מעשה בהינומה

השבוע השלכתי לפח את ההינומה הישנה שלי.

זה הרבה פחות מרשים ממה שזה נשמע. אבל במזג אוויר כמו הנוכחי יש לי נטייה לכתוב על כלום, ולפעמים במילים בומבסטיות.*

בשבוע שעבר חל יום הנישואים שלנו. זה יצא מעניין מבחינה מספרית, כי זה היה 36 שנה, וזה בדיוק בקיץ שבו מלאו לי 63 שנים, וזה בדיוק בשנה שבה גילי הוא סכום הגילים של הילדים שלי. יש לי נטייה לפעמים לעשות חישובים עקרים כאלה, במיוחד במזג אוויר גרוע (חם מהרגיל עם 120 אחוזי לחות. בערך). הנטייה החישובית שלי לא מתרחבת לניסיון לברר אם ומתי צירוף מספרים כזה יכול לקרות שוב, אבל האינטואיציה שלי אומרת שלעולם לא, ויש מצב שהיא צודקת.

בקיצור, כנראה בלי קשר, הצצתי לפני כמה ימים בתחתית הארון שבחדר השינה, וגיליתי בו את מה שהיה צפוי שאגלה: יותר מדי חפצים, בלגן, אבק, וקצת לחות ממקור לא ידוע (או מהנזילות של השנה שעברה, או מאלה של השנה, או ממזג האוויר, או מנזילה חדשה. או מגם וגם). אז הוצאתי משם הכול והתחלתי למיין, וזרקתי כמה דברים (לא הרבה, כי מה לעשות שאת הכול אני צריכה), ואז נפלתי על ההינומה שלי.

לפני כ-36 שנים הייתה לנו חתונה די צנועה. אמא של ראש המשפחה ראתה שמלה לבנה רגילה בחנות בתל אביב ואמא שלי ואני הצטרפנו אליה לראות, ואני חתכתי מהר כהרגלי ואמרתי בסדר. אז קנינו אותה. אני לא מבינה כלום בבגדים ואז אפילו הבנתי פחות, ראש המשפחה לא הביע דעה, ושתי האימהות היו מומחיות גדולות ואני לא התווכחתי. אחר כך, סמוך לחתונה, נזכרנו שבשביל החופה צריך שתהיה הינומה. אמא שלי לקחה וילון ישן, לבן ואוורירי, מאלה שהיו מקובלים אז בבתים של יוצאי אירופה, וגזרה ממנו מלבן בגודל כזה וכזה, ותפרה לו מכפלת בשוליו, סביב סביב, כדי שלא ייפרם. לזה הוספתי קשת שיער לבנה שהייתה לי בבית: תפקידה היה לשבת על ההינומה ולוודא שהנ"ל לא תפרח מראשי באמצע החופה. האמת שלפחות הקשת הייתה רעיון מצוין, כי היא אפשרה להינומה להיות דו-מצבית: גם לכסות את פניי כשצריך, וגם להיות מוסטת לאחור אחר כך. קניתי גם סנדלים לבנים, וזהו. הציוד הושלם.

נדמה לי שהרב והחזן התבוננו בהינומה בקצת פליאה, אבל הם לא אמרו כלום (באמת, בשביל מה היה שם גם חזן אני כבר לא זוכרת). האורחים ראו את ההינומה ושתקו בנימוס, אמא שלי ואני היינו מאוד מרוצות מעצמנו, ראש המשפחה לא הביע דעה, ורק אמא שלו נראתה באמת מזועזעת, וגם מלמלה משהו על זה שאם כבר, היינו נותנים לה לטפל בזה והיא הייתה גוזרת את זה כריבוע במקום כמלבן. אני החלקתי את העניין: בתום החופה קיפלתי את ההינומה ואיפסנתי אותה בארון. היא עברה איתי אחר כך גם לדירה הנוכחית שלנו, ומאז לא היו לי משאים ומתנים מיוחדים איתה. לפני כשנתיים, לקראת החתונה של הקטנה, הראיתי לה את ההינומה ושאלתי אם היא רוצה אותה. היא אמרה שלא, וברוב טקט לא פירטה למה, ואני החזרתי את ההינומה לארון.

