This is my Letter to the World *

משרד הבריאות שלום,

כאן מדברת אזרחית פשוטה, שומרת חוק, רשמית כנראה מקבוצת הסיכון (מפאת גילי, מפאת נטייתי הידועה לדלקות ריאה, מפאת המחסור שלי בנוגדנים).

הבנתי שאתם גוזרים על הציבור גזירות קשות בדיוק כדי לשמור על בריאותי. זה יפה, אבל זה בכל זאת גורם לי אי נחת מרובה. מה גם שבעשרות השנים האחרונות לא התרשמתי שמובילי מערכת הבריאות (והמדינה כולה) שומרים כל כך טוב על הזקנים – וע"ע 'הזקנה במסדרון' וקצבאות הביטוח הלאומי ועוד כהנה וכהנה. לא נעים לי לבוא עכשיו בטענות על חלב שנשפך ולהתחיל עם ה'אמרנו לכם', אבל להגנתי אומר שעל הזקנה במסדרון התלוננתי כבר מזמן.

אני רוצה לקוות שאתם יודעים מה אתם עושים. לא תמיד אני בטוחה. הדיבורים של 'אנחנו ערוכים יותר טוב מאחרים, וכולם עוד יראו כמה אנחנו עושים את זה טוב יותר' מיותרים ואינם מעוררים אמון. בין המלמולים חסרי הפשר של ליצמן-בעל-הכובעים וההצגות של ראש הממשלה עם הטישיו ובלעדיו, קצת הלכתי לאיבוד. התוכלו לערוך פעם מסיבת עיתונאים בלי ליצנים? שתכלול גם רופא, ואולי מוטב רופאה, שידברו בשקט ובצורה רהוטה. ושיסבירו סוף סוף מה ההבדל בין 'נדבק' לבין 'נשא' לבין 'חולה' – נדמה שזה לא אותו הדבר. וזה מהותי, כי זה משנה את החישובים של אחוזי התמותה והמקרים הקשים. אז קדימה, תסבירו, אם אפשר בלי להטיל אימה, ותוותרו על התוכנית האומנותית המקדימה.

בנוגע לאתר שלכם – כבר כתבתי בפוסט הקודם. בחיאת, תחשבו על זה. ועל הדרך קחו כוכבית על דפי הצביעה שהכנתם שם לילדים (באמת. אני לא צוחקת). עוד משהו: בהתחלה דיברתם הרבה על מחסום 15 דקות החשיפה לחולה מאומת (מי שעובר אותו חייב בבידוד וכו'). לאחרונה הפסקתם לדבר על 15 הדקות. מה זה אומר? זה נפל בעריכה בהיסח הדעת? או ששיניתם את דעתכם?

מילה לכתבים/מגישים באולפן (זה לא באחריות משרד הבריאות, אבל אני כבר בשוונג): הזמנתם לאולפן מומחה לענייני קורונה? יופי. שאלתם אותו שאלה? מצוין. עכשיו, למען השם, תסתמו ותתנו לו לענות. יש לכם הרגל מגונה לקפוץ כל שתי מילים עם שאלה/השגה מטעמכם. זה לא נחוץ. דעתכם המלומדת חשובה פחות מדעתו המלומדת (בהנחה שהוא באמת מלומד). מה שקורה בדרך כלל הוא שהמומחה האורח לא מספיק לענות בגלל שאתם כל הזמן מפריעים לו (וברוב המקרים הוא מלכתחילה לא הכי רהוט או ממוקד, כך שאתם מזיקים עוד יותר). ואז – הופ, יצאנו לפרסומות, ונשארנו בורים כמקודם.

ושנהיה כולנו בריאים. ושנשמור על חוש המידה. ושנעזור זה לזה. כבר אמר מי שאמר: עברנו את פרעה, נעבור גם את זה**.

תודה ולהתראות.

*

[הערות שוליים לכל הנ"ל:
*אמילי דיקינסון
**Easier said than done]

21 מחשבות על “This is my Letter to the World *

  1. מצטרפת אבל לא כל כך בעדינות, מנהיגות רופסת ואינטרסנטית ותקשורת שנהנית מהפניקה ומלבה אותה.
    אבל…עברנו את פרעה…..
    ותחי השגרה הפשוטה והטובה.

    אהבתי

  2. כל מילה בסלע. וגם את החתימה שלי יש לך.
    אגב עזרה זה לזה – בעלי חוזה מצבים אפוקליפטיים ובמסגרתם אדם לאדם זאב, ומנגד כאן ביישוב (לפחות ממה שאני רואה בפייסבוק) יש הרבה מאד התנדבות ונכונות לסייע ולעזור – למבודדים, לקשישים, לאנשים שבלי קשר לקורונה נתקעו יממה בלי חשמל………הלוואי והשני יגבר על הנטייה הטבעית לראשון

    אהבתי

    • אני חושבת שנראה גם מזה וגם מזה. אני ממליצה על דף הפייסבוק "עופר סין", שמנוהל על ידי ישראלי שחי בסין, בווהאן, עם משפחתו הסינית (כלל ילדים קטנים ממש). הוא מעדכן מדי יום מן המצור (כבר יותר מ-50 יום!), ובין השאר מדווח על העזרה ההדדית הרבה מאוד שיש שם. מסמך אנושי מרתק.
      https://www.facebook.com/ofer.china

      Liked by 1 person

    • כן, כך זה נראה. חוסר הוודאות הוא מאוד קשה, והצורך להחליט החלטות במצב כזה מן הסתם מעיק מאוד.

      אהבתי

  3. היה יפה, ליצמן עם השטריימל החגיגי בגובה האמפייר סטייט בילדינג, הא?
    בתור הנִרגן הידוע, מה שיש לי להגיד זה: "בושה וחרפה!".
    ליצמן הממלמל משהו שלא אומר כלום – ושבכלל אי אפשר להבין מה מלמל.
    נתניהו, שמעודד אותנו להשתמש בטישו ולשמור מרחק…
    בינתיים הציבור הרחב מנסה להשיג אוכל בסוּפר – ולא מתעסק בשאלות המהותיות.
    "הזקנה במסדרון" שאת מזכירה? קודם כל, אין לה אפילו מקום במסדרון.
    מערכת הבריאות נמצאת לאחר הרעבה יזוּמה ומכוונת מצד נתניהו.
    לפחות במשך 40 שנים לא נבנה שום בית חולים חדש. היחיד שנבנה – "אסותא" באשדוד – נבנה מלכתחילה כבית חולים פרטי.
    מספר המיטות לאלף איש רק ירד, בהתחשב בגידול בכמות האוכלוסיה.
    אין מספיק בתי חולים (עולה כסף לבנות אותם) ומספיק מיטות ומספיק מיטות טיפול נמרץ, אין מספיק רופאים ואחיות (צריך לשלם להם משכורות), אין מספיק ציוד ותרופות (כמו מכונות הנשמה, נניח) שגם עולים כסף, אין מספיק ערכות בדיקה (רק 400 בדיקות ביום, עם אישור של מנהל בכיר לביצוע כל בדיקה ובדיקה), אין מספיק מעבדות לפיענוח הבדיקות (כסף, אמרתי?).
    אין מספיק מקומות ללימודי רפואה. מקשים במיוחד על הסטודנטים, שולחים אותם ללמוד באיטליה, בהונגריה, ברומניה – וכשהם חוזרים אין מספיק מקומות להתמחות.
    שום דבר מכל זה לא מקרי. כי ביבי לא רוצה להוציא כסף:
    לא על מערכת הבריאות, לא על מערכות אכיפת החוק (יