שיטת שושנה

אחרי מיכאלה של מירה מגן שאלתי בספרייה משהו ישן יותר משלה: וודקה ולחם. בינתיים – כצפוי, יש לומר – אוהבת מאוד. במיוחד את תיאורי הילד הקטן נדב, שיש לו, אם אני זוכרת נכון, כפות ידיים פריכות. נדמה לי שגם לילד אליקו ממיכאלה היו כאלה. אפשר כמובן לתהות ולשאול מה זה כפות ידיים פריכות, אבל נדמה לי שאני יודעת למה מירה מגן מתכוונת, ואני אוהבת כפות ידיים כאלה, במיוחד אצל ילדים. וגם את המילה 'פריך' אני אוהבת, למרות שלפחות רשמית יש לה צליל איום ונורא. מכל מקום, אולי אני בכלל מתבלבלת, כי אני לא מצליחה עכשיו למצוא את הציטוט על כפות הידיים הפריכות, למרות שניסיתי.

הציטוט שאני כן מוצאת מוודקה ולחם הוא זה שאהבתי על 'שיטת שושנה' (עמ' 22). שושנה היא בתו של בעל הבית שמביאה לו כל יום מרק, והיא אומרת למספרת,

למה את מתעקשת עם החיים, תזרמי איתם, … מה שקורה צריך לקרות, אל תשימי רגל לחיים, תזרמי, פשוט תזרמי (עמ' 21).

אני אוהבת את השיטה הזאת, לפחות בתאוריה, למרות שאין לי שום מושג איך ליישם אותה באמת. ואני אנסה לזרום בימים הקרובים כשיהיו פה בערך 40 מעלות או יותר (אביב. אביב?!) ונראה איך אצליח. ואנסה לא להתעצבן על החג השנוא עליי, ל"ג בעומר, ולא לשאול למה לא מעבירים אותו לחורף.

*

הודעה חגיגית לסיום:
בזמנו היו מי שכינו את הבלוגר טליק מישראבלוג 'המבוגר האחראי'. בצדק. וכמו רב-חובל של ספינה טובעת הוא שמר לבלוגיה ההיא אמונים למרות כל המשחקים הנבזיים של פתוח-סגור-פתוח שהופעלו שם על הבלוגרים בשנה-שנתיים האחרונות. אבל עכשיו שישרא באמת נעלם (סופית?), אפילו רב-החובל אמר נואש. אז תנו קפיצה לבלוג החדש של טליק בבלוגספוט, ושיהיה לו בהצלחה ובשמחה באכסניה החדשה!

26 מחשבות על “שיטת שושנה

  1. היום כבר דיברו על טמפרטורות של עד חמישים (!!!) מעלות בגל השרב המדובר. תרחם השם.
    ננסה לזרום עם זה, כי זה מה שיהיה.

    אהבתי

  2. אכן לא פשוט ליישם את שיטת שושנה. אבל אפשר לשאוף………..
    מאחלת לכולנו של"ג בעומר יעבור בשלום השנה
    ושוב המון הצלחה לטליק בביתו החדש שלו בלוגו

    אהבתי

    • אני שומעת ששירותי הכבאות כבר פרסמו איסורים כאלה ואחרים. מקווה שכולם יישמעו להם, אבל מחכה כבר להקלה שצפויה בשישי בלילה.

      Liked by 1 person

  3. אינני יודע גם כן מה זה ידיים פריכות, אבל הדבר הקרוב ביותר vמשתמע לי הן אצבעות פריקות. שיטת שושנה היא שיטת התגובה ל'מכתוב' הידוע בתרבות הערבית ובשינוי אדרת שיטה פסיבית נויאייג'ית. וזה בהחלט שונה מהשקפת חיי – שלאחר סטירה מסרב להגיש את הלחי השנייה.

    אהבתי

  4. אוי עדה, כמה מזדהה עם הלחץ מל״ג בעומר, חג נורא שיעבור סוף השבוע הזה עם השריפות הזוועתיות. כמה אווילה ההוויה הישראית הזאת ( לא בא לי לכתוב יהודית) מגוכחת הזויה. כל שבוע משהו אחר. לאן לברוח???

    אהבתי

  5. שיטת שושנה נהדרת, אבל אני חוששת שמי שינסה ליישם אותה באופן מלאכותי, לא-שושני שכזה, לא יצליח. חלק מהזרימה האמיתית היא לעשות את זה בטבעיות.