בקיצור, במסגרת סידור הארון השבוע החלטתי שהגיע השעה להיפרד. היה להינומה ריח מוזר בשל האיפסון הממושך, ובמשך השנים היא האפירה, או שמא הצהיבה, והיא גם הייתה מאובקת ודביקה במקצת, ואני אמרתי לעצמי שבין כך ובין כך אין סיכוי שאתחתן שוב, ובטח שלא בטקס שדורש ביגוד מן הסוג הזה, והנוכחות שלה, יותר משהיא נוסטלגית, היא מעצבנת (בגלל האבק וכו'). וחוץ מזה היה לי חם נורא והכתף הכאיבה לי מאוד (התקף חדש. האורתופד נתן לי ארקוקסיה לשבועיים[!], אבל אני פוחדת מארקוקסיה). אז לקחתי את ההינומה והשלכתי אותה לפח ושכחתי ממנה עד הבוקר, שאז חשבתי שמגיע לה פוסט.

אמרתי ועשיתי.
אין מוסר השכל.

(ראש המשפחה, אגב, לא יודע על זה כלום, אבל היות שאף פעם לא הייתה לו דעה על ההינומה אפילו בחייה, יש להניח שגם מותה לא יפיק ממנו התרשמות מיוחדת.)

[*וכל זה במקום לכתוב פוסט פוליטי, ולהביע את שאט-נפשי מכל ה'איחודים' בשמאל, שרק פירקו את המחנה עוד יותר. עכשיו באמת אין לי מושג למי להצביע. התחלתי אפילו לשקול להצביע עבור 'כחול-לבן', וזה באמת סימן רע.]

מודעות פרסומת

39 מחשבות על “מעשה בהינומה

  1. "…זה הרבה פחות מרשים ממה שזה נשמע. אבל במזג אוויר כמו הנוכחי יש לי נטייה לכתוב על כלום, ולפעמים במילים בומבסטיות.*" הרגת אותי 🙂 זה מזכיר לי שהיה לנו בעבודה סגן מנהל אגף שהיה מחוסר עבודה ובכל פעם שקבל שיחת טלפון כל האנשים בחדרים ובמסדרון שמעו את השיחה, כדי שיתרשמו "מעומס" העבודה שלו.
    אם בחלף עם הרוח תפרו לסקרלט שמלה מהווילון, אין סיבה שלך לא יתפרו ממנו הינומה. איזו הינומה פרט לשלך, זכתה לפוסט?
    הרבה יותר מעניין מפוליטיקה.
    ואם כבר הפכת לבאבא בובה תחשבי את הגימטריה של הארקוקסיה ותגלי ש ההשפעות של התרופה הזו על מערכת העיכול עלולות להזיק.

    אהבתי

    • נכון, גם לסקרלט! 🙂
      ארקוקסיה כנראה גורמת המון נזקים. מצד שני, היא בדרך כלל עוזרת. בינתיים אני שומרת עליה בצד ולא נוגעת, יש מצב שאצליח להסתדר בלעדיה.

      אהבתי

    • תודה:)
      בסופו של דבר אני כותבת על מה שמעסיק את מחשבותיי, ולפעמים זה גם פוליטיקה. לאחרונה חשבתי על זה שבעצם לא כל כך מתחשק לי לספר על עצמי – שאז כמובן עולה השאלה, בשביל מה בכלל לכתוב בלוג. אבל היום התפלק איכשהו הפוסט האחד הזה.

      אהבתי

  2. אני עם הבהיר, ויתרה מכך, אלה הפוסטים שגם הכי משפיעים. עוד פוסט על החדשות והפוליטיקה ממילא לא ישנה דבר. אגב, ספוילר: מתכננת פוסט תגובה. אמרתי לך שאלה הפוסטים הכי משפיעים.

    אהבתי

    • האמת שאין לי כוונה מיוחדת להשפיע, אפילו לא בפוסטים פוליטיים. אבל זה לא מונע ממני מלהסתקרן עכשיו מאוד בשאלה איך השפעתי עלייך. מחכה לפוסט התגובה 🙂

      אהבתי

  3. לפני כל דבר, שמחתי לגלות שאנחנו בני אותו גיל, וככל הנראה התחתנו [ כל אחת.ד עם בן/בת זוגו.הּ ] באותה שנה. נישואיי נערכו ברבנות, עוגת ספוג יבשה, רב שחיכה לסיום הטקס, ואכן, אחרי רבע שעה וקרוב למאתיים שקלים בכיסי הרב מאבי, היינו נשואים. הוא פרש את מימדי בת זוגי כהריון מתקדם 😉 , ולא היתה הינומה.
    מילה יפה הינומה, אחת מהיפות בשפת עבר אגב.
    אפילו טבעות הנישואין שלנו הראשונות לא נותרו. שלי נשדדה ברחוב ושל בת זוגי נעלמה לה. את הכתובה שמנו באיזה מקום ולא זוכרים איפה.
    אבל חם כלכך:

