הא בהא תליא

באמת היו אתמול פחות מדורות,  ושמחתי על זה שרשויות רבות לקחו יוזמה והזהירו ואסרו וכו'.  כי בשנים האחרונות זה כבר היה בלתי נסבל,  כשכול שבריר-כיתה הרגיש מחויב למדורה פרטית משלו,  ושתהיה כמובן הכי גדולה שבעולם,  יותר גדולה מעשרים ושתיים המדורות הנוספות שצצו בשכנותה, באותו מגרש עצמו.  איכשהו תמיד מגזימים כאן,  וכל טקס וכל חגיגה נעשים יותר ויותר מוגזמים ומנקרי עיניים משנה לשנה  –  החל בחתונות וכלה ביום העצמאות.  אז המים הקרים ששפכו על העניין הזה בשרב הנורא של אתמול היו לגמרי במקום.  אפשר בהחלט מדורה קטנה לקבוצה גדולה של חוגגים.   ראיתי בחדשות הערב שבתי ספר והורים גילו יוזמות מיוחדות,  ארגנו מדורות קטנות ומושגחות בחצר בית הספר,  או אפילו  מדורות של 'כאילו',  מקרטון צבוע,  בלי אש.  יש כל מיני פטנטים,  לא חייבים להבעיר את כל המדינה.

א-פרופו השרב הנורא:  כמו שאפשר להיות כמעט בטוחים שבפורים יהיה מזג אוויר מחרב תחפושות,  או לפחות מקפיא נסיכות ורקדניות  –  ככה אפשר להיות כמעט בטוחים שבל"ג בעומר תהיה רוח מזרחית,  אכזרית ומייבשת ומפיצת-גיצים.  כאילו מישהו יושב למעלה ומתבדח על חשבוננו.  כל כך חבל שהאביב אצלנו הוא עונה כזאת,  מאובקת והפכפכת ומייבשת פרחים (אבל אביב!  אביב!),  שאפשר רק לחכות שתסתיים כבר.

א-פרופו אכזריות/רשעות:  אפילו נתניהו נדרש אתמול להזהיר את הציבור מפני מדורות מיותרות.  אני חשבתי שזאת אחת ההתבטאויות היותר טובות שלו השבוע,  אבל ראיתי כבר שקטלו גם אותה,  בטיעון  שדווקא הפירומן מזהיר מפני אש.  לאמור,  לא משנה מה הוא יעשה,  יקטלו אותו.  אם לא יזהיר,  יגידו למה הוא לא מזהיר.  אם יזהיר,  יגידו למה דווקא הוא מזהיר.  אבל למה שלא יזהיר?  מבחינתי,  גם שר החינוך יכול להזהיר,  זה לבטח עניינו גם.

א-פרופו נתניהו:  לא יודעת אם מסיבת העיתונאים המתוקשרת שלו על שקרי-אירן מועילה או מזיקה.  יש לי תחושה שהיא לא מאוד מזיקה,  אבל אני מניחה שאפשר יהיה להתווכח על זה.  מה שכן,  נראה לי שבשנה הקרובה אי אפשר יהיה לומר את המילה 'קלסרים' בלי שיעלה בתגובה חיוך רחב על שפתי מישהו.  למשל על שפתיי,  במיוחד אחרי שקראתי את הצעת הייעול של חנוך דאום (לאמור,  בשביל מה היו צריכים לסחוב לארץ את כל הקלסרים,  היו יכולים לתלוש מתוכם את הדפים ולהביא ככה,  זה היה שוקל פחות).  בשבילי זה יהיה לתמיד 'נאום הקלסרים',  לא אוכל להשתחרר מזה.  אני תוהה למה ארון הקלסרים הוא זה שדווקא הותיר בי רושם עמוק כל כך,  הרבה יותר מארון הדיסקים.  כנראה עניין דורי:  אני עדיין מחוברת לניירת הרבה יותר מאשר לעולם הדיגיטלי.

