מטפורות או לא להיות

סוף סוף ראיתי אתמול את 'פוקסטרוט' (זהירות,  ספוילרים).

למי שלא זוכר,  זה היה בערך כך:
מירי רגב יצאה נגד הסרט בטענה שהוא מכפיש את חיילי צה"ל ביחסו להם פשע שהם לא באמת ביצעו.
ליאור אשכנזי יצא נגד מירי רגב בטענה שמשום שלא קראה את צ'כוב היא לא מבינה מה זאת מטפורה.
ואני תהיתי איך אפשר לטעון שסיפור על משהו רע שלא באמת קרה יכול להיחשב כאמצעי אומנותי.  אז הסתקרנתי וצפיתי.

אולי באמת אני לא עמוקה מספיק  –  אבל היה לי בעיקר משעמם.  זה סרט איטי וקודר,  יומרני ומסוגנן,  עתיר סמלים ודימויים,  שופע שתיקות דרמתיות, מבטים רבי-משמעות ומוזיקה מדכאת.  המסר העיקרי שלו (כפי שאני הבנתי) הוא שהכיבוש הוא בוץ טובעני שכולנו,  כובשים ונכבשים,  לכודים בתוכו  –  שזה דבר שרבים מאתנו ידעו עוד לפני שחלק מן המעורבים ביצירת הסרט בכלל נולדו.  וכן,  הבוץ הוא מטפורה,  אין להכחיש.

למרבה הצער, הסצנה המפורסמת של הדחפור איננה מטפורה כי אם חלק מן העלילה.  ואני רוצה לקוות שרק לי היא הדהדה את צילומי הדחפורים קוברי הגופות בברגן-בלזן כפי שצולמו על ידי הכוחות הבריטיים ששחררו את המחנה ב-1945   –  ושזה לא הקישור שאליו כיוונו יוצרי הסרט.

יש המון הבדלים ביני לבין מירי רגב:
למשל,  שבניגוד לה,  אני משתדלת לא לדבר על מה שאני לא יודעת.
למשל,  שאני קראתי את צ'כוב,  והיא לא.
ולמשל,  שהיא לא ראתה את הסרט,  ואני כן.

ולמרות כל הנ"ל,  אני מסכימה אתה בדבר אחד:  סצנת הדחפור דווקא כן מציגה את צה"ל כאשם בפשע שהוא לא ביצע  –  והצופה התמים אכן עלול לחשוב שזה דווקא מעשה אמיתי שהיה.

צריך כמובן להודות שהסרט בכללותו אינו מציג את החיילים כרוצחים אכזריים  –  ההפך הוא הנכון.  ואפשר כמובן להתווכח על האופן שבו ראוי להציג בסרטים שמוקרנים גם בחו"ל את מה שצבא ההגנה לישראל עושה.  אפשר אפילו לטעון שהיות שהוא עושה לא פעם גם דברים רעים,  אין טעם להציגו כמי שעסוק רק במעשי חסדים.  אבל לקרוא לסצנה הזאת 'מטפורה' ולקבוע שמירי רגב לא הבינה  –  זאת פשוט חוצפה.

16 מחשבות על “מטפורות או לא להיות

  1. לא ראיתי את הסרט, ולא אוכל לומר מילה עניינית אחת בנושא למעט העובדה שבעולם שבו כולם כל כך צפויים ואפשר לדעת בדיוק מה יגידו בכל נושא בהתאם לעמדות המוקדמות שלהם (והייתי מוסיפה כאן גם בהתאם למקום המגורים, לזהות החברתית והתרבותית ואפילו העדתית והדתית) מאוד נהניתי לקרוא פוסט שלך שמצדיק את מירי רגב בגלל שבדקת וראית ושקלת. מעיד הרבה דברים עליך, וחייך אותי לגמרי.

    Liked by 1 person

    • תודה, ואני שמחה שחייכת. כי יש מעט מאוד יסודות מעוררי חיוך בסרט הזה ובכל הקשור בו, ואולי גם זה אחד מפגמיו: הרצינות התהומית שבה הוא מתייחס לעצמו.

      אהבתי

  2. "סצינת הדחפור" הייתה חלק סוריאליסטי בסרט די סוריאליסטי ואני לא חושב שצופה נבון עלול לחשוב שיש פה משהו מציאותי.

    אהבתי

    • זה סרט סוריאליסטי שמתבונן במציאות במבט די מפוכח, ואני מודעת למוזרות של המשפט הזה. לא התרשמתי שסצנת הדחפור הייתה יותר סוריאליסטית מסצנות אחרות בסרט. מעבר לזה, היות שמדובר בסוריאליזם, יש לאומן אפשרות לבחור (שהרי להלכה הנאמנות לאמת אינה כובלת אותו) – והבחירה שבחרו יוצרי הסרט דווקא בסצנה הזאת איננה מקרית.

