חֲבָל
שֶאֵינֶנִּי נָהָר
אוֹ נַחַל
אוֹ, לְמִצְעָר,
מַעְיָן.
לוּ רַק יָדַעְתִּי
לִזְרֹם,
יָכֹלְתִּי לַחְרֹד
פָּחוֹת
מִפְּנֵי הַבָּאוֹת
חֲבָל
שֶאֵינֶנִּי נָהָר
אוֹ נַחַל
אוֹ, לְמִצְעָר,
מַעְיָן.
לוּ רַק יָדַעְתִּי
לִזְרֹם,
יָכֹלְתִּי לַחְרֹד
פָּחוֹת
מִפְּנֵי הַבָּאוֹת
אבל להסחף ככה עם כל המים בלי שליטה? לא בטוח שהייתי רוצה:-)
אהבתיאהבתי
🙂
אהבתיאהבתי
יש הרבה מה לומר גם בזכות הסלעים היציבים שבחיינו.
אהבתיאהבתי
צריך איכשהו גם וגם, ובמידה הנכונה.
אהבתיאהבתי
מזדהה עם החרדה
משאירה מקום לתקוָה
אהבתיאהבתי
'לחשוב חיובי', אמר לי האינסטלטור שטיפל באיזו נזילה חמקמקה אצלנו בבית. וזה בדיוק מה שאני לא יודעת לעשות.
אהבתיאהבתי
ושוב אני מזדהה בעניין הנזילה שמסתבר שאצלנו לא היתה כ"כ חמקמקה ( שעון המים שם לב ! )
אני מנסה כל ערב לחשוב מה היה חיובי היום. , לפחות במישור האישי .כן, עדה, זה קשה !
אהבתיאהבתי
נזילות כאלה הן עניין מורט עצבים.
מוזר: הפוסט ישב אצלי בטיוטות הרבה זמן. כמה שעות אחרי שפרסמתי אותו סוף סוף, התברר פתאום שנחל שוצף בנגב זה לא כיף גדול 😦
אהבתיאהבתי
כל כך נכון, איתך בחוסר הזרימה. החרדה באמת נובעת מתקיעות, חוסר יכולת לקחת דברים בקלות.
אהבתיאהבתי
וגם חוסר יכולת לחשוב חשיבה אופטימית (בצד הדאגות, וראי תגובתי למעלה לנ*גה). למרות שאובייקטיבית וסטטיסטית, הסיכוי לרע אינו גדול מן הסיכוי לטוב.
אהבתיאהבתי
מעזה לדמיין שגם הנחל, הנהר או המעיין – לו ניתן היה להאניש אותם – היו מדווחים על חרדה מפני הלא ידוע – אבל הם (בניגוד אלייך) כנראה מסכימים להיות עם החרדה…..וזורמים למרות זאת.
אהבתיאהבתי
זהו, שהם זורמים 🙂
אהבתיLiked by 1 person
ועכשיו פתאום אני קוראת את המילים שלך בהקשר של אסון השיטפוו…כשקראתי עוד לא ידעתי מה קרה. האם משם זה נבע? או בלי קשר. כי בהקשר ההוא המילים מקבלות משמעות אחרת לגמרי…
אהבתיאהבתי
בראש הפוסט, אחרי המילים 'פורסם' בתאריך', מופיע תאריך הפרסום: אם 'מרחפים' מעליו באמצעות העכבר, מופיעה שעת הפרסום: 09:31. כלומר, כחמש שעות *לפני* מה שקרה בנחל צפית. על כן אין שום קשר – מה גם שהפוסט ישב בטיוטות של הבלוג כבר כמה שבועות.
אבל כן, בערבו של אותו יום (וראי למעלה, תגובתי לנ*גה), חשבתי פתאום כמה זה מוזר שדווקא באותו יום. לגמרי מקרה, ובכל זאת מוזר.
אהבתיאהבתי
לאחר כל הטיפים שתקבלי, אם תצליחי להשכיל אני פה בשביל שתנדבי לי גם . 🙂
אהבתיאהבתי
לגמרי. אשמח להפיץ את התורה ברבים – אם רק אצליח להפנים אותה בעצמי.
אהבתיאהבתי
תלגמי מהמים הם מחיי נפשות {}
אהבתיאהבתי
אפשר לנסות (:
אהבתיאהבתי
אני לא חושבת שבארץ שלנו אפשר בכלל לחיות ללא דאגה וחרדה…
אהבתיאהבתי
בעצם – בשום מקום. זה לא עולם שָלֵו.
אהבתיאהבתי
מכיון שכתבת זאת לפני השיטפון/אסון קשה לי עכשיו להתיחס לנחל כמשהו רגוע , שליו , כזה שאינו מזיק
וגם , האינטואיציה שלך לכתוב על נחל לפני … זה פשוט מצמרר
ומשהשתחררתי מהקונוטציות גם לי יש קנאה ב'זורמים' התודעה , ומה יקרה כמו שכתבה אסתי למעלה , אפילו שחיה במים האלה עושה את ההבדל ומרגיעה כל כך
אהבתיאהבתי
לא הייתה לי שום אינטואציה. זה פשוט מקרה. ראי למעלה, תגובתי השנייה לנ*גה ותגובתי השנייה לאמפיארטי. חשבתי אפילו למחוק את הפוסט כששמעתי מה קרה, אבל בעצם אין סיבה למחוק.
במים יש משהו מרגיע, בתנאי שהם שקטים. למרבה הצער, לא תמיד הם שקטים.
אהבתיאהבתי
עדה, את מעיין זורם בפוסטים היפים שלך
אהבתיאהבתי
תודה רבה, איריסיה
אהבתיאהבתי