פרפרית

קפצנו אתמול לתל אביב לראות תערוכה ('דיוקן: אם', בבית האומנים. כולל אקוורלים יפים של איריס-איריסיה קובליו. ויש שם גם תערוכות אחרות). שוב נוכחתי לדעת שמאז שאני הולכת לשיעורי ציור אני רואה הכול אחרת. מסתכלת אחרת. פתאום חשוב לי למשל לראות מה חומרי הציור. הכיתוב 'אקריליק על נייר', למשל, שפעם הייתי מדלגת עליו בלי להקדיש לו מחשבה נוספת, קיבל פתאום משמעות מיוחדת. וכשאני רואה רישום מאוד פשוט, בסך הכול שרבוט קטן, כמעט לא-גמור, בצבעי עיפרון על נייר, אני חושבת: 'אפילו ברישום קטן יש יופי ויש חשיבות'. אני שמחה בראייה החדשה הזאת שלי.

כמובן, אי אפשר בלי להתלונן. גם היום קשה לי עם ההסברים שכתובים בכניסה לכל אולם תצוגה. משהו שהאוצרים כותבים, אולי. הם בערך באורך של דף אחד, או חצי דף, מודפסים בשחור ברור וקריא על לבן, אבל כשאני מתחילה לקרוא אותם, אני שמה לב שאחרי שורה וחצי המוח שלי ננעל. לא מבינה מה כתוב. למרות שהכול בעברית צחה, אבל איכשהו המילים והמשפטים מרחפים בחלל המופשט ולא נוחתים בשום מקום. שאז אני מסתפקת ברפרוף לא מחייב על הכתוב, ובסוף מתייאשת ועוזבת ומקווה שאצליח לפרש את המוצגים בכוחות עצמי. או שלא.

אם כי לפעמים, במסגרת הרפרופים האלה, אני נופלת על משפט אחד ברור – למשל, אתמול, על פיסת המידע שלפיה הצייר נפעם מן העובדה שאחרי השריפה בכרמל התגלו פתאום פרחים שלא נראו שם לפניה. ואז אני שמה לב שברבים מציוריו, הפרחים צומחים מתוך רקע שחור, ואני אומרת לעצמי, הנה, לפחות את זה הבנתי.

מוסר השכל? תרפרפי, עדה ק., לא תמיד חייבים לקרוא הכול. לפעמים גם בתוך איזו שורה בודדת שמסתתרת בתוך טקסט סתום, אפשר למצוא כל מיני אוצרות.

מודעות פרסומת

26 מחשבות על “פרפרית

  1. זה באמת מעניין איך כשאת בתוך תחום מסוים את מסתכלת על תוצרים שלו בעיניים אחרות לגמרי. למשל, אני מניחה שסופרים קוראים ספרים בהסתכלות אחרת לגמרי ממני. אם כי יש יופי גם בחוויה הבוסרית בלי כלי ניתוח.
    ומזדהה עם חוסר ההבנה של הסברים באולמות תצוגה. אז זאת לא רק אני…

    אהבתי

  2. חייכת אותי. גם לי אין סבלנות להסברים בדרך כלל ומה שנקלט מתקבל כבונוס. 🙂

    אהבתי את מה שכתבת על למידת הציור והסתכלות האחרת. איזה כיף זה לראות עוד רבדים באותו עולם!

    אהבתי

  3. לא נעים לי להודות, אך לגמרי עודדת אותי. לא מצליחה להתרכז ומאבדת עניין בגיבובי המילים המוקדשות ליצירה. חשבתי שהבעיה איתי ואני צריכה לוותר מראש על הקריאה ובכל זאת מתעקשת לקרוא. בתחילת הסיור מסתערת על הטקסט, רגע אחרי כבר שוכחת מה קראתי לכן מתפשרת וקוראת משפט או שניים ביצירות הבאות ורק אם זה מעניין אותי אמשיך לקרוא בתקווה שאפנים.
    השאיפה שלי היא לשרבט בשניים שלושה קווים ולהגיע לתוצאה שתשביע את רצוני, זה מסוג הדברים שמקסימים אותי, הקלילות הזו. יחד עם זאת אוהבת ציורים ראליסטיים ומפורטים לפרטי פרטים, אין לי אמירה או סגנון אישי יתכן שזה בגלל הרצון להתנסות בסגנונות שונים.

    אהבתי

    • גם אני מאוד אוהבת את השרבוטים הקלילים וחסרי המאמץ (לכאורה). אבל בשיעורי ציור למדתי שהם תוצאה של תרגול מאוד ממושך. זה לא ממש בא בקלות, למרות הרושם.
      אגב, בתערוכה שעליה סיפרתי כאן, 'דיוקן: אם', היה ציור אחד ריאליסטי עד כדי כך, שלקח לנו זמן להפנים שזה לא צילום.

      אהבתי

  4. במיוחד באמנות ובמיוחד בציור, כאשר לומדים את זה רואים את זה אחרת לגמרי. דווקא בספרות להרגשתי זה מקלקל, לנטוש את עמדת ה-suspension of disbelief ולקרוא בין ומאחורי השורות. אבל באמנות זה כמו להסיר מן וילון ענק שלא ידעת אפילו שהיה שם………ולראות דברים שקודם לא היה סיכוי שתשימי אליהם לב.
    שמחה ששמת לב למשפט הזה…………מתוך כל המלל המגובב. ובאמת יש ללמוד לרפרף…………..