      אשר לתבונת הצופים – היות שאני מניחה שיוצרי הסרט מלכתחילה קיוו שיצפה בו גם (ובעיקר?) קהל לא מקומי, יש חשיבות לשאלה באיזה אופן מגישים לו את החומר (בעיקר בסרט שערוך באופן כל כך דידקטי). אני יוצאת מן ההנחה שחלק מן הצופים אפילו אינם יודעים למצוא את ישראל על המפה – קל וחומר לשפוט נכוחה איזה יסוד מן הסיפור הוא סוריאליסטי, ובאיזו מידה. טיוח של הרג (ובעיקר על ידי הטמנתו מתחת לאדמה) הוא לא משהו שהמציאו בפוקסטרוט – הוא עובדה היסטורית מוכרת מהרבה מקומות ומהרבה נקודות זמן. זה לא משהו שאי אפשר להאמין שהיה יכול לקרות. האמת המרה היא שאם רוצים לדון בעוולות הכיבוש, יש מספיק מעשים קשים שאכן נעשו – אין צורך ללכת ולהמציא משהו שלא נעשה.

      בעיניי, אגב, הסצנה החזקה ביותר בסרט היא דווקא זו של האישה הפלסטינית בשמלתה הטובה ובתסרוקתה המשובחת, שנאלצת להניח לגשם לחרב אותן במחסום. בתוך כל הקשקשת המסוגננת של הסרט הזה, זו התמונה שאני אקח אתי – ובעיניי דווקא היא מוכיחה יותר מכל את 'הבוץ של הכיבוש'. חבל שיוצרי הסרט לא מתעניינים באנדרסטייטמנט, הוא היה יכול לעזור להם.

      אהבתי

  3. מירי רגב לא עניינה אותי, וגם לא כל השיח סביב הסרט. לצערי גם הסרט לא עניין אותי, ובנגוד למה שכתבתי קודם – נשארתי לצפות בו עד סופו בשביל לדעת "הכצעקתה". סבלתי מכל רגע, מעודף סיגנון, מעודף שימוש בכבייכול סמלים, מטאפורות או מי יודע מה הם היו. כדי להגיד שהכל בוץ ולא נאמר חרא, לא צריך סרט כזה ודידקטיות והסברים חוזרים ונשנים לאותם דברים כדי שאולי אבין למה התכוון המשורר. הסרט עצבן אותי ולא בגלל המסר או הדעה, עליהם אפשר לדון, אלא בהתנשאות היומרנית שלו, בגודש האמצעים האומנותיים שלו, כאילו חייבים לעשות הכל מהכל וגם להסביר, וזהו. הסצינה של האישה במחסום אכן חזקה ממש. כואבת ממש. מדכאת ממש.

    אהבתי

    • אני יודעת שמירי רגב לא מעניינת אותך, אבל 'ההתנשאות היומרנית' שבצדק הזכרת בתגובתך מתאימה גם לאופן שבו השיבו לה כשביקרה את הסרט: אמרו לה שהיא לא מבינה מה זו מטפורה. מירי רגב רחוקה מאוד מלהיות כוס התה שלי, אבל יש משהו כל כך מתנשא ומרגיז במה שאמרו לה בעניין הזה, שאני מתקשה לעבור עליו לסדר היום.

      אהבתי

  4. כרגיל סיפקת הצצה מפוכחת למשהו שהעלה ויכוח בין רגב למישהו כלשהו וכיון שלא צפיתי בסרט (וכנראה לא אצפה) לא היתה לי דעה כלשהי. תודה שהארת את עיני….

    אהבתי

  5. מירי רגב גם כשהיא צודקת היא מעצבנת
    למה ? כי היא כל כך המונית
    תמיד מעצבן אותי כשהיא צטדקת כי היא יוצרת אנטגוניזם , התנגדות אליה עם ההמוניות והצווחנות שלה
    היא פטפוליסטית ויש עטד פופוליסטים בפוליטיקה אבל היא עברה את נגבול
    אני מעריצה אותך שהיו לל כוחות הנפש לראות את הסרט
    אני רוצה שהסרט יפסיד ( על פי מה שנכתב ונאמר עליו ובו ) ויימחש מהתודעה הציבורית לדיראון עולם

    אהבתי

    • היא באמת מעצבנת, וחבל שהיא לא למדה לשתוק לפעמים. יש מי שטוענים שהיא בעצם מאוד חכמה, אני לא רואה עדות לכך.

      הסרט בינתיים אינו הצלחה גדולה, אבל לא נראה לי שמגיע לו איזה עונש. רק היה נחמד לו אנשים היו מסגלים לעצמם קצת יותר ענווה.

