פונפונים

בזמן האחרון אין לי חשק לכתוב.  התוודיתי על זה במחברת כבר כמה פעמים,  עד שנגמר לי החשק להתוודות אפילו שם.  לא בא לי לספר,  להביע, ללבן,  להסביר,  להתווכח,  לדון.  אולי זה סינדרום הבלוגרית הוותיקה.  אולי משהו אחר.  מדי פעם אני משתעשעת ברעיון לפתוח בלוג חדש וחמוד בבלוגספוט החביבה עליי,  כי אולי שם יתחשק יותר,  בשל החידוש והשינוי והיעדר העציות הוורדפרסית הנוקשה (ועכשיו וורדפרס עוד יוצאים עם עורך חדש!  למה לא ינוחו שם קצת עם כל חידושיהם,  אני תמהה).  אבל האמת שאני בספק אם שינוי המקום (מכאן לבלוגספוט) ישנה את המזל-של-לא-בא-לכתוב.  אחרי יום יומיים יפוג הקסם,  ואז מה?  סתם אתקע בין שני בלוגים רדומים.

וכך יצא שאפילו לא סיפרתי שהייתי חולה.  הייתה לי דלקת בדרכי השתן ,  שמבין כל המחלות הלא-מסוכנות-ולא-רציניות,  היא לבטח הגרועה ביותר.  לפחות אצלי.  שהרי היא מציעה,  בקליפת אגוז,  מכל טוב הארץ:  גם חום,  גם חולשה,  גם בחילה,  גם כאבים,  וגם אובדן מלא ומתמשך של אמונה בכוחותיי להתאושש ולתפקד.  בקיצור,  גועל נפש.  בינתיים האנטיביוטיקה עזרה ומצבי השתפר,  ונשאר רק הזעם הזה:  מה,  החיידקים החוליגנים האלה לא שמעו שהם אמורים להיבהל מפני מיץ חמוציות ולברוח?

בקיצור,  אתמול ראש המשפחה ריחם עליי והסיע אותי לעבודה ונשאר אתי שם ואפילו החזיר אותי הביתה:  פינוק אמיתי השמור לסובלים ולנדכאים בשעותיהם הקשות.  כשאני הרבצתי תורה בתלמידיי הלך הוא לטייל בשוק מחנה יהודה,  ומצא בשבילי וקנה שם באחד הדוכנים נעלי בית ורודות,  כדי לשמח את ליבי.  וזאת לדעת:  ראשית,  כבר קניתי השנה נעלי בית ואין לי צורך בעוד זוג,  אבל שנית,  המחיר של הזוג ממחנה יהודה היה פשוט מצחיק והיה חבל להשאירן שם. שלישית, אני מתה על ורוד,  למרות שזה נחשב צבע איום.  ורביעית,  ראש המשפחה קונה לי מדי פעם מתנות היתוליות כאלה,  ובזכות צבען הוורוד (טוסטר בצבע ורוד פוקסיה,  למשל) נקשרת נפשי בנפשן מיד.

כך קרה גם עם נעלי הבית הנ"ל,  שלא סביר שישרדו יותר מחודש,  אבל הן רכות כל כך ונעימות.  והן נראות כעוגה מצופה קרם ורוד,  וגם יש להן שלושה פונפונים,  שניים ורודים ואחד לבן.  מתה עליהן,  וגם,  לא נעים להודות,  מתחשק לאכול אותן.  מעבר להצלחתן כמחממות ונוחות וחמודות להפליא,  יש להן גם היתרון הזה,  שאני יכולה תמיד לומר,  כן, זה צבע איום,  אבל אני לא אשמה,  ראש המשפחה קנה. וחוץ מזה,  נחמד לחשוב שגם אני זכיתי במשהו מ-Black Friday,  ואפילו לא הייתי צריכה להצטופף בשום תור.

מודעות פרסומת

31 מחשבות על “פונפונים

  1. הנה, כתבת, ואפילו גרמת לי לחייך מתיאור נעלי הבית הורודות המחממות שמתחשק לאכול אותן.
    גם אצלי הכתיבה היא שריר שצריך לאמן, ולפעמים אני פשוט אומרת לעצמי – היום אכתוב. לפעמים זה פחות קל, אבל למרבה הפלא זה תמיד משחרר באופן כלשהו. אני תמיד שמחה על כך שכתבתי, וזה מה שגורם בכל זאת להמשיך.
    רפואה שלמה, עדה. אני אשמח לקרוא כשתכתבי.

    Liked by 1 person

  2. מילה במילה מה ש'פרי העץ' כתבה – אפילו פוסט על נעלי בית חמודות וורודות גרם לנו לחייך.
    תרגישי טוב.

    אהבתי

  3. כל דבר שגורם לך לבקוע מקליפת השתיקה ולכתוב הוא מבורך: גם אם אלה נעלי בית וורודות מתוקות עם פונפונים שבא לאכול 🤗
    מבאס לגמרי שחלית וסבלת ומאחלת בריאות שלמה 🙏
    אני מסכימה איתך שלא הפלטפורמה היא שמעודדת/מאפשרת כתיבה מוגברת. או שזה בא מבפנים או שלא. אני תמיד שמחה לראות פוסט חדש שלך אבל לגמרי מבינה כשלא 😘

    אהבתי

  4. מטא-פוסט. הכתיבה על כתיבה (קשייה, הצורך והכורח) היא חלק בלתי נפרד מהכתיבה. עצמה. ועם כל זאת אני חושבת שזה בהחלט חלק מהעניין, ההתמדה, הקביעות, העובדה שזה גורם לך להסתכל אחרת על העולם ועל נעלי בית ורודות.