    אהבתי

    • אחותי, שהיא מוזיקאית, אמרה לי פעם שגם ההקשבה למוזיקה היא אחרת כשהמאזינים הם מוזיקאים. ושזה לא תמיד יתרון. אבל בציור אני די מתחילה, עדיין, אז המבט היותר-מלומד לא באמת מפריע לי, להפך.

      Liked by 1 person

  5. עכשיו כשהבעל שלי מסיים תואר שני באמנות, והעבודות שהוא מגיש מזכירות את הטקסטים של האוצרים בתערוכות, אני מבינה יותר מה שהם כותבים. אלה טקסטים לא קלים, אבל לדעתי שווה להתעמק בהם ולא להתעלם מהם…

    אהבתי

    • סביר להניח שאת צודקת, ואף על פי כן אין לי כל כך סבלנות. ובעיקר חבל לי שהרבה מסוגי האומנות היום מצריכים הסברים. הייתי מעדיפה שזה יהיה בלעדיהם.

      אהבתי

  6. ככל שאת מבינה יותר, את נהנית יותר ברובד האינטלקטואלי, ולא רק החווייתי. זה הופך את החוויה של מגע עם יצירות אמנות למשהו הרבה יותר עמוק ומרובד, עם התייחסות כמו שכתבת לחומרי היצירה, עם חיוך קטן של 'זה כמו שאני מכירה'. ואני קוראת אובססיבית של הסברים בתערוכות, ולפעמים מושכת בכתפיים, ולפעמים מקבלת תובנות של ממש (כמו עם הפרחים אחרי השריפה).

    אהבתי

  7. מצד אחד מסקרן אותי מה כתוב
    מצד שני אני רוצה להתרשם בעצמי בלי דיעות קדומות
    כמוני כמוך, לפעמים נכנעת וקוראת, אבל אז צריך להתקרב ואת התמונות צריך לראות ממרחק
    די-למה
    אוגניה
    B.לוגי
    http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=690765

    אהבתי

    • אכן דילמה, במיוחד מאז שאני צריכה משקפיים לקריאה מקרוב, ומרחוק אף פעם לא ראיתי טוב. זה כל הזמן להתאים משקפיים, להרכיב ולהסיר… חיים קשים (:

      אהבתי

      • בדיוק עבורך המציאו את ה"ביפוקל" ואח"כ את ה"מולטיפוקל".
        לעיתים קצת קשה להתרגל בהתחלה – אבל זה עולם אחר אח"כ.

        אהבתי

    • תמונות של הרישומים אין לי, אבל בקישור שנתתי בפוסט לאיריסיה קובליו תוכלי לראות את האקוורלים שהוצגו שם.

      אהבתי

  8. בארץ אנחנו ממעטים ללכת לתערוכות.
    אלא שבחו"ל יש מוזיאונים שהם בגדר חובה, נכון? להיות בפריז ולא לבקר ב"לובר"?
    כך יצא, שבהיותנו מבקרים עצמאיים, לפעמים היינו נצמדים לאיזו קבוצה – ושומעים את ההסברים של מדריך הקבוצה. ככל שעברו השנים, כך היתה לנו פחות סבלנות להסברים המלומדים הללו.
    השיא היה לפני שנים, בטיול בברלין:
    הגעתי עד לשער הכניסה למוזיאון "פרגמון". היה יום מקסים בחוץ. הגעתי עד לדלת הכניסה למוזיאון, והחלטתי שאין לי כוח לעתיקות שנבזזו – ועדיף להסתובב בעיר, ביום מקסים שכזה. זה מה שעשיתי.
    לכן, מעולם לא ביקרתי ב"פרגמון"…

    אהבתי

    • כשזה תלוי רק בי, גם אני לפעמים מדלגת על מוזיאונים. אם כי, כאמור, מאז שהתחלתי ללמוד ציור, זה משתנה קצת.

      ואשר למשקפיים שעליהם כתבת בתגובה קודמת – אתה צודק. בסופו של דבר לא יהיה מנוס מלהגיע אליהם, אלא שאני תמיד דוחה דברים.

      אהבתי

      • לדחות דברים זו פעולה לגמרי חוקית.
        יחד עם זאת, כדאי להיות מודע למחיר הדחיה. פעמים רבות יש מחיר.
        במקרה של המשקפיים:
        ככל שאת מזדקנת, יותר קשה לך לקרוא בלי משקפיים. זהו תהליך טבעי. פירושו, שהמספר של העדשה משתנה.
        ברוב המקרים, אין שינוי משמעותי במספר העדשה לצפיָה לרחוק (המשקפיים שאת רגילה, רוב חייך, להרכיב). לכן, הפער בין אזורי הצפיה, בתוך עדשת המולטיפוקל, הולך וגדל עם הזמן. ככל שהפער הזה גדל – קשה יותר להתרגל לעדשה, והעיוותים המוּבנים שלה הולכים וגדלים.
        רק אומר.

        אהבתי

סגור לתגובות.