כיבוי אורות

(אתמול בערב:)

יום מהביל מתגלגל אל סופו על שפת הים. השמש צונחת לאיטה במערב, עננים מסתירים את נתיבה, ורק מדי פעם מציצים בעדם רסיסי הכתום הבוער שלה. ואז, ממש לפנֵי-, רגעים של חסד: קו האופק נקי מעננים, וכדור האש נגלה לדקות אחדות במלואו, פתאום ממהר בצניחתו אל תוך המים: עוד חצי, עוד רבע, עוד שמינית, עוד אחד חלקֵי-… זהו. נבלע בים. כמה מהר אנחנו נעים עם תנועת הכדור שלנו, ואפילו לא הרגשנו. שולי העננים שנותרו במערב נדלקים לרגע בבוהק כתום-ורוד, מהבהבים ואז כָּבִים. נותר הים המאפיר, רוגע, והשמיים שמתרוקנים מן האור: הוורוד נדחק מפני האפור. ממשלת הלילה כבר כאן. גם באפור יש יופי.

צולם בסמרטפון על ידי ראש המשפחה, 8 באוגוסט 2019. אפשר להקליק על הצילום להגדלה.
מודעות פרסומת

19 מחשבות על “כיבוי אורות

    • הו, כנראה לא נחשפתי לתיאוריה החדשה-ישנה כי אני ממעטת לצפות בסרטונים: אני מהמאמינים בחומר הכתוב 🙂
      שבת טובה!

      אהבתי

  1. מקסים כשמציירים את זה "מנציחים" לזמן מה. בארץ החושך ממהר להגיע (באיזור קו השווה הזה). בקנדה הדמדומים ארוכים בקיץ, ההיעלמות של האור בלתי מורגשת כמעט. זה מרגיע כל כך. כאן הכל מהר אינטנסיבי קיצוני עז מנשוא. אבל מצטייר היטב:)

    אהבתי

    • לצורך ההנצחה, הוספתי צילום של זה.
      אני זוכרת שקיעה בקרואטיה, ממרפסת המלון שצופה אל הים. היה נהדר, צפיתי בזה כמה ערבים. אבל זה נורא יפה גם כאן, ואותי זה גם מאוד מרגיע. לא הרגשתי אינטנסיביות, אלא שלווה גדולה. כמובן, השלווה עברה לי מהר (:

      Liked by 1 person

  2. תמיד מפתיע אותי כמה אור נשאר אחרי שהכדור הכתום נעלם, החזרות מהצד שאנחנו לא רואים יותר 🙂 השעות האלה של בין לבין הן יפות, יפות מאד.
    תודה על התזכורת ועל התמונה

    אהבתי

  3. אני אוהבת את הקיץ בגלל הלילות הנפלאים, ושקיעה בחוף הים נותנת לי תמיד תחושה נפלאה. גם השעות שלאחרי השקיעה כשהים מקבל גווני כסף, אלה שעות נהדרות.

    אהבתי

  4. יפה עדה
    כמעט ופיספסתי גם זה
    זה למעלה מחודש אני מתייסרת עם מזגן מקולקל מזגן חדש שמתקלקל טכנאים רעים או טיפשים או גם וגם, עכשיו הוא עטבד כמה ימים והצטננה מעט רוחי עד שיכולי גם לכתוב משהו וגם להשלים פערים עם חברים ברשת

    Liked by 1 person

סגור לתגובות.