המלכה על הבול

צפינו בסדרה 'הכתר',  על חיי אליזבת השנייה מלכת אנגליה.  ראינו את שתי העונות,  ואז חזרתי לצפות מההתחלה,  כי הרבה דברים נשכחו ממני.  קשה להאמין שאליזבת הצעירה והיפה שעל המסך היא בת דמותה של אותה מלכה שישבה לא מזמן בחמיצות,  בחליפה בצבע מלפפון,  בחתונה המלכותית של נכדה,  הנסיך הארי.

חלק מצילומי הסדרה (אלה שמציגים את המלכה בהופעותיה הרשמיות) מזכירים לי פתאום משהו מילדותי  –  מן הימים שבהם אספתי בולים. לא התמדתי בזה ולא מאוד התעניינתי,  אבל אני זוכרת את בולי אליזבת מלכת אנגליה,  עם הכתר.  היו לי לפעמים שורות שלמות שלהם,  בכל מיני צבעים,  מאופסנים בדייקנות בתוך "מדפי" הצלופן שבדפי האלבום  (מדפים?  מה פתאום מדפים,  עדה ק.?).  כנראה הם לא היו בולים יקרי-ערך במיוחד.  מכל מקום,  בצילומים האלה של הסדרה,  המלכה אליזבת בבגדי השרד שלה נראית בדיוק כמו בבולים הישנים ההם.

אה,  וכולם כותבים שם בעטים נובעים.  אני כבר יודעת למה אני מחבבת את הכתיבה בעט נובע:  כי יש בה שקיפות זורמת שמזכירה לי צבעי מים.  חבל רק שהעטים האלה כל כך מלכלכים ומבלגנים הכול.

והעט האנכרוניסטי הזה כמובן מסתדר היטב עם תעודת האזרח הוותיק שקיבלתי הבוקר בדואר.  ציון דרך בחיי,  ולאו דווקא משמח.  יש לי עוד חודש ומשהו לטעון שהיא הגיעה אליי מוקדם מדי. אחר כך יתרגש עליי יום הולדתי,  ותוקפו של הטיעון הנ"ל יפוג.

את החודש ומשהו שהזכרתי כנראה לא אעביר בהמשך צפייה ב'הכתר',  כי החל משעה זו הטלוויזיה תפוסה עם המונדיאל  (ועוד לא אמרתי כלום על וימבלדון).  גם זה לא מאוד משמח,  אבל לפחות הצלחתי לסגור מעגל ולסיים את הפוסט בנקודה שבה התחלתי.

מודעות פרסומת

20 מחשבות על “המלכה על הבול

  1. מאד מאד נהניתי מהסידרה "הכתר" – גם אני צפיתי כבר בשתי העונות המלאות. במקביל ולגמרי במקרה צפיתי גם בשתיים או שלוש עונות של הסידרה "ויקטוריה" שמתעדות את מלכותה של המלכה ויקטוריה….עשוי מצוין לא פחות. ההבדל הוא כמובן שגם אני זוכרת את המלכה אליזבת שזורה בילדותי….וויקטוריה זה כבר היסטוריה רחוקה.
    אבא שלי ניסה לעודד אותי לאסוף בולים, וגם לי היה ספר כזה עם כיסים שקופים ובולים מכל מיני ארצות (בעיקר ארגנטינה וארצות הברית, משם קיבלנו מכתבים)….אבל זה ממש לא תפס. לא עניין אותי. יש לי כאן את ספר הבולים ש-T אסף בילדותו….גם הוא לא ממש הפך לאספן גדול.
    היו לי עטים נובעים (כך אומרים?) מעטים בחיי ובאמת לא כל כך הסתדרתי איתם. אבל זה יפה………מאיזה גיל אישה נחשבת "אזרחית ותיקה"? 62? טוב עוד יש לי זמן עד שאומר לך מזל טוב עדה…..

    אהבתי

    • רשמית, כנראה, מגיל 62. בפועל, אם טורחים ללכת למשרדי אגד ולעדכן את הרב-קו – כבר מגיל 60. אבל הם לא מפיצים את המידע הזה ברבים.
      אז נחכה בסבלנות לתאריך הקובע (:

      Liked by 1 person

  2. מעכשיו תוכלי ליהנות מנסיעות מוזלות בתחבורה הציבורית, לצפות בסרטים במחיר מוזל, נכונים לך חיי תרבות זולים 🙂
    ולמרות כל האמור לעיל הייתי שמחה להחזיר את הכרטיס בשמחה (גם כך אני בקושי מנצלת) וישיבו לי את חוסר ותיקותי.
    עטים נובעים חביבים עלי וזכור לי העט הראשון שקבלתי במתנה, צבעו כצבע היין והציפורן עשויה זהב והכתב העגלגל נמרח בצורה חלקה על הנייר. איזו נוסטלגיה.
    בולים לא אספתי אבל פעם קבלתי שני אלבומים עם אוספים מיוחדים. שמרתי עליהם תקופה מסוימת ואז נמאס לי כי לא העשרתי את האוספים ומסרתי הלאה.

