חטא היוהרה

(חשבון נפש ליום הכיפורים)

אחרי שהתהדרתי כאן בהצלחותיי הגנניות עם הסחלב, נבלו פתאום כל הפרחים הכלתיים שלו. אולי פשוט הגיע זמנם, ואולי זה קרה כי שכחתי את העציץ בתוך צלחת ההשקיה שלו למשך כמה שעות (שעה או שעתיים, באמת שלא יותר). ההוראות הן לרוקן מיד, אבל אני אמרתי לעצמי, בביטחוני העצמי המופרז, נשאיר את זה לרגע, אולי הצמח ישתה את המים – אלא שאז שכחתי ממנו לגמרי, וכשחזרתי ראיתי שהוא לא שתה כלום. מיהרתי לרוקן את הצלחת, אבל יש מצב שזה כבר היה מאוחר מדי.

כך או כך, אחרי שגבה ליבי הייתה הנחיתה כואבת. אחרי שהפרחים נבלו בזה אחר זה, קטמתי הבוקר את הגבעול המיותם ככתוב בהוראות שבאתרים החכמים. עכשיו תתחיל הציפייה הארוכה לראות אם בחודשים הקרובים (או הרחוקים) תתחיל פריחה מחודשת, או שהרגתי את הסחלב באופן בלתי הפיך.

מסקנה: לאיקרוס ולי יש עוד הרבה מה ללמוד, ואולי השבוע של יום הכיפורים הוא הזמן הנכון להרהר בכך.

מאחלת כפרת עוונות מועילה לכולם! ומייחלת כמידי שנה שהיום הזה יעבור במהירות ובשלום.

26 מחשבות על “חטא היוהרה

  1. זה פוסט עצוב
    אבל אולי יתאושש?
    למה לא תשאלי ב'אפוקה' בכניה לפסאז' בסוקולוב 32 (ליד בית הכנסת ליד החנות חשמל. הם עברו לשם)

    אהבתי

    • נראה לי שכבר אין טעם לשאול, הפרחים הרי נבלו. אבל נקווה שהסחלב יתאושש, נראה לי שיש לו כוחות חיים שאין לזלזל בהם.

      אהבתי

  2. פרחים נובלים. אולי קצת הקדמת את המאוחר, אבל זה היה קורה ממילא. לא יודעת אם זה מנחם, אבל אל תרגישי רע כל כך. ומעניין הניסוי אם יצא עמוד פריחה חדש. בכל מקרה, יפה שאת שומרת. אני תמיד נזכרת בקטע מתוך הספר "החיים על פי גארפ" שבו הוא מסביר את אמנות אחזקת העציצים: ברגע שצמח מתחיל להראות סימני מצוקה הוא זורק וקונה חדש.

    אהבתי

    • צודקת בעניין 'פרחים נובלים'. זו דרך העולם. זה מזכיר לי את רופא הילדים שאמר לי פעם בתינוקייה/פגייה: 'ילדים מקיאים', שגם זה נכון. רק שזה תמיד הרבה יותר נחמד כשהם לא…
      ואני אלופה ומנוסה מאוד בלזרוק עציצים, אבל סחלב זה ממש נכס, אז אני מעדיפה לנהוג במתינות ובחיסכון:)

      אהבתי

  3. תמיד הצחיקה אותי המילה: מועיל/מועילה. היא מניחה ש,הכפרה" יכולה להועיל, ואני שואל את עצמי להועיל איך? מה ב'מת איזה אלוהים יתעורר לפת ויעזור ל- X או Y בחייהן? או אולי, צום של 24 שעות ישדרג/ישפר/ירפא את הגוף, אז לפחות במובן הזה היא מועילה?
    אני חסיד חשבון הנפש היומיומי, זה הנעשה כל בקר עת אני מתגלח ומכים עצמי ליום שיבוא. מול הראי אני מונה את חטאיי ואת מעשיי הטובים, ובדר"כ אני די בסדר עם עצמי 🙂

    אהבתי

  4. למרות עדינותם, יצר ההישרדות של הסחלבים חזר והם מתאוששים ופורחים שוב. אל דאגה.
    יש ביוטיוב הדרכות כיצד לטפח אותם כשכבר נדמה שהגיעו לסוף דרכם.