ולמרות זאת,  בלוג.

18 מחשבות על “הא בהא תליא

  1. סוף סוף קיבלו קצת שכל בענין המדורות, לא יודעת אם הטראומה מסוף החודש הקודם גרמה לזהירות מוגברת מפני אסונות. שניים מילדי לא קיימו מדורות אתמול אלא הסתפקו במפגש נטול מדורה, וטוב מאוד שכך. הסרחון באוויר שמתפרש בכל שנה על פני שבוע, הורגש השנה הרבה פחות. ואם על הדרך תרמנו משהו לאיכות הסביבה, בכלל טוב.

    אהבתי

    • גם לי נראה שזה קשור לטראומה של סוף החודש. לפחות יצא מזה גם משהו חיובי: קצת ענווה, אחריות וזהירות.

      אהבתי

  2. אכן , כל מה שנתניהו עושה קמים אינטרסנטים בשם עצמם וקוטלים ואפילו בלי שכל .
    מה שהכי מרגיז אותי . למשל בפייס של יאיר לפיד (ראיתי בשיתוף של חברה) מביאים וידיאו של העימות בין איציק מורדכי לא פחות ולא יותר , מביאים רק את דברי התקיפה שלו ואת דברי נתניהו מצנזרים , כמה נמוך עוד אפשר לרדת
    תרבות השיח כאן ירדה כל כך שזה ממש מקומם ומעצבן
    חוץ מזה אמרו בתיק תקשורת שנתניהו מביא רייטינג
    ואני רואה אותו עם הציור של הפצצה , ועם הקלסרים ולא קולטת עד הסוף אם זה טוב או רע או לא נורא , או שהוא כמו שאמרה פעם פסיכולוגית מובילה (שכחתי שמה אולי אזכר בהמשך), שלפעמים קם בכיתה ילד ואומר משהו וכולם צוחקים לו אבל הוא בעצם גאון

    אהבתי

    • באמת קשה לי להעריך מה יצא ממסיבת העיתונאים, ואם זה טוב או רע או זניח. ואני בהחלט בעד ביקורת, אבל כשמבקרים אוטומטית את כל מה שזז, זה מרוקן את הביקורת ממשמעות ומהשפעה.

      אהבתי

  3. ואני מתגעגע לימי נערותי, לישיבה בצוותא סביב מדורה במורדות הכרמל.
    אך היום הדברים יצאו מכל פרופורציה.
    שאנידות יודע מסיפורי בית אבא שהיו מדליקים נרות בבית, כי לא הייתה אפשרות אחרת.

    אהבתי

    • מסכימה לגמרי עם אבחנתך בעניין היציאה מפרופורציות.
      מנגד, אמפיארטי כאן למטה מספרת על טיולי עששיות (:

      אהבתי

  4. בדיוק כפי שכתבת, הכל יוצא מפרופורציות. חתונות ובת מצווש (איך אומרים ברבים?), קניות ומה לא.
    ידעתי הפעם, זה ישתנה,ואין לי ספק שאסון השיטפון גרם לאחראים לבצע את המוטל עליהם, כמתבקש.
    את נאום ביבי פיספסתי בזמן אמת, אך אל דאגה, גם אם מאד אשתדל, לבסוף החדשות יגיעו לאוזני.

    אהבתי

    • לפחות יצא גם משהו טוב מאסון השיטפון. אני מקווה שזה גם סימן לבאות, ושהזהירות והאחריות יהיו יותר נפוצות כאן.

      אהבתי

  5. מבורכת ההצטמצמות במדורות. ממש לא הרחתי כלום אמש וזה אומר הרבה. בגן של נשמותק יצאו לטיול עששיות לפנות ערב. לא הבנתי בדיוק מה זה אבל הם נהנו מאד וזו היתה פעילות מבורכת במקום מדורה.

