הכבשה הילדגרד

אתמול ראיתי בטלוויזיה חלק מתוכנית על סופ"ש חורפי באיסלנד.  נדמה לי שזה היה פרק מסדרה שמשלבת טיולים עם אוכל,  והפעם הגיע תורה של המדינה המוזרה הזאת.

כשתכננו את נסיעתנו בקיץ האחרון,  שבה הזמנו גם את הילדים עב"ל,  חשבנו על איסלנד,  אבל התברר שהתחלנו לחשוב מאוחר מדי   –  כי לצורך מסע כזה צריך להתארגן היטב מראש.  חוץ מזה המרחק לשם קצת מרתיע,  שלא לדבר על המחירים.   בסוף יצא כזכור שנסענו לקרואטיה,  ולא מאוד הצטערתי,  כי המסע בערבות הקרח השוממות מפחיד אותי.  מצד שני,  יש באיסלנד משהו מאוד מסקרן.

הסרט של אתמול תיאר בין היתר את המאכלים האופייניים,  חלקם מוזרים עד אימה.  מי שהגישו את המוזרים הנ"ל התנצלו בטיעון שטעמם פחות גרוע מריחם (!).  שזה דבר מפתיע להגיד כשרוצים לעודד מישהו לאכול,  במיוחד בהתחשב בעובדה שעידן הוויקינגים כבר עבר,  ולא חייבים לאכול כריש מיובש וכו' כדי לשרוד את החורף.

איך שלא יהיה,  הסרט כלל גם ביקור בחווה לגידול כבשים וטעימות מן המעדנים שהופקו מהן.  נדמה לי שגם הטבעונים מתייחסים בסלחנות-מה לשימוש האיסלנדי המופרז במזון מן החי (החל בחמאה וכלה בכבשים),  שהרי איסלנד לא התברכה בהרבה צומח אכיל (מלבד פירות יער מגוונים).   את הכבשים נראה שמגדלים בתנאים נוחים ויפים (עד שאוכלים אותם),  ובמיוחד התרשמתי מן 'הכבשה הוויקינגית הילדגרד',  שאי אפשר היה לי להישאר אדישה אליה ואל שמה המפואר.

האכזבה הגדולה של המטייל בתוכנית הייתה שלאורך כל הסופ"ש הוא לא הצליח לראות את הזוהר הצפוני. על הזוהר הזה אני יודעת מעט בלבד,  אבל נוטה להסכים שזו באמת אכזבה.  מצד שני הגייזר שצולם בהתפרצותו היה באמת מרשים.

הסרט שודר אחר הצוהריים בערוץ אחת ('כאן').  זה מזכיר לי שתם אהרון עשה מסע פרסום קטן בערוץ הזה לפני תחילת השידורים של תוכנית חדשה שלו (שבה טרם צפיתי).  המסע כלל פרסומת מצחיקה שבה הוא פונה אל צופי הערוץ ומסביר להם שאם הם רואים אותו,  פירוש הדבר שהם כבר עברו את גיל שישים (לאמור:  גריאטריים).  משום כך כנראה הוא מדבר אליהם בקול רם, לאט ובהטעמה, וחוזר שוב ושוב על כל פרט (ואפילו מספר להם שהוא 'הבן של אורלי')  –  כדי שיצליחו לשמוע,  להבין,  להפנים ולזכור.

אני מניחה שיש מי שהפרסומת הזאת מרגיזה אותו,  אבל אותי היא נורא מצחיקה,  אף שאני בדיוק בגיל הבעייתי שאליו היא מופנית.  את התוכנית שלו,  כאמור,  עוד לא ראיתי,  אבל בכל פעם שנתקלתי בסרטון הפרסומת עצרתי כדי  לצפות בו עד תומו וצחקתי שוב.

אז איך זה קשור לאיסלנד?  ככה שאני לא אוהבת לנסוע לחו"ל ושונאת להיות תיירת, ונופיה הציוריים והמבודדים של איסלנד מפחידים אותי   –  ולמרות זאת היא מציתה את הדמיון. אז אולי עוד מתי שהוא אגיע אליה.  אולי בפנסיה.

אפילו שקלתי להפסיק לעבוד בשנה הבאה,  כי עייפתי במקצת מכל הטירטורים  –  אבל בינתיים קיבלתי רגליים קרות והודעתי שאני ממשיכה.  איסלנד תיאלץ לחכות.

29 מחשבות על “הכבשה הילדגרד

  1. הייתי באיסלנד וגם אכלתי כריש מיובש. לא טעים לא נורא. רוב האוכל שם הוא מוכר וידידותי. אל תפסידי את המדינה המופלאה הזו ואם את רוצה לשמוע יותר אשמח לספר לך באופן פרטי.

    אהבתי

    • תודה, אם יהיה אקטואלי, אשאל. יש לי גם שני זוגות קרובי משפחה שהיו שם, ומאיש מהם לא שמעתי עליה שום דבר רע, להפך. על הכריש ההוא אפשר, אני מניחה, להתגבר.

      אהבתי

  2. יצא שראיתי לא מזמן סידרת מותחן איסלנדית בשם 'לכודים' (Trapped) ומודה שהתגובה העיקרית שלי לכל השלג והקור הזה בעיירת חוף קטנה שבה הסידרה מתרחשת היתה תמיהה גדולה למה אנשים חיים בתנאים כאלה. אבל מסעות מן הכורסה לא מחייבים את תחושות הקור או את בלוטות הטעם. מספיק הדמיון. הסידרה, אגב, מומלצת.

    אהבתי

    • מן הסתם הם חיים בתנאים האלה מאותה סיבה שאנחנו חיים בתנאים שלנו: זה הבית שלהם, והם קשורים אליו.
      רשמתי לפני את שם הסדרה, אחפש.

      אהבתי

  3. יש בי סקרנות לגבי איסלנד, אולי אעשה גם אני גיחה לשם מתי שהוא. לא יודעת אם אטעם את כל המאכלים המוזרים שטעמם פחות גרוע מריחם (?!?!) אבל מניחה שלא אגווע ברעב גם ככה.
    את הפרסומת של תם אהרון ראיתי גם אני וצחקתי, ותהיתי אם יש מי שנפגע ממנה. לא ממש יצא לי לצפות בערוץ אחד בגלגולו הקודם בשנים האחרונות, ודווקא מאז שהוקם התאגיד יצא לי לראות בו כמה תכניות ממש משובחות. אז אולי מלאו לי עכשיו רק 59 חורפים, אבל גם אני בפוטנציאל הצפייה של התכנית שלו (למרות שמעולם לא צפיתי בה עדיין).
    תהיתי על מה מבוססת ההנחה שאפילו טבעונים לא מתנגדים למאכלים מן החי באיסלנד……..קראת את זה איפה שהוא או שאת מנחשת?

    אהבתי

    • 'לא מתנגדים' זו קצת הגזמה, אבל אולי מגלים הבנת מה. אני מכירה טבעוני אחד שהיה באיסלנד. חיפשתי בבלוג שלו ולא מצאתי, אז אולי קראתי את זה בפייסבוק שלו. משהו על מחסור במזון מן הצומח באיסלנד. אין סיכוי שאמצא את זה עכשיו. ואולי בכלל יתברר שהמצאתי את זה, זה קורה לי לפעמים… אבל גם התוכנית התייחסה לעניין המחסור הזה. אני מניחה שתרבות האוכל בכל אזור מתגבשת בסופו של דבר על פי המצאי.

      Liked by 1 person

  4. אני כל כך רוצה לנסוע לאיסלנד! זה יעד שממש מסקרן אותי, ואולי נתארגן לביקור שם בשנים הקרובות (כמה מראש צריך לתכנן?). חבל שלא ראיתי את הפרק, אבל ערוץ כאן, שאני מאוד אוהבת (על אף שעדיין לא הגעתי לגיל קהל היעד…) די נדיבים בשידורים חוזרים.
    בכלל מרתק אותי לצפות בתכניות על מדינות אחרות. לפני כשבועיים היה פרק של אהרוני וגידי (שאני בד"כ לא רואה) על יפן. אמנם הייתי ביפן, אבל הם ביקרו במקומות שבד"כ תיירים לא מגיעים אליהם, ובכלל זה הסתננו לשוק הדגים שסגור לתיירים, וראו את דגי הטונה הענקיים וכל המסחר שם. הם נסעו גם לשדות של גידולי הווואסאבי. היה פשוט מרתק לראות.

    וברכות על אי הפרישה (אם מתאים לך להתברך בזה).

    אהבתי

    • בדקתי עכשיו בלוח השידורים שלהם: זו סדרה שנקראת 'סופ"ש ארוך', היום יהיה פרק על ברלין. בשעה 15:50. אני מניחה שאפשר למצוא את זה באתר שלהם ולצפות שם בפרקים הקודמים.

      באהרוני וגידי אני צופה לא פעם: הדינמיקה ביניהם מצחיקה אותי. בתוכניות כאלה, אני תמיד נעשית רעבה מאוד.

      מתאים, תודה (:

      אהבתי

  5. אוכל בשבילי הוא טעם ריח ומראה (השילוש הקדוש 🙂 ), אם אחד מאלה לא מתקיים סביר להניח שלא אסכים לטעום את האוכל.
    כמובן שזה גם עניין של הרגל, כי מה יפה בסטייק? התרגלנו לראות בו משהו אסתטי עם הפסים החוצים את גופו.
    גם מראה מושלג משרה עלי דכדוך, שממון לבן. אני בטוחה שאיסלנד יפה אבל אעדיף נופים ירקרקים שופעי מים וחיים, על פניה.

    אהבתי

  6. לאחרונה אני טיילת כורסא דרך ערוץ הטיולים , ככה בשביל לעשות וי שראיתי מקומות שלא בא לי לסבול כשאני מבקרת בהם

    אהבתי

    • הזכרת לי את הספר (והסרט) 'תייר מזדמן'. כורסה הייתה סימן ההיכר של התייר הזה (נדמה לי שאפילו צוירה על העטיפה), שמתייר בלי להיפרד מהרגליו הביתיים.

      אהבתי

  7. עם הקור של איסלנד והצורך בבגדים ונעליים מיוחדים למזג האויר הקיצוני והמחיר הגבוה, כנראה שלא אגיע לשם בעתיד הקרוב.

    אהבתי

    • יש תקופה מסוימת בשנה שבה מזג האוויר סביר למדי. צריך לברר היטב לפני שנוסעים.
      בעיה נוספת היא שזה נורא רחוק: כמעט אמריקה 😦

      אהבתי

  8. מדינה נפלאה איסלנד, אנשים מקסימים, בעונת איסוף העדרים כל התושבים מתגייסים, נופים מונוטוניים אבל מרחיבי דמיון, מעיינות חמים קרחונים, מוזיאון נהדר בעיר הבירה, אוכל לא משהו אבל לא נורא, והכבשים הולכות שם בשלישיות, אהבתי מאוד ומומלץ, בינתיים תיהני גם במקומות אחרים ואולי תחזרי אלינו לציור??

    אהבתי

  9. נראה שאיסלנד שווה ביקור ולו רק בגלל הזרות והמוזרות שלה.
    הרי כל הרעיון בלראות מקומות אחרים, זה הקטע של האחרים…

    למה קיבלת רגליים קרות?
    לי הפנסיה נראית כמו איזה חלום רחוק ומתוק.
    ממש בא לי לצאת לפנסיה ולהתפנות לעשות דברים שאני רוצה. (בתקווה שהפנסיה שלי תאפשר לי לעשות דברים ושלא אצטרך להמשיך לעבוד גם אחרי היציאה לפנסיה)

    אהבתי

    • זאת החלטה מאוד גדולה, להפסיק לעבוד לגמרי. יש בזה משהו מאוד מפתה, אבל גם קצת מפחיד. כי נורא כיף לעסוק רק בתחביבים בלי הלחץ של מחויבויות, אבל צריך להיכנס לשם כך להלך-רוח מיוחד, ואני לא בטוחה שאני כבר שם. עדיין חוששת שיחסר לי משהו בסדר הקבוע והתובעני של היום/השבוע/השנה.

      אהבתי

  10. רק היום סיפרו לי על מישהי, שמתה בגיל המופלג 67 משום שהיא היתה טעימה לחיידק טורף…
    אני דוגל בעמדה, שצריך לצאת לפנסיה מוקדם ככל האפשר – אי אפשר לדעת כמה זמן נזכה ליהנות מההגדרה "גמלאים" – אבל גם ברורים לי כל החששות שמלווים צעד כזה.
    לפני דקות לא רבות הדפסתי מסמכים הקשורים לפרישתה הצפויה של אישתי, בעוד מספר חודשים.
    לאחרונה היא עמדה מול לוח השנה, שתלוי על דלת המקרר – וממש ספרה את מספר הפעמים שהיא תצטרך עוד לנסוע למקום העבודה הזה. יש אנשים שממש-ממש מחכים למועד הפרישה.
    אני לא בא לשכנע אף אחת. ראיתי שקיבלת ברצון את הברכות על אי-הפרישה.
    רק אומר.

    אהבתי

    • אני עדיין אוהבת את העבודה שלי, למרות שיש בה גם דברים שקשים לי. לא בטוחה שהגיע הזמן לעזוב אותה, גם לא בטוחה שיהיה לי כל כך טוב בפנסיה – אז החלטתי שלא בוער.

      אהבתי

      • כשמישהי אומרת "אני עדיין אוהבת את העבודה שלי" – הרי היא נוקטת בטיעון האולטימטיבי.
        שום טיעון שלי לא עומד כנגד מי שמעידה על עצמה, שהיא אוהבת את עבודתה ו/או נהנית ממנה.

        Liked by 1 person

  11. איסלנד נהדרת! יש לי חברה שכבר פרשה לגימלאות ונסעה לטיול באיסלנד כטיול "אחר צבא" הפותח, ונהנתה כל כך!

    אהבתי

  12. משפט לגבי האיסלנדים – למרות התזונה שלהם (ואולי דווקא בגללה) הם במקום הראשון באריכות חיים, לפני היפנים.
    לעת עתה בשבילי הצפיה באיסלנד בערוץ הטיולים הוא יתרון, דווקא בשל החסרון בחוש הטעם והריח 🙂

    אהבתי

    • הם נראים נורא רגועים, למרות שהם חיים על לוע הר געש. יכול להיות שהסכנה המתמדת מכניסה הרבה דברים לפרופורציות יותר נכונות. אולי זה הסוד שלהם לאריכות ימים.

      אהבתי

סגור לתגובות.