אן-דן-דינו

אתמול בלילה עוד לא ידעתי עבור מי להצביע, אבל הבוקר החלטתי סוף סוף להצביע עבודה-גשר, ודחקתי בראש המשפחה שנמהר כבר לקלפי, פן אשנה שוב את דעתי. אז מיהרנו (נניח) והצבענו.

אין צורך לומר לי שזו לא החלטה סופר-נבונה, אני יודעת לבד. אבל היא מתאימה איכשהו להרגשתי, והחלטתי להניח לכל החישובים ולהצביע בעד מי שאשמח אם ישבו בכנסת הבאה. וזו גם הצבעת הצלה, שזה בכלל יפה בעיניי. נכון שחמתי בערה בי להשחית על שהנ"ל לא הצטרפו למחנה הדמוקרטי, אבל כזאת אני: ממהרת לרגוז וגם ממהרת (איכשהו) לסלוח.

אז למה לא המחנה הדמוקרטי? כי לתמר זנדברג אין לי הרבה סימפתיה. כי אני לא מחבבת את ברק, את ההיסטוריה שלו ואת הקמפיין האגרסיבי שהוא הפעיל. ומשום שאין לי כוח בשביל הלהט של סתיו שפיר: בגילי אני כבר מחפשת קצת שקט.

ולמה כן לעבודה-גשר? כי כמעט תמיד הצבעתי עבורם, ולא היה לי לב לזנוח אותם דווקא בשעתם הקשה. כי הקמפיין שלהם היה, עד כמה שיכולתי להתרשם, פחות אגרסיבי ונבזי משל אחרים. כי הם דיברו פחות על מה לא, ויותר על מה כן. כי הם טענו שהם יותר טובים (אם כי יש מצב שהם לא צודקים בזה), ולא שאחֵרים הם יותר רעים. (מילת הסתייגות: הפעם הם כמעט לא שלחו לי סמסים ולא הטרידו אותי בטלפון, אז יש מצב שהם אולי כן שלחו סמסים נבזיים לאחרים. ראש המשפחה אומר שהם בטח החליטו לא לבזבז עליי משאבים כי הם כבר יודעים שאני חתול בשק ושאצביע עבורם בכל מקרה. אם זה נכון, זה מעניין, כי הם ידעו את זה לפניי).

למה עוד לעבודה-גשר? כי אני דווקא מסמפתת את אורלי לוי. כן, למרות ליברמן. היא נראית לי אדם פרגמטי, והיא מצטרפת למי שאפשר כדי לפעול למען האג'נדה שלה. ככה צריך בפוליטיקה, שהיא אומנות האפשר, ולא אומנות הרומן הרומנטי.

נשארה העובדה שעמיר פרץ באמת קצת כבד לשון וכבד פה. אבל היות שהוא לא צפוי להיות ראש ממשלה, אקרובטיקה לשונית איננה חיונית כל כך בשבילו. וחוץ מזה, וחשוב מזה: בתור מי שכל עולמה הוא מילים, אני דווקא יודעת, ויודעת היטב, שמילים זה לא הכול.

אתמול איחלתי לכולם בחירות טובות. היום אני מאחלת תוצאות טובות.
אמן.

28 מחשבות על “אן-דן-דינו

  1. את לא לבד: גם חתני הכריז שהוא יצביע עבורם.
    מאחלת בעיקר הצלחה לכולנו…שהמדינה הזאת תחזור לאיזה מסלול שפוי יותר. אבל לא מאמינה באמת שזה כבר יכול לקרות 😒

    אהבתי

  2. וואלה,
    בדיוק מהסיבות שאמרת גם אני חשבתי העבודה כי פרץ היחיד שלא ליכלך על אחרים (הוא רק הוריד את השפם. לא נורא, לא מסתכלים בקנקנה) ושנית לא בגלל אורלי אלא בגלל שמולי שעסוק יותר בעשיה מאשר בדברים אחרים והוא בכלל לא מלכלך על אחרים
    ותראי איך פתחת: ב…'לא החלטה סופר נבונה'… ז"א ה'מה יגידו' הזה והנה עוד סיבה למה טוב שהבחירות חשאיות
    אבל בסוף החלטתי ללכת עם המצפון עד הסוף ולא התייחסתי ל-את מבזבזת את קולך, והצבעתי ק גם ניחמתי עצמי שהסכם העודפים ילך לפרץ

    אהבתי

    • אין לי בעיה של 'מה יגידו', אני עצמי יודעת שההחלטה שלי די בעייתית מבחינות רבות. אבל גם האפשרויות האחרות לא היו משהו, אז בסוף החלטתי כך. מה שיהיה יהיה… זה כבר לא בשליטתי.

