תמורות

הבלוג שלי מישראבלוג היה מגובה אצלי על קבצים כבר מזמן.  עכשיו כשקדחת הגיבוי אחזה בכולם נוכח הסגירה הממשמשת ובאה,  וכשהתברר שאפשר להעביר את קובצי הגיבוי מן המחשב לוורדפרס  –  נדבקתי גם אני בהתרגשות הזאת.  לכן פתחתי כאן בוורדפרס בלוג נוסף,  מיוחד לגיבויים,  ניסיתי ונסיתי לגבות עליו את בלוגי הישן מישרא  –  ולא הצלחתי.  כשכבר כמעט נואשתי הפנתה אותי מניפה לבלוג של צ.,  שבו היו הסברים מפורטים מאוד על שיטת העבודה המומלצת (אי אפשר לקשר לשם היום כי האתר של ישרא נעלם,  בשאיפה ישוב מחר).  עקבתי אחר ההוראות עקב בצד אגודל,  ואחרי חריקות ותקלות אחדות זה הצליח לי סוף סוף.  עכשיו יש לי כאן בוורדפרס בלוג נפרד לגיבויי ישרא. אני מניחה שלא תהיה בו הרבה תנועה,  שהרי לא יקרה בו שום דבר חדש,  כי הוא בסך הכול מחסן.  אבל הפונקציה של החיפוש עובדת בו יפה,  כך שאם ארצה לחפש איזה פוסט ישן ומאובק שלי,  אוכל למצוא אותו בקלות על מדף זה או אחר   –   מה שלא יכולתי לעשות כשהכול היה מגובה רק על קבצים.

היות שיש לי אופי חקרני,  ויש שיאמרו דקדקני וטרחני עד מוות,  אני שוברת את ראשי בניסיון להבין מדוע לא הצלחתי לגבות לפני שהגעתי להדרכה ההיא של צ. (ותודה לצ.! ולמניפה!),  הרי עשיתי גם קודם את אותו הדבר.  ההסבר היחיד שעולה בדעתי (לתועלת מי שאולי עוד מתחבט באותן בעיות) הוא שניסיתי כל הזמן לשמור את הקבצים על המחשב שלי לפני העלאתם לוורדפרס  –  וכנראה שמרתי אותם בפורמט לא נכון.  עצתה של צ. הייתה לא לשמור את הקבצים במחשב,  אלא להעבירם לוורדפרס ישירות מתיקיית ההורדות.  יכול להיות שזה ה-catch.  מצד שני ייתכן  –  כפי שהילד שלי הטעים בפניי לא אחת ולא שתיים  –  שכשאני מדברת על ענייני מחשבים אני משתמשת במילים שאני בכלל לא מבינה את פירושן. אז ראו הוזהרתם,  יכול להיות שההסבר שהצעתי זה עתה היה בגדר קשקוש בלבד.

כמעט בלי קשר:
כשהתחלתי לקרוא את הפרק 'עונות' בספר גינת בר של מאיר שלו,  חשבתי שהנה נפלתי על פרק משעמם.  וזאת לדעת:  יש הטוענים שהספר כולו משעמם במקצת  –  כנראה משום שהוא נטול עלילה.  אבל בדרך כלל זה לא מפריע לי.

בקיצור,  בסוף הסתבר שלא רק שהפרק איננו משעמם,  אלא שהוא כולל גם עיסוק בשמות החודשים  –  הלועזיים והעבריים (שגם הם לא עבריים),  ונדרש אפילו לכתובת העתיקה הידועה בכינוי לוח גזר,  מן המאה העשירית לפני הספירה.  מדובר בלוח שנה חקלאי עם שמות (עבריים?) עתיקים של ירחים=חודשים  –  ולחשוב שבמאה העשירית לפני הספירה היו חקלאים כותבי עברית באזור של לטרון בערך,  זו לא מחשבה של מה בכך.  אני תוהה,  ברוח הימים האלה,  אם היה להם בכלל מספיק גשם.  היות שיוצא לי לא פעם להתייחס לכתובת הזאת בשיעורים שונים שלי,  שמחתי למצוא את אזכורה בפרק הזה.

