כדי שאלוהים יבין

בלילות האחרונים אני חולמת הרבה על בנייה,  בניינים,  מסדרונות,  פתחים ומעברים.  זה מוזר למדי,  כי אין לי איזו נטייה ידועה לאדריכלות.  אולי זה קשור למהומה הבלוגוספרית האחרונה  –  סגירת ישרא שמשפיעה על כולנו,  והמעברים לפלטפורמות חדשות שנגרמים בגללה.  בלוגים חדשים מוקמים ונבנים עכשיו כל העת,  והם סוללים את דרכם בשבילֵי הבלוגוספרה.  מטבע הדברים,  זה גורם גם לי לחזור ולהרהר איפה הכי טוב.  זה מסוג השאלות שאין עליהן תשובה ברורה,  מלבד התשובה הרגילה המוכתבת על ידי כוח האינרציה:  הבית הנוכחי,  שעוד מעט ימלאו שלוש שנים למגוריי בו,  איננו נקי ממגרעות  –  אבל הוא בכל זאת בית.

בלי קשר,  ועם ספויילרים:

[אגב,  את עניין הספוילרים אף פעם לא הבנתי.  זה באמת חשוב בנוגע לספרים?  אפילו לספרים נטולי עלילה לחלוטין? לא משנה.]

בפרק 'תפילת הגשם' שבספר גינת בר מטפל מאיר שלו בנושא כאוב במיוחד במקומותינו:  המחסור במים.  דומה שהוא תמיד רלוונטי ואקטואלי,  במיוחד השנה.   הפתרון לבעיה הוא כמובן תפילה, ולמרבה המזל  "בדרך כלל אזרחי ישראל ערים למחסור במים,  וגם מי שאינו דתי מתפלל לגשם" (עמ' 118).

אלא שהתפילה,  אם רוצים שתהיה אפקטיבית,  חייבת להיות מנוסחת כהלכה  –  ומשום כך צריך לפרט בה בדייקנות  "את סוג הגשם הרצוי,  מִשכו ומקומו,  באופן שאלוהים יבין" (עמ' 121).  במקרים שבהם אלוהים אינו נענה לתפילותיו בנידון,  מתוודה שלו שהוא איננו מהסס לפנות גם לזאוס ולבעל,  כי הוא "בעד עקרון התחרות" (עמוד 121).

מה שמזכיר לי את פנייתי שלי לאלוהויות השונות לפני החתונה של הקטנה    –  דווקא לא בהקשר של תפילה לגשם נוכח הבצורת-הגרועה-מזה-ארבעים-שנה-שעליה-הוכרז-לאחרונה,  אלא סתם בבקשה לסדר לנו מזג אוויר נסבל בצהרי יום קיץ.  כי בין כל הכל-יכולים האלה,  יש סיכוי שמי מהם יתרצה ויתנדב לעזור.  ואם לא יועיל,  לא יזיק.

מה אני אוהבת בכל הנ"ל?  שלמרות הציניות המגַחכת שיש בזה,  יש כאן בכל זאת גם איזו אמונה תמימה ונקייה שאפשר לפנות לעזרה ושיש גם סיכוי לקבל אותה מדי פעם.  ושהשמיים לא תמיד ריקים.

ובאמת אחרי שקראתי את הפרק ואהבתי אותו ירד כאן אתמול מבול לא רע.

מודעות פרסומת

19 מחשבות על “כדי שאלוהים יבין

  1. אני יכולה לספר לך שבכל יום שאני יוצאת החוצה אני אומרת תודה לאלוהים וליקום על כל הדברים הנפלאים שאני מקבלת יומיום ומבקשת את כל מה שאני צריכה באותה נק' זמן. קראתי שכאשר הבקשה באה ממקום של אמונה שמה שמבקשים יקרה, זה פשוט קורה ואני יכולה להגיד לך שממש כל פעם שביקשתי מזג אויר טוב (אני לא מסתפקת בסביר) הוא באמת היה כזה אפילו בעיר האפורה פה בגרמניה. אז להזיק זה בטח לא יכול 🙂
    מעבר לזה הייתי בהפרשת חלה (הראשונה בחיי) והרבנית אמרה תמיד תבקשו כי את ראויה, אין מה להתבייש, לבקש ה-כל! אין גבול ולא צריך להיות מאז אני לא מתביישת לבקש יותר ממה שנדמה לי כגובל בחוצפה, למה? כי אני ראויה לכל הטוב הזה, וכולנו 🙂