      Liked by 1 person

  3. גם בעיני העבודה – גשר היו הכי מתאימים.
    ולא היה לי ספק שזה מה שאצביע, חבל ששמולי קצת נחבא אל הכלים. הוא יכול היה לתרום .

    אהבתי

  4. הלוואי ותחזור איזה שפיות למערכת. הלוואי ויחזור קצת אמון במערכת.
    אני מכבה את הטלויזיה עד מחר, אני לא מסוגלת להקשיב להיסטריה הכללית שחוגגת בערוצי הטלויזיה. ממילא תוצאות אמת יהיו רק מחר בבוקר.

    אהבתי

    • עם כל הקמפיינים של ה'געוואלד' וכדומה, באמת קשה להאמין במערכת: אנשים משקרים בלי להניד עפעף. האופנה הזאת התחילה לפני כמה שנים, ומאז כל המפלגות מצהירות שהן בטוח מפסידות. אם זה לא היה כל כך עצוב, היה אפשר להשתעשע מזה כהוגן.
      כבוד על התנזרותך, אני לא הייתי מצליחה. חייבת לראות את המדגם.

      אהבתי

  5. שותפתי להחלטת האין ברירה הזו 🙂
    בכל אופן, קצת הצחיק אותי השימוש של כל אחד מן הצדדים בקמפיין הגוואלד: בימין אומרים: מפלגת עוצמה יהודית לא עוברת את הסף, ולכן תצביעו מחל. בשמאל להיפך: מפלגת העבודה לא עוברת את הסף ולכן תצביעו עבורה. זה ממש עולם הפוך.

    אהבתי

  6. אחרי התוצאות המדגמיות מתברר שכנראה את, הבעל שלי, ועוד כמה הצלחתם לגרום למפלגת העבודה גשר לעבור את אחוז החסימה וזה בהחלט יפה מאד.

    Liked by 1 person

  7. גם אני וגם בעלי הצבענו כמוך , עדה ! ( בבחירות הקודמות נסיתי משהו אחר, כי אמרו זה "קול מבוזבז" ,חשבתי אולי … הפעם חזרתי ל"מקורות" מהבית ) בתקוה שיבואו ימים טובים יותר על כולנו .אגב; לא קבלתי מהם שוב הודעת תזכורת ונסיון שכנוע , רוב ההודעות היו ממפלגה אחרת.

    אהבתי

    • על פי התגובות כאן אני רואה שבבלוג הזה יש למפלגת העבודה 'בייס' נאמן:)
      אני התלבטתי הרבה מאוד, וחשבתי ברצינות גם על המחנה הדמוקרטי וגם על כחול לבן, אבל בסוף הצבעתי כפי שהצבעתי, ולשם שינוי, אני לא מצטערת על זה, לפחות בינתיים.

      אהבתי

  8. אצלנו היתה התפלגות קולות ברורה. הסיבות שמנעו ממך להצביע למרצ [ ואני מוסיף שגם ניצן הורוביץ לא מצטיין מבחינתי באיזו כריזמה "משגעת", והוא היה ככל הנראה ברירת המחדל הכי נוחה אחרי תמר זנדברג הנוראה ] גרמו לבת זוגי להצביע לרשימה המשותפת. אני נשארתי עם מרצ. זה ענין היסטורי, כנראה דומה לשלך. העבודה-גשר הן הגלגול העכשווי של מפא"י ההיסטורית, שהיתה מפלגת עריצות כמעט כמו בבריה"מ, ואבי קרא ל"דבר" בשם הלועג "פראבדה". אבל, וזו עובדה – אבי לא קודם בעבודה בגלל שהיה חבר ב"אחדות העבודה", השמאלנים של אז.
    לא אסלח למפא"י ולקיבוץ שממנו גורשה אמי [ללא אבי, את הפר התורכי החתיך הבנות רצו לעצמן, כנראה – אותו לא גרשו, והם היו נשואים .. 😉 ] שהיה בשר מבשרה של מפא"י עם תינוק, ללא בגדים, ללא תמיכה – יאללה תלכי! מפלגת העבודה מעולם לא היתה מפלגת שלום [ גם בתקופת רבין ע"ה רַבּוּ בה הנִצִּים ] ושמאל אמיתית. אולי פעם בשנות ה- 20 של המאה הקודמת, וגם זה מלמד אותנו ברנר בסיפוריו, וסובול ב"ליל העשרים" שלו, בעירבון מוגבל.
    נכון ברק.
    אבל ברק לא נכנס לכנסת, וזה ענין מפתח. מרצ נשארה פחות או יותר אותה מפלגה. נכון אלטיסטית, אשכנזית, פרו-להט"ב ובהחלט פועלת בפריפריה מבלי שיודו לה על כך. לא בכתבות בעיתונים, לא מפי אותם שקופים, מקופחים ודפוקים שקיבלו עזרה ובטח לא בקלפי. אבל, התנדבות ועזרה לזולת לא מחפשים את הכותרת, ואין גדול מצדיק נסתר ומתרומה בסתר.
    וחוץ מזה, היה נעים היום בחוץ. התלמידה שלי סיפרה לי [ היא בת 15 ] שגנצ מביא את המחבלים למדינה ולממשלה, לא פחות, וקיבלתי באופן בולט את הרוח של ה"בייס" הביביאני או הליכודי בבת ים.