    אהבתי

    • זה כבר כמעט 13 שנים שאני מתמידה. אבל לאחרונה אני ממש מזהה אצלי איזו עצלות בלוגוספרית שלא הייתה אצלי קודם. קצת מדאיג…

      אהבתי

  5. כשאנחנו חולים אנחנו חוזרים להיות קצת ילדים, ואנחנו רוצים שיפנקו אותנו ויקנו לנו מתנות.
    אבל הכי טוב להיות בריא.

    אהבתי

  6. מקווה שהחלמת .
    ורוד הוא צבע נחמד למרות שדבקה בו "הקללה" של צבע ילדותי ואיום והשילוב עם הפונפונים בכלל הופכים את נעלי הבית לממתק ומי לא אוהב ממתקים?

    אהבתי

  7. אז ככה – נעלי את הוורודות כשמדוכדך ואת השניות בשאר ימות השנה 🙂
    יש לי הסבר לירידה בחשק הכתיבה (שאגב מרגיש לי כגלובלי) ובין השאר אני כבר חושב שיש זן של וירוס אנטי כתיבה תוקפן האחראי לכך.

    אין לזלזל בדלקת בדרכי השתן. יש כיום הרבה זני חיידקים עמידים (חיידקים מקבוצת הגרם שליליים) המחכים להזדמנות של החלשות הגוף. לכן חשוב ליטול את האנטיביוטיקה לתקופה המתאימה, שיכולה ולעיתים חייבת להיות ארוכה מתקופת הנטילה הרגילה (למשל בדלקות גרון). מקווה שמי שרשם לך את האנטיביוטיקה מודע לכך שהחיידקים האלה רוכשים עמידות בקלות. עמידות שעשויה להתבטא באפיזודה נוספת ןקשה יותר לטיפול. אולי כדאי גם לעשות תרבית שתן מספר ימים לאחר גמר הטיפול, כדי לבחון את התוצאה. התייעצי על כך עם הרופא.

    רק בריאות והחלמה מהירה גם מוירוס אנטי הכתיבה 🙂

    אהבתי

    • למיטב הבנתי אני מטופלת היטב, כך שאני מקווה שהכול יסתדר.
      נגד וירוס אנטי-כתיבה אני לא בטוחה שיש תרופה, אבל ראה נראה…
      תודה.

      אהבתי

  8. "בקיצור, אתמול ראש המשפחה ריחם עליי והסיע אותי לעבודה ונשאר אתי שם ואפילו החזיר אותי הביתה: פינוק אמיתי השמור לסובלים ולנדכאים בשעותיהם הקשות".
    וואללה? זה הפינוק האמיתי?
    לא.
    הפינוק האמיתי הוא להישאר בבית, לא לעבוד.
    לנוח. להחלים.
    לרופאים יש טופס מיוחד למקרים כאלו, "תעודת מחלה" שמו.

    הנה כי כן, לאות הערכה, הוזמנה עבורך מצבה מזהב טהור…
    תוכלי להצטרף, אחרי מאה ועשרים, לכל אלו שלא היה להם תחליף.
    🙂

    אהבתי

    • מובן שכשאני באמת חולה אני נשארת בבית – אבל אתמול מצבי היה כבר משופר בהרבה. זה לא שלא הגיע לי פינוק – אבל השורה על הסובלים והנדכאים הייתה לתפארת המליצה בלבד. לא צריך לקחת אותי יותר מדי ברצינות.

      אהבתי

  9. איזה גועל זה להיות חולה, ההרגשה של בגידת הגוף מאד מוכרת ומבאסת, לפחות את במגמת התאוששות.

    לגבי כתיבה, יש תקופות שאני לא יכולה או רוצה לכתוב, תקופות די ארוכות לפעמים ותקופות שאני כותבת לא מעט. אין לי עצות מלבד, שלכתוב מידי פעם, אפילו משהו קטן, מעיר לפעמים את החשק לכתוב שוב.

    אהבתי

    • זה נכון – אני מנסה את זה תכופות במחברת.
      נדמה לי שהתפיסה הזאת מקובלת גם בקרב כותבים מקצועיים: גם כשלא מתחשק, יושבים וכותבים משהו, וזה מניב תוצאות.

      אהבתי

  10. מה שזכית.בו הוא פינק פריידיי 😜
    כן , זה למה אני נאחזת בישראבלוג , אין לא היה ולא יהיה כמו ישראבלוג
    בדלקת שזכית בה זכיתי גם אני בשנה שעברה , אכלתי יותר מידי מלוח , בגלל זה , ויותר מזה חושבת שזה היה ריקושט אחרי שפעת . השפעות מרימות ראש , שלא לדבר על הריצות , הבדיקות והאיבחונים . להיטרטר במצב הזה של החולשה והכאבים אוף … ופתאום רואים ששום דבר לא מובן מאיליו …
    החלמה מהירה וחזרה מהירה למובן מאיליו

    אהבתי

  11. אין ספק שנעלי הבית הוורודות, שהן יותר מופע אורקולי מאשר נעליים (יותר נכון מופע אור-פונפוני), השיבו מלחמה שערה לדלקת הארורה! 🙂
    תרגישי טוב ורפואה שלמה 🌸 (הקפדתי לבחור פרח ורוד)

    אהבתי

סגור לתגובות.