הכול בגלל מסמר קטן

ראינו את הסדרה 'צרנוביל'. אתמול בערב צפינו בפרק האחרון. סדרת זוועות. לא מפני שהיא גרועה, אלא דווקא משום שהיא עשויה היטב כל כך: שחקנים נפלאים, בימוי מצוין. המועקה שהיא משדרת קשה מאוד, והיא נשארת גם בתום הצפייה.

עשרה טעמים למועקה:

  • בגלל האווירה הקודרת, הצילומים האפלים והמוזיקה מחרידת הלב (הפרק האחרון מסקר בין השאר את השעות שקדמו לאסון: פתאום הכול צבעוני ומלא חיים, באופן מוגזם כמעט ומטריד לא פחות מן האפרוריות הכללית ששורה על שאר חלקי הסדרה).
  • בגלל שזה סיפור נורא.
  • בגלל שזה באמת קרה.
  • בגלל שזה יכול לקרות שוב, בכל מקום.
  • בגלל שאנשים מזלזלים.
  • בגלל שאנשים חמדנים.
  • בגלל שאנשים פוחדים.
  • בגלל שאנשים משקרים.
  • בגלל שאנשים עושים טעויות.
  • בגלל שהם לא אוהבים להודות בהן.

אחר כך, כששערי הגיהינום נפתחים, אנשים דווקא מגלים נכונות נדירה להתמודד ולפתור, לא פעם תוך סיכון חייהם (וחיי אחרים) והקרבה של ממש. האמת היא שברית המועצות, אחרי שורה נוראה של מחדלים, הצליחה להתגבר (במחיר כבד מאוד) על אסון גרעיני איום שאיים להסתבך עוד יותר, וכל זה בלי עזרה של ממש מבחוץ. אבל זה באמת לא עוזר לפוגג את המועקה.

הערה על הבימוי: משהו בו מזכיר לי את הסרטים של אינגמר ברגמן. האופן שבו הוא הולך עד הסוף – בלי להשאיר מקום לדמיון שימשיך לבד מנקודה מסוימת. אני לא מתכוונת דווקא לצילומי זוועה (אם כי גם כאלה יש, פה ושם) – אלא לאופן שבו המצלמה משתהה על פניו של אדם לזמן ארוך, ומראה, בלי מילים, את התהליך הנפשי שעובר עליו: בלי לוותר, בלי להרפות. שזה עוד טעם למועקה הנ"ל.

אגב, נזכרתי במשהו מן הסידרה 'האמריקאים' – כשאחד המרגלים הרוסים בארה"ב אומר בהקשר של הלוחמה הביולוגית וסכנותיה: יש לנו (כלומר, לרוסים) מוחות מעולים, אבל אין לנו תקציב, וזה מאוד מסוכן.

מה שמחזיר אותי ללגאסוב מ'צרנוביל', שאומר בסוף הסדרה, פעם הייתי שואל את עצמי כמה תעלה לנו האמת; מאז שקרה מה שקרה, אני שואל רק שאלה אחת: כמה יעלה לנו השקר.

מודעות פרסומת

35 מחשבות על “הכול בגלל מסמר קטן

  1. הסדרה הזאת היא באמת מעולה-נוראית מכל הטעמים שציינת.
    צפינו, בן זוגי ואני, בשני הפרקים הראשונים בערב ומאוחר יותר התהפכתי במיטה ולא הצלחתי לישון. אמרתי לו שזה מהמתח, והוא הזכיר לי שכולנו בעצם יודעים איך הסיפור הסתיים. וואלה.
    עד כדי כך נסחפתי בעלילה.

    אהבתי

    • כן, הסדרה הזאת לא לגמרי מתאימה לצפייה לפני השינה. שלא לדבר על כך שהמציאות, כפי שאומרים בצדק, עולה על כל דמיון.

      אהבתי

  2. כך יצא, שטרם ראיתי את הסידרה "צ'רנוביל". אני יודע, שזו סידרה מעולה. ובכל זאת, משהו בי לא מצא עד עכשיו את החשק לראות אותה. אין בכך דבר יוצא דופן. לא ראיתי גם סדרות מהוללות אחרות, כמו "הסופרנוס" או "משחקי הכס" – ומאד נהניתי מסדרות פחות מפורסמות כמו "הגשר" הסקנדינבית. אבל את "צ'רנוביל" אראה, רק עניין של זמן.