    אהבתי

  6. אני מאד נהניתי מוודקה ולחם, זה היה הספר הראשון של מירה שקראתי ונפלתי שדודה.
    הנכדה ספרה לי שעל אף התכנון לחגוג במדורה של כל השכבה, הם אפילו לא אספו עצים. שזו בשורה טובה, לא?
    כשמודיעים על שרב כבר בזמן מסירת ההודעה נהיה לי חם ואני מרגישה רע (קריצה, לא בא לי לחפש את האימוג'ים)

    אהבתי

    • עכשיו שאת מספרת על נכדתך, אני נזכרת שהשנה אני באמת לא רואה ילדים אוספים מצבורי ענק של עצים לבעירה. נראה שהאזהרות וההצעות לתחליפים השפיעו לטובה.
      כשמודיעים על שרב כזה אני מיד נלחצת. זו מין הרגשה של איבוד שליטה: מזג האוויר משתולל ואנחנו חסרי אונים מולו.
      תרגישי טוב.

      אהבתי

  7. עדיין מנסה להתאושש מהמחלוקת בינינו באחד מהפוסטים הקודמים… 🙂

    אני אדם מעשי. לא יודע מה זה "להתעקש עם החיים".
    החיים זורמים, פעמים רבות בלי להתחשב בנו כלל וכלל. כמאמר הפתגם, "אַ מענטש טראַכט און גאָט לאַכט."
    במקור, ממנו ציטטתי, קצת הגזימו עם המליציות בתרגום: "אָדָם הוֹגֶה רַעְיוֹן וּמִצְטַחֵק עֶלְיוֹן." . נו, שוֹין, שיהיה.

    לכן, כשמדובר על שרב כבד העומד בפתח – נקטנו, אישתי ואני, בצעד ממשי:
    הוצאנו את הפילטרים מאותו המזגן שעובד בקיץ כל לילה – כל הלילה – ושטפנו אותם. גייסנו למשימה גם שואב אבק, שאבנו אבק מהסוללה הפנימית. עכשיו, נקי ככל שאפשר בשימוש באמצעים ביתיים, הוא ערוך לשלב הבא: לשרב המתקרב. המזגנים האחרים בבית פחות סובלים מהצטברות אבק – אני מקווה שיעבדו כמו שהם. כמובן, גם הפילטרים שלהם ינוקו במידת הצורך.

    וכן, ל"ג בעומר הפך לחג שנוא – עם זיהום אוויר בלתי נסבל. מאד שונה מהחג הכייפי שהוא היה, כשהיינו ילדים…
    זה לא הוא – זה אנחנו…

    אהבתי

    • זה גם אנחנו, אבל זה בעיקר ההתחממות הגלובלית…
      ההכנות שלכם לקראת השרב הם באמת הדבר היחיד שאפשר לעשות. כל השאר לא בידינו.

      אבל אתה רציני, באמת המחלוקת ההיא השפיעה עליך כל כך לרעה?

      אהבתי

      • אם את שואלת – אני אענה לך בכנות:
        את כבר יודעת, שאני לא מפחד להיכנס לעימותים עם בלוגרים שונים.
        גם הכינוי שבו בחרתי מרָמֵז על מה שאני מוצא לנכון לכתוב.
        בין שאר הויכוחים, יש גם ויכוחים פוליטיים שמתרחשים בחיים האמיתיים שלי.
        יש לי שני חברים (שהם עצמם חברים ביניהם עוד לפני שהפכו חברים שלי, הם למדו יחד בתיכון). אחד מהם מצביע מר"צ – השני מצביע לליכוד…
        שניהם אנשים חכמים, ברור לי שהחוכמה והצדק לא שוכנים אצל אחד מהם בלבד. אני מתווכח עם שניהם, כשאני פעם ימני מבן שיחי – ופעם שמאלני ממנו.
        את כל זאת סיפרתי, כדי להדגיש שאינני נרתע מעימותים. אלא שעימותים פוליטיים אמורים להיגמר ברוח טובה, עם סבירות גבוהה שכל צד נשאר כשהוא מצדד בעמדתו המוקדמת.

        מה שהפריע לי באותה המחלוקת בינינו אינו ההבדל בין העמדות שבהן כל אחד מאיתנו מחזיק.
        מה שהפריע לי היה, שבפעם הראשונה עלה באפי ניחוח של דמגוגיה מצידך. הניחוח הזה תפס אותי לא מוכן – מעולם לא נתקלתי בתופעה הזו אצלך. נתקלתי בדמגוגיה לא מעט, אצל בלוגרים אחרים – אבל לא אצלך.

