שני דברים שלמדתי בשיעורי אקוורל*

[*אצל איריסיה]

האחד,  שלא צריך למלא הכול בצבע,  ודווקא טוב להשאיר חלקי-דף לבנים לא צבועים.  הדייקנות היסודית שלמדנו בילדותנו לא נחוצה.

והשני,  שאחרי ששכבת צבע בהיר מתייבשת,  אפשר לצבוע עליה  –  רצוי רק על חלק ממנה  –  שכבה נוספת,  כהה יותר.  בצבעי מים יש שקיפות שמאפשרת לראות את כל השכבות, גם אלה שנשארו מתחת.  ואם אין סבלנות לחכות עד שהשכבה הראשונה תתייבש,  אפשר להוסיף את השכבה הנוספת ישר על השכבה הרטובה,  ואז הצבעים מתפשטים ונמזגים אחד לתוך השני.

הדבר הראשון שהזכרתי (של הלבנים הלא צבועים) נותן לציור אפקט של אווריריות,  והשני שהזכרתי נותן לו עומק  –  ושניהם מתאימים לי,   כי הם מאפשרים לי לבלגן הכול,  כאשר אהבתי:  לא צריך לדייק,  אפשר להתפרע.  אמנם צבעי מים זה פחות או יותר ההפך מפראות,  אבל האפשרות להתפרע בעזרתם בכל זאת מדברת אליי ומרגיעה אותי.

[הערת שוליים לא קשורה:  את הפוסט הזה כתבתי באמצעות העורך החדש של וורדפרס,  שבנוי 'בשיטת הבלוקים' (Whatever that means).  הלך לי לא רע,  אבל תכף נראה מה יצא מכל זה.] 

מודעות פרסומת

20 מחשבות על “שני דברים שלמדתי בשיעורי אקוורל*

  1. איזו ניגודיות נפלאה: העדינות והדיוק של צבעי המים לעומת יכולת ההתפרעות והנאה….
    ותתחדשי על העורך החדש. קראתי את הפוסט הזה באפליקציה וכאן זה נראה אותו הדבר כמו קודם 🤗

    אהבתי

    • כן, גם אצלי נראה אותו דבר, וגם לא היו תקלות בעריכה. רק נשארו דבר אחד או שניים שאני עוד לא מבינה שם, אבל החלקתי את זה (:

      Liked by 1 person

  2. נראה מצוין ויפה מאד, הציור. אפשר לראות את השכבות וזה בהחלט נותן מימד נוסף ועמוק יותר.

    וגם לי הפוסט נקרא ונראה בדיוק אותו דבר (במחשב)

    אהבתי

  3. העיקר שאת מאמינה שאת מתפרעת 😍 זה כבר חלק מההתפרעות.
    יש לי חיבה מיוחדת לאקוורל וכמי שמציירת בעיקר בשמן, הייתי חייבת להתנסות גם בחומר הזה. רוב הפעמים יצא לי בוץ וזרקתי אבל היו לי גם הצלחות, דווקא כשלא התעקשתי לדייק והקללתי. זה דרש ממני איפוק. אמנם לא עבדתי בשכבות ובכל זאת אהבתי את התוצאה.
    הפרח שלך עדין ומתחרה יפה ברקפות שלך.

    אהבתי

    • נחמד, אמונה בהתפרעות שהיא כבר התפרעות בפני עצמה (:
      בצבעי מים לא צריך לדייק. זו אחת הסיבות (לא היחידה) שאני כל כך אוהבת אותם.

      אהבתי

  4. ציירתי הרבה בצבעי מים בילדותי והיתרון שלהם היא שגם התפרעויות נראות עדינות.
    אינני רואה הבדל כתוצאה מהעריכה החדשה, מלבד שהאקוורל נראה כמסתתר בפני הפרסומות על אורטופדים. האם זה רק צירוף מקרים לאור הקרחצים והדיונים הרפואיים הנשמעיים לאחרונה אצלנו בבלוגיה?
    האם גם וורדפרס הצטרף לאחים הגדולים?
    אני הולך לבדוק עכשיו את נושאי הפרסומות אצל וורדפרסים אחרים – לגיבוש הקונספירציה 🙂

    אהבתי

    • כבעלת הבלוג אני נהנית מהפריבילגיה של לא לראות את המודעות (: גם כשהן מפציעות פתאום יש לי אפשרות להעלים אותן מעיניי, אם כי לא מעיני הקוראים.
      אם תרצה, תוכל להוריד לסמרטפון את האפליקציה של וורדפרס, היא מאפשרת קריאה מאוד נוחה, ובלי פרסומות.
      וזה נכון: בצבעי מים, גם התפרעויות נראות עדינות. מה שנקרא, win-win situation (:

      אהבתי

  5. אני אוהבת שאת כותבת על הציור שלך בחוג של איריסיה – זה כמו לראות ולקרוא על דברים משתי זוויות שונות לגמרי (למרות שכמובן איריסיה מעלה פוסטים עצמאיים לגמרי בבלוגה). צבעי מים חביבים עלי במיוחד, באמת בגלל השקיפות האוורירית הזו. וכובע הנזיר הזה מצטרף לקבוצה הנכבדת של הברושים והרקפות?

    אהבתי

    • כובע הנזיר הזה הוא די ישן, וכבר הופיע כאן בבלוג פעם. בחרתי בו שוב כי יש בו גם אווירים לבנים וגם שכבות, כלומר הוא דוגמונת לשני הסעיפים, ובקליפת אגוז. וגם בגלל שאני מתעצלת לסרוק ולהעלות ציורים חדשים יותר. יגידו מה שיגידו, בלוג מותאם הרבה יותר לכתיבה מאשר לציור.

      אהבתי

      • אני אוהבת אקוורל בגלל שהוא לא צפוי, בגלל שאי אפשר לתכנן איתו מה יצא, ואין שני ציורים שיצאו זהים זה לזה. כמובן שאני גם אוהבת מאד את השקיפות והעדינות. הבעיה עם האקוורל שאם טועים ורוצים לתקן, זה אבוד.

        אהבתי

        • לא לגמרי אבוד: אם את מציירת על נייר מסוג טוב, אפשר למחוק זמן קצר אחרי שציירת. נכון שזה לא כמו באקריליק, ששם את מציירת על הטעות – אלא מוחקים במים ומנגבים בממחטת נייר. יש כל מיני שיטות. גם את זה למדתי מאיריסיה (:

          אהבתי

  6. כמי שהיא חסרת כל כישורי ציור ולו סיסיים ביותר אני מרותקת בכל פעם שאת מלווה את הציור בהסבר, ובפרט פשוט וגאוני כמו הפעם – החללים והשכבות כאחד.

    אהבתי

    • גם אני לא כל כך יודעת, אבל צבעי מים אני מאוד אוהבת.
      אגב, נדמה לי שההסבר הרשמי הוא שאין דבר כזה שלא יודעים לצייר. כולנו ציירנו בילדותנו, אלא שמאז התמלאנו בכל מיני רגשות אי ביטחון. וחוץ מזה, כמו בכל דבר אחר – זה לא רק כישרון, זה גם הרבה מאוד לימוד ותרגול.

      אהבתי

סגור לתגובות.