כאילו רק בוקר וערב

על המדרכה השטופה באור מוקדם של בוקר:
רק אני והיונים.
הן מהדסות,  פורחות,  נוחתות.
רק אני קשורה בַּעֲבותות לאדמה
ולא אפרח.

*

כְּבָר מִתְאָרְכִים הַצְּלָלִים.
מֵאֲחוֹרֵי עִקּוּל הַדֶּרֶךְ
נֶחְבָּא הַלֹּא-נוֹדָע
שֶהוּא יָדוּעַ.
עַתָּה הָעֵת
לְהָאֵט
לִגְמֹעַ
מֵחֶמְדַּת הָרֶגַע

17 מחשבות על “כאילו רק בוקר וערב

  1. כמה התגעגעתי לשירה שלך עדה…..דווקא מדמיינת אותך פתאום מפתיעה, פורשת כנף ומצטרפת אליהן …

    אהבתי

  2. בשיר הראשון את פותחת באופטימיות מדבקת ומסיימת בתובנות והשלמה עם הגורל ואילו בשיר השני מזדחלות המחשבות הפסימיות ומשתלטות על כל חלקה טובה, אך את נאחזת בציפורניים במה שההווה מציע : היופי נמצא כאן ועכשיו.
    זו הגישה שאנו צריכים לאמץ מגיל צעיר. ליהנות ממה שמציע לנו הטבע, לא להיות עיוורים לפרטים הקטנים הם אלה שימלאו את לבנו שמחה.

    אהבתי

  3. הריתוק לאדמה בעבותות הזכיר לי את טשרניחובסקי:
    "חשה אדמת האסיף בסילוק שמשה…/ ובניתוק עבותות האהבה , בה רותקו / פורסה לו רשת לצודו בחוטי הזהב שתשזור "- (שאול טשרניחובסקי / מעשה במרדכי יוכים).
    גם אם לא התכוונת לעבותות אהבה (הושע יא 4), נדמה לי שהשלמת עם גורלנו כאנשים להשאר על פני הקרקע.

    אהבתי

  4. מאוד יפים, שני השירים. הבחירה במילים "ולא אפרח" מאוד חזקה. זה מעבר ללא אעוף, זה לא אפרח, שלמילה הזו גם פירוש של פריחה ושגשוג.
    אהבתי את הזמן להאט ולגמוע מחמדת הרגע. מאוד נכון.

    אהבתי

סגור לתגובות.