כשאמי הייתה מגלה סימנים של חוסר סבלנות, הייתי אומרת לה: את, כשחילקו סבלנות, לא היית שם.
שזה לא לגמרי הוגן – כי מעבר לעובדה שברור שגם אני לא הייתי שם, ברור לי גם שסבלנות איננה מוצר שמחלקים באיזה מקום. צריך להגיע אליה, בעבודה קשה, והדרך מלאה מהמורות.
סַבְלָנוּת
הַשְּבִיל הַמַּעְפִּיל אֵלֶיהָ
חָבוּי בֵּין פִּתּוּלִים
עַתִּיר מַהֲמוֹרוֹת
תְּהוֹמוֹת נִפְעָרִים
לֹא בָּטוּחַ
שֶאַגִּיעַ
[*בכותרת: מילה אהובה עליי, באמהרית. פירושה: סבלנות. יכולה לשמש גם כשם פרטי של אישה. הכי אני אוהבת לכתוב/לצייר אותה (בעט נובע!) – אבל לשם כך אני צריכה להעלות תמונה של כתב היד שלי מן המחברת, ואין לי סבלנות בשביל זה עכשיו.]
בלוגיעדה 
גם אני לא עמדתי שם בתור. ומאז מנסה למצוא דרכים לקנות…
אהבתיאהבתי
לא יילך. אין קיצורי דרך.
אהבתיאהבתי
חייכתי למקרא המשפט המסיים. אני חושדת שסבלנות איננה ניתנת לרכישה כלל. אולי צריך לגדל אותה כמו שמגדלים חית מחמד או להצמיח כמו עציץ. נפלא לקרוא לבת בשם 'סבלנות', אבל אני לא מתפלאת שאין מקבילה לשם בעברית בגלל האסוציאציה (ואולי גם המקור האטימולוגי) למילה 'סבל'.
אהבתיאהבתי
אני תוהה אם האטימולוגיה היא אכן רק סבל, ולא, אולי, גם 'סבילות' ויכולת להחזיק מעמד. כמו השם הפרטי המקביל Patience, שקשור ב-patient, שהוא (בין השאר) זה שהפעולה נעשית עליו. סבלנות אף פעם לא מתקשרת אצלי בתודעה עם סבל – אלא עם מי שיכול לסבול את- (=לעמוד ב-) כל מה שהחיים מפילים עליו. זה לא בדיוק אותו דבר.
אהבתיאהבתי
איזו מילה נהדרת, ותודה שלימדת אותנו איך אומרים סבלנות באמהרית. ושיש אפשרות לקרוא לאישה בשם הזה. גם באנגלית ובספרדית אפשר לקרוא לאישה patience או Paciencia. זה מקסים בעיני. טוב, בספרדית בכלל יש שמות כמו Dolores (כאבים)…..
השיר מדויק וקולע ומקסים כתמיד.
ונדמה לי שכבר אמרתי (וגם מניפה התייחסה לזה כאן) שבמילה "סבלנות" חבויה המילה "סבל" – ואולי אם נחליף אותה ב"אורך רוח" משהו יתרחב ויתאפשר קצת יותר…………..
אהבתיאהבתי
ראי למעלה, תגובתי למניפה. ואכן, את השם האנגלי אני זוכרת במעורפל – נתקלתי בו באיזה רומן שקראתי, אני כבר לא זוכרת מה זה היה. יכול להיות שהדודה של מלאני בחלף עם הרוח, שהייתה ידועה בכינויה 'דודה פיטיפאט'. לא זוכרת (:
תודה.
אהבתיאהבתי
"טגסט" מילה יפה , עדינה כזו מזכירה לי suggest האנגלית , ככה ברמז (;
השפה העיצורית שלנו קשה כמו חצץ , אולי בגלל החידושים תלויי השורש . גם האיטלקית עיצורית אך כל כך מלודית . מעניין כיצד תתפתח שפתנו
מעניין באיזה גיל אמרת לאימך ככה , אני בילדות אוי לי , בבגרות כיבדתי , אך בגיל ההתבגרות נפתחו חרצובות לשוני
סבלנות ? תלוי למה , לתורים אין לי , לילדים יש לי אין סוף , כלפי מבוגרים שפוגעים בזכויותי היא פוקעת ואני עדיין עובדת על עצמי להירגע ולחכות לפני לפני תגובה
קשה , הרבה מהמורות כמו שאמרת
אהבתיאהבתי
כבר לא הייתי ילדה אז, אבל זה נאמר בבדיחות הדעת, ואמי קיבלה את זה ברוח טובה. אני חושבת שזה הצחיק אותה.