    המוח מטוגן
    השרב בכוח
    מלהיט קרקפת
    הכובע שקניתי
    בחו"ל מתאים
    לחום אירופאי
    פני מוורידים
    המייקאפ חושף
    שלל משעולי ורידים

    אהבתי

  4. מעדיפה לקרא פוסט אישי שלך ,תמיד מעניין . הפוליטיקה מעצבנת ומתסכלת את כולנו . אין לי מושג מה עלה בגורלה של ההינומה שלי ואת שמלת הכלה ( שהיתה פשוטה ) קצרתי בזמנה וגם היא כבר איננה. מגלה בסוד שלקראת יובל שנים לנישואינו שיחול בקרוב -חגיגה צנועה ביותר רק עם המשפחה המצומצמת ביותר – קניתי מבעוד מועד שמלה לפני חג השבועות באחת החנויות הרגילות, כי אז היה מבחר של שמלות בלבן במחיר אפסי -רעיון לכלות שמוציאות אלפי שקלים על שמלות , והשמלה הנוכחית יפה יותר מזאת שקניתי בחתונה עצמה …מקווה שאת כבר מרגישה יותר טוב וכמובן מזל טוב ליום הנישואין שלכם ! (והנה כבר כתבתי כמעט פוסט)

    אהבתי

    • שמלת הכלה שלי עודנה בארון. היות שהיא לא הייתה שמלת כלה 'אמיתית', היו כמובן תוכניות ללבוש אותה גם אחרי החתונה, אבל הן לא כל כך יצאו לפועל .
      מאחלת חגיגת יובל משמחת! ותודה:)

      אהבתי

  5. פינגבק: 3.8.83 – כמו מניפה

  6. הפוסטים הטובים ביותר הם אלה שמספרים משהו לכאורה קטן ולא חשוב ובעצם משמעותי מאד. ראיתי שעוררת במניפה חשק לפוסט תגובה ואולי אצטרף גם…
    ובאמת מחפיר מה שקורה בפוליטיקה כולה ובשמאל בפרט. אני הצבעתי כחול לבן ולפני כן פעמיים יש עתיד. למה? חא מאהבת מרדכי. או יאיר או גנץ. הם לא הוכיחו לי שהם שווים את הקול שלי. פשוט למזלם כל השאר הוכיחו לי שהם לא.
    מה ניצן הורוביץ ועמיר פרץ בדיוק חשבו לעצמם כשבחרו את מה שבחרו? חא ברור…

    אהבתי

    • הו, אין לי מילים לתאר כמה אני כועסת עליהם בגלל האיחודים הכושלים שלהם. כמעט כמו שאני כועסת על כל מי שהרים את ידו בעד ההחלטה ללכת לבחירות חדשות.
      אז עכשיו אני מחכה גם לפוסט שלך:)

      Liked by 2 אנשים

  7. ארקוקסיה הוא לא כדור בריא לאנשים בגילנו,הוא מעביר כאב אבל יש לו תופעות לוואי וצריך להתאים אותו לתרופות אחרות אם את לוקחת.
    מהלתונה שלנו לפני 27 וחצי שנים אני זוכר דבר אחד וזה לא ההינומה,אני זוכר שזוגתי הלכה לסידור שיער ובגלל שהיו לה תלתלים הספרית החליטה לעשות לה תיסרוקת שכשאני ראיתי אותה כשבאתי לקחת אותה מהמספרה הזדעזעתי כל כך כך שאמרתי בקול רם בסלון כלות שאני לא מתחתן איתה ככה,הספרית קפאה על מקומה,מעולם לא נתקלה בתגובה כזאת והסתכלה עלי ועל זוגתי המומה לגמרי,זוגתי שמסתבר שלא הייתה מרוצה מהסידור,חירבה ברגע את כל הסידור עליו עמלה הספרית כמה שעות טובות ונמלטנו מהסלון:-)

    אהבתי

    • את הארקוקסיה מוכרים עם עלון עבה שמלא בהוראות ובאזהרות ותיאורי תופעות לוואי, תרופה מפחידה לגמרי. ברוב המקרים אני מצליחה להסתדר בלעדיה, ולוקחת אותה רק אם וכאשר הכאבים כל כך חזקים שהם מחלישים את הפחד. זה לא קורה הרבה.
      השתעשעתי מסיפור התסרוקת. יש סרט שבו יש סצינה קצת דומה. נדמה לי שבעברית קוראים לו ארוס עליה, והערב בשעה עשר הוא אמור להיות מוקרן בHOT, אם אני לא טועה. השושבין שם, שמאוהב בכלה, אוזר עוז לקראת הסוף, ממש לפני שמאוחר מדי, ומתוודה בפניה על כל מיני דברים, בין היתר על זה שהתסרוקת שלה איומה (והוא צודק). (מקווה שאני לא מתבלבלת עם סרט אחר).