    אהבתי

  5. אפשר להחזיר לך את היוהרה בקלות – פריחה של סחלבים יכולה להיות מאוד קצרה (שבוע בודד) כתלות בזן הצמח שלך. נראה לי שכל עוד העלים ירוקים והפריחה פרחה, את יכולה לישון בידיעה שהסחלב שלך מאושר, ולחכות בסבלנות לפריחה הבאה 🙂

    אהבתי

  6. אל נא תתעצבי עדה, לא נראה לי שהנבילה של הפרחים קרתה באשמתך – סחלבים הם כאלה. לפעמים לא משנה איך טיפלת בהם, הם פשוט נובלים פתאום. חלקם באמת פורחים מחדש אחרי כמה חודשים של המשך טיפול נאמן (לא פשוט, אני מודה, להשקות צמח שלא מראה שום סימן שהוא מתכוון לפרוח שוב, מצריך סבלנות ואמון) אבל חלקם לא – וצריך לדעת זאת מראש ולהביא זאת גם בחשבון.
    הסחלב הראשון שטיפלתי בו היה בכלל של בתי, שהעבירה לי אותו אחרי שנבל בפעם הראשונה. הצלחתי לטפל בו ולהחיות אותו במשך כמה עונות….אבל אז הבנתי שעבור כמה שבועות בודדים של פריחה, לא שווה לי להשתעבד אליו כל שאר השנה. נהייתי חסרת רחמים, ומאז כאשר סחלב נובל, אני מעיפה אותו. וכשאני מקבלת או קונה חדש, אני שמחה בו כל עוד הוא חי – ואז מתפטרת ממנו שוב. נהייתי אכזרית לעת זקנה……..
    חתימה טובה לך עדה, ואל תהיי כל כך קשה עם עצמך………….

    אהבתי

  7. כשאנשים קונים זר פרחים הביתה – הם מצפים ממנו לאורך חיים של שבוע-שבועיים, וזהו.
    כלומר, ברור להם שהפרחים בסוף נובלים.

    לעומת זר פרחים שכזה – סחלב יכול לפרוח גם משך חודשים ארוכים. לא שבועות – חודשים.
    תלוי, כמובן, בזן של הסחלב – וגם בכמה טוב לו. ככל שהתנאים מוצאים חן בעיניו – כך הפריחה תהיה ארוכה יותר.
    הסחלב גם מסוגל, בטיפול נכון, לחיות שנים רבות. אפילו עשרות שנים. ולא, אני לא מגזים.
    בטיפול נכון – למרות מחירו הגבוה של הסחלב – הוא הקנייה המשתלמת ביותר של פרחים לטווח הרחוק.

    רוב הסחלבים הנמכרים בארץ הם מסוג "פלנופסיס".
    הם מתחילים את הפריחה באביב – ואם הם פורחים היטב – הם מסוגלים להגיע גם עד שלהי הקיץ.
    אצלי בבית, כרגע, כל הסחלבים מהזן הזה כבר סיימו לפרוח – חוץ מסחלב אחד, שעדיין יש לו פרחים. אבל הוא החריג. בקרוב גם הפרחים שלו ינבלו.
    המשתלות המגָדלות (לא המשתלות, שבהן קונים את הסחלבים) עושות כל מיני מניפולציות (משחק בטמפרטורות, קיטום עמודי פריחה ראשוניים) על הצמחים – כך שניתן לקנות סחלבים פורחים גם מחוץ לעונתם הטבעית.

    מצד שני – סחלב אחר, מסוג "דנדרוביום", כבר הוציא כרגע שלושה עמודי פריחה. הוא מאד עסוק בהארכת ועיבוי העמודים והגדלת הפרחים הקטנטנים לגודל הנכון. מניסיון עבר, הפרחים האלו יכולים להחזיק מעמד כחצי שנה, לעומת אותו זר פרחים, שפורח שבועיים. אם הכל ילך כשורה – הדנדרוביום הזה, יפרח משך כל החורף (בניגוד לפלנופסיס שיפרחו לקראת הקיץ).

    מאידך, יש לי גם "דנדרוביום נובילה" – שעדיין לא חושב על פריחה. למרות שיש גם "דנדרוביום" בשמו – זהו צמח אחר, שגם פורח באופן שונה (במקום עמודי פריחה, הפרחים יוצאים מתוך ה"גזע" המרכזי של הצמח, לכל אורכו).

    העוּבדה, שהפרחים נובלים, היא חלק ממסלול החיים הנורמלי של הסחלב.
    הסחלב עסוק בצימוח עמודי הפריחה החדשים, אח"כ הפרחים פורחים, אח"כ הם נובלים – ונשארים רק העלים.
    אישתי ואני קוראים לסחלב במצב הזה "חסה"…
    אבל גם אז – הסחלב לגמרי חי. אמנם הפרחים נבלו – אבל הפרחים הם רק הפרחים, הם לא כל הצמח.
    עלים ישנים נובלים. עלים חדשים צומחים. ולפעמים לא קורה כלום – ועדיין הצמח לגמרי חי.
    בבוא הזמן – אם טופל נכון – יפרח מחדש.
    ולפעמים – גם זה לא. ועדיין הוא חי.
    יש לי סחלב מסוג קטליאה (כן, זן נוסף) – שמסרב לפרוח כבר כמה שנים. אבל אני זוכר לו חסד פריחתו המדהימה והריחנית (לרוב הסחלבים אין שום ניחוח) – וממשיך לטפל בו. לאחרונה נבלו כמה עלים – וצמחו שלושה עלים חדשים. הוא לגמרי חי – אבל משהו בתנאים לא מתאים לו והוא מסרב לפרוח.