    הסידרה "צ'רנוביל" סובלת מעוד אנומליה:
    אישתי כן ראתה אותה!
    במשך השנים הולכת ומתבררת מגמה של אישתי: מה שהיא רוצה לראות – זה מה שחברות שלה ממליצות לה.
    אילו ראיתי את "צ'רנוביל" והמלצתי לה לצפות – סביר להניח שהיתה נוחרת בבוז "מה לי ולאסון בכור גרעיני?". אבל מרגע שחברה שלה המליצה – אוֹהוֹ, זו כבר המלצה אמיתית! זה לא משנה, שאני רואה המון סדרות וסרטים, הרבה יותר ממנה. לא משנה שאני מכיר את "טעמה האמנותי" טוב מכולם (אוהבת כל סרט/סידרה – בתנאי שהוא לא קומדיה, לא סרט מתח, לא סרט פעולה, לא מד"ב, לא קומיקס, לא מבוסס על קומיקס, לא ארוך מדי, לא איטי מדי, וכו'…) – ויודע על מה להמליץ לה. אין שום מקום להשוות בין משקלי הסגולי – למשקלה הסגולי של חברה שלה, כל חברה שלה…

    ומשהו בעניין ברגמן:
    פעם מאד הערכתי את גאונותו בתחום הקולנוע.
    לפני שנים רבות, ראיתי את סרטו "פרסונה" בהקרנות מיוחדות של יום שישי בצהריים, בקולנוע "תכלת" בת"א, נשמתו עדן. מאד-מאד התרשמתי.
    שנים אח"כ, בעידן פריחת ה – DVD , פגשתי את הסרט על דיסק. לא התאפקתי – וקניתי אותו. הפעם הסרט היה מה-זה מאכזב! הכל היה איטי כל כך, לא זז לשום מקום. הסימבוליות היתה גסה, הסרט היה טרחני.
    אמנות הקולנוע עברה מרחק עצום מאז הופק הסרט הזה. הכל (כולל הכל: הבימוי, הצילום, פס הקול, העריכה, המשחק, הקצב, הניסיון להשאיר את הצופה מתעניין) עבר שינוי דרסטי. פשוט לא הוגן לשפוט את הסרט כיום, לפי הסטנדרטים של אמנות הקולנוע בשנת 2019 – הזמן לא עשה ל"פרסונה" טוב.

    אהבתי

    • אה, עיקר שכחתי:
      את צודקת: אנשים הם ממש לא משהו.
      למרות מה שאנחנו – בני האנוש – נהנים לחשוב על עצמנו.

      אהבתי

    • אף פעם לא אהבתי סרטים של ברגמן, כנראה בדיוק בגלל המועקה שהם מעוררים. תמיד הפחידו אותי.
      מה שהכי מעניין בעיניי בסדרה צ'רנוביל הוא הסקירה המאוד מדויקת שהם נותנים לגורמים שהביאו לאסון הזה. לפני כן לא ידעתי מה בדיוק קרה שם. מעניין לראות את זה – וגם מפחיד. זה לא מסוג הסדרות שמתחשק אחר כך לצפות בהן שוב.

      אהבתי

  3. מודה שהסרט נמצא ברשימת ה'טו סי' שלי כבר זמן מה, ואני איכשהו נרתעת. שלא כמו 'סיפורה של שפחה' הבדיוני, שאנשים רבים לא רוצים לראות בגלל הדיכוי והדיכאון, אבל יש משהו מרגיע בידיעה שזה לא באמת קרה, למרות שהיו ודאי זוועות לא פחות נוראיות ושהסופרת מתעקשת שכל האלמנטים לקוחים מהחיים האמיתיים. דווקא בגלל העובדה שצ'רנוביל היא סיפור אמיתי קשה לי. היה לי קל יותר לו זה היה סרט מז'אנר דוקומנטרי ולא דרמה. כנראה אתגבר, אבל לא בזמן הקרוב.

    אהבתי

  4. לא ראיתי את הסדרה, אבל אפילו הדווח שלך מעורר בי צמרמורת. הכל עלול להתרחש גם אצלינו. ובכל מקום יש אנשים שלא אכפת להם…

    אהבתי

  5. ראיתי את הסידרה בנשימה עצורה (ובאמת T בהתחלה לא רצה לראות ובזכותי צפה יחד אתי). זכרתי את המקרה כשהוא קרה במציאות אבל לא ידעתי אז את כל הפרטים שמתגלים, צעד צעד, בסידרה. היטבת לתאר (כמו תמיד) את המועקה שחשים באת הצפייה ואת סיבותיה. כל הזמן הייתי צריכה להזכיר לעצמי שעם כל האסון שקרה, בכל זאת לא קרה אסון נורא פי כמה וכמה ממנו.
    אותי מה שהכי מזעזע זה שנכון, כאן מדובר באסון גרעיני שהרג אלפים ועלול היה למחוק יבשת שלמה….אבל השיטה, השתלשלות העניינים, הרצף של טעויות וזלזול וחוסר מקצועיות וחוסר תקציב ומעל לכל ההכרח לשקר ולהחליק ולשתוק – זה היה משהו שפשה בכל וקלקל כל חלקה טובה. זה הזכיר לי קטעים מ"ילד 44", כשלא ניתן היה לחקור רצח כי "אין פשע ואין רצח בברית המועצות".
    בכל אופן זו סידרה מעולה ולכל מי שלא צפה – ממלצה בחום.