        אז תלוי איך מסתכלים על זה:
        האם זה נורא, שזה הרושם שנותר בי מאותה מחלוקת בודדה – או שזה ציון לשבח, על כך שזו הפעם הראשונה שנתקלתי בכך, אחרי תקופה ארוכה?
        אני חושב, שיש בזה הרבה מהציון לשבח. רק הוכחת, שגם את אנושית. 🙂

        אהבתי

  8. מופתעת לטובה מכך שלא הרחתי מדורות עד כה. נדמה לי שהשנה יש/יהיו פחות. נראה אם אצדק.
    שיטת שושנה מזכירה לי תובנה של קשישה תימניה בתכנית בכאן 11 שהיתה לא מזמן, בה ראיינו קשישים על חייהם ותובנותיהם. היא אמרה שהחיים גם כך קשים מאוד, ולכן צריך לזרום, לוותר ולא להתעקש. הקרינו את דבריה באזכרה לזכרה, לאחר שנפטרה. וזה היה די מרגש לשמוע, ונחקק יותר מדבריהם של אחרים.

    אהבתי

    • השיטה ללא ספק טובה, רק שצריך אופי מיוחד כדי להצליח בה. ואשר לל"ג בעומר – מחזיקה אצבעות שתצדקי (:

      אהבתי

  9. ל"ג בעומר הוא גם החג השנוא עליי. מתעבת את זיהום האוויר הזה, שהוא כ"כ לא הכרחי. שמעתי שיש מקומות שבהם אסרו על מדורות, ועושים במקום זה פיקניק – פשוט נפלא! בטח האספסוף הערסי לא יוותר על מדורה – כמו שלא יוותר על מנגל וכהנה מסורות של להשתלט על מעט השטחים הפנויים שעוד נותרו לנו במרחב הציבורי המסכן שלנו ולשרוף שם דברים או לעשות רעש – בקיצור, כמה שיותר הפרעה לזולת, יותר טוב. אני מקווה שיהיו כמה שפחות מדורות וכמה שפחות זיהום.
    אכן נשמע כמו אמת כ"כ פשוטה – לזרום עם החיים ולא להילחם בהם – הלוואי ויכולנו להרפות כ"כ בקלות. אז כן, אפשר לשאוף לזה, וכמו כל דבר בחיים – כנראה החוכמה היא איזון – לנסות לזרום כמה שפאשר, להרפות ממה שאי אפשר לשלוט בו – אבל זה בסדר גם אם לא תמיד מצליחים. להיות איפשהו על אמצע הסקאלה.
    אנחנו בסה"כ אנושיים.

    אהבתי

    • אני מתרשמת שרבים נשמעו להמלצות לוותר על המדורות. אצלנו העירייה הזמינה את התושבים לבוא לשחיית לילה בבריכות הציבוריות במחיר מוזל – במקום מדורות. רעיון מדליק (:

      Liked by 1 person

  10. התלבטתי אם לכתוב את התגובה הזו, משום שאינני מעוניין בויכוח לשם ויכוח.
    אני בס"ה רוצה להדגים מה נחשב דמגוגיה בעיניי.
    בסדר? ברוח טובה:

    בואי ניקח, לדוגמה, את המשפט הבא שכתבת:
    "וכן, בדמוקרטיה מותר גם לשנוא. לבריאות, תשנאו. אבל כדאי לקחת בחשבון שהתגובה לשנאה הזאת מתורגמת לעוד מנדטים לביבי."

    ובואי נפרק אותו:
    * אם לא נשנא, אלא נאהב את ביבי ואת מעריציו – האם פירושו שהאהבה הזו תתורגם לפחות מנדטים לביבי?
    * האם המנדטים הנוספים שביבי קושש הם אכן כתוצאה מאותה שנאה – או שהם כתוצאה מכך שביבי הצליח "לשתות" מנדטים משותפיו לגוש? ביבי שתה לגמרי את בנט ושקד, שתה מליברמן, שתה גם שישה מעשרת המנדטים של כחלון.
    * הכי חשוב: בניגוד לעליה המתונה במנדטים שניתנו לביבי – "כחול-לבן" זינקה מאפס ל – 35 מנדטים, כשמה שמוליך את מצביעיה היא התחושה של "רק לא ביבי!". במילים אחרות: תחושה של תיעוב. אם תרצי לדקדק עימי, נסכים על זינוק מ -11 המנדטים של יאיר לפיד ל -35 מנדטים. זינוק עצום. גדול בהרבה מהמנדטים שנוספו לביבי. אותי זה דווקא מוליך למסקנה, שעדיף כמה שיותר תיעוב בנוגע לביבי.

