במקום דיבורים

שוב הוויכוחים האינסופיים סביב העצרת לציון יום השנה לרצח רבין.  אפילו במחנה 'שלי' לא נראה שמצליחים להגיע להסכמה.  מתעניינים יותר בסיסמאות ובמציאת אשמים מאשר בשאלה הבוערת:  אז מה נעשה עכשיו כדי לשפר את מצבנו,  שרחוק כל כך מלהיות מזהיר.

דווקא על רקע זה אהבתי את הפתרון שמצאו השבוע אצלנו במכללה לשאלת אופיו של הטקס לציון יום השנה לרצח.  הטקס שם הוקדש ברובו להצגת פרויקטים חינוכיים שונים שעושים במכללה לצורך קידום החיים המשותפים בה ובסביבתה, כמו גם לצורך עידוד ההקשבה,  ראיית האחר וקבלתו (מגיל צעיר ככל האפשר),  גם אם לא תמיד מסכימים אתו.   הקשר של כל זה ליום כמו יום רבין נראה לי לגמרי ברור ונכון.

למשל,  הסטודנטית הערבייה שעשתה את העבודה המעשית שלה בגן יהודי, סיפרה על השנה שעברה עליה שם.   סיפרו גם על בית ספר שבו לומדים ביחד,  במוצהר ובכוונה,  דתיים וחילוניים,  ועל תוצאות המחקר שבדק את האופן שבו הילדים המתחנכים שם רואים את 'האחר והשונה'.  וגם הדגימו שילוב של נער עם תסמונת דאון בצוות ההדרכה של גן ילדים 'רגיל' (הוא לימד את הילדים ריקוד כלשהו לצלילי מוזיקה מקפיצה,  והרצינות המתוקה שבה הם השתדלו לעקוב אחרי הוראותיו הייתה נוגעת ללב).  ועוד כהנה וכהנה.

הדוברים על הבימה דיברו עברית וערבית,  לסירוגין,  ועל המסך הופיע תרגום לפי הצורך.  היה גם תרגום לשפת הסימנים (מישהו עמד על הבימה ותרגם הכול), אפילו של השיר על הרקמה האנושית האחת שהיא כולנו. יש בתרגום כזה, של שיר דווקא, משהו מרגש שקשה לי להסבירו:  אולי קצב הסימנים, שהולך יד ביד עם המנגינה, תורם לכך.

בקיצור,  במקום להכריז הכרזות ולהפריח סיסמאות ולהתקוטט ולדון באשמה ולהכות על חטא,  פשוט הראו שם מה אפשר לעשות ומה עושים.  שזה לגמרי מרחיב את הדעת,  והלוואי על כולנו.

17 מחשבות על “במקום דיבורים

  1. יפה עשיתם ובאמת ראוי שילמדו מכם כל אלה שממהרים ים לפסול את האחר / בעל הדעה השונה / כל אחד שלא בדיוק כמוני
    נדמה לי שעשו טעות אי אז כשהרצח הנורא הזה קרה, שלא הדגישו יותר כמה נורא זה שנרצח לנו ראש ממשלה, ועוד ע"י אחד מבני עמנו. איזה שבר גדול זה גורם לא כי זה רבין אלא כי זה ראש ממשלה.

    אהבתי

    • בנוגע ל'עשיתם' – לצערי אני לא יכולה לקחת קרדיט על העשייה הזאת, כי אני שם שייכת לסגל המקצועי ומלמדת לשון ובלשנות, ולא שום דבר ששייך לחינוך. אני רק נתקלת מדי פעם במה שעושים שם, ומתרשמת כל פעם מחדש מהיוזמה והרצון הטוב.

      בעניין הרצח, גם לי נראה כך. הדגש צריך להיות על הלקח שגם אם לא מסכימים עם מישהו, זו לא סיבה ולא הצדקה לרצוח אותו. זה נשמע מובן מאליו, אבל מסתבר שלא לכולם זה מובן.

      Liked by 1 person

  2. עשייה חשובה מאד. אכן צריך ללמד ילדים כבר מגיל קטן לקבל את האחר השונה. חבל שאת השחורים לא מקבלים.

    אהבתי

  3. כמו ימים נוספים שעדיין לא מבוססים בדיאנאיי הישראלי, גם ליום הזיכרון לרצח רבין צריך למצוא תוכן וריטואל מתאים. מה שתיארת נשמע לי נפלא.

    אהבתי

  4. הבן סיפר שעצרת הזיכרון לרבין שארגנה השנה אגודת הסטודנטים בפקולטה, הייתה באופן מביש במיוחד מעוטת משתתפים. לדעתי זה משתלב עם הקולות ההולכים ומתגברים לקצוב את ענשו של יגאל אמיר. נראה שאנחנו כעם לא למדנו שום דבר.

    אהבתי

    • אולי. לי נראה שההתקוטטויות הבלתי פוסקות מוציאות לאנשים את החשק להשתתף בטקס. כל מה שנותר ממנו זה הוויכוח על איך שהוא צריך להיראות. נראה לי עדיף שיחשבו על קונספט חדש.

      אהבתי

  5. איזה סיפור נהדר. אני חושבת על זה כבר הרבה זמן, שהעשיה המשותפת, ערבים ויהודים, חילונים ודתיים, ההיכרות שנוצרת והחיבה בין אנשים, היא הסיכוי האמיתי שלנו לשלום, בחוץ ובפנים. חייבים להתערבב, להכיר, ואז השנאה נעלמת מעצמה.

    אהבתי

סגור לתגובות.