    אהבתי

  6. אחרי אסון השיטפון חשבתי שהפעם חמקתי מנגיעה באסון כי אני לא מכירה אף אחד מהנספים. ואז תלמידה שלי הגיעה לקורס הרוסה לגמרי: היא בוגרת המכינה שהדריכה שם, ומכירה אישית את כל הילדים. במדינה שלנו אי אפשר באמת להתחמק מנגיעה אישית באסון, הכל פה כל כך קרוב ומהביל ונוגע. אז גם אני די שמחה שהורידו את גובה הלהבות. זה נכון לא רק במציאות, אלא גם כמטאפורה.

    אהבתי

  7. נכון הוא, שיש בנתניהו גם דברים טובים: המָראה, הקול, ההוד וההדר, הסמכותיות, היכולת לנאום – ועוד באנגלית משובחת. והאנגלית – תוצר של מוח חד והשכלה משובחת.
    אבל נתניהו רע למדינת ישראל. רע מאד.
    גם כשהוא מופיע בנאום הקלסרים הזה – עדיין, מה שעומד לנגד עינייו – אלה האינטרסים האישיים שלו. לכן הנאום נישא בשעה 20:00, בזמן מהדורות החדשות כאן, זמן צפיית שיא. הנאום היה באנגלית – אבל הוא מיועד, בראש ובראשונה, לעם היושב בציון.
    במקום לעשות את כל ההצגה – ניתן היה להעביר את החומר, בחשאי, לטראמפ ולמרקל. כפי שאכן נעשה. אין ספק, שהחשיפה היתה באישורו ובעידודו של טראמפ, שמתלבט אם לפרוש מהסכם הגרעין – ושמח שביבי יוציא עבורו כמה ערמונים מהאש.
    חלקנו לוקים בראיה שטחית.
    שוגה מי שחושב, שרק "איראן, איראן!" עומדת בבסיס ההצגה (בכוונה "הצגה" ולא "מצגת") של ביבי.
    שוגה מי שחושב, שטראמפ אידיוט מושלם, כמו שהשמאל רוצה שנאמין.
    עדיין אין לדעת מה יצא מזה, האם זו מלכודת או מהלך אמיתי – אבל שליטי שתי הקוריאות נפגשו.
    וזאת – אחרי סדרת נאצות בין השמן הקוריאני ומטריד הנשים הסידרתי.
    על לא כלום ושום דבר קיבל אובאמה "פרס נובל". גם אם יהיה שלום אמיתי בין שתי הקוריאות טראמפ לא יקבל דבר.
    הוא לא מתאים לאג'נדה של ועדת פרס נובל. אבל זה לא מונע ממנו לעשות. לא יעזור לאף אחד – האיש בא לעשות בדיוק את מה שהבטיח שיעשה. פלא כזה, פוליטיקאי שממש רוצה לממש את הבטחותיו…
    בואי נחזור לביבי:
    האופן שבו ביבי דואג רק לתחת שלו – מדהים כל פעם מחדש. אין אפילו שמץ של ממלכתיות בהתנהגותו.
    לאלשייך לא יתנו שנה רביעית בתפקיד. שלוחו הבזוי של ביבי, גלעד ארדן, ידאג לזה. בדיוק כמו שדאג לכך, שריטמן, ראש היחידה שחוקרת את הזוג נתניהו – יאלץ לפרוש.
    עכשיו יש הצעה חדשה:
    שרה המתוקה, B.A-M.A, לא תודֵה בכלום – אבל תשלם כמה עשרות אלפי שקלים (במקום כ – 400,000 שקלים) בפרשת המעונות – ולא תעמוד למשפט. רעיון מקסים.
    בואי נסגור את המעגל:
    ביבי עדיין משתעשע ברעיון להקדים את הבחירות. לשם כך, מה שהכי חשוב לו – זה להיתפס כראש ממשלה ביטחוני וממלכתי. אז ביטחוני זה הקלסרים מאיראן. ממלכתי זה הנאום בחגיגות השבעים למדינה, תוך ביזוי יו"ר הכנסת. ואין כמו האירועים האלה כדי להסיח את הדעת מתיק אלף ואלפיים וארבעת אלפים – ומתיק המעונות של שרה.
    ולתפארת מדינת ישראל!

