כמה מילים על טוהר

אז קצת אקטואליה:  מרצ וזנדברג.  הו,  האימה.

היות שאני מגדירה את עצמי פחות או יותר כשמאל-לייט*,  המפלגות שבהן אני מתעניינת במיוחד הן המחנה הציוני (על שלל שמותיה) ומרצ.**  לא מחבבת אף אחת מהן, מתעצבנת בגלל שתיהן,  אבל יכולה לחיות,  אם צריך,  עם כל אחת מהן,  ועדיף בעיניי שבכלל יתאחדו.  בבחירות אני מצביעה עבור אחת מהן,  בדרך כלל הראשונה,  ואחר כך נשבעת שלא אעשה זאת שוב,  ואז מפירה את שבועתי.

לאחרונה נדמה שהמחנה הציוני מתפוגג לגמרי.  לא נשאר שם כבר שום דבר ברור שאני יכולה להתייחס אליו,  ולכן העניין שלי במרצ הולך וגובר.  תמר זנדברג אף פעם לא הייתה כוס התה שלי,  אבל אני יכולה להתגבר על זה.  התפיסה שלה לפיה לא מספיק לשבת בפינה וליילל,  אלא צריך להיכנס לקלחת הרותחת  –  נכונה בעיניי.  מרצ נראית גם עכשיו כמפלגה שפחות או יותר דבקה באיזה קו ברור ועקבי  –  וזה לא דבר שאפשר להגיד על הרבה מפלגות אחרות,  בטח שלא על המחנצ.

אז עכשיו,  אחרי שזנדברג נבחרה להיות ראשת מרצ,  התברר שהיא לא קדושה:  היא התייעצה עם יועץ שידוע בשיטותיו המאוסות  –  ואפילו שיקרה על זה.  הו,  מה יהיה עכשיו. אז עכשיו בוחריה תובעים ממנה להתפטר,  וחלקם לא יירתעו אפילו מלהרוס את המפלגה כולה   –  כאילו שיש לנו עוד חמישים ושתיים מפלגות שמאל אחרות שאפשר לבחור מתוכן.

לפני כמה שנים,  בבלוג הישן,  היה לי ויכוח עם בלוגר מגיב שהגדיר עצמו שמאלני (וראה אותי כנציגת הימין הקיצוני.  לא משנה).  בין השאר הוא טען ש'שמאל פירושו חיפוש האמת'.  זו הייתה הנקודה בוויכוח שבה הערכתי שחבל על הזמן (במובן השלילי של הביטוי).  אבל הבלוגר ההוא לא לבד.  אני מתרשמת ששמאלנים רבים באמת סבורים ששמאל הוא תמצית הצדק,  האמת,  החמלה והטוהר.

לדעתי זה פשוט קשקוש  –  יכולים להיות אנשים הגונים בכל קצות הקשת הפוליטית   –  וגם גנבים ושקרנים באותם קצוות.  ממש כשם שהדת אינה ערובה לכך שכל מאמיניה טהורים,  והטבעונות אינה ערובה לאופיים החומל של כל הדוגלים בה   –  גם השמאל אינו ערובה לטוהר מקיר לקיר:  יש כאלה ויש כאלה.  ויש גם בין לבין. נורא פשוט.

העובדה שתמר זנדברג נבחרה לראשות מרצ לא הגבירה את חיבתי למפלגה הזאת  –  והעובדה שנתפסה בשקר לא גרעה ממנה.  אם מרצ תמשיך להיות המפלגה היחידה שמדברת בקול עקבי שאני יכולה להבין (ואם המחנצ לא יתאושש מן הבחינה הזאת)  –  יש מצב שאתן לה את קולי,  ואשלים עם ההנהגה של תמר זנדברג.

כי הצבעה בבחירות איננה אקט של אהבת עולם:  היא בסך הכול צעד פרקטי.  וחוץ מזה,  צריך שכולם יזכרו:  בביצה יש בוץ.  המגפיים עלולות*** להתלכלך.  זה לא סוף העולם:  אפשר לשטוף אותן ולהמשיך ללכת בהן.  כי פוליטיקה איננה תחרות על טוהר,  אלא מאמץ של מפלגות להשיג עבור בוחריהן את מטרותיהם.