      אהבתי

  8. פוסט חמוד שהסתיים בארקוקסיה ובתוכו מילים רבות על רטיבות.
    מוכרחים לטפל מהר בקירות זה כבר פוגע בבריאות
    וההינומה כבודה במקומה
    ומקומה בזכרון הקולקטיבי של ימי הצניעות
    היו ימים

    אהבתי

  9. האמת שלא חשבתי שנשים שומרות בהכרח דברים כאלה
    מה למשל עושים עם השמלת חתונה, משאירים בבית? תורמים?
    היחס של אמא שלי לחתונה שלה וכל מה שקשור לחתונה שלה ושל אבא שלי תמיד היה מוזר כזה
    חוץ מאלבומי תמונות וזה שהחתונה הייתה סוג של חתונה עסקית (כי סבא שלי ז"ל היה איש עסקים ולכן הזמין את כל המי ומי שהיו קשורים אליו בזמנו) אין להורים שלי יותר מדיי סיפורים על זה

    אהבתי

    • השמלה שלי, שהייתה 'רגילה', נשארה אצלי. לבשתי אותה עוד פעם או פעמיים אחרי החתונה, בתוספת חגורה צבעונית שתשבור את הלבן, אבל אחר כך השארתי אותה בארון (וגם היום היא שם). אין לה שימוש, למרות שהיא לא ממש מאוד מפוארת. בנוגע לשמלות של היום – ראי תגובה של פועה, כאן למטה. במרוצת השנים זה הפך לפרויקט כלכלי מסובך ויקר, ויש ששוכרים שמלה ואחר כך מחזירים.

      אהבתי

      • היום כל מה שקשור לחתונה עולה יקר יותר
        מכירה את עניין מחירי השמלות, גם מגיסתי וגם מאחותי
        לא זול העניין הזה
        ועוד לחשוב שזו שמלה לערב אחד…

        אהבתי

  10. לא חושבת שהיתה לי הינומה בחתונה, לגמרי לא זכור לי משהו כזה.
    וגרמת לי לחשב: בין מאי הקרוב, לבין ספטמבר שאחריו, הגיל שלי יהיה כסכום גילאי ילדי! לא יודעת אם זה קרה כבר בעבר, אף פעם לא חשבתי לחשב את זה.
    החלמה מהירה לכתף! מקווה שלא תזדקקי ליותר מדי תרופות. פיזיותרפיה או דיקור ושות׳ מועילים לעיתים יותר.

    אהבתי

    • ראש המשפחה והילד שלי חישבו לי ואמרו שזה לא יכול לקרות שוב, כי מעתה אני אגדל כל פעם בשנה, אבל הילדים יגדלו (ביחד) בשנתיים. בואי נגיד שהשתכנעתי 🙂

      פיזיותרפיה היא התרופה המועדפת עליי. אני מתמידה בה כבר 11 שנים, יום יום, וזה באמת הפחית את תדירות ההתקפים – אבל זה לא מונע לגמרי. הפעם יש לי מזל, זה עובר מעצמו, לאט לאט, וכבר חידשתי את הפיזיותרפיה (בהדרגה ובעדינות: כשזה בשלב הכי כואב צריך להפסיק אותה ולתת לכתף לנוח, בפקודת האורתופד). כך או כך, הארקוקסיה נשארה בארון התרופות, ואשתמש בה רק אם יכלו כל הקיצים. תודה.

      אהבתי

  11. איזה סיפור נהדר עדה. כאילו סתמי, אבל מדבר בעצם על רגשות וסמלים ואפילו נוסטלגיה.
    ההינומה שלי הושאלה והוחזרה לסלון הכלות.
    השמלה שלי שהיתה מורכבת משני חלקים שכבה בארון עד לחתונה של מישהי שלמדה איתי ורצתה להשאיל את החלק העליון. השאילה והוא לא חזר לעולם. והחלק התחתון נשאר בארון העליון עד שגיליתי עליו כתם גדול והחלטתי להעיף אותה לפח.
    יש איזה סנטימנט לשמלת כלה, או להינומה, מה כבר אפשר לעשות איתן אחרי החתונה? כלום ובכל זאת , לפחות בעבר היו בעיקר קונים או תופרים את השמלות האלה. היום משכירים (במחירים מנופחים ומפוצצים) שמלות ועם תום האירוע, השמלה חוזרת לכור מחצבתה.