    אהבתי

    • זה אכן הפתיע אותי – שאחרי כל ההזנחה והטעויות והשקרים וכו', בכל זאת הם הצליחו להתארגן ולמנוע אסון הרבה יותר גרוע. על זה מגיע להם קרדיט.
      אני מניחה שמשטר קומוניסטי הוא חממה אידיאלית לרצף כזה של זלזול, שקרים וכדומה – אבל זה לא חייב לקרות רק במשטרים כאלה. הסיפור של בואינג 737 MAX, למשל, לא קשור בכלל ברוסיה, בטח שלא בקומוניזם. אני לא יודעת אם כבר הגיעו למסקנות סופיות, אבל ממה שהסתמן, הייתה בעיה ידועה שלא טופלה ולא דווחה לכולם.

      אהבתי

  6. התחלתי לראות את הפרק הראשון ולא צלחתי אותו. מניחה שאנסה שוב בזמן מתאים יותר, למרות שמה שאת כותבת קצת מוציא את החשק…

    אהבתי

    • זה לבטח לא חובה. אבל זו סדרה מאוד יסודית ומעניינת, ורציתי לראות עד הסוף, כדי להבין מה קרה. והם אכן הסבירו, ובהרחבה.

      אהבתי

  7. אנחנו משחקים באש. 'הקידמה' היא כבר לא קידמה, המטוסים ישנים, הכורים ישנים, הרשת בולעת אותנו
    כמו שאמר יובל נוח הררי ב"קיצור תולדות האנושות" אנחנו חוזרים ונכנסים לעוד ועוד מלכודות דבש – הקלות בהשגת דברים גובה את מחירה
    אוגניה B.לוגי
    http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=690765

    אהבתי

    • אני לא יודעת אם זה כל כך קל – אבל לשיטות האחרות של הפקת חשמל יש נזקים רבים אחרים. כך או כך, טוב שמי שאחראים על זה ייזהרו, כי זה באמת משחק באש.

      אהבתי

      • הקלות שהתכוונתי אליה היא למשתמש ההדיוט שכל כך נוח לו כשהכל מהר מהר זמין זמיו בצרידת האצבע, אבל ההשלכות באי הזהירות, באי נקיטת אמצעי הגנה לפני השימוש ההמוני (ראה אופנים חשמליים למשל שאין היערכות נכונה והן מסוכנות להולך רגל על המדרכה ולרוכב על הכביש) חמורות
        אוגניה B.לוגי ישראבלוג
        http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=690765
        (נ"ב,
        ביום בו חזו כי הקרינה תפגע בישראל ורק אם ירד עליך גשם, הייתי בבאר שבע, ביקרתי את אבי בבי"ח אחרי התקף לב ראשון וכשחזרתי בערב, זה היה יום ו' ירד גשם שהרטיב לי את גב כפות הרגליים.
        כמו שדבורה אמרה לי פעם – הכל קורה לך ! )

        אהבתי

  8. ראיתי את הפרק הראשון וקצת מכל השאר. המוסיקה החרידה אותי זוועות. ניסיתי לצפות בלי קול אבל זה היה חסר טעם. המשחק האנגלי המשולב בקולות הסובייטים היה מחריד לא פחות מהמוסיקה. ובעניין ״ זה באמת קרה״- עוד הרבה דברים נוראים קרו ועלולים לקרות שוב. לא בגלל זה לא צפיתי בכל הסדרה בשלמותה ולא מתכננת. כתבת מדוייק עדה.

    אהבתי

    • המוזיקה באמת מחרידה. שקלתי כמה פעמים להפסיק לצפות, אבל קראתי שההסבר יבוא רק בסוף – ורציתי לשמוע/לראות אותו. אז החזקתי מעמד איכשהו. כמובן, לא חובה.

      אהבתי

  9. זו באמת אחת הסדרות הטובות שראיתי לאחרונה
    והיא יחסית נאמנה למציאות ולדברים שקרו
    אנשים ששילמו מחיר כבד מאוד (חלקם אף בחייהם) על המחדלים שנעשו שם
    הפרק האחרון באמת חושף בפנינו את כל המחדלים שהיו שם
    הבעיה העיקרית הייתה באמת שחסכו במקום שבו לא צריך לחסוך וכשקורה אסון מסוג כזה הוא משפיע על כולם
    אגב, ההשפעות היו מאוד נרחבות ולא רק בבריה"מ לשעבר אלא גם על חלקים נרחבים מאירופה (והקרינה אף הגיעה עד צפון ישראל).