איך שלא יהיה,  בתום הדיון על תמורות העונות,  החודשים והשעות, מגיעה פתאום תפנית,  או שמא רק חצי-תפנית  –   בדמות המשפט היפה ביותר בפרק (זהירות,  ספויילר).  זה קורה ממש בסוף, כששָלו מציין,  במידה רבה של השלמה:  "גם בעוד כמה שנים אזרע [בגינה] חצבים,  אבל כבר לא אראה אותם פורחים" (עמוד 83).

בום.

כי הכול מתחלף:  שעות וחודשים ועונות-שנה ושנים,  חצבים ואנשים,  גינות וגננים  –

וגם בלוגוספירות.

מודעות פרסומת

32 מחשבות על “תמורות

  1. כל הנחלים זורמים אל הים, והים איננו מלא. אני קוראת את מאיר שלו עכשיו לאט לאט, במהלך השבתות, כשאני לא בונה אתר בלוג חדש 😕. מודה שקצת כבד לי, אבל אוהבת את השפה שלו בכל מקרה. העניין של העונות והשנים והתמורות קשור אצלי בשאלות של תפיסת הזמן: האם קווי טלאולוגי שמוביל באופן בלתי נמנע אל האיון הגדול, או מעגלי, ספיראלי, שחוזר על עצמו כל פעם מחדש. ואולי גם וגם.

    אהבתי

  2. חחח אהבתי. קראתי את שליו עד האמצע והשתעממתי והפסקתי ואני חוכך בדעתי אם לחזור אליו וכנראה אעשה זאת.אגלה לך סוד שלא סיפרתי עדיין לאף אחד! (גם אין לי איפה לכתוב את זה בנתיים)
    הייתי שמח כמובן להמשיך לכתוב בישרא וכהכריזו שישרא נסגר היה לי יום אחד שהייתי אובד עצות ומייד אחכ התעשטתי ולא הרגשתי נורא רע. בעיקר כי זו הזדמנות חדשה ואולי מעבר לבלוגיה יותר מצ'וכללת.
    אז זה שהתעקבתי ושיחקתי אותה קפטן על ספינה שמתחילה לטבוע שדואג קודם כל לנוסעים זה אבירי וחביב אבל בסוף בסוף אני לא קפטן ולא נעליים ואיל שישרא חוזר אני תופס סירת הצלה ושט איתה ליבשה לבנות לי בלוג קודם כל. לא צריך להפסיק לכתוב כבר ולא לעשות פוסטי פרידה ב11 לחודש,אפשר לבנות בלוג חדש ולהמשיך בישרא עד הסוף. רק שהחולירות יחזירו את הבית

    אהבתי

  3. בדיוק סיימתי לקרוא לראשונה בחיי את יונה ונער. בחציו הראשון של הספר נהניתי, בחצי השני קצת פחות. את פרחי בר לא הצלחתי לסיים. אולי אשוב אליו ביום מן הימים. במיוחד עכשיו כשאני יודעת על הפרק עם לוח גזר (גם לי יוצא ללמד עליו לפעמים :p ). יופי שהגיבו הצליח. זה מרגיע לחשוב על זה שהחומרים אי שם, בטוחים.

    אהבתי

  4. כשראיתי היום שאין לי דרך לצפות באף אחד מהבלוגים בישרא, נלחצתי, מודה.
    על האופציה שאולי ייפתח מחר אפילו לא חשבתי. אולי כי אני פסימית יותר מהאחרים.
    לא הספקתי לשמור את המיילים של הבלוגרים וגם קבלתי הודעה שלא הצלחתי לפתוח כי זה היה בישרא. אני מניחה שבקשו לברר אם אני רוצה לגבות את הבלוג שלי, אבל לא בטוחה.
    את מאיר שלו אני ממש אוהבת, אבל קשה לי להאמין שאהנה מהספר הספציפי הזה.

    אהבתי

    • יש תגובות, וגם תגובות לתגובות. הכול שם – בראש כל פוסט, מתחת לכותרת (אם יש כותרת), או במקומה: ליד התאריך יש קישור לכל התגובות.

      אהבתי

  5. כבר כמה זמן שאני קוראת ביקורות על גינת בר של מאיר שלו והסקרנות שלי מתעוררת, האם אשרוד את הספר, אם לאו 🙂
    שיחזירו כבר את ישרא למעט שנותר.
    לפחות זו חתיכת קריאת השכמה למתמהמהים.

