דו"ח ביניים

שמעתי כל כך הרבה דיבורים על הסדרה 'הנערים' (Our Boys , של HBO)*, שהחלטתי שאני רוצה לצפות בה. וזה למרות שברגיל אני לא אוהבת לראות סרטים על מאורעות קשים שחייתי דרכם/בצידם, בטח לא לצפות בפרשנות האומנותית שלהם. זה עושה אותי נורא עצבנית. אם זה דוקומנטרי, זה עניין אחר. אבל 'הנערים' היא לא באמת סדרה דוקומנטרית.

מסתבר שיש בסדרה עשרה פרקים. להוט VOD הגיעו בינתיים רק ארבעה. הם מתעדכנים אחת לשבוע. זה אומר שזה ייקח הרבה זמן, ועד שנגמור לצפות בזה כבר יהיה טרום-חורף. אחרי הבחירות. אחרי החגים. אולי אפילו יירד גשם. זה נראה כמעט אחרית הימים.

אחרי שני פרקים כבר יש לי כרגיל מה להגיד. אבל כל מה שאני אומרת הוא בעירבון מוגבל, כי זה רק חמישית סדרה, ואין לדעת לאן זה יתפתח.

בינתיים, הסדרה עשויה היטב, מאוד. שחקנים מצוינים, בימוי טוב, תסריט טוב. אנחנו צופים בה בנשימה עצורה, למרות שלהוותנו אנחנו יודעים את הסוף. חששתי שהסדרה תהיה דוברת אנגלית, עם ביטויים עילגים בעברית ובערבית, כמו שקורה לא פעם בסרטים אמריקאיים – אבל לא. הכול בעברית ובערבית 'אמיתיות', בלי קיצורי דרך, בלי שחקנים שלא יודעים מהחיים שלהם. שזה מצוין.

בניגוד לתלונות ששמעתי וקראתי – לא התרשמתי שכל היהודים המוצגים בסדרה הם מטורללים, קנאים, אלימים ושטופי שנאה. יש בה כל מיני יהודים. חלקם מטורללים, חלקם אנשים הגונים, ויש כל מיני גוונים באמצע. כמו בחיים האמיתיים שם בחוץ. גם לא התרשמתי שכל הערבים שבה מעוררים אמפתיה: חלקם כן, אחרים לא. גם זה כמו בחיים האמיתיים שם בחוץ. מה יבינו מזה צופים אמריקאיים שאינם יודעים אפילו למצוא את ישראל על המפה – אינני יודעת. קשה לי להעריך. אם זה כל מה שהם יראו על הסכסוך הישראלי-פלסטיני, יש להניח שלא יחשבו עלינו טובות. אבל אי אפשר להעמיס על כתפיהם של יוצרי הסדרה את כל ההסברה של הסכסוך הנ"ל, אם בכלל אפשר להסביר אותו.

אז על מה יצא הקצף? רבים מלינים על כך שרצח שלושת הנערים היהודים בסדרה גומד וטושטש, בעוד שרצח הנער הערבי הועלה למרכז הבמה. בינתיים זה ממש נכון. חלק מן האכזבה בעניין הזה נובע אולי משם הסדרה. הכותרת 'הנערים' מעלה ציפיות שיהיה עיסוק גם בנערים היהודים שנרצחו, ובתחושות הדאגה, החרדה והאבל שחטיפתם ומותם עוררו. דא עקא שיוצרי הסדרה בחרו להציב את הפריים במקום אחר. בשבילם, רצח שלושת הנערים היהודים הוא סיפור רקע, מסגרת, אולי טריגר, אבל לא הרבה מעבר לזה. זו זכותם. כמו שזכותו של צלם לפרסם צילום של פרחי הסיגלון שנשרו מן העץ על המדרכה, ולא לכלול בפריים את העץ שהשיר אותם. האמת שצלמים עושים זאת לא פעם, ויוצאים להם צילומים נהדרים.

אבל נראה לי שהבעיה העיקרית היא שהצפייה בסרט מעוררת הרבה אי נוחות: הדברים הנוראים האלה אכן קרו אצלנו, ואי אפשר להאשים בהם רק אחרים. עם אי הנוחות הזאת צריך להשלים איכשהו, במקום לתקוף את יוצרי הסדרה. משום שזו האחרונה באמת מספרת סיפור איום ונורא, ומשום שאין דרך להציג סיפורים איומים בדרכים נעימות.

ואם תשתנה דעתי במהלך שמונת הפרקים הבאים, אדווח.

[*ריאיון יפה עם אחד מיוצרי הסדרה – כאן].

מודעות פרסומת

21 מחשבות על “דו"ח ביניים

  1. עדה יקרה, שני דברים אני מוציאה מהפוסט הזה שלך (לא מתכוונת לראות את הסדרה)
    1. הקפיצה הפתאומית לעץ הסיגלון (כמו נר במנהרה חשוכה מאד)
    2. הצפייה המשותפת עם בן זוגך.
    אני בדיוק סיימתי לצפות בסרט עצוב נורא נורא נורא, מבוסס על סיפור אמיתי , "עד סוף העולם". המילים האחרונות של הסרט (בלי ספויילרים): אושר אמיתי נחווה רק כשחולקים אותו.
    להתראות יקירה

    Liked by 2 אנשים

  2. אני מסכימה לגמרי עם הפיסקה הראשונה שלך,
    ולגבי ההמשך מתעוררת בי שאלה למה להקרין את המציאות ולעשות לה דרמטיזציה אם הכל בחדשות, *גם המניפולציות* כבר נלעסו לעייפה כי השאלה הבאה התבקשת היא למי מנסים להטיף כאן, כי את הקיצונים משני הצדדים לא נמתן
    ותחושתי היא שזה נועד לדעת הקהל שמחוץ לישראל
    ואני לא מעוניינת להיות קהל שבוי למסטיק הזה. אבל אם זה יעשה את העבודה ללא נזק לישראל – מה טוב.

