חיבה ודמיון

(אזהרת ספוילרים וכו')

ב-גינת בר מצליח מאיר שלו לדמיין שיחות של בעלי חיים,  צמחים ואפילו דוממים.  למשל את הזרעים הטמונים באדמה ומתדיינים ביניהם אם זה הזמן הנכון לנבוט או לא ("אני יכול לשמוע את השיחות החרדות מתחת לפני האדמה:  לנבוט? עכשיו? מישהו שמע במקרה תחזית? לחכות לעוד גשם?  לחכות לשנה הבאה?" [עמ' 194])

כך גם בפרק על הפרוקרסטינציה ועל הלגלוג,  שם הוא מספר איך הציל שני זרעים של רקפות שנפלו ונעלמו מתחת לשולחן הכתיבה שלו,  ואיך הוא יודע שאחרי שיזרע אותם והם ינבטו והרקפות יפרחו,  הוא יוכל לזהות את השתיים האלה שהוא הציל,  והן תודינה לו.

אבל,  כאמור,  אפילו דוממים:  למשל "השיחות של הגרביים שחזרו מנסיעה לחו"ל עם הגרביים שנשארו מונחים במגירה" (עמ' 201).

שלו מסביר את כל זה בכך שאיננו איש מדע,  ומשום כך הוא מרשה לעצמו "לשער לא רק השערות אלא גם רגשות" (עמ' 194).  אבל אני חושבת שזה גם בגלל שיש לו טונות של חיבה ושל דמיון.

כל פרק בספר הזה הוא פנינה,  וכל ערב,  לפני השינה,  אני קוראת פנינה אחת.

21 מחשבות על “חיבה ודמיון

  1. כיף לקרוא כל פעם פרק נחמד.
    אני חושבת שמחקרים מצאו שאכן יש תקשורת בין צמחים.

    אהבתי

  2. לקרוא אותך מצטטת את שלו גורם לי ממש לאהוב את הכתיבה שלו, אפילו להתלהב. מה שלא קורה לי כאשר אני מנסה לקרוא אצלו ישירות. תופעה מוזרה מאד. תודה על כך 🙏

    אהבתי

  3. אני יכולה לדמין את השיחות האלה של הצמחים, אני חוששת שגם אני מאנישה את הצמחים שלי ומדמה שהם חושבים, מתכננים ולפעמים נעלבים וכועסים…
    עכשיו אני בטוחה שאקרא את הספר הזה שלו כשיפול לידי.

    אהבתי

  4. לפני זמן מה קניתי עותק של הספר גינת בר, ואז בבית גיליתי שכבר יש לי אחד, לא ברור לי מאיפה. אז יש לי שני עותקים, ובכל זאת אני לא מצליחה לקרוא אף אחד מהם. לעומת זאת, כמו אמפי, את המובאות שלך ממנו אני מאוד אוהבת. יש בך את היכולת לדלות את הפנינים מתוך הפנינים.

    אהבתי

  5. מזדהה עם כל מילה שלך
    התחלתי לקרא את הספר ( גם אני לא קוראת אותו ברצף) ונהנית מהידע שלו, מהמידע המרתק , מחוש ההומור , ממה ששזור בין השורות
    הספר הושאל מהספריה ואני שוקלת לרכוש אותו לעצמי .

    אהבתי

  6. "כל פרק בספר הזה הוא פנינה, וכל ערב, לפני השינה, אני קוראת פנינה אחת"
    … ואז מביאה כאן את תמצית הפנינים. מכיוון שעבר הרבה זמן מאז שקראתי את הספר, זה נחמד בכל פעם מחדש 🙂

    אהבתי

  7. פנינים של דמיון מפותח. במציאות הצמחים מגיבים לאותות כימיים ופוטואלקטריים וכך הם גם 'מדברים' זה עם זה. הכנתי רשומה מאלפת ארוכה בנושא, לפרסום בבלוג, אבל היא נמחקה בטעות. כשדברים כאלה קורים לי, כבר אין לי יותר חשק לכתוב שנית.

    אהבתי

סגור לתגובות.