פרידה מן האריה הכחול

כשהייתי בלוגרית מתחילה בישראבלוג, היה הבלוג של 'שדות' תעלומה בשבילי: החל מן הכותרת המסתורית (יומני אלפוחרה), עבור דרך הכינוי ('שדות'), וכלה בטקסטים, שהיו לא פעם אניגמטיים למדי. עם הזמן למדתי להכיר את אחת מאושיות הבלוגיה: את סיפור החיים המפותל, את ההיסטוריה הלא-פשוטה, את השירים (והפרוזה הלירית) המנוקדים היטב, את הצילומים היפהפיים, את זיכרונות הילדות והמשפחה; ואת החברוּת, את מה שכינה 'אהבה ו-care', את עומק הרגש ואת נדיבות התגובות.

ידעתי, כמו כולם, שהוא לא היה בקו-הבריאות, והתרגלתי להיעדרויותיו הממושכות. אבל תמיד חזר והופיע פתאום, ותמיד כתבתי בתגובה, בשמחה: 'ברוך השב ומפציע!'. היו תקופות שזיהיתי בבלוג שלי כניסה אחת מספרד לכל פוסט שפרסמתי – והנחתי שהכניסה הזאת היא שלו; והיו תקופות שבהן לא היו ביקורים מחצי האי האיברי. אבל בכל פעם שזיהיתי כניסה כזאת אמרתי לעצמי, כנראה עכשיו הוא בסדר: עובדה, הוא קורא בלוגים. ורק בשבת האחרונה, בבוקר, חשבתי פתאום, במקרה – מוזר, לא הייתה כניסה מאספמיה כבר הרבה זמן. שאז, באותו ערב, נודע לי על מותו.

הכי-הכי אזכור את צילומי הירח, שאצל שדות היה לא סתם עגול, אלא ממש כדורי, כנדרש; את ההרגל הילדותי-לכאורה לחבר בכתב כמה מילים יחד ("בנבני", "בנצעיר", "אנ'כלכךאוהב"); וכמובן, את האריה הכחול שליווה אותו מילדותו, ושעזב עכשיו את עולמנו, מדלג על כפות הפרווה שלו בעולמות אחרים.

תהא מנוחתך שלמה ונכונה, שדות – אתה, והאריה הכחול שאיתך.

מודעות פרסומת

38 מחשבות על “פרידה מן האריה הכחול

  1. אני חושבת שאקדיש לו גם אני פוסט שלם ולא רק פוסט הקדשה
    הוא היה נפש יפהפיה וחכמה וכל תגובה שלו אצלי הייתה בשבילי עולם ומלואו
    כמה יחסר לי. כמה יחסרו הפיוטים המקוריים ומלאי הנשמה שלו

    Liked by 1 person

  2. כתבת כל כך יפה. גם לי שדות זכור מראשית דרכי בישרא, אי שם ב- 2005. לא הכרתיו מעבר לדמות הוירטואלית, אך הוא תמיד הצטייר כאדם בעל עולם עשיר, רגיש ונדיב, וכך אכן עולה מדבריו של מי שמתאר אותו.
    הצטערתי מאוד לשמוע על פטירתו. זה גרם לי לחשוב על הקשר שאנו חשים לעתים לדמויות וירטואליות, שהוא לא פחות מזה שחשים כלפי דמויות שמכירים במציאות.

    Liked by 3 אנשים

    • נכון: קשרים בעולם הווירטואלי עשויים להתברר כחזקים ומשפיעים לא פחות מאלה שנוצרים בעולם האמיתי בחוץ.

      אהבתי

  3. כתבת נהדר ! צרופי המילים האלה בנבני וכו' היו נפלאים בעיני,בכלל הייתה לו עברית משלו.איך כל אחד לקח ממנו משהו אחר,זה מדהים ואיך הוא נכנס ברכות ללב של כולנו? אין אנשים כמוהו.נזכרתי היום שבכל פעם שהייתי רב עם אנשים בישרא,הוא היה מצלצל אלי,לפעמים ממש כמה דקות אחרי שסיימתי לכתוב פוסט על הריב,לפעמים אחרי כמה שעות,כדי לתמוך ולהרגיע.
    כמו מלאך שומר.
    אני לא אשכח אותו

    Liked by 2 אנשים

  4. אריה-שדות אדם שנגע בלב כולנו …כולנו זוכרים את הכתיבה המיוחדת שלו , השירים שהסבירו לנו פרטים על חייו מבין השורות והמילים , על כאבו במה שקורה בישראל, הצילומים שלו המיוחדים ונזכרת אפילו בשני החתלתולים שאמץ וסיפר עליהם… עצוב…יהי זכרו ברוך !
    תמיד שמחתי לעדכון ממנו ואהבתי מאוד כשהשאיר תגובה בדף הפייסבוק שלי .

