בהמצאות מזדמנות של אלנה פרנטה, פרק שלם מוקדש לסימן-הקריאה – אותו סימן פיסוק שכבר הודיתי לא פעם שהוא לא כוס התה שלי:
"אני אוהבת את הטונים הנמוכים, את ההתלהבות המנומסת, את התלונות האדיבות. אבל מאחר שהעולם אינו הולך בכיוון הזה, אני עושה כמיטב יכולתי שלפחות בעולם המלאכותי שמשרטטת הכתיבה אף פעם לא אגזים בסימני-קריאה. מכל סימני הפיסוק סימן-הקריאה הוא הפחות מוצא חן בעיניי. … אם צירוף של מילים הוא פרי כוונה להשמיע קריאה, ניתן להבין זאת בקלות מן הנקרא ואין צורך לפנות אל הסימן הזה" (31 במרץ 2018).
מי היה מאמין שאני (אני[!]) אסכים עם כל מילה (כל מילה[!]) שאלנה פרנטה (אלנה פרנטה[!]) כותבת.
!!
אהבתיאהבתי
לגמרי
אהבתיאהבתי
לגמרי. והסדרה הטלוויזיונית מעולה ביותר. אחרי העונה השניה אקרא את הספרים. המצאות מזדמנות הוא פנינה של ממש
אהבתיאהבתי
צריכה באמת לחפש את העונה השנייה של החברה הגאונה. למרות ש… לא מתה על זה.
אהבתיאהבתי
חחחחח גדול([!])
עם השנים אני לומדת להמעיט בסימני קריאה….מעדיפה סימני שאלה או לפחות מלים כמו "אולי", "כנראה" או "לדעתי" או "להרגשתי" או "אני מאמינה ש"…..לא מתוך היסוס או חוסר ביטחון, אלא כי באמת מה שבא ממני אולי נכון לגבי, או נכון לרגע הזה, אבל לא מחייב אחרים ובוודאי לא אמור להישמע כאמת אבסולוטית.
ומעניין (ולא ממש קשור, אבל עכשיו פתאום חשבתי על זה) שבהקשר של הבחירות למשל, פיתחתי סלידה ממושגים כמו "העם"….מי זה העם הזה שכולם מתייחסים אליו?
אהבתיאהבתי
במיוחד כשהם אומרים '*כל* העם'. שאז אני תוהה, מה, באמת ספרו את כו – ו – לם?
אהבתיLiked by 1 person
צרות של עשירים…
הקורונה מתפשטת, בחירות בפתח, 100 רקטות על ישובי הדרום ביממה אחת – ואנחנו דנים בסימן קריאה…
ובכן, אין לי שום בעיה איתו.
מה שאני שונא, ממש מתעב, זה שמשתמשים בו כאמצעי להדגיש מילה באמצע משפט.
בעבר היה לי בוס, שנהג לכתוב כך:
"אני רוצה להדגיש, שמאד!!! חשוב לבצע את המטלה הזו."
זה נהג להטריף את דעתי.
לא עזר, שניסיתי להסביר לו, שסימן קריאה מסמן סוף משפט. הוא המשיך בשלו.
וזה לא היה החיסרון היחיד שלו…
למרבה המזל, הוא כבר לא הבוס שלי. 🙂
אהבתיאהבתי
אני מוכנה לדבר על הקורונה בכל עת, וגם על הבחירות, אבל חסה על העצבים של הקוראים. ההיסטריה שמעוררים בארץ בעניין הקורונה היא שערורייתית בעיניי (ולא, אני לא מקילה ראש בסכנות המחלה, בוודאי לא אני, שכיכבתי כבר בכל כך הרבה דלקות ריאה). אני רק מאוד מקווה שההיסטריה הזאת לא קשורה איכשהו לאיזה רושם טוב שמישהו רוצה לעשות לקראת הבחירות. ובעיקר אני מקווה שהבחירות הארורות האלה ייערכו במועדן, ושלא ינסו לדחות אותן שוב, אחרת באמת לא נגמור איתן אף פעם.
אהבתיאהבתי
אני זוכרת , קוץ , שפעם הערת לי שסמנתי סימן קריאה באמצע המשפט , למרות שאולי זה לא תקני לפעמים לדעתי זה מתבקש .אגב; את זה מצאתי באתר של האקדמיה ללשון העברית : אדם שוויצרי אוכל 11.9 קילוגרם (!) שוקולד בשנה. עוד אחד : אדרבה! נסה נא לעשות כמותו.
אהבתיאהבתי
נגה, ביני לבין האקדמיה (וגם ביני לבין עדה, שהשתמשה בסוגריים) אין שום ויכוח.