    אהבתי

    • בהקשר זה אני ממש ממליצה לקרוא את הריאיון בקישור שנתתי בסוף הפוסט, לפחות את חלקו הראשון. יש בו התייחסות גם לדברים שהעלית כאן, ומוצעות בו תשובות מעניינות. מההתרשמות שלי ממה שראיתי עד עתה, ובעיקר ממה שקראתי פה ושם, יש לסדרה הזאת פוטנציאל להתפתח לדרמת מתח פסיכולוגית משובחת, שגם לא מטיפה, וגם – וזה בניגוד למה ששמעתי שמלינים נגדה – לא מוציאה אותנו רע כל כך. אבל נחכה ונראה.

      Liked by 1 person

  3. לא צופה באף סרט, הצגה, סדרה טלוויזיונית, קליפ שיש בו/בה התיחסות למציאות האכזרית בה אנחנו חיים כאן. אני קורא עיתונים, בהחלט. אני קורא ספרות עיונית, בהחלט. אבל מראה עיניים מרסק אותי, במיוחד אם הוא דוקומנטרי או על גבול הדוקודרמה. אשר על כן, לא אצפה בסדרה. משאיר את העונג לבת זוגי.

    אהבתי

  4. כיוון שלא צפיתי בסדרה קשה לי להביע את דעתי ומסתפקת בזו שלך.
    מקווה שאכן בהמשכה תגלי שקצפך יצא לשווא ותדווחי על כך, כי קצפי כבר יוצא מבלי לראות ולו סצנה אחת.

    אהבתי

  5. קראתי חלק מהקישור שהבאת (הוא מאד ארוך) ולא ראיתי שום פרק מהסדרה. לא נראה לי שארצה לראות. איך שאני תופסת את הנושא מדובר ברציחות, וכל אדם שרוצח אדם אחר לא יכול להיות, לדעתי, אדם שאני יכולה באיזו צורה שהיא להזדהות אתו או להבין אותו או להבין את הרקע הפסיכולוגי או החברתי שלו. נראה לי שלעולם לא אצליח להבין שום מניע שהוא לרצח. לכן גם אני לא רוצה להכניס שום אלימות לחיים שלי על ידי צפייה באלימות. משתדלת לחיות במקום ה"נורמלי" שלי בשקט…

    Liked by 1 person

    • זו כמובן החלטה הגיונית ולגיטימית, אני רק רוצה לדייק בדבר אחד: להבין את המניעים ואת הרקע אין פירושו להזדהות או להסכים. זה תמיד חוזר להבדל החמקמק שבין אמפתיה (שבטעות, לדעתי, מפרשים אותה כחמלה), לבין סימפתיה. אם מבינים (לא את ואני, אלא מי שצריך לעסוק בזה) מה הגורמים ומי עלול לעשות דבר כזה, אולי אפשר יהיה למנוע את הפעם הבאה, שתמיד יש חשש שתבוא. מול מה שלא מבינים, קשה מאוד להתמודד, אם בכלל אפשר.

      Liked by 1 person

  6. אפילו אני, שלא צופה בכלל בטלויזיה, הסתקרנתי בזכות הפוסט שלך. ללא ספק, כל הרעש שעושים סביב הסדרה הזו, כביכול כדי להחרים אותה, עושה לה רק טוב ליחסי הציבור. אחכה שיסיימו להעלות את כל הפרקים ואז אתחיל לצפות.
    הפסקה האחרונה שלך כל כך נכונה, ולא רק לגבי הסדרה הזו. בכללי, לאנשים קשה להתמודד עם המציאות ורבים מעדיפים לחשוב שהם באו מאיזה סוג של גזע טהור שמעולם לא פגע באיש, ואם פגע, זה רק כהגנה עצמית. רבים לא מכירים בפגיעה העצומה ובמעשי הזוועה שביצענו (אולי עדיין מבצעים?) כדי שנוכל לזכות במדינה ואיכשהו הממשלה ומערכת החינוך בפרט, מצליחות לגרום לכל כך הרבה אנשים להאמין באמת אחת בלבד, בזמן שלמעשה המציאות הרבה יותר מורכבת.
    תודה על הכתיבה הטובה!

    אהבתי

    • כן, גם אצלנו יש לפעמים סוג של עיוורון בעניינים האלה. זה די טבעי, בעצם. גם הפלסטינים משוכנעים שכל מה שהם מעוללים מוצדק. המציאות ללא ספק מאוד מורכבת.
      על לא דבר, תודה לך.

      אהבתי

  7. הצפייה בסידרה כשהיא משודרת אכן מכניסה אותך לקצב אחר, מוכתב מלמעלה. לא אוהבת את זה. אני מעדיפה להמתין עד הסוף ואז לצפות ב'בינג" בכל הסידרה. בכל אופן, מבינה לגמרי את נקודת המבט המאוזנת שלך. זה קרה לי למשל עם הסרט ואלס עם באשיר, על הטבח בסברה ושתילה.

    אהבתי

    • בנוגע לקצב המוכתב – כן, זה מחזיר אותנו לאחור, לעידן התמימות, שבו היה רק ערוץ אחד ובלענו את כל מה שהוגש לנו, בקצב שבו זה הוגש. מה מאוד גדלנו מאז…

      אהבתי

  8. פינגבק: ארבע וחצי הערות | בלוגיעדה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s