    אהבתי

    • למשותפת לא רציתי להצביע, בעיקר משום שהיא הצביעה (עם הקואליציה!) בעד הבחירות החוזרות. בעיניי, כל מי שהצביע בעדן היה צריך להיענש בקלפי, כדי שלא יעלה שוב על דל-דעתו-הדלה לחזור שוב על התעלול הזה. לצערי, לא כל המפלגות שהצביעו בעד זה נענשו. אבל לפחות הליכוד נענש, וזה גם משהו.

      שקלתי ברצינות להצביע בעד המחנה הדמוקרטי, וניצן הורוביץ דווקא בסדר בעיניי, אבל ממש שנאתי את הקמפיין שלהם. גם הם צריכים ללמוד לקדם את האינטרסים שלהם באופן אחר. אגב, המשקל של מרצ המקורית בתוך המחנה הדמוקרטי נמוך יותר ממה שהיה להם קודם.

      מפלגת העבודה אף פעם לא הייתה שמאל מאוד נלהב, אבל זה דווקא לא מפריע לי כל כך. התוויות הללו של שמאל וימין הן די נזילות, ולא פעם משתמשים בהן בלי להבין מה משמעותן האמיתית. תמיד מצחיק אותי לחשוב ש'הארץ' נתפס (גם בעיני עצמו) כשמאלי מאוד, בעוד שמבחינה כלכלית הם ממש ימין (והמונחים הללו הרי נוצרו במקור לשם תיאור השקפת עולם כלכלית).

      וכן, בארון ההיסטוריה של מפא"י והקיבוצים יש לא מעט שלדים. אבל היום המצב שונה לגמרי, ואין טעם בעיניי להאשים את פרץ-לוי-שמולי וכו' במה שקרה אז. אני תמיד מעדיפה להתבונן בהיסטוריה חדשה רלוונטית יותר, בטח אמצא כמה שלדים גם שם:)

      Liked by 2 אנשים

      • כאן עומדת לזכותי השמרנות הטבעית שלי להעדיף אנשים מחוץ לגדר או "אנדר-דוג" [ אם כי ברק אינו מהסוג הזה, אבל מרצ, כן ], וכן לשמור חיה את ההיסטוריה האישית של הוריי. סתם, ללא קשר, ובכל זאת – מאז 1973 אינני חוגג ימי הולדת. זכר ל…
        שנה טובה ושמחה ♥

        אהבתי

      • תודה אוגניה, אבל לא אספרו, כמו שלא אספר על פי בחירתה לספר על השואה. אמי היתה אדם לא קל, בלשון המעטה. אם כי הקבוץ לא צדק באופן ממשי.

        אהבתי

      • מהרמזים שהוספת אריק הסיפור נעשה קשה יותר ויותר לרעת הקיבוץ
        אני מתחילה להבין מדוע אינך רוצה להוסיף.
        אבל, ואבל גדול, למרות שהמניע חזק ומתבקש לא כדאי להכליל, אולי לא כל קיבוצי התנועה הזו נהגו כך?
        אולי בקיבוץ הזה השתלטו כמה אנשים שליליים ממונעים ע"י שיקולים אישיים.ולא מוסריים
        אי אפשר לדעת

        Liked by 1 person

  9. נהניתי כל כך לקרוא: "בתור מי שכל עולמה הוא מילים, אני דווקא יודעת, ויודעת היטב, שמילים זה לא הכול." נכון ומדוייק. רציתי להצביע לאורלי אבל קשה לי להצביע לעבודה, אז יפה עשית! אני הצבעתי לכחול לבן כי נבהלתי מהדברים האחרונים שביבי עשה והיה לי חשוב שתהיה אפשרות לריבלין לתת למישהו אחר להרכיב ממשלה. המצע שלהם מאוד יפה, אבל לא ברור לי מה מזה הם יצליחו לעשות כשהם כזה ערב רב של דיעות ופלגים. מאחלת לכולנו בהצלחה!

    אהבתי

סגור לתגובות.