סבתא של הוגולינה

צריך לפתוח בהסתייגות:  הכותרת הנ"ל מופרכת לגמרי.  זה לא פוסט על סבתא,  ולא על הוּגוֹלִינָה.  ואף על פי כן.

הקטנה והאיש שלה אימצו לאחרונה כלבה בת שנתיים שעֲבָרָהּ לוט בערפל.  אישית אני ממש לא טובה בכלבים,  ובשל כך הייתה לילדים שלי ילדות עשוקה ונטולת חיות מחמד.  אבל האיש של הקטנה גדל אחרת,  ומאוד רצה כלב בבית,  והקטנה,  על אף ילדותה העשוקה,  הסכימה.

ראש המשפחה ואנוכי (בעיקר אנוכי) היינו סקרנים מאוד בכל הנוגע לכלבה החדשה ולמעלליה.  אז שלחו לנו תמונות שלה בוואטסאפ,  ואפילו סרטונים,  ואנחנו הראינו והפצנו אותם לכל דורש,  כמעט בגאווה,  כמעט כאילו מדובר בנכדה. חייבים להודות,  יש בזה איזה יסוד קומי.

אתמול, שישי בערב, התוודענו אליה לראשונה,  כי הזוג הצעיר הביא אותה אתם לארוחת ליל שבת.

היא באמת מתוקה.  היות שאני לא טובה בכלבים,  צפיתי בה בעיקר ממרחק בטוח,  אבל התרשמתי שהיא שקטה ועדינה,  לא מרבה בנביחות ולא מפחידה בכלל.  יש לה עיניים שנראות טובות וקצת עצובות,  אבל זנבה מתכשכש ללא הרף,  כך שדומה שאיננה באמת עצובה.  האוזניים שלה זקופות תמיד ומאוד קשובות,  כמו זוג אנטנות.  היא בדקה את כל חדרי הדירה,  חקרה בחשדנות זהירה את המאוורר המסתובב,  רחרחה בסקרנות ליד תנור האפייה (רק אחרי שכיביתי אותו),  נעלמה ארוכות בחדר האמבטיה החשוך (לדעתי התעניינה  בנעלי הרכיבה והריצה  שראש המשפחה מאפסן במרפסת הכביסה), והסתובבה ליד שולחן האוכל בתקווה שפירור כלשהו ייפול בסביבתה.  בהמשך הערב,  כשהרגישה בטוחה יותר,  שעטה לאורך המסדרון,  הלוך ושוב,  בעקבות כדור-הצעצוע שלה.

בקיצור,  מצאה חן בעיניי.  הִצַּעתי לנוער לקרוא לה הוגולינה (אינני זוכרת מי היא בעלת השם המקורית,  אבל היא שייכת לאיזה סיפור ילדים,  או תוכנית טלוויזיה).  זה שם חמוד בעיניי,  אבל הַצָּעתי נדחתה בטיעון שיש בו יותר מדי הברות (מה שנכון),  ותחתיו נבחר שם אחר.

אבל בתור שם בלוגוספרי,  הוגולינה נראה לי מתאים מאוד,  על אף שפעת הברותיו,  ולכן כאן בבלוג שלי,  בחלקת-אלוהים הקטנה שלי,  אדבק בו בינתיים.

אולי אפילו אקדיש להוגולינה קטגוריה נפרדת,  מיוחדת בשבילה.

מודעות פרסומת

19 מחשבות על “סבתא של הוגולינה

  1. אני אוהבת כלבים
    היו לי בילדותי וגם לאחר שנשאתי
    ואילו היתה לי אפשרות אולי גם היום היה לי כלב ( וצריך לזכור זה כמו לגדל ילד שאינו מתבגר)
    שם מעניין ונחמד שהוספת קטגורה בבלוג 🙂

    Liked by 1 person

  2. ההגדרה של נ*גה מדויקת: כמו לגדל ילד שאינו מתבגר. היה לי כלב בילדותי, אבל כאמא לילדים ליוו אותנו חתולים, ובעיקר חתולה אחת מיתולוגית. נדמה לי שההשוואה לסבתאות לא מופרכת: את זוכה להינות מהוגולינה לפרקי זמן קצרים, בלי להיות אחראית עליה. הטוב מכל העולמות.

    אהבתי

  3. פעמיים היו לנו כלבים. פעם שמרנו על גורה של חבר של בעלי שיצא למילואים ואמצנו אותה ופעם לקחנו בו זמנית 2 כלבים מ"צער בעלי חיים"
    על אף שאני חובבת כלבים, אני מעדיפה אותם אצל השכנים. אין לי סבלנות לפרווה שנושרת ולכל הטיפול הנלווה אליהם. התרציתי בשביל הילדים.
    הוגולינה אחלה שם, אהבתי.

    אהבתי

  4. חחח זו לגמרי סבתאות, מסוג אחר, להיות "סבתא" לכלבה.
    לאמץ חיית מחמד זו אחריות מאד גדולה. זה באמת כמו ילד שלא מתבגר ולא עוזב את הבית, לא מקבל על עצמו אחריות על שום דבר בשום שלב וכל הזמן צריך לטפל בו. אם נוסעים צריך בייבי סיטר….יש הוצאות של אוכל וחיסונים….לא פשוט.
    ועם זאת – זה כל כך טוב כשיש בעל חיים בבית!
    היו לי חיות מחמד בתקופות שונות בבית הורי, וזה היה אז שהבנתי
    א. שאני אוהבת בעלי חיים. מאד אוהבת.
    ב. שכשלוקחים בעל חיים הביתה צריך להבין שמי שבאמת אחראי אלה ההורים, גם אם לכאורה הם לוקחים "עבור הילדים". כך נמנעות אכזבות ונמנעים הרבה ריבים.
    T אוהב מאד בעלי חיים אבל אמא שלו מעולם לא הסכימה לעניין הזה, אז ברגע שהתחתנו לקחנו כלבה (קיבלנו גורה במתנה לחתונה מאחד החברים)……כשהיא נפטרה לקחנו חתול…..ומאז בכל רגע נתון יש לנו חתול אחד או שניים. כשאחד נפטר לוקחים אחד חדש. לא יודעת מה יהיה כשהמתוקים הנוכחיים ילכו לעולמם (לשמחתי החתולים אצלנו בינתיים זכו לחיים ארוכים יחסית) – כי אנחנו נוסעים המון ובכל פעם צריכים סידור לחתולים – אבל יש משהו מאד מאד טוב בכך שתמיד יש בבית מישהו ששמח לקראתך ותמיד מחפש את קרבתך. מישהו יפה וחמוד ופרוותי שכיף ללטף……………..
    אז תיהני מהוגולינה-שם-בדוי, יש לך את כל הכיף בלי האחריות………הטוב מכל העולמות

    אהבתי

  5. תתחדשי!
    אנחנו כזכור אימצנו כלב לפני שלושה חודשים. בינתיים, למרות חששותי המוקדמים שנבעו בעיקר מהכלב הקודם, נקשרנו אליו מאוד, ולמרות השערות בכל הבית והיקיצות המוקדמות (הוא ממש שעון מעורר, הכלב הזה) לא מתחרטים.
    כלב הוא אכן תינוק שלא גדל, ופעם זה חסר לי , עכשיו זה דווקא לא מפריע לי.
    אבל אין ספק שלהיות "סבתא" לכלב זה שיחוק אמיתי. אם תראי התלהבות מרובה את עשויה/עלולה לזכות לעשות לה בייביסיטר…לשיקולך.

    וחוזרת על בקשתי לסימון "אהבתי". באמת שזה לא מעיד על כך שאהבת או לא….פשוט חבל לי לפספס תגובות שלך. ואם מפריעה לך ה"אפליה", אולי לסמן לכולם? זה יקל גם על אחרים חסרי חשבון וורדפרס.

    Liked by 1 person

  6. יפה כתבת , כאילו הייתי שם
    גם אצלי הם התחילו עם כלב מאד מאד שקט כמעט בובה כלב אבל צריך להאכיל , להוציא , ופעם ביום מבקש לשחק , הוא כבר מבוגר וכל יום משחק פחות ופחות
    הוא תמיד שמח לקראתי ומקבל אותי יפה וזה נחמד , ועד שהיגיעו הנכדים קראתי לו נכד , עכשיו הוא נשאר נכד , זה מצחיק אבל הוא כל כך חלק מהמשפחה שזה מתבקש
    – חור שלי בהשכלה : הוגולינה ?
    https://www.google.co.il/imgres?imgurl=http://img2.timg.co.il/forums/1_165477547.jpg&imgrefurl=http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/314/165477547/%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%99%D7%A7%D7%94/%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%99%D7%A7%D7%94&h=421&w=504&tbnid=0gyroXh4X2VfsM&tbnh=205&tbnw=246&usg=__Z3f5PJCoOf8MSSdiOla75_RePlg=&docid=0zo0lzHXgC5XVM

    אהבתי

    • הוגולינה הוא גם חור בהשכלתי. אני רק זוכרת את השם, לא זוכרת מאיפה.
      וכן, אני חושבת שלכלבים יש פוטנציאל להפוך לחלק מן המשפחה, על כל הפלוסים והמינוסים שמעורבים בזה. אני אשמח לצפות מרחוק (:

      אהבתי

  7. מזל טוב ובשעה טובה!
    אני מודה שזה ממש משמח אותי, כי אין דרך טובה יותר להתוודע לכלבים, מאשר להכיר אחד באופן אישי ולהבין שיש לו אישיות של ממש: העדפות, אהבות, שנאות ופחדים. שיש להם חוש הומור , שהם עושים פרצופים ויודעים להפעיל מניפולציות על הסובבים אותם כדי להשיג עוד טיפה חיבה או אוכל.
    אני מאמינה שראית נכון, כלבה עם עצב בעינים היא כלבה עצובה. הזנב המתכשכש רק מעיד על רצונה להשתלב ונסיונה להתחבב בבית החדש ועל האנשים החדשים שהוצגו לה (אתם).
    הכלבים האלו שאומצו, אין לדעת איזו בדידות, רעב, הזנחה ואפילו התעללות הם עברו ואין לדעת איך זה ישפיע על אופיים. הכלבה הסבתוש שלי היא כלבה כזו שאימצה אותי אחרי שנזנחה ובוודאות עברה התעללות. היא כלבה עם אופי נהדר ולכן אינה תוקפנית, אבל היא לא אוהבת בנים, החל מנערים וכלה בגברים. הם צריכים לרכוש את אמונה.

    יעבור עוד זמן, כמה חודשים, עד שהעצב יחלוף ובמקומו יתבסס בטחון ושמחה. תסתכלי על תמונות הפנים שלה בעוד שנה ותראי את ההבדל.

    איזה פוסט משמח, עדה:)

    אהבתי

    • תודה 🙂
      עניין העיניים העצובות מטריד גם אותי, כי באמת אין לדעת מה עבר עליה ואיך זה השפיע עליה. בינתיים כל מי שראה אותה, כולל אנשים שזה מקצועם, מתרשמים שהיא כלבה מאוד טובה ורגועה, ואני מקווה שכך זה יימשך, ושאכן היא תהיה גם מאושרת. ההתחלה נראית בהחלט מבטיחה.

      אהבתי

  8. בעלי חיים הם כזה דבר נהדר שאי-אפשר לא להתאהב בו. צריך רק הזדמנות ושלך הגיעה עכשיו. יש "בובולינה" ב"זורבה היווני", אבל "הוגולינה" אני לא מכיר.

    אהבתי

סגור לתגובות.