    מכיוון שלאנשים רבים (כמו לאמפיארטי) אין סבלנות לטפל בצמח שאינו פורח – חלק מהמשתלות מוכנות לשמש "פנסיון" לסחלבים, תמורת תשלום, כמובן. יחד עם זאת – העלות פחותה ממחיר סחלב חדש, גם זאת, כמובן. כשמגיע רגע הפריחה – האדם אוסף את סחלבו האהוב והפורח מה"פנסיון".
    אותן משתלות בדרך כלל גם מוכנות לטפל בסחלבים שלא שפר עליהם גורלם בבית בעליהם – ולדאוג להתאוששותם. שוב, תמורת תשלום.
    וכן, בסופו של דבר, סחלבים – כמו כולם – גם מתים.
    פטריות, כנימות, שורשים שנרקבים (זו הבעיה בהשקיית יתר), מחסור באוֹר, שמש קופחת מדי, בעלים אנושיים חסרי ידע ו/או סבלנות – יש לסחלב אויבים טבעיים, חוץ מגילו ומהשנים שחולפות…

    גמר חתימה טובה!

    אהבתי

    • תודה על ההסברים, למדתי הרבה! וחייכתי למקרא הרעיון של פנסיון לסחלבים.
      קיבלנו את העציץ באמצע אוגוסט, וכבר הייתה עליו פריחה. בהמשך נפתחו עוד כמה ניצנים. וגם אחרי שלא נפתחו נוספים, הפרחים הקיימים החזיקו מעמד יפה – עד תחילת אוקטובר. שאז, פוף – אחד אחרי השני נבלו כולם.
      אז עכשיו אנחנו בשלב 'החסה', אבל היות שהחסה נראית בריאה ומלאת חיים, יש תקווה להמשך. אני אמשיך לנסות, ואזהר מאוד מפני השקיית יתר.

      אהבתי

  8. בנושא הסחלבים אני לא מבינה ,
    אבל כבר שנתיים או שלוש אני ממשיכה להשקות שני עציצי רקפות כל השנה וממתינה לפריחתם המחודשת ושמחה כאשר הפרחים פורחים לפתע . בביתי עציץ של אנטוריום , שהבאתי מחדרו של אבא שלי לאחר שנפטר הוא מראה סמני נבילה אבל עדיין שורד ( אולי לא אהב את מעבר הדירה) ואני מתעקשת להשקותו ולהשאירו בינתיים אצלי . אולי יתאושש . שתהיה לך ולמשפחתך שנה טובה והלוואי ורק נדבר בפרחים 🙂

    אהבתי

  9. כמו שכתבו לפני, הנבילה היא טבעית, ותחשבי על זה שכשהפריחה תחזור היא תשמח אותך אפילו יותר מאשר אם הסחלב היה פורח כל הזמן.
    אצלנו עץ הלימון הראה לפני כמה שבועות סימני גסיסה פתאומיים. בבת אחת נשרו כל העלים והפירות שהיו עליו הפסיקו לגדול. זה עץ ותיק מאוד ואני לא יודעת מה הסיבה אבל מקווה שיתאושש בעתיד. יש לי סבלנות לחכות לכך כמה עונות, ומקווה, כי הוא עץ אהוב וחשוב.

    אהבתי

    • האם את מכירה את 'גינת בר' של מאיר שלו? בפרק הראשון ובפרק האחרון שלו מככב עץ לימון. בראשון ("מקום חדש"), בעמ' 14, מסופר על עץ לימון ישן שגסס והוחזר לתחייה: ניסרו את כל ענפיו המתים ("להוריד הכול! אל תפחד! הכול יצמח מחדש. הלוואי שגם מעצמנו יכולנו להוריד את כל מה שכבר מת לנו, מהנשמה ומהגוף!") וחפרו לו גומת השקיה גדולה ("לא אמרו לך שבתוך האדמה יש עוד עץ? הענפים שלו הם השורשים והוא צומח הפוך!"), והוא התאושש.
      (אבל בפרק האחרון שבספר הוא באמת מת, כי היה כבר יותר מבן שישים.)
      בקיצור, אולי כדאי להתייעץ עם מומחה עצים?
      מאחלת התאוששות ללימון, ותודה על העידוד בעניין הסחלב.

      אהבתי

  10. לגבי הסחלבים באמת לא טוב להשאיר את העציץ במים, זה יכול לגרום לרקבון וכו'. אבל לא נראה לי שבגלל זה נבלו הפרחים. זו התקופה בשנה שהפריחה מסתיימת.
    אגב, הגבעול, מומלץ לחכות זמן מה ולראות כמה מהגבעול מתייבש, ואז את קוטמת רק את החלק היבש ולא את כל הגבעול. מה שגורם לכך שיצאו ענפים חדשים מהגבעול (ואז אופציה ליותר פרחים בפריחה הבאה).

    אהבתי

סגור לתגובות.