______________

*לא כולם מסכימים אתי.  יש המאשימים אותי בימניות מופלגת.  לבריאות שיהיה  –  אבל בעניין הזה,  דעתי היא זו שקובעת.

**התעניינותי ברשימה המשותפת התפוגגה כבר מזמן,  ולא כאן המקום לפרט שוב למה.  רק אזכיר את מופע האימים של אימן עודה אתמול בערוץ הראשון:  היה שם דיון על הדמוגרפיה,  וברקע הוקרנו צילומים מחדרי-תינוקות.  עודה התגולל על הצילומים הנ"ל בטענה שהם מעידים על גזענות ופחד מערבים.  אבל באמת,  חבר-הכנסת עודה,  אילו צילומים יש להקרין,  לדעתך,  כרקע לעיסוק בסוגיה של אחוזי הילודה?

***עריכה מאוחרת:  מגפיים זה בכלל בלשון זכר.  אז עלולים,  וכו'.  שיהיה.

26 מחשבות על “כמה מילים על טוהר

  1. לא נותר לי אלא להנהן ולהדהד את דבריך. יש משהו באימרה שהשמאל בוחר את מנהיגיו ומיד חותר תחתיהם, ואילו הימין תומך בהם גם אם עלתה באשתם השמיימה.

    אהבתי

  2. אכן אין לשמאל מנדט על חיפוש האמת.

    הבדיחה היא ששמאליים רבים אומרים שאין אמת אחת, כל אחד והאמת שלו וכד' ואז מאשימים הימין בפוסט אמת

    אהבתי

      • אני חונכתי שאדם נאור שייך לשמאל. ואנו אמורים להיות נאורים. כיום איני מאמין יותר בנאורות.

        אהבתי

        • אני מאמינה בנאורות (אם כי לא מתה דווקא על המילה הזאת, יש טובות ממנה), אבל לא חושבת שהיא מתחלקת על פי ימין ושמאל.

          Liked by 1 person

  3. רבים מאלו שמתגוללים על תמר זנדברג ומרץ אף פעם בכלל חא שקלו להצביע מרצ. אלו שמצביעים חד"ש, לא ברורה לי הצדקנות שלהם, כאשר אין מכבדים את הסכם הרוטציה במאוחדת. אלו במפלגת האבודה, בה הסירחון עולה לשמיים כך וכך, ממש אין להם אפילו זכות ציוצ. בשורה התחתונה, אין (לי) באמת אופציות יותר טובות, ולמען האמת, אני מרוצה מהתמהיל הן האנושי והן הרעיוני.

    Liked by 1 person

  4. אני בין הדורשים התפטרות משני טעמים – מרצ לא נמצאת בעמדת השפעה כבר הרבה זמן. כל מה שנותר לנו זו היושרה שלנו. את זה זנדברג לקחה מאיתנו. הטעם השני הוא פרגמטי יותר – לו הייתה מתוודה על עניין קלוגהפט מראש יש להניח שלא הייתה נבחרת לראשות מרצ. זה פחות או יותר שולל את הלגיטימיות שלה כמנהיגת מרצ. ואני גם רוצה להבהיר נקודה שקצת מובלעת בפוסט שלך. זה לא 'להיעזר בשירותי יועץ מהצד השני של המפה הפוליטית'. קלוגהפט הוביל מסע דלגיטימציה של מרצ ושל גופים הקשורים בה ואישים שפועלים במסגרתה, סימן אותם כאויבים ובוגדים, והוציא אותם אל מחוץ למחנה. עם אדם כזה לא עושים עסקים נקודה. העובדה שרץ יום אחרי הבחירות לעיתונות וסיפר על כך מראה שכוונתו לא הייתה נקייה מראש. זנדברג צריכה לשלם על זה. שתיקח קצת הפסקה, תבין מה עשתה, ותחזור עוד כמה שנים לאחר שהסיקה מסקנות ושילמה את המחיר. לא עניין של 'אהבת עולם'. פשוט עניין של דרישות מינימליות ליושרה ממנהיגת המפלגה שאני מצביע בעדה. זה שאחרים מצביעים עבור מי שמבטיח להם בקריצה שלא היה כלום ולא יהיה כלום זו בעייה שלהם. לי יש דרישות אחרות מהמנהיגים שלי.