    אהבתי

    • לא תהיה לך ברירה אלא לקרוא את הספר ולהחליט אם הוא בר-שרידה עבורך או לא (:
      אני לא יכולה להגיד שהוא משעמם – ויש בו משהו, איזה חיוך דק-מן-הדק, שמאוד מדבר אליי. אבל זה באמת לגמרי עניין של טעם.

      אהבתי

  6. הכתיבה שלך על הספר של מאיר שלו מעודדת אותי לקרא אותו ( אולי אקנה לעצמי) , בעצם כבר כתבתי לך את זה פעם 🙂 "יונה ונער" הוזכר לעיל. ראיתי את ההצגה שהיתה מאוד מרגשת
    ( מקווה שישרא ישוב עד סוף החודש כפי שהובטח , חלק לא הספקתי לגבות)

    אהבתי

    • יתרון נוסף של 'גינת בר' הוא העובדה שיש בו ציורים מאוד יפים (שציירה אחותו של מאיר שלו). כך שזה גם כייף להתבונן.

      אהבתי

  7. אוהבת כשאת מספרת על ספרים ומצטטת מתוכם, ואחר כך אני נתקלת בציטוטים האלה כשאני קוראת בעצמי וזה מרגיש לי כמו לחזור הביתה….. 🙃
    אבל ממאיר שלו אפשר לומר שהתייאשתי. התחלתי כמה וכמה מספריו ולא הרחקתי לכת….לא עובד אצלי. משהו פגום (אצלי) בהקשר שלו כנראה.
    שמחה שגיבית לכאן את הבלוג שלך בישרא – ולו רק כדי לחפש פוסטים ישנים…….אוהבת לקרוא יומנים ישנים ולהיזכר פתאום מי הייתי אז…..

    אהבתי

    • נדמה לי שאת הספר הזה אני אוהבת יותר מספרים אחרים שלו שקראתי. זה כמעט כמו לקרוא בלוג שמישהו כותב על התחביב שלו – ואני הרי אוהבת בלוגים.

      Liked by 1 person

  8. שמתי לב שספריו של מאיר שלו הולכים וניהיים משעממים במעט עם הזמן מבחינה עלילתית (לפחות לטעמי או למידת סבלנותי שהולכת ופוחתת). אבל יש משהו בתאורים שלו ובלשונו המשובחת שכובשים אותי.

    אהבתי

    • נדמה לי שקראתי משלו רק שניים: יונה ונער, ושתיים דובים. בשניהם הרגשתי שהעלילות קצת מוזרות, אבל התיאורים והשפה כובשים, כפי שהגדרת זאת. אז עכשיו, שאין עלילה, זה לא ממש מפריע לי.

      אהבתי

  9. הזכרת לי שאני צריכה להיכנס למרתון גיבויים. האל יודע כמה בלוגים פתחתי….
    "גינת בר" לא משעמם כלל לדעתי. הכול שאלה של עד כמה אוהבים טבע.

    אהבתי

  10. לא ידעתי שיש דרך ליצא את הבלוג מישרא לוורדפרס. ישרא חזר לפעול, אשמח לקישור להסבר איך מעבירים את הבלוג (ולא רק מגבים כקבצים מקומיים).
    גם בי נגע גל הנוסטלגיה. אבל אני מרגישה שהבלוג שלם עומד שלם בפני עצמו, עם התחלה וסוף, ואין כל כך מה להוסיף, למרות שזה קצת מדגדג בקצות האצבעות

    אהבתי

  11. לכאורה הצלחתי (לייבא). בפועל לא ראיתי שום דבר.
    יש לי את הכל אצלי. מה שחסר לי באמת הוא הקישורים הפנימיים (לא עובר בגיבוי) והכניסות מהחיפושים בגוגל

    אהבתי

  12. אני לא גאה להגיד שקראתי רק שלו אחד, כשהייתי קטנה, וזכור לי שלא הבנתי הרבה, אבל נהניתי מה"מוזיקה" שבכתיבתו. יש לי שני ספרים שלו ועוד לא התפניתי לקראם ולהתברר אם ישתנה הלחן בעיניי, ואם עדיין יהיה אחד.

    אהבתי

סגור לתגובות.