לגמרי חוקי להשתמש בסימן קריאה בתוך סוגריים באמצע המשפט.
מי שעושים את ההבדל, הם כמובן הסוגריים. הם מספרים לנו, שהמשפט המקורי טרם הגיע לסיומו.
גם כשהערתי, בזמנו, לבוס שלי – אמרתי לו, שהאופציה להשתמש בסוגריים חוקית וקבילה.
גם אמרתי לו, שמכיוון שרוב התכתובת היתה במחשב, ניתן היה להדגיש גם באמצעים אחרים, בהתאם לתוכנה שבשימוש (אותיות עבות, אותיות מוּטות, קו תחתון להדגשה, אותיות גדולות יותר, צביעה של האותיות, וכו').
צר לי, "סתם" סימן קריאה באמצע המשפט הוא לא תקני – וגם בלתי מתבקש.
שבת שלום!
אהבתיאהבתי
את יודעת, אומרים שסוגריים וסימן קריאה מבטלים זה את זה (!) 🙂
אהבתיאהבתי
לא ידעתי, אבל זה מצוין בעיניי, נחמה אמיתית:)
אהבתיLiked by 1 person
סימן קריאה מוקף סוגריים אינו שייך לגופו של המשפט, והכותב מוסיפו כדי לציין שהדברים האמורים במשפט נכונים,
דוגמא : למעלה מעשרת אלפים איש (!) ליוו את המנהיג לבית עולמו. ( האקדמיה ללשון העברית )
אהבתיאהבתי
אני תמיד בעד סוגריים:)
אהבתיאהבתי
😂
אהבתיאהבתי
🙂
אהבתיאהבתי
גם אני מתחברת לכל מילה. זה בהחלט סימן הפיסוק הפחות חביב עלי מכולם, למרות שלפעמים אין ברירה אלא להשתמש בו. הצירוף שלו לסימן/סימני שאלה, משפר אותו לאין ערוך 🙂
אהבתיאהבתי
נכון, זה מוסיף לו מבט מחויך:)
אהבתיאהבתי
לא ברעש ה'
אהבתיאהבתי
אלא בקול דממה דקה:)
אהבתיאהבתי
באנגלית הצעקה גדולה יותר כאשר משתמשים במילים עם אותיות גדולות במשפט. אז אולי אפשר להתנחם ב- ! אחד קטן. ומה זה ! הפרימיטיבי הזה לעומת כל האימוג'ים המשתרבבים להם כיום בהמוניהם במשפטים. וסיימתי בלי אחד ספציפי כזה.
אהבתיאהבתי
סימן קריאה אחד קטן מותר:)
אהבתיאהבתי
אהבתי את זה. אני חושבת שקריאה נכונה של הטקסט אפשר להבין ממנה את הנקרא ואין צורך בסימן קריאה. אבל בעיני עודף הנקודות…. בכל מקום… זה הכי נורא
אהבתיאהבתי
הן באמת מייגעות לפעמים. אבל אולי באיטליה הן לא מקובלות, אז אלנה פרנטה לא מכירה אותן. וגם, הן לא מביעות רגש מוגדר – לא כמו סימן הקריאה. הן יותר מעין 'כלבויניק' שיכול להתאים לכל צורך.
אגב, אחד הדברים שהכי משעשעים אותי בהקשר הזה זה שהנקודה בסוף משפט – ההיא שלימדונו שאין לוותר עליה – פיתחה כאלה יחסי ציבור גרועים, שהיא פשוט הולכת ונעלמת.
אהבתיאהבתי
צעד קטן לכיוון
משמח אותי הצעד הזה שלך
אהבתיאהבתי
לא הבנתי: איזה צעד, לאיזה כיוון?
אהבתיאהבתי
כמו שאומרים הסינים "גם מסע של 1000 צעדים מתחיל בצעד אחד
ואת צעדת צעד אחד לכיוון פרנטה וזה נחמד בעיני
אהבתיLiked by 1 person
גם אני לא אוהב שימוש בסימני קריאה!!!
אהבתיאהבתי
!!
אהבתיאהבתי
מאוד אהבתי את הדיוק שבמשפט "אם צירוף של מילים הוא פרי כוונה להשמיע קריאה, ניתן להבין זאת בקלות מן הנקרא ואין צורך לפנות אל הסימן הזה".
למדתי. תודה על המבואה
אהבתיאהבתי
על לא דבר, בשמחה
אהבתיאהבתי
גם אני לא אוהבת סימני קריאה. אני (בדרך כלל) אדם שקט ולא צעקני וסימן קריאה מרגיש לי יותר מדי רועש.
אהבתיLiked by 2 אנשים