    Liked by 1 person

    • בוא נתחיל בסיכום הדברים שאנחנו מסכימים עליהם: יושרה זה טוב – ומה שזנדברג עשתה זה רע, מכל הבחינות.

      בעניין הפרגמטי: אני חוששת שהטהרנות הזאת, לא רק שלא תועיל למרצ, אלא אף תזיק לה, וזה עלול להתבטא במספר המנדטים שהיא תקבל.

      בעניין היושרה: יושרה זה מצוין ומומלץ, אבל זה לא מספיק כדי להשפיע על חקיקה בפרלמנט. לצורך כך צריך מנדטים, וראה מה שכתבתי כאן לעיל בעניין הפרגמטי. מפלגות אמורות לרצות להשפיע, ולא להסתפק בנפנוף במידותיהן הטובות.

      בעניין 'ראה מה שכתבתי לעיל': הכאילו-ציטוט שציטטת אותי אינו נכון. לא כתבתי 'להיעזר בשירותי יועץ מהצד השני של המפה הפוליטית', אלא 'התייעצה עם יועץ שידוע בשיטותיו המאוסות'. נדמה לי שהמילה 'מאוסות' מכסה את 'הנקודה שקצת מובלעת' (לכאורה) בפוסט שלי.

      בעניין השיטות המאוסות: לגמרי מאוסות, כולל מה שמסתמן כתקיעת הסכין בגב בריאיון שגילה הכול. אבל הטיעון של שמאלנים לא מעטים כאילו הם הם נרדפים עד צוואר ומועמדים לכליאה במחנות ריכוז הוא בכל זאת קצת מוגזם.

      אהבתי

      • לא יודע לגבי כליאה במחנות ריכוז, אבל אם ראית את הסרטון שבו מוצגים מחבלים, ולאחר מכן מוצגים אנשי 'בצלם' והקרן החדשה כמי שמסייעים להם, ונקרא 'להוציאם אל מחוץ לחוק' אני בספק אם 'שיטות מאוסות' לגמרי מעביר את התחושה. זנדברג היא המנהיגה של המפלגה של האנשים שהסרטון הזה מתייחס אליהם. היא לא הייתה צריכה לענות לטלפון של קלוגהפט, וודאי שלא להרים טלפון בעצמה. ומה את היית עושה לאנשים המופיעים בסרטון לו היה הסרטון אכן משכנע אותך? כליאה במחנות ריכוז? לא נראה ממש קיצוני אם מקבלים את הטיעון של הסירטון. מצרף שוב כשירות לציבור. https://www.youtube.com/watch?v=Db1HfxcPGZE

        אהבתי

        • אני תמהה על עצם השאלה. התשובה היא שלא הייתי עושה כלום, משום שאינני מנהלת את חיי על פי מה שנאמר בסרטוני פרסומת – לא של אבקת כביסה ולא של 'אם תרצו'.

          את דעתי על קמפיין השתולים תוכל לקרוא בפסקה האחרונה של הפוסט 'נחמות קטנות' בקישור הבא:
          https://odblogiada.wordpress.com/2016/01/28/%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%95%D7%AA/

          תוכל להתבשם גם מן התגובות שם, חלקן מהדהדות בראשי עד היום.

          אהבתי

          • הסתקרנתי, ונדדתי לקרוא את התגובות שם.
            אני חותם על הדברים שאליפל כתב שם. אני חושב, שהוא צודק לחלוטין.
            רק אומר.

