….עד שיימאס לי. כבר היה לי הכל – אדום, בלונדיני, גוונים, קצר, ארוך, קארה….אפילו תלתלים (פרמננט). שיער זה הכי קל לשנות, ועם קצת סבלנות זה גם הכי קל להתחרט…..
    ועוד משהו – גברים הרבה פעמים נראים צעירים יותר, לא יודעת למה. חצופים 😉
    אני היום נהנית כי בצעירותי תמיד נראיתי צעירה מאד לגילי. הייתי צריכה להראות תעודת זהות ואפילו פנקס חוגר כי לא האמינו שעברתי את ה-18. כשהיו באים או מתקשרים לבעלי מהמילואים היו שואלים אותי אם "אבא בבית" – זה הצחיק אותי אבל משום מה גם פגע בי. רציתי "להיות גדולה". עכשיו זה הפוך ואני שמחה שאני נראית צעירה לגילי.

    אהבתי

    • תודה על המחמאה. אני חייבת להודות שבעיניי זה לא נראה כל כך נהדר – מצד שני זה לא נראה לי נורא עד כדי שאטרח לשנות את זה. אני פשוט מקבלת את מה שהוא עובדת חיים מאוד בסיסית ופשוטה.
      בעניין גברים – מה שמצחיק אותי לא פעם הוא שכשגבר מתחיל להאפיר, זה נחשב תכופות למשהו שמוסיף לו חן. אישה, לעומת זאת, נדרשת להסתיר את אותה תופעה. לא באמת ברור לי למה. אבל השורה התחתונה היא שיעשה כל אחד (וכל אחת) כהבנתו וכהרגשתו: זה הכי בטוח.

      אהבתי

  8. לדעתי זה משחרר לא להתעסק כל כך הרבה ולסמוך על החן הטבעי. העיניים שלך מחייכות ואת זה אי אפשר להגיד על כל אחד. אולי זה חלק מהקבלה. בעיני זה גם אומץ ללכת עם זה מהתחלה ממקום שמקבל את זה שאנחנו מתבגרים ומזדקנים וגם המראה משתנה. ומצד שני זה הרבה יותר קל מהדרך השנייה.

    אהבתי

  9. אני תמיד כותבת יומן בזמן טיולים בחו"ל. כל כך הרבה קורה במהלכם, שאם לא אכתוב, 95% ילך לאיבוד – אפילו שיש תמונות. נכון שכמעט תמיד זה מעייף ואין לי כוח, אבל בסוף משתלם. מקווה שאכן כתבת בסוף!

    אהבתי

    • אכן, סיכמתי לעצמי בשובי את עיקרי הדברים. חלק מהם עוד יעלה גם כאן, השאר יישאר במגירה. נוכחתי לדעת שגם ראש המשפחה, שמצלם הרבה, נזקק לעתים להשלמות ממני כשהוא בוחן את התמונות ועובד עליהן: איפה זה וזה היה, ומתי. את מה שאני כותבת – אני זוכרת, וכך אני יכולה להשלים מידע גם לו.

      אהבתי

  10. אה כן, לצבוע או לא לצבוע, זו שאלה שהתשובה שלי עליה השתנתה מאד עם השנים. כשהייתי ילדה ממש שנאתי את זה שאמא שלי נראתה זקנה – לילדים האחרים בבית הספר היו אמהות שנראו צעירות (גם כי הן באמת היו צעירות יותר, וגם כי הן צבעו שיער) ורק לי היתה אמא עם שיער מלח-פלפל בלתי מטופח, ובגיל טיפש עשרה זה גרם לי מבוכה אדירה. fast forward לגיל שלושים ומשהו, והנה אני צובעת שיער לכסות את האפור – וכמה שנים אחרי כן מצאתי שממש מטריד אותי שאנשים חושבים שאני צעירה יותר ולכן לא לוקחים אותי כל כך ברצינות, ואז הפסקתי. ועכשיו אני בת חמישים וחמש ושמחה מאד להיראות בת חמישים וחמש, כי באמת, מה בדיוק רע בזה? זה טבעי ונורמלי ואני לא רוצה להשתתף במשחק המטופש של "בואו נעשה את עצמנו כאילו כולנו פיטר פן ואף אחד לא מזדקן אף פעם".

    אהבתי

    • שלא לדבר על זה שמתחת לצבע, השיבה נשארת שיבה בכל מקרה (:
      אבל זה עניין תרבותי סבוך. יש מי שמרגישות ששיער שיבה עלול לפגוע אפילו בהצלחתן בעבודה, שאז זה הופך להיות אפילו עניין של פרנסה. למזלי כמורה לא היו לי בעיות כאלה.

      Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s