סקרלט אומרת:
אחשוב על כך אחר כך,
כשיהיה לי כוח.
סקרלט
לא באמת קיימת,
אבל תמיד נוכחת.
לא שאני תמיד מעריכה
את דעתה –
אך בעניין הזה אשמח
לנהוג כמוה,
לחשוב על זה אחר כך
כשרק יהיה לי כוח,
ולא עכשיו.
רק לא עכשיו.
סקרלט אומרת:
אחשוב על כך אחר כך,
כשיהיה לי כוח.
סקרלט
לא באמת קיימת,
אבל תמיד נוכחת.
לא שאני תמיד מעריכה
את דעתה –
אך בעניין הזה אשמח
לנהוג כמוה,
לחשוב על זה אחר כך
כשרק יהיה לי כוח,
ולא עכשיו.
רק לא עכשיו.
אחשוב על זה מחר…………משפט המפתח הכל כך ידוע של דמות כל כך ידועה………….
באמת עדה? אין לך כוח? רוצה לחשוב על זה מחר?
מעניין שזה קונספט שזר לי לחלוטין. לדחות…..עשייה או מחשבה אם אפשר לעשות את זה עכשיו. "לגמור עם זה" עכשיו…………….
מוכנה לגלות מה?
אהבתיאהבתי
אולי צריך להפריד בין דחיית עשייה לדחיית מחשבה. לסקרלט יש יחסי ציבור גרועים, למרות שהיא לא באמת הייתה דחיינית: אבל היא ידעה לשלוט על מחשבות שלא היה בכוחה להתמודד אתן, וידעה לדחות אותן כדי לשרוד איכשהו. הייתי רוצה שתהיה לי יכולת כזאת כמו שהייתה לה.
אהבתיאהבתי
מבינה וגם קצת מזדהה. גם בי יש סקרלט אוהארה שיושבת על הכתף ולוחשת, מחר. לא דחיינות של מעשים, אבל כן של התמודדות רגשית.
אהבתיאהבתי
זהו, לאו דווקא של מעשים, אלא של מחשבות שליליות – מאלה שתוארו על ידי שכחתי מי באופן הבא: שיש מי שמעבירים את חייהם בדאגות על דברים שלא התגשמו מעולם.
אהבתיאהבתי
גם אני כמוך, לא דחיינית בכלל. לא של פעולות ולא של מחשבות מציקות.
מצד שני, אולי דווקא שינויים גדולים שצריך לעשות כן נדחים? לא יודעת לענות על זה.
אהבתיאהבתי
הייתי רוצה ללמוד לדחות מחשבות מציקות: זאת בעיניי אומנות, וסקרלט ידעה על זה הכול.
אהבתיאהבתי
שיר מקסים. מתחבר לי למצב התודעה של נדודי שינה, כשהמוח נהיה יותר ויותר נודניק דווקא ככל שעייפים…
אהבתיאהבתי
ואני מכירה מישהי שהמוח שלה עושה את זה גם כשהיא ערנית לגמרי ולא עייפה בכלל (:
אהבתיאהבתי
לא רוצה לדחות מחשבות מציקות, רוצה לחסל אותן, עכשיו!
אהבתיאהבתי
אם תצליחי לדחות אותן כל יום למחר, ומחר שוב תדחי ליום שאחריו, וחוזר חלילה, הן יתעייפו בסוף.
אהבתיאהבתי
הדחקה הוא אמצעי השרדות חשוב ביותר. אם קשה להתמודד עם מחשבה קשה, עדיף לשלוח אותה לאיזה מקום רחוק ולחזור אליה כשיהיה כוח, כשדברים ישתנו, כאשר המצב יתאים לדון בה.
אהבתיאהבתי
ואם הדברים לא משתנים וכו', אפשר לדחות אותה לעוד יום ועוד יום, שוב ושוב. סקרלט הייתה ממש טובה בזה.
אהבתיאהבתי
אוף , גם אני ככה עכשיו
ובדיוק עמדתי לכתוב על זה פוסט
טוב , אז לעבודה של "לא עכשיו" כן , עכשיו
אהבתיאהבתי
ובלי לדחות 🙂
אהבתיאהבתי
יש מעשייה כזאת על הזקנה שרימתה את המוות. הוא בא לקחת אותה והיא שכנעה אותו לתת לה עוד יום אחד, וכדי להוכיח את רצינותה הם כתבו ביחד על הדלת: מחר. ובכל פעם שחזר זה היה עדיין מחר.
אהבתיאהבתי
זאת בדיוק השיטה 🙂
אהבתיאהבתי
פינגבק: החופש הגדול | בלוגיעדה