טרם

פורסם בתאריך על ידי

טֶרֶם
הִפְנַמְתִּי אֶת חוּקֵי הַמִּשְׂחָק
וּכְבָר
הוּא קָרֵב אֶל קִצּוֹ.
עוֹד מְעַט
תִּשָּׁמַע שְׁרִיקַת הַסִּיּוּם
וְאוֹרוֹת הַמִּגְרָשׁ
יִכְבּוּ.
יִשָּׁאֵר
רַק הָרִיק
לְבַדּוֹ.

24 מחשבות על “טרם”

  2. האם הפסימיות הזו היא תוצאה של הסתיו ?
    השיר יפהפה על אף פסימיותו.

    אהבתי

    • הייתי יכולה לטעון שזה בגלל הווירוס הסתווי הראשון שנפל עליי, אבל זה לא יהיה מדויק – כי כתבתי את זה עוד לפניו. אולי כדברי השיר המפורסם, 'זה הסתיו, עם הענן', וכו'. תודה.

      אהבתי

  3. הפוסט הזה כיווץ לי את הבטן ואת הלב. לא יודעת למה אבל הראש הלך ישר לתרחיש הגרוע מכל.
    אז הרגיעי אותי בבקשה וספרי לי שמדובר באמת במשחק או אולי בתקופת החגים או חופשת הקיץ שעומדת להסתיים….🙏

    אהבתי

    • אני יכולה להרגיע ולומר שכרגיל עם טקסטים כאלה, הם לא חדשים ולא מדווחים על שום דבר שקורה בזמן אמת.
      למרות שעכשיו שאת אומרת את זה, העובדה שחופשת הקיץ מתקרבת לסיומה היא אכן מלחיצה (:

      אהבתי

  4. אם הריק יישאר לבדו
    שמא יש לחמול גם עליו
    ככה דימיינתי לי את שירך כצופה נבוכה במשחק כדורסל או רגל , וטרם הבנתי את חוקיו והמגרש הריק נשאר לבדו
    אאבל אחר כד ריחמתי על הריק הנטוש

    אהבתי

    • כאן אני צריכה להודות שלא חשבתי על זה: לא הייתה לי כותרת ועל כן השתמשתי לצורך כך פשוט בשורה הראשונה – כי אם אין כותרת, וורדפרס בדרכיו המעצבנות ממספר את הפוסט על פי חישובים שנהירים רק לו וקובע את המספר בתור כותרת. אבל הרעיון יפה.

      אהבתי

  6. אני בדרך כלל לא מצליחה להבין את כל חוקי המשחק, ותמיד נשאר חלק לא ברור לגמרי. כך גם בסוף סרט, פעמים רבות נשארת בי תחושה שהיו בסרט עוד רבדים שלא ירדתי עד תומם. אז כנראה שלא נורא אם לא מבינים הכל, ולפעמים יש גם צ'אנס למשחק נוסף שאולי נבין בו קצת יותר. כידוע כל ריק מתמלא בסופו של דבר.

    אהבתי

  8. מדהים. בבלוג שלי, השירים ליום ראשון נכתבים בדרך כלל זמן ניכר יחסית לפני שמתפרסמים. אז בדיוק אתמול כשנכנסתי לרשימת הגנוזים הזו לבחור שיר להיום, נתקלתי בשיר דומה במסר ובוודאי באווירה. כמעט לחצתי על כפתור השחרור לפרסום, ואז חשבתי שזה וודאי יחשב לדיכדוך אניגמי עכשווי (כפי שנראה גם בחלק מהתגובות שקיבלת) ושלא משקף באמת את מצב הרוח כרגע. אז גנזתי.
    אבל הפוסט הזה העלה בי הרהור: האם אנחנו מעיזים לשחרר חומרים אניגמים כאלה בזמן אמת?
    ועוד, לא מזמן מישהו כינה אותי "מר נפש" בגלל איזה שיר או שניים כאלה.
    וגם זה העלה בי הרהור, האם מי שכותב שירים כאלה הוא באמת מר נפש? או שזה דרכם של אנשים רעים לפגוע?

    אהבתי

    • השאלה על מה שאנחנו מעיזים ולא מעיזים לפרסם בבלוג היא כבדת-משקל, וכרוכה גם בשאלת האנונימיות (או היעדרה). אני לא הצלחתי לפתור אותה עד היום (אם כי הגעתי לאיזה מודוס-ויונדי).
      לא יודעת אם אני מרת נפש באופן כללי, אבל ברור שיש לי רגעים מרי נפש פה ושם. אפשר לתעד אותם ואפשר לדלג עליהם, אבל זה לא ישנה את העובדה שהם קיימים.

      אהבתי

  10. אז אכתוב שוב: מאוד אוהבת את השיר. וכמובן שכן נשארים דברים (בלוג, זכרונות וכו). אבל ענין הריק לא ברור לי: אם יישאר ריק הרי שנשאר המון. זהו חלל ממש. כמעט מצבה. בתחושה שלי, עם הסתלקותנו, מיד יש מה שממלא את החלל שהתפנה.

    אהבתי

סגור לתגובות.