    אהבתי

    • אם את מצליחה לסדר מזג אוויר טוב באירופה הקרה והמושלגת – אין ספק שהיקום בעדך, ושאת ראויה לכל הטוב הזה 🙂

      אהבתי

  2. אלמלא האמונה אנא אנו באים? זו נקודת האחיזה שלנו באין ברירה .
    מתי שהוא המצב ישתפר והגשם ישוב, עובדה שבמדינות אחרות הוא לא מהסס לרדת.

    אהבתי

  3. אהבתי את עקרון התחרות, ובאמת, אם כבר נפלנו לתפילה לאלוהים, אז מי אמר שאלוהים אחרים לא יעזרו יותר.
    ומאיר שלו צודק, כולנו משוועים לגשם.

    הכי כייף זה להקשיב לגשם היורד, או להביט בו דרך חלון, זה מרחיב את הנשמה.

    אהבתי

  4. ואותי דווקא תפס העניין של הצורך בדיוק ניסוח הבקשה כדי שאלוהים יבין. כאילו, מה? אחרת הוא – הכל יכול, בוחן כליות ולב – עלול לא להבין? מה זה בעצם אומר על איך שהאדם תופס את אלוהים?

    אהבתי

    • זה אומר משהו על החיוך הדק שבו שלו מתבונן בעולם. לדעתו חוני המעגל לא הסביר את עצמו כראוי, ואפילו היה קצת חצוף.

      אהבתי

  5. לא כולם משוועים לגשם…וגם לא לשלג. למעשה, אם יואילו בטובם האלים להעלות את הטמפ מעל האפס אני אהיה מרוצה. מעניינות התגובות שהפוסט הזה הביא, מה שרק מוכיח שכל אחד קורא את השכבה שמתאימה לו. לא בטוחה בקיומה של האמונה התמימה אצל שלו, אבל בהחלט רואה את הציניות

    אהבתי

    • אבל שלו מדבר רק על הישראלים, לא על מי שגרים בארצות קרות וברוכות משקעים. ציניות בהחלט לא חסרה לו, אבל נראה לי שאצל לא מעט חקלאים יש, מעבר לה, גם יסוד מסוים של אמונה. במקרה או שלא נזכרתי בז'אן-דה-פלורט והמשא-ומתן שלו עם אלוהים, אם את זוכרת את הסרט.

      אהבתי

      • נדמה לי שאני זוכרת את הפוסט ההוא (אבל לא את הסרט). ורק שתדעי שעדיין לא שכחתי איך זה לחיות במדינה שחונה, ופעם בכמה זמן כשפול מצחצח שיניים או שוטף כלים אני עוברת לידו ובהיסח הדעת סוגרת את הברז שהשאיר פתוח. לפעמים אני שמה לב רק בדיעבד שאני עושה את זה תוך כדי שאני מזמזמת את הפרסומת ההיא אל-תבזבזו-את-המים-שלנו-שיספיקו-לכולנו. הוא תמיד מחזיר לי מבט המום, ואני מקבלת תזכורת נוספת לטראומות הילדות שלי

        אהבתי

        • ממה שהבנתי, יש אפילו חלקים בארה"ב שסובלים בשנים האחרונות ממחסור בגשמים. החל מקליפורניה וכלה בבוסטון (בוסטון!). משהו לא טוב קורה בכל מיני מקומות, ולפעמים ממש נדמה שפיסת הארץ שלנו כאן הולכת והופכת, בהדרגה ובהתמדה, למדבר. מזכיר לי עוד סרט שמאוד התרשמתי ממנו: Interstellar.
          אני בהחלט יכולה להבין שהרגלי החיסכון עוברים אתך גם למקומות שבהם לא חייבים לחסוך.

          אהבתי

  6. פותר החלומות בגרוש – החלומות שלך של מסדרונות ומבוכים בבניינים מעידים על חיפוש. מה את מחפשת עדה? 🙂

    אהבתי

סגור לתגובות.