    ובואי לא נתעלם מהעובדה ששנאה היא רגש אנושי, שמפָעם בבני אנוש.
    כמה אנשים שונאים אותך, עדה?
    מעט מאד?
    – בערך כמיליארד מוסלמים, רק כי את יהודיה.
    – מה עם יהודים? מה יקרה אם תלכי, כמו שאת כרגע, ב"מאה שערים"? כמה מהם שונאים אותך רק כי את אישה, שלא מתנהגת כמו שהם רוצים?
    – כמה שונאים אותך רק כי את אשכנזיה – והם מזרחיים?
    – כמה שונאים אותך רק כי את עשירה (יחסית) – והם עניים? היתה לפני זמן מה כתבה אודות השימוש במים בישובים העשירים – לעומת הישובים העניים. צריך לקרוא את התגובות והטוקבקים, כדי להבין. כאילו העשירים לא משלמים במיטב כספם עבור המים לגינה או לבריכה הפרטית. כאילו הממשלה לא חייבת לספק לכולם כמה מים שהם רוצים. שיבנו עוד ועוד מתקני התפלה, בלאו הכי רק מרוויחים מהם: מייצרים קוב מים בשני שקלים – ומוכרים לאזרחים בעשרה שקלים, או יותר. מה שיש בטוקבקים זה שנאה וקנאה, מזוקקים.
    הנה, כאן:

    https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5503196,00.html

    – כמה סולדים ממך כי את משכילה והם בוּרים (ונתפסת כמתנשאת)?

    אז אני לא נבהל משנאה. ככה נוצרנו, כשאנחנו יודעים גם לשנוא.
    השאלה היא, לאן מוליכים את השנאה. "כחול-לבן" הוליכה אותה למקום מצוין, לטעמי. חבל שלא היה עוד קצת תיעוב – אולי היינו מצליחים להפריד בין ביבי לכסאו.

    אהבתי

    • ברוח טובה: אני תוהה מי משנינו יותר דמגוג. לקחת את המילה 'שנאה' כפשוטה וכתבת עליה מסה שלמה. אבל הרי לא מדובר על השאלה אם יש לך רגש כזה או אחר, אלא מה אתה עושה איתו. והטיעון שלי הוא, שבהנחה שבתקופת בחירות אתה מבקש לשכנע כמה שיותר אנשים להצביע בכיוון הרצוי לך, התנשאות עליהם והעלבתם לא תקדם אותך: להפך. אם תקרא להם מטומטמים ומנשקי קמיעות, תאשים אותם שהם 'יוצאים מן החורים' כדי להצביע ביבי, תשלח אותם לשתות רעל, תצווה עליהם להימנע מ'לבוא לבכות לך' כשהילדים שלהם ייהרגו במלחמות, תגיד להם שבגלל הצבעתם ה'שגויה' הם מתוזזים עכשיו לחדרים מוגנים שלוש פעמים בשעה, תלעג לאורח חייהם ולאמונותיהם, וכך הלאה וכך הלאה – תאבד אותם לנצח. לשכנע אותם לא תצליח, ובצדק: גם אני במקומם לא הייתי משתכנעת. עלבון הוא רגש עמוק מאוד, קשה מאוד לשרש אותו. ולא יעזור אם תטען, כמו שטוענים בבית המשפט, 'אמת דיברתי [ועל כן מותר לי להגיד]'. כל עוד לא תסכים לשקול את ההנחה שאנשים שמחליטים החלטות שאינן לטעמך הם לא בהכרח מטומטמים, לא נוכל להתקדם בוויכוח (שבין כך ובין כך אין לי כוח להמשיך בו). יש להם סיבות. אתה יכול לנסות ללמוד אותן או לא, כרצונך – אבל להטיח בהם עלבונות לא יקרב אותך אל האמת ולא יפתור לך את הבעיה.
      עד כאן – וברוח טובה (באמת, אני רצינית). ואם זה נראה בעיניך דמגוגי, אני אצטרך לחיות עם זה איכשהו.

      אהבתי

  11. תודה תודה מחמיא לי עד אין קץ,מצטער גם שלא הגבתי בזמן אמת,הייתי טרוד מידי עם הבלוג החדש ואם אי היכולת שלי לבקש עזרה וכמו שכבר אמרתי במקום אחר שדות חברי הטוב לימד אותי שקבלה מאחרים ודאי כשמציעים לך עזרה,חשובה לא פחות מנתינה ,אני לצערי לא תמיד זוכר את זה ואני נפעם שוב ושוב שכשאני מבקש עזרה אני מקבל מעל ומעבר.שיעור חשוב
    ושוב תודה.טליק

    אהבתי

  12. פה כאמור היו 44 מעלות + שריפה ואקשן
    השבוע גם צפוי להיות שרב אבל לא עם טמפרטורות כאלה גבוהות

    באותה דיעה איתך לגבי ל"ג בעומר
    חג מיותר
    כשהייתי ילדה אפילו לא היה חופש יום אחרי

    אהבתי

סגור לתגובות.