    אהבתי

    • כמו בדרך כלל במקרים כאלה, הייתה שרשרת שלמה של טעויות ומחדלים – והתמהיל של כולם ביחד היה הרסני. מסתבר שיש מקדמי ביטחון שאסור לוותר עליהם, כי בסופו של דבר משלמים את המחיר, והוא מאוד יקר.

      אהבתי

    • הצרה היא שזו לא אפוקליפסה, אלא מציאות. אבל כמובן שלא חייבים לראות, והרי הכול דווח בזמנו בעיתונים.

      אהבתי

  10. צפיתי בסדרה בעניין כשהעלו אותה, שבוע לאחר שבוע. למרות שהיא משדרת מהימנות,שמעתי ראיונות go אנשים שהיו שם (בצוות הרפואי) שהעידו שהצד הזה בסדרה לא תואר בדייקנות יתרה. כמדומני 45 מדינות תרמו הון כדי לבנות כיפת מכסה מעל הכור, למניעת פליטת הנשורת הגרעינית לאטמוספרה. הטמינה הבסיסית שהרוסים עשו עם מלט ובור זה היה רק פלסטר. אלמלא העזרה העולמית, רע ומר היה המצב.

    אהבתי

    • כן, אבל הכיפה שאתה מתאר נבנתה רק בשנות האלפיים. עד אז הסתדרו עם הטלאי-על-טלאי שהרוסים בנו (בעמל רב ועם הרבה אבדות). אגב, גם הכיפה המשוכללת הקיימת עכשיו תחזיק רק(!) כמאה שנה. הקרינה, כמובן, תחזיק הרבה יותר, הם יהיה מוכרחים לעשות משהו שוב כדי לפתור את זה.

      אהבתי

  11. עכשיו ברור לי שלא אצפה בסדרה, למה לי מועקות מיותרות? אין לי ספק שאני מפסידה סדרה טובה, אבל גם בכל הסדרות המדוברות האחרות לא צפיתי מאותה סיבה.
    החיים מספקים לנו מספיק רגעי מתח וחרדה וקשה לי להתמודד אתם.
    מאותה סיבה נמנעת ככל הניתן מחדשות.

    אהבתי

    • בעניין מה שהחיים מספקים לנו – מסכימה אתך לגמרי. לפעמים, כדי לשרוד, צריך להקים סביבנו גדרות הגנה, לפחות לזמן מה. אי אפשר להיות מעורבים בהכול.

      אהבתי

  12. אני שומעת מאנשים רבים על הסדרה ומתכוונת לצפות בה מתישהו (כ"כ הרבה סדרות ממתינות ברשימה שלי…).
    מבינה שהסדרה מזעזעת ומעוררת אי-נחת אדירה, ומצד שני – אולי דווקא בגלל זה הסדרה היא חשובה… כי זה קרה, ואם נטמון את הראש בחול זה לא יעלים את העובדה שזה קרה… ושצריך לעשות מאמץ שזה לא יקרה שוב…

    אהבתי

    • היא אכן חשובה, אם כי אני תוהה מה אנחנו – אני ואת וכדומה – יכולות לעשות כדי להתגונן מפני דבר כזה או למנוע אותו. אז כן, לפחות לדעת על זה, ולהצביע בבחירות עבור אנשים שנראים לנו אחראים (אם יש כאלה בכלל).

      אהבתי

  13. התחלתי לראות את הפרק הראשון ולא הצלחתי לסיים אותו. הוא כל כך נורא ומזעזע בעיני שקשה לי לצפות…
    יכול להיות שהסדרה הזו לא בשבילי….

    אהבתי

    • אני עצמי שקלתי כמה פעמים לפרוש, אבל הייתי מאוד סקרנית בעניין ההסברים שהובטחו בסוף, אז נשארתי. אם כי לפעמים יצאתי מהחדר באמצע של משהו מורט עצבים במיוחד, כשאני משאירה הוראות 'לקרוא לי כשזה ייגמר'.

      Liked by 1 person

  14. אני כנראה עם קיבה חזקה. הסדרה יוצאת מן הכלל. לא צהובון, לא בדיוני, לא מנסים לדחוף זוועה לפנים. פשוט מתארים ומראים. לאט לאט. מרתק. מבהיל. חובה. ממש חובה.

    אהבתי

  15. כולם סביבי מדברים על הסדרה הזו, אבל היא אפלה מדי בשבילי. אולי בתקופת חיים אחרת…
    ובכל מקרה, הנורא ביותר הוא אכן שזה באמת קרה.

    אהבתי

סגור לתגובות.