            אהבתי

  5. איזה יופי, שוב אני יכול לתמוך בדברייך.
    אז ככה:
    לנגד עיניי עומדת הדוגמה של ציפי לבני עם התפטרותו של אחד, אהוד אולמרט.
    לבני היתה רק צריכה רק להחליק מעדנות לכסא ראש הממשלה. במקום זה, היא החליטה לעשות שריר, לסרב לדרישת המפלגות החרדיות שרצו כסף (אלא מה?…) – וללכת לבחירות. בבחירות היא אמנם ניצחה, רק שנתניהו הפך להיות ראש הממשלה…
    מה שנקרא "עוד נצחון כזה ואבדנו".
    זה היה מאד יפה, שהיא נלחמה על עקרונות ומוסר וצדק – וסירבה להיסחט. אבל הנזק שנגרם למדינה היה עצום. בחוכמה שבדיעבד, היה עדיף לסתום את האף ולשלם. ממקומה על כס ראש הממשלה – ממקום רב השפעה ונוח בהרבה – היתה יכולה לחפש דרכים לצמצם את הסחטנות הדתית.
    עכשיו בואי נעבור, ברשותך, לזנברג. היא מסתמנת כפוליטיקאית מעשית ופרגמטית. היא שואפת להיות בשלטון – שזו, לטעמי, תכונה בסיסית של פוליטיקאי. לשבת באופוזיציה ולאונן על מילים יפות – זה לא פוליטיקאי בדם. אז למרות שאני חושב שמר"צ שבויה בסיסמאות שפג תוקפן ומסרבת להסתכל למציאות בלבן של העיניים – בכל זאת אני מסתכל בחיוב על רצונה של זנדברג להיות חלק מהשלטון. כלומר, ממש להיות בממשלה. להיות שר, ממש כמו שולמית אלוני או יוסי שריד. מוצא חן בעיניי הרעב שלה. מוצא חן בעיניי הגיל שלה. גם המראה שלה מוצא חן בעיניי – ואני חושב שבימינו זה גם חשוב. גולדה מאיר לא היתה נבחרת היום לשום דבר, לא בעידן התקשורתי של היום, עם הפייסבוק והאינסטגרם ושידורי H.D.
    אז כן. זנדברג עשתה טעות גסה בכך ששיקרה. לטעמי, מותר לה להתייעץ עם כל אחד – כולל מי ששירת מפלגות ימין. הוא כנראה עושה עבודה טובה – עובדה שהיא נבחרה ברוב של למעלה מ – 70%. יופי של עבודה. רק שאסור היה לה לשקר. גם בעולם שבו ביבי משקר ללא הרף ובלי למצמץ, גם בעידן שבו דונאלד טראמפ יכול לומר מה שהוא רוצה ועדיין להיבחר ולהיות נשיא ארה"ב – גם בעידן הזה, למצביעי מר"צ עדיין יש דרישות מהמנהיגה שלהם.
    גם אם העובדה שזנדברג שיקרה לא מוצאת חן בעיניי מצביעי מר"צ – עדיין אני חושב, שכדאי להם לסתום את האף ולהצביע עבורה. ריח רע זה דבר אחד – ומעשיוּת זה דבר אחר. צריך לבחור מה עדיף – ודי ברור מה אני הייתי מעדיף, אילו חשבתי להצביע עבור מר"צ. ואני לא. 🙂

    אהבתי

    • האמת היא שגם המפלגות החרדיות מייצגות ציבור, וגם לציבור הזה יש רצונות ומטרות, והרצונות האלה הם חלק מן המשחק הדמוקרטי. דווקא משום כך צריך להיכנס למשחק ולא להעדיף את הישיבה הצודקת בצד: כדי שרצונות הציבורים השונים יקבלו ביטוי מאוזן יותר. ולכן חשוב שלמרץ יהיו יותר מחמישה מנדטים – ומופע הצדקנות הנוכחי עלול להרחיקה מהם.

      זנדברג לא הייתה צריכה לשקר, ולא הייתה צריכה ליפול ברשתו של הדייג הממולח הזה – אבל עכשיו מאוחר מדי לבכות על כך. בניגוד למי שמבטיח שלא יהיה כלום כי לא היה כלום – היא הודתה והתנצלה, גם אם באיחור מסוים. אני מאמינה שיש לה יכולת ללמוד מטעויות.

      אשר לפוסט הנחמות הקטנות – ימים אחדים אחרי פרסומו פרסם אליפל בבלוג שלו פוסט משלו בעניין. אולי תיהנה לקרוא גם אותו, כולל תגובות והכול.