    אהבתי

    • זה באמת התחיל לגמרי באופן סתמי: קמתי בבוקר במצב רוח לא משהו, חישבתי ומצאתי שמזמן לא כתבתי בבלוג, הסברתי לעצמי בפעם האלף שלא בא לי לכתוב בו ושלא בא לי לספר על עצמי, ואז תראי מה נהיה 🙂
      תודה.

      אהבתי

  12. 1. קצת בעיה: איך לתת מחמאה – בלי שזה ישמע מעליב (כי אין שום כוונה כזו)?
    איכשהו, חשתי במשב של רוח הומוריסטית נושב מהפוסט הזה – ומאד אהבתי.
    גם, כי הרוח הזו לא נושבת בד"כ בבלוג שלך.
    זהו. אמרתי.

    2. ארקוקסיה: רק על עצמי לספר ידעתי.
    פעם, גם לי כאבה הכתף. כאבה, דאבה – ולא שבה לעצמה.
    וכמנהג המקום, גם אני פסעתי אל הרופא.
    מיד הוא רשם לי ארקוקסיה, במינון המיועד לפילים ולהיפופוטמים.
    למשך שבוע ימים.
    גם אני קראתי את רשימת האזהרות וההסתיגויות – נבהלתי כראוי – אבל הרופא הבטיח לי שהכל בסדר.
    אחרי גלולה אחת או שתיים, הכאב בכתף הוקל פלאים.
    אבל כמו שאמר אריה נאור, כשנשאל על מחלת מנחם בגין – גם אני לא רופא ולא בן של רופא.
    התקשרתי לרופא המשפחה, שאלתי אותו אם להמשיך בנטילת הגלולות, כמו אנטיביוטיקה.
    חסד עשה עימָדי – ואישר ליטול אותן רק במשך חמישה ימים.
    לאחר חמישה ימים התנפחו רגלָי מבָּצקת, וגם חוויתי קוצר נשימה, שכמותו לא חוויתי מעולם.
    מה שמעיד, שלקיתי גם בבצקת ברֵיאות.
    כדורים משָתנים, זה היה השלב הבא, כדי להיפטר מהבצקות.
    גלולה נבזית, הארקוקסיה.

    3. גועל נפש, מה שקורה בפוליטיקה המקומית.
    פשוט, אין לי מספיק מילים כדי לתאר את עומק התיעוב והגועל.
    ולמרות שאני חושב, שמאד חשוב לנסות ולהעיף את נתניהו מכס השלטון – אני מודה שעייפתי.
    למיטב זכרוני, זו הפעם הראשונה בחיי, שאני שוקל לא להצביע.
    מבחירה חופשית.
    כולם, כל המועמדים כולם, כולם כבר מגעילים אותי.
    וגם נואשתי.
    את העם הרי אינני יכול להחליף – והעם בוחר נתניהו.
    אז שיהיה נתניהו, "עד שהפָּריץ ימות – או עד שהכלב ימות".
    מה שיבוא קודם.

    אהבתי

    • 1. לא נעלבתי, תודה על המחמאה:)
      2. יש לי בעיות כתפיים כבר עשרות שנים, אבל בדרך כלל הצלחתי להימנע מארקוקסיה. כשכן נאלצתי לקחת – לקחתי מקסימום 5 ימים, בדרך כלל פחות. השיפור מהיר מאוד – תוך שעות אחדות – אבל אז הוא נעצר ולדעתי אין טעם להמשיך בטיפול הזה. עדיף פיזיותרפיה.
      3. למצב כזה עוד לא הגעתי – עדיין נראה לי שלא ללכת להצביע זה לוקסוס שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו. אבל אם נתניהו וחבריו הנאמנים יצביעו שוב בעד פיזור הכנסת, וייקחו אותנו לבחירות בפעם השלישית תוך שנה – אולי ארים גם אני ידיים. כי כמה אפשר.

      אהבתי

  13. סיפור חביב 🙂 והזכרת לי את שיחת הטלפון שלי עם חבר של בעלי ביום לפני שהתחתנו – החבר היה אחראי על הכנות בתור מה שהאנגלים קוראים לו בסט מאן, והתקשרתי כי נזכרתי שבכל ההכנות והחזרות והכל, לא דיברנו על ההינומה שלי, ורציתי לתאם באיזו נקודה במהלך הטקס החתן ירים את ההינומה. והבסט מאן אמר כן, באמת חשוב, אחרת זה יהיה כאילו הוא מתחתן עם וילון.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s