      אהבתי

  6. לא ראיתי את הסרט, גם אין לי שום כוונה לראות אותו. אני מניח, שזה מעמיד אותי קצת ליד מירי רגב…
    בעוונותי, אני לא חושב שצריך ממש לטעום משהו כדי להסיק שהוא חרא. אפשר להסתפק במראה ובריח.
    כן אהבתי את העובדה, שאת יוצאת להגנת מירי רגב. אני שונא את האופן שבו היא מגינה בחירוף נפש על ביבי ושרה. אני שונא את האופן שבו היא מלקקת לו בתחת. אבל לשונה, שכבר נצבעה חוּם, גם משיגה תוצאות: כשביבי נסע לחו"ל – היא מונתה לממלאת מקומו, למרבה הבושה. אז יש דברים רבים במירי רגב, שאני ממש מתעב.
    אבל – ובהחלט יש אבל – יש צדדים שאני מסכים איתה. אני מסכים, שהתרבות המזרחית קופחה בארץ. ל"תזמורת האנדלוסית" מגיעה תמיכה באופן דומה ל"אופרה הישראלית". אין צורך בתמיכה עבור אייל גולן/שרית חדד/עומר אדם. אבל יש לתמוך במי שמייָצר תרבות מזרחית נאותה – וזקוק לתמיכה כספית.
    בעוונותי הרבים, אני גם חושב שהמדינה לא צריכה לתמוך כספית במי שטורח להשמיצה ולהוציא דיבתה רעה. מישהו רוצה להפיק סרט שמשמיץ את חיילי צה"ל? שיתכבד ויכניס את היד לכיסו הפרטי – או שימצא משקיעים פרטיים. לטעמי, זו איננה צנזורה – גם אם מנסים להציגה ככזו. לא אומרים "אוסרים עלייך להפיק סרט/הצגה". כן אומרים "אנחנו מסרבים לממן אותך מכסף ציבורי". זה נשמע לי הגיוני באותו האופן, שבו אני חושב שחנין זועבי לא יכולה להיות גם חברת כנסת וגם לצאת נגד המדינה שאותה היא מייצגת, לכאורה. גם להיות חברת כנסת וגם להשתתף במסע המרמרה? רק בארץ ישראל. בכל מקום אחר היו מעמידים אותה לדין באשמת בגידה – ולא מסתפקים בסילוקה מהכנסת.

    אהבתי

    • סירוב לממן עלול להיות סוג של צנזורה, כי הפקות כאלה עולות הרבה כסף, ובלעדיו הן אבודות. המצוקה התקציבית עלולה להכתיב ליוצרי סרטים – ישירות או בעקיפין – מה מותר ומה אסור להגיד, וזו בדיוק מהותה של צנזורה. מצד שני הסרט המדובר נתמך על ידי הרבה קרנות זרות, כך שאני מניחה שהיה יכול להסתדר גם בלי תמיכה של משרד התרבות. אם זה אכן כך, הרי שהאיומים של מירי רגב היו מיותרים וחסרי שיניים.

      אהבתי

      • ברור שהמצוקה התקציבית יכולה להכתיב תוכן ליוצרי הסרטים. אבל הרי זה בדיוק מה שהמדינה רוצה. השאלה היא האם מותר למדינה, שיהיה לה רצון כזה – והאם מותר למדינה לפעול למען מימוש רצונה.
        לטעמי – מותר לה. המדינה איננה ישו, שחובה עליה להגיש את הלחי השנייה. לתחושתי, מותר לה לסרב לממן תכנים שפוגעים במדינה. להשמיץ את חיילי צה"ל – זו פגיעה במדינה.
        כל אחד מָתווה את הגבול ואת הקו האדום במקום שנראה לו. אכן קיים החשש, שהמדינה תנסה להרחיב את יכולתה לצנזר עוד ועוד. אבל סירוב לממן מופעים/הצגות/סרטים שפוגעים במדינה – נראה לי סירוב לגיטימי. גם אם התוצאה הסופית דומה לתוצאה של הפעלת צנזורה.

        אהבתי

        • כן, בעל המאה הוא בעל הדעה. את זה לא מירי רגב המציאה. אבל בכל זאת רצוי שיהיו למדינה מטרות נוספות מעבר להתגוננות מפני 'פגיעה במדינה': יש במדינה גם פרטים, וגם להם צריך לדאוג.

          אהבתי

  7. לא התכוונתי לראות את הסרט, בזכותך גם לא אצטער על כך.
    למירי יש כשרון לעשות באז, לא אחת היא מדברת ורק אחר כך חושבת. אולי לא יודעת להעריך את ההשלכות של הדברים שיוצאים לה מהפה ובכל זאת מסכימה איתך בזה שלא אחת ממהרים לשפוט אותה.

    אהבתי

    • האמת ששפטו אותה עוד לפני שהספיקה להוציא אפילו הגה מפיה בתחילת הקדנציה שלה. מאז נדמה שהיא רק מתחשבנת ומתנקמת: לגמרי לא התנהגות של מבוגרת אחראית, בטח לא של שרת תרבות. חבל.

      אהבתי

סגור לתגובות.