      אהבתי

  6. לא ברור לי למה בכלל הסתבכה בהסתרה ובשקר. יכלה להגיד-כן, אני מתיעצת עם אנשים מכל קצוות המפה הפוליטית כדי להכיר את השטח ולהערך. יתכן שזה דווקא היה נותן לה נקודות. מה שבעייתי זאת ההתנהלות ולא ההתייעצות עצמה. ולכן, נסתום את האף ונמשיך – כי באמת מדובר בפוליטיקה ובצעדים פרקטיים ואין מקום להתייפיפויות נפש. כך שמסכימה בהחלט עם המסקנה שלך.

    אהבתי

    • אני מניחה שהיא שיקרה כי ידעה שתחטוף ביקורת אם תגיד את האמת. מה שמעורר את התמיהה מודע הסתבכה בעניין הזה מלכתחילה. פוליטיקה זה קצת כמו בלוגים: אי אפשר לשמור סודות לאורך זמן, והיא הייתה צריכה לדעת את זה.

      נזכרתי שבשיעור אנגלית בכיתה ו' למדנו את הפתגם הבא:
      Honesty is the best policy
      מצחיק שעבר כל כך הרבה זמן מאז וזה עדיין נכון גם היום 🙂

      אהבתי

  7. כיוון שגדלתי בבית שמאלני וילדי השכנים בבית ימני, לא אחת היינו משתלחים אלה באלה. אפילו לא ידענו למה, אבל כנראה שהשיח הפוליטי בבית חלחל ואצלנו בבית כל הזמן דברו על פוליטיקה. אולי זו אחת מהסיבות שאני מעדיפה לסתום את פי ולא להביע דעה, (גם העובדה שאינני בקיאה בכל הפרטים,) הרי ידוע שאני נמנעת מהקשבה לכל מדורי החדשות כשני עשורים לפחות, אלא שבמדינתו אי אפשר לחיות בבועה והחדשות רודפות אחרינו .וגם משיגות.
    האינפורמציה שאני מקבלת היא חלקית ומאד מושפעת מהאדם מסר אותה.
    ככל שהתבגרתי הצלחתי להתבלבל ואין לי עמדה ברורה וחד משמעית, הכל תלוי מצב. כשאומרים שקמה מפלגת מרכז חדשה יש לי ציפייה שסוף סוף נמצאה המפלגה שמייצגת את מה שאני מאמינה בו ולא הוא.

    אהבתי

    • האמת היא שגם מי שמביעים דעות נחרצות לא בהכרח בקיאים בכל הפרטים, כך שאני באמת מעריכה את הענווה שלך.

      אהבתי

  8. מרצ כבר לא עושה חי את זה כבר כמה מערכות בחירות ועם זנדברג או בלעדיה זה לא ישתנה,הבעיה שכרגע אין לי למי להצביע,לא אצביע למחנ"צ שבראשו עומד גבאי שמבחינתי הוא ימני,אולי ימני לייט אבל הוא מעצבן אותי וכאמור אין כרגע אף אחד שאני יכול לומר בפה מלא שאצביע לו ודאי לא אורלי לוי שאין לה אג'נדה שאני יכול לחיות איתה.אז נמתין בסבלנות

    אהבתי

    • נכון שצריך לחכות ולראות – אבל החשש שלי הוא שלא הרבה ישתנה, וגם כשיגיעו הבחירות לא נדע במי לבחור.

      אהבתי

  9. בשתי הבחירות הקודמות הצבעתי למחנ"צ אבל בבחירות הבאות נראה לי שגם אני אצביע למר"צ כי המחנ"צ נראה לי אבד את הדרך. אבל אם יאיר לפיד והמחנ"צ בתור שתי מפלגות המרכז יחליטו להתאחד, אז אצביע להם פשוט כדי לסלק את הליכוד מהשלטון.

    אהבתי

    • הצרה היא שאני לא רואה שמישהו שם חושב להתאחד. כל אחד רוצה לרוץ לבד – וכל אחד רוצה להיות ראש ממשלה.

      אהבתי

סגור לתגובות.