    Liked by 1 person

  5. יפה כתבת. גם אני זוכרת אותו בחיבה ובחיוך מראשית ימי בישרא. הוא גם כתב יפה, וגם היה קורא קשוב. היתה בכתיבה שלו סקרנות לעולם, גישה חיובית לחיים ולאנשים, וגם הייתי אומרת תשוקה.
    בכל פעם שאני רואה ירח מלא גדול במיוחד עולה (יש ארבעה כאלה בשנה), אני נזכרת בשדות. היה אחד כזה בשבת.
    יהי זכרו ברוך, וקיים בינינו, שזוכרים אותו בחיבה ובאהבה.

    Liked by 2 אנשים

  6. כה יפה כתבת עדה, מרגש ונוגע ללב. כמו שהגבתי אצל נ*גה וטליק: הכרתי אותו ברפרוף, מהתגובות שלו אצלכם, מפוסט אחד או שניים שלו שניסיתי לקרוא אך לא הצלחתי להתחבר וויתרתי. ואולי חבל. ובכל מקרה ידעתי שהוא חולה, וידעתי שהוא חי בחו"ל…..עצוב לאבד כאן מישהו שהוא חלק בלתי נפרד מעולם הבלוגיה. יהי זכרו ברוך

    Liked by 2 אנשים

  7. הו, עדה…
    היה נעים ללב לקרוא את דברייך ואת התגובות.
    המילה אושייה העלתה בי חיוך פרטי כי פעם הוא אמר לי שאני אושייה בישרא, וזה היה בקינטור. בקיצור, עוד אחת מהשיחות שכבר אי אפשר לנהל איתו: ראית שעדה כתבה שאתה אושייה…? (חיוך דומע מחויך כזה)

    Liked by 1 person

  8. כמה יפה כתבת.
    רציתי להקדיש לו פוסט, אלא שאני פוחדת לחטוא לאדם. אני צריכה לזקק את המילים ולא יודעת אם אצליח.
    היה איש ואיננו עוד.וכל כך צר לי על כך.
    הרביתי לחשוב עליו לאחרונה ובשבוע האחרון במיוחד.
    בעבר כשנוכחותו התמעטה, הייתי שולחת מייל, הפסקתי כי חשבתי על האנרגיה שהוא צריך להשקיע בהסברים.
    אנרגיה שהיה זקוק לה לעצמו.

    Liked by 1 person

    • אני לא חושבת שיש סכנה שתחטאי למישהו. אני לא יודעת אם זה צריך להיות כל כך מדויק, העיקר שיהיה אמיתי (ואני סומכת עלייך שיהיה).

      אהבתי

  9. ידעתי כמה חולה הוא ובכל זאת הידיעה היכתה. כמה עצובה הבשורה. יפה וכלכך (מחובר במכוון) נכון ספדת לו כאן. וכמובן לא אשכח גם את צילומי הציפורים המדהימים שלו. גם עבורי הכניסות מספרד היו לי כדרישת שלום ממנו. לאחרונה הכניסות האלו לא היו סדירות והנחתי שכבר קשה לו להגיב. בבדיקה שערכתי עכשיו, גיליתי שלוח העריכה שלי זוכר שתי כניסות מספרד בשבוע האחרון. ולנו לא נותר אלא להתגעגע. יהי זכרו ברוך.

    אהבתי

  10. אכן, האיש היה תעלומה, אבל תעלומה שופעת נדיבות ורוך והמון אהבה, סימני חיבוקים ונשיקות {} וחיבורי מילים שהן רק שלו.
    עם תחושת הארעיות שהביא איתו הוא היה יציב וקיים, והידיעה על מותו מילאה אותי עצב, למרות שהכרתי אותו רק מעט ורק וירטואלית.
    מי יתן שינוח על משכבו בשלום.

    Liked by 1 person

  11. אני חושבת שהפוסטים לזכרו הם קצת כמו שבעה וירטואלית, כל אחד מוסיף זיכרון ורושם ששדות טבע בו. אני לא יודעת איך, אבל אולי כדאי שטליק ואסתי שהולכים לשבעה יידעו את בניו. אולי ישמחו לשמוע מה היה האיש עבורנו, חבריו הוירטואליים.

    Liked by 1 person

    • נגה(רחל) כבר העלתה רעיון לאגד את כל הפוסטים שנכתבו ונשלח אותם לענן בנו,מכיון שאולי יש אנשים נוספים שאולי יכתבו חשבנו שלא נילחץ מהעובדה שאנחנו הולכים ביום חמישי ויש רק 3 פוסטים,נמתין כמה ימים,ונשלח לו למייל

      אהבתי

    • רעיון יפה, שבעה וירטואלית. וכבר מסרתי ד"ש דרך אסתי וטליק. אולי אפשר לקשר לדף הפייסבוק של שדות, ואז משפחתו אולי תראה את זה.

      אהבתי

  12. הי עדה, הייתי שנים בישראבלוג ואף פעם לא קראתי אותו. עכשיו אני מצטערת שלא קראתי ועצובה כאילו קראתי. מצטערת, בעיקר כי דרכך הבנתי שסבל.

    אהבתי

    • אכן היה לו לא קל, אבל נדמה לי שהוא גם התברך ביכולת ליהנות מן הדברים הקטנים והיפים והחשובים.
      אהבתי את הכינוי שלך, למרות שלקח לי קצת זמן להבינו (:

      אהבתי

סגור לתגובות.