    אהבתי

    • אני זוכרת את העטים האלה במבע היין! נדמה לי שגם בסדרה היה איזה מלך שחתם על משהו עם אחד כזה.
      ועכשיו מן הסתם אתעשר מאוד, נוכח כל ההוזלות (:

      אהבתי

  3. אני זוכרת את הבולים , גם לי היה אוסף מכובד , וכמה הרגיז אותי שכשיסרה 'שן' הוא העה פסול , אז ? זו רר שן , והבולים היו כל כך יפים מרמזים על אקזוטיקה של ארצות רחוקות ורחוקות להשגה
    אליזבת תמיד ריתקה אותי , במיוחד מאז שראיתי תוכני עליה ואיזו ילדה דעתנית וחכמה ויוזמתית היא הייתה
    איפה משודרת הסידרה ? איך פיספסתי אותה , קשה להאמין

    אהבתי

  4. אליזבת הצעירה, בולים ועטי ציפורן – נוסטלגיה, ואפילו מעבר לנוסטלגיה. ורק עניין תעודת האזרח הותיק וצפייה במונדיאל החזירה אותנו לכאן ועכשיו, ויש דווקא משהו נחמד בותיקות הזו שמאפשרת לך/לנו להכליל עניינים כמו בולים ועטים נובעים בפרספקטיבה מתבוננת ומדויקת כשלך.

    אהבתי

    • המונדיאל זה לגמרי כאן ועכשיו, וממלא את כל אשר סביבנו, מאופק עד אופק. אשמח כשכבר יהיה אפשר לתאר גם אותו כנוסטלגיה (:

      אהבתי

  5. עדה, הזכרת לי נשכחות.. והיה אם יום אחד אמצא את כל אלבומי הבולים שלי קבורים בעומקי המחסן המאובק של הוריי, מה עושים איתם? מקווה שלא אמצא… ולגבי טלויזיה.. טלויזיה נוספת עולה היום בזיל הזול. ובבת אחת חייך ישתנו לטובת הבחירות האישיות שלך. במיוחד לרגל קבלת התעודה ההיא הנכספת…

    אהבתי

    • אם יתמזל מזלך ותוכלי למצוא מישהו שעוד מתעניין בבולים, תוכלי לשמח את ליבו ולתת לו את האלבומים. אבל מי כבר מתעניין בזה היום? ונזכרתי בתיאור מתוך מיכאל שלי (נדמה לי?), שבו מיכאל וילדו יאיר יושבים ליד שולחן המטבח, טובלים בולים בצלוחית מים כדי להפרידם מן המעטפות, ודנים בחשיבותם. הייתכן שהמצאתי את זה?
      מכל מקום, עולם הולך ונעלם.

      אהבתי

  6. כאשר אליזבט השניה הוכתרה, הייתי ילדה קטנה ואני זוכרת שאמא שלי קיבלה מקרוביה באנגליה קופסת מתכת מרובעת שאמא שלי השתמשה בה לעלי תה. עליה היתה מודפסת תמונתה של המלכה הצעירה עם הכתר. אהבתי מאד את הדמות הזו של המלכה, והיא תמיד תשאר בזכרוני בהקשר לתה, שזה כמובן הקשר הגיוני ומתאים (אסתי ע.). הקופסה הזו המשיכה לתפקד עוד שנים רבות עד שהייתה כבר דהויה ומעוכה. אני לא זוכרת מתי אמא שלי זרקה אותה…

    אהבתי

    • נדמה לי שאני זוכרת קופסאות כאלה. נדמה לי שהייתה לנו אחת כזאת עם סוכריות. והתמונה עליה הייתה מן הסתם אותה תמונה שהודפסה גם על הבולים.

      אהבתי

  7. משום מה כמעט ואני לא נוהגת לצפות בסדרות טלוויזיה . אוסף בולים מזכיר לי את ילדותי. אבא שלי היה אספן בולים רציני , סידר הכל באלבומים לפי נושאים ( מדינות, בעלי חיים ועוד) אני זאת שכתבתי את הכותרות ,אני אפילו זוכרת את החנות הקטנה ( ממש קטנטונת) בחיפה אליה נהג להביא מעטפה עם בולים להחלפה ומקבל אחרים תמורתם .כמובן שהיה מנוי על השרות הבולאי . כשהחליט לעזוב את הבית לדיו ר מוגן מכר את האוסף במחיר זול , כי ידע שאין מי שימשיך לאסוף . היום אני מצטערת ונותר לי למזכרת אלבום אחד. וגם עט נובע מזכיר את ילדותי -בכתה ה' כשהתחלנו לכתוב בעט -הורשנו לכתוב רק בעט נובע והשתמשנו הרבה בנייר סופג ( יש עוד היום משהו כזה ?) -ושוב אני כמעט כותבת פוסט 🙂 בהשראת הפוסט שלך …

    אהבתי

  8. אכן, אלה בולים לא נדירים בכלל. פעם היו אותם בכל מיני צבעים, אהבתי את הסדרתיות שבדבר. כשביקרתי באנגליה לפני כמה שנים, הלכתי עם קרוב משפחה לסניף הדואר לשלוח משהו. גיליתי שיש בולים כמדבקות. קניתי כמה, לשימוש ביצירה ומלאכת יד. הדוד חשב שדעתי השתבשה

    אהבתי

סגור לתגובות.