רק רגע

עשרים וארבע שבע:
כך וכך ימים בשנה
שבעה ימים בשבוע
כך וכך שעות ביממה
שישים דקות בשעה
שישים שניות בדקה –

איך שפר גורלֵךְ
שעלייךְ לחיות בכל רגע
רק את השנייה האחת
מבלי לתת דעתֵךְ
על אחיותיה הצפויות
המתגודדות כבר בשער
צרוּרות בצרוֹרות של צרוֹת –

רק אחת כל פעם
קחי אותן אחת אחת
[ותנשמי לאט] –

שאז אולי תוכלי גם לא לחשוב
על מפלס המים העולים במעלית הלכודה
ועל מי שכבר ידעו שגורלם נחתם
ואין מוצא
שנייה אחת אחר שנייה –

[והרי כבר שאלתי אותךָ פעם,
ריבונו של עולם
(ולא עניתָ),
איפה הייתָ
ומדוע לא השגחתָ]

11 מחשבות על “רק רגע

  1. מצמרר, לא מפסיקה לחשוב על מה עבר עליהם. בתחילה עוד שמעו את קולות האנשים שרצו לעזור ואיך לא נצלו.

    אהבתי

  2. תודה רבה לכולכם/ן על התגובות.
    היה פעם סרט מדע בדיוני שנקרא The Abyss (בעברית נדמה לי ששמו היה 'מצולות'), שהייתה בו סצינת אימה שלא יכולתי לשכוח. היה בה משהו שדומה לאסון המעלית. אלא שבסרט הסוף היה טוב, ואילו אנחנו, כידוע לכול, איננו חיים בסרט.

    Liked by 1 person

  3. אני לא מאשים את רבש"ע בכלום. מה הוא אשם, ששיקולי עלות-תועלת, תחעדוף וצרכים פוליטיים מחלקים תקציבים לבדרך כזו או אחרת?! מה הוא אשם שבני אדם שוגים וחיי בני אדם אחרים נקטלים או למצער, שקבלן בונה בנין וחוסך על חשבון דיירים בסגנון ישראלי מידוע – "יהיה בסיידר". לא מאשימו כי זה קל מאוד, לא מאשימו כי הוא בעצם איננו ולא היה מעולם והנטייה האנושית להאשימו בככל דבר….

    אהבתי

  4. תודה גם לאריק ולנוגה.

    לאריק – קצת תיאולוגיה:
    לא ברור לי בינתיים אם זו אכן בעייה בבניית הבניין הספציפי או משהו אזורי נרחב הרבה יותר. לא כל שיטפון אפשר למנוע מראש, בעיקר לא במזג אוויר פראי מהסוג שהתברכנו בו. אבל בכל מקרה קל לי להאשים את אלוהים: אם הוא קיים וברא עולם בשישה ימים, ודאי יוכל לספוג את האישום בקלות יחסית, הרי הוא כל יכול. ואם אינו קיים – על אחת כמה וכמה. אני, כשלעצמי, מעולם לא השתכנעתי שאינו קיים, וגם לא השתכנעתי שלא היה יכול למנוע משני הצעירים האלה את הכניסה למעלית בנסיבות האלה – פשוט לשתול במוחם מחשבה אחרת. אבל זו רק אני, שחשיבתי מעולם לא הייתה מספיק לוגית.

    לנגה: אכן. ביקשנו גשם, קיבלנו גשם, אבל הרי את כל האסונות האלה לא ביקשנו. נורא עצוב.

    אהבתי

סגור לתגובות.