צודק אבל חכם

בין לבין יוצא לי לקרוא פה ושם פרק או שניים מגינת בר של מאיר שלו,  העוסק בגינת צמחי הבר שהוא מטפח במסירות.  כל פרק מוקדש ליסוד אחד ממרכיביה (פרחים,  עצים,  כלי עבודה,  מזיקים, נופים ועוד).  מעבר לציורים היפים של רפאלה שיר, אהבתי (בינתיים) גם את הפרקים שקראתי.  יש בהם משהו נינוח ומחויך ומתובל בהרבה חכמת חיים.

בשבוע שעבר הגעתי לפרק על החולד.  הוא היה כל כך משעשע שהתחלתי לצחוק בקול רם אף שהייתי לבדי בחדר (יש בזה משהו מביך למדי,  שהרי הצחוק אמור להיות,  כך נדמה לי,  אירוע חברתי).

לפני כן לא ידעתי כלום על חולדים (אין לי מושג אפילו איך להגות את המילה הזאת). נדמה לי שנתקלתי אי-אז בחולד רק בסיפור על האצבעונית(?) הזעירה והקסומה ששטה על עלה על פני המים.  היה שם איזה עניין עם חולד (נדמה לי) זקן ומרושע שחפץ לשאת אותה לאישה  –  תוכנית מעוררת חלחלה שאינני זוכרת אם יצאה לפועל.

אבל מן הפרק בספרו של שלו (זהירות,  ספויילרים) למדתי שהחולד הוא "יצור מכוער וסומא בגודל של בטטה" שחי מתחת לאדמה,  חופר מנהרות ומחסל שורשים ופקעות של פרחים שהגנן אוהב.  באופן זה הוא הורס צמחים וגינות,  ועל כן יצאו לו מוניטין של אימת הגננים.

מאיר שלו ניהל נגד החולד קרב איתנים שבו הפעיל כל מיני שיטות אלימות והרסניות שפגעו בעיקר בו עצמו ובגינתו.  הוא הפסיד בקרב,  משום שהחולד,  אף שהוא סומא בגודל של בטטה,  הוא חיה חכמה ומנוסה שהצליחה להתחכם לגנן הנלהב ולהתגבר על כל תחבולותיו.

עד שהגנן החליט לוותר.  תחילה הרהר בעצב שבמלחמתו-עתירת-הנזקים נגד החולד, הוא עצמו הפך לבעל חיים מזיק אפילו יותר מיריבו התת-קרקעי.  ואז החליט להעביר את הצמחים בעלי הפקעות לאדניות,  שבפניהן החולד  חסר אונים   –  והניח את נשקו.  וכך הוא מסכם את הפתרון שבחר בו לאחר מלחמותיו הסוערות:

"קמתי,  ויתרתי על צדקתי,  מחלתי על כבודי וכבשתי את נקמתי…  מאז אני והחולד לא נלחמים אלא מנהלים סכסוך…   נכון,  לא מיגרתי,  לא ניצחתי,  והצורר ממשיך בשלו מתחת לאדמה.  אבל אני נהנה מפרחיי שמעליה,  אז מה רע?" (עמ' 50).

כמובן יש מקום לתהות אם שלו מדבר רק על החולד,  או שמא על הדרך הוא גם מביע את דעתו המאופקת על משהו אחר.  או שלא.  מי יודע.

מודעות פרסומת

18 מחשבות על “צודק אבל חכם

  1. רק בני אנוש חושבים שהם חכמים מכולם והנה לנו הוכחה שגם החולד הסומא מצליח להערים עליו ועל תחבולותיו של האדם.

    אהבתי

  2. הספר הזה יושב אצלי על המדף כבר כמה חודשים, ואיכשהו טרם הספיקותי לעיין בו. שמעתי עליו ככה וככה, והככה שלך מוצא כן בעיני יותר 🙂

    אהבתי

  3. החולד חיה עיוורת, כי במחילות האדמה החשוכות לא צריך עיניים,..
    ובמה שנעשה מתחת לאדמה האדם הוא הסומא.
    תודה על הביקורת, נראה לי שאחבב לקרוא ספר זה בלשונו החיננית של מאיר שלו.

    אהבתי

  4. חולד הוא לא חיה מכוערת… אין צורך להעליב.
    בשדות אפשר לראות את תלוליות האדמה שמהן הם מגיחים במרווחים כמעט קבועים, בעיני זה מקסים.
    עשית לי חשק לקרוא את הספר 🙂

    אהבתי

  5. גם אני שמעתי על הספר דעות שונות , אבל אשמח לקרא בו .תודה !
    אני משערת שמאיר שלו התכוון לדברים נוספים בנושא הנ"ל .אפילו בספר הילדים שקראתי יחד עם נכדי : ":רוני ונומי והדֹב יעקב" יש מסרים נוספים לדעתי והרבה חוש הומור .
    ( אגב; לאחרונה שמעתי שספויילר בעברית = קלקלן)

    אהבתי

סגור לתגובות.