    אהבתי

    • לא בטוח שהבנתי איך כל הנ"ל קשור לפוסט – אבל בכל מקרה, על סמך היכרותי עם דעותיך בעבר, הדעות שהבעת כאן לא הפתיעו אותי. והיות שגם אני לא חושבת שנתניהו ראש ממשלה מצטיין, אין לי הרבה דברים שעליהם אוכל להתווכח אתך.

      אשר לשאלה לאוזני מי היה מיועד הנאום – יש כל מיני תשובות אפשריות, ולא את כולן מנית. ויכול להיות שיש כאן שילוב של יעדים. האם זה אכן יועיל לנתניהו בבחירות שאולי תהיינה ואולי לא – נצטרך לחכות ולראות.

      אהבתי

      • אני חייב לשאול אותך משהו:
        מה זה משנה, איך כל הנ"ל קשור לפוסט???
        נתקלתי בתופעה הזו גם אצל אחרים, כמו "אבו אלמוג" – ומעולם לא הצלחתי להבין את העניין הזה. אשמח אם תסבירי לי, מדוע הקשר בין הפוסט לתגובות כה חשוב. אנחנו סוג של "מדברים", לא? מדוע חשוב לשמור על התקשורת בתוך ה"תלם" הזה, של קשר תוֹכני ישיר בין התגובה לפוסט?

        ולשאלתך:
        בפוסט התייחסת לנתניהו פעמיים.
        פעם אחת, בעניין ל"ג בעומר.
        פעם שניה, בעניין מסיבת העיתונאים והקלסרים מאיראן.
        לאיזה קשר את זקוקה, כדי שדיון, בתגובות, על נתניהו ייחשב "קשור"?

        אהבתי

        • זה באמת לא כל כך חשוב, ובכלל לא עקרוני. פשוט התרגלתי לחשוב שבתגובות אנחנו אכן *מגיבים* על מה שקראנו – נניח, מסכימים עם הנאמר, או מתנגדים, או מציעים זווית ראייה אחרת, וכדומה.

          רוב תגובתך הנ"ל הוקדשה להוכחה מדוע נתניהו רע למדינת ישראל, ונכתבה בלהט רב. אין לי בעיה עם זה – אבל הרושם שקיבלתי היה שכאילו אתה מתווכח עם מה שכתבתי בפוסט. גם עם זה אין לי בעיה – רק שלא כתבתי על השאלה אם נתניהו טוב או רע למדינת ישראל. על כן לא הבנתי מה אתה מנסה להוכיח.

          אבל אין לי בעיה עם איך שאתה תופס את עניין התגובות (ומעניין שבבלוגים באנגלית משתמשים תכופות במילה 'מחשבות' במקום 'תגובות') – ואין לי כוונה להכתיב לך איך להגיב. זה לשיקולך בלבד.

          אהבתי

  8. אני כל כך רגילה שההצהרות של נתניהו מלאות מניפולציות ושקרים שכאשר הוא מוציא סתם הצהרה נכונה ומתבקשת, אני מחפשת מה לא בסדר אתה.

    אהבתי

    • מניפולציה לא חסרה בפוליטיקה, בכל מקום ובכל צד – אבל לפעמים הצהרה נכונה ומתבקשת היא בדיוק מה שהיא: נכונה ומתבקשת. אם היא תרמה להשקטת המדורות ביום חמסין נוראי – הרי שמילאה את תפקידה, ולא צריך לחפש בה שום דבר נוסף.

      אהבתי

סגור לתגובות.