איך הזמן טס

בשבוע שעבר שלחה לי א' ברכה ליום ההולדת,  בוואטסאפ.  זאת חברתי הטובה החל מכיתה ט' ואילך.  צברנו היסטוריה ארוכה,  ביחד ובמקביל.  במרוצת השנים עברנו מפגישות פנים-אל-פנים לטלפונים,  מטלפונים למיילים,  ולאחרונה ממיילים לוואטסאפים.  עולם חדש אמיץ.  אבל השיחות בין שתינו,  במדיומים השונים,  נשארו כשהיו  –  מלאות חיבה חברית והומור.  עכשיו,  בוואטסאפ,  אנחנו גם מחליפות בינינו אימוג'ים,  והיא אפילו קינחה במשלוח תמונות של שתי נכדותיה.

גדיים נעשו תיישים,  ולא לנכדות אני מתכוונת.

18 מחשבות על “איך הזמן טס

    • נכון. אם כי אני לא מאוד אוהבת לדבר בטלפון. פנים-אל-פנים, זה הכי טוב. נזכרתי בזקן ההוא מכפר יהושע שלא היה לא טלפון (בגיל תשעים-פלוס-מאוד) ושאמר: מי שרוצה לדבר אתי, שיבוא לפה.

      אהבתי

  1. מזל טוב באמת ליום הולדת (מתי בדיוק?). יש חברויות כאלה שנמשכות שנים, ומשנות צורה או לפחות צורת תקשורת. אני משתדלת גם להיפגש עם חברות, גם אם גיאוגרפית או לוגיסטית זה פחות מתאפשר עם השנים. יש כאלה שאיתן אני מצליחה להיפגש פעמיים/שלוש בשנה, ויש כאלה של פעם בעשרים שנה, ויש כאלה שכמובן יותר – כמה פעמים בחודש. ובתקופות שבין מפגש למפגש כמובן שמחה להתכתב או לשוחח בטלפון. גדיים אכן נעשים תיישים (או עזים) בסופו של דבר…………

    אהבתי

    • מה שמוזר הוא שגם כשגאוגרפית זה לא רחוק, נסיבות החיים הן כאלה שהמפגשים די נדירים. ולמרות זאת יפה בעיניי שהקשר נשמר, למרות כל המהמורות בדרך.
      תודה על הברכות: יום ההולדת היה כבר בשבוע שעבר, אבל היום הוא חזר שוב, על פי התאריך העברי (:

      Liked by 1 person

  2. מזל טוב (אם כי באיחור) ליום ההולדת.
    העיקר שנשארים בקשר ואם זה בפלטפורמות החדשות אז זה מוכיח שעידן הטיישים עדיין לא השתלט עליך.
    לי דווקא יש סימני זקן של טיש 😜

    אהבתי

    • תודה (:
      מודה שההבדל בין עיזים לתיישים לא ברור לי לגמרי, שלא לדבר על כל הבלגן עם כבשים, שיות, גדיים וטלאים. אני עירונית ללא תקנה – מכירה רק את האידיום הקשור בזה וזהו.

      אהבתי

  3. היה לי דוד אהוב מאד , חקלאי חרוץ ועסוק
    וכשסוף סוף התקינו לו טלפון היה אומר שאינו מדבר בטלפון כי הוא לא יכול לצעוק כל כך רחוק . . .

    אהבתי

סגור לתגובות.