אהבתיאהבתי
ואני תמיד אומרת שכשחילקו סבלנות היה תור ארוך ולא היתה לי סבלנות לחכות 🙂
אבל עכשיו יש לי: קיבלתי מאלוהים, כחלק מעיסקת החבילה הכוללת שמקבלים מרוח הקודש כשהופכים למאמינים בישוע.
אהבתיאהבתי
עסקת חבילה מפתה (:
סבלנות, בצד הקשבה, זו אחת מן התכונות שאני הכי מעריכה בעולם. בהקשבה אני די בסדר, אבל בסבלנות אני כישלון חרוץ, וזה לא שאני לא משתדלת.
אהבתיLiked by 1 person
גם אני, אני טובה (בדרך כלל) בהקשבה, ומאד מעריכה את זה אצל אחרים.
אהבתיאהבתי
אמהרית דומה לשפה של האריתראים? הייתי רוצה לדעת לקרוא את האותיות שלהם.
סבלנות היא לפי דעתי חלק מאופי של אדם שאפשר לגלות כבר בילדות. אז למי שחילקו כשנולד יש לו, ולמי שלא יאלץ להסתדר בלי…
אהבתיאהבתי
בהנחה שהם מדברים טיגרי או טיגריניה – כן, זה מאותה משפחה כמו אמהרית, וגם אותו כתב. ללמוד את האותיות זה לא מאוד קשה, ואפשר למצוא הרבה חומר באינטרנט, למשל כאן:
https://en.wikipedia.org/wiki/Ge%27ez_script
אחרי שמכירים את האותיות, הבעיה האמיתית היא להבין מה כותבים בהן. אבל גם את זה אפשר היום ללמוד באינטרנט: עולם ומלואו.
אם את צריכה עזרה עם האותיות, אני יכולה לעזור.
אהבתיאהבתי
הייתי מאד סבלנית וככל שאני מתבגרת, אני מאבדת את הסבלנות. לתומי חשבתי שזה הפוך.
חמותי נהגה לשיר לילדי "סבלנות סבלנות לא קונים בשום חנות" יתכן בגלל שגם אבדה חלק גדול מסבלנותה והשלימה עם אובדנה..
בשם טגסט האותיות סגורות ומלמדות על אופי סגור כמו גם בסבלנות., אולי הסבלנות היא מועדון אקסלוסיבי ורק יחידי סגולה יכולים להיכנס בשעריו.
,
אהבתיאהבתי
לחלוטין אקסקלוסיבי. לי ממש אין דריסת רגל שם, ומתברר שאני לא לבד.
אהבתיאהבתי
למה בעצם חשוב לך כל כך להיות סבלנית? יש לזה גם חסרונות, את יודעת. אם את לא סבלנית מטבעך, אולי עדיף למצות חוזקות במקום לנסות לשפר חולשות.
אהבתיאהבתי
משום שההתמודדות עם הטרדות והקשיים של החיים מחייבת סבלנות: שום בעיה אינה נפתרת ב'זבנג וגמרנו'. כשכל הזמן רק מחכים ש'זה יעבור', במקום ללמוד לחיות (בסבלנות) עם מה שיש, החיים מתבזבזים בציפייה למה שאין.
החוזקות שאתה מזכיר מתייחסות אולי לכך שמי שאין לו סבלנות ניחן בכוח לשנות ולשפר? ובכן – מבחינתי, אין ניגוד בין הדברים: אפשר לנסות לשנות ולשפר, ואפשר אפילו לנחול הצלחות בתחום – אבל בינתיים להבין שזה לוקח זמן, ושצריך לחיות – ולחיות טוב – גם כשיש קושי.
אהבתיאהבתי
כמו שכתבו כאן, "הייתי מאד סבלנית וככל שאני מתבגרת, אני מאבדת את הסבלנות" – כך גם אני.
אהבתיאהבתי
ואילו אני – היות שמלכתחילה לא הייתה לי הרבה סבלנות, אני לא יכולה להחיל את המשפט הזה על עצמי (:
אהבתיאהבתי
ואיך חוסר סבלנות מתכתב עם הוראה???
אהבתיאהבתי
דווקא שם זה בסדר בדרך כלל. יש לי סבלנות ללמד ולהסביר. אני מאבדת אותה רק מול גילויים של חוצפה, וזה לא קורה הרבה. חוסר הסבלנות שאליו התייחסתי בפוסט קשור יותר להתמודדות עם קשיים שונים, ולהבנה שצריך לחכות בסבלנות שייפתרו, וגם להשלים עם כך שלפעמים אין פתרון.
אהבתיאהבתי