פסנתר בתחנת הרכבת

בהמשך לפוסט הקודם:  אחרי שכתבתי אותו נזכרתי שבתחנת הרכבת של מלחה,  שהיא די ריקה כל הזמן כי היא מקושרת לשאר העולם רק על ידי הקו האחד ההוא של בית שמש    –  ובכן,  באולם הגדול והריק שלה ראיתי פתאום שיש פסנתר כנף שחור.  מישהו שעבר שם אפילו ניגן כמה דקות.  לא ראיתי אותו מנגן,  רק שמעתי מקצה אחר של התחנה.   זה היה מאוד מוזר,  אבל אחרי שנתקלתי במקרה בפייסבוק בתמונה של תחנת רכבת אחרת שיש בה פסנתר כנף (שחור),  הבנתי שיש כאן איזה pattern,  וחיפשתי בגוגל ואכן מצאתי שזו יוזמת פסנתרים בתחנות רכבת בכל מיני מקומות בארץ.  שזה נחמד,  גם אם מוזר,  וגם ממש רומנטי.  אני תוהה מאיפה הפסנתרים.

לי בבית יש בסך הכול פסנתר קטן נטול כנף,  שאני קוראת לו פסנתר-קיר.  אבל פסנתר הכנף ההוא בתחנה עשה לי חשק,  והיות שאני עכשיו עדיין בחופש (נניח),  שלפתי את חוברות התווים הישנות והמתפוררות שלי וניסיתי את כוחי בקצת נגינה (בבית,  כמובן;  לא בתחנה).  השתמשתי ליתר ביטחון במה שנקרה 'הפֵּדָל של השכנים',  כלומר ההוא שמעמעם את קולות הנגינה,  כי באמת שאין במה להשוויץ בציבור.  אבל הפסנתר כבר זקוק לכיוון והפדל של השכנים עייף, ויש איזה קליד אחד או שניים שהוא לא מצליח להשתלט עליהם, ולכן הם מרעישים עולמות בין הקלידים השקטים והמעומעמים שמסביבם,  מה שיוצר תערובת מוזרה של שקט עם איים פתאומיים של רעש. איך שלא יהיה, לא מאוד הצטיינתי,  אבל היה נחמד לכחצי שעה,  ושמחתי להיווכח שוב שיש דברים שלא שוכחים.

אחר כך חזרתי לבדוק בחינות, כי יש דברים שלא מומלץ לדחות.

20 מחשבות על “פסנתר בתחנת הרכבת

  1. חבל שאינך ממשיכה לנגן. אולי כדאי לתקן את הפסנתר ולנגן בו מדי פעם…
    יש פסנתר כנף גם בלובי של בית חולים איכילוב אבל לא ראיתי שבמישהו מנגן בו.

    אהבתי

  2. לדעתי בלובי הוא מוקף גדר ואי אפשר *באמת* לנגן בו. פעם בתחנת הרכבת (נדמה לי בבאר שבע) איזה מתוק ניגן את @y heart will go on משל ״טיטאניק״ יצא רק שלשום 🙂 זה היה נחמד ממש!

    אהבתי

  3. מעניין , אני מנסה לדמיין איזו תהודה יש שם
    כשעברנו דירה. לזמנית בשכירות , היה שם פסנתר , ופתאום אחד הסבלים הענקיים ישב אליו וניגן
    זו הייתה חוויה מסוג אחר

    אהבתי

    • זה מזכיר לי את מכווני הפסנתרים: אחרי שהם מפיקים מן הפסנתר שעליו הם עובדים קולות צרצור מייגעים במשך כשעה שעתיים, ולאחר שהם מעריכים שעכשיו הפסנתר בסדר, הם מתיישבים ופורטים עליו בחגיגיות מהירה איזו יצירה רבת רושם, כדי לפצות על כל מה שהושמע קודם. זה תמיד רגע מכונן ומשמח.

      אהבתי

    • חבל שלא התקשרת, היינו מארגנות משהו (גם אני רציתי ולא התקשרתי, במקום זה שכנעתי את עצמי לבדוק מבחנים – מלאכה מייגעת שאני תמיד שמחה למצוא תירוץ לצאת ממנה להפסקה).

      אהבתי

  4. זה ממש נחמד לשים פסנתרים במקומות ציבוריים להנאת הקהל. מקווה שמישהו גם מתחזק אותם.

    אהבתי

  5. גם אני חובבת את הפסנתרים הללו ברחבי תחנות הרכבת , מענג לשמוע מדי פעם נגינה באמצע המולת האנשים , זה מנחם …אז מאז שעשיתי עבודת גמר בבגרות בתיכון לא ממש נגעתי בפסנתר שלי , רק מדי פעם כשהילדים מבקשים…ואפילו פעם התיישבתי ליד אחד כזה בתחנת האוניברסיטה ושרבטתי קצת , – מביך 🙂
    שבוע טוב – מיכל

    אהבתי

    • אני מתה על שרבוטים מכל הסוגים – מצא חן בעיניי שאת קוראת כך גם לנגינה בפסנתר. לפחות ככל שהעניינים נוגעים לי, זה באמת לא יותר משרבוט, אבל, כדרך השרבוטים, זה כיף.
      שבוע טוב גם לך!

      אהבתי

  6. מאד ריגש אותי שהפסנתר בתחנת הרכבת השקטה עשה לך חשק לנגן. יש לי הרגשה שלא תעשי את זה אבל הייתי ממליצה לך להזמין מכוון פסנתרים ולחזור לנגן מידי פעם להנאתך – ובלי להפעיל את הפדל של השכנים! תתפלאי כמה אני נהנית בתור שכנה לשמוע את תרגילי הפסנתר שעושה הילדה של השכנים, והיא לא מוצרט. אבל יש משהו מרומם לב ומנחם בנגינה שבוקעת מחלון של בית של אחרים……..לא יודעת להסביר.

    אהבתי

    • אהבתי את מה שכתבת על הנגינה הבוקעת מחלונות של אחרים. זה נכון בדרך כלל (אם כי אני מכירה גם שכנים שאין להם סבלנות). גם אני אוהבת לשמוע את זה.

      אהבתי

  7. לרכבת ישראל יש פרוייקט הנקרא : "מנגנים בתחנה" , אבל נזכרתי במקרה מצער מהקיץ שעבר שהוזכר בחדשות .
    חיל צה"ל ניגן להנאתו בפסנתר בתחנת הרכבת "מרכז" בבאר שבע נעימות מסרטים מפורסמים. אך כנראה שמנהל התחנה היה פחות מרוצה מהבחירות המוזיקליות של החייל: הוא יצא מחדרו וצעק על החייל בבוטות שיפסיק לנגן. מרכבת ישראל נמסר: "התנהלותו של מנהל התחנה הועברה לבדיקה ולטיפול מנהליו" .
    ואני מקווה שתמשכי לנגן ותהני מהנגינה.

    אהבתי

  8. רעיון מקסים ממש.
    היום שלחתי משוב לבית המלון שהתארחתי בו ובין השאר כתבתי שהיה נחמד אילו היה פסנתר בלובי, להנעים את זמנם של האורחים היושבים באפס מעשה.
    אגב, בארנה (הקניון ז"ל) היה פסנתר כנף לזמן קצר ומדי פעם היה מתיישב מישהו ומנגן. מי טוב ומי פחות. אבל זה היה מראה מלבב ומרנין.
    כשתוקף החיידק של הנגינה זה הכי כיף בעולם. ממליצה לך בחום לא להניח לרגע הזה לחלוף ולשוב לתרגל את הנגינה.

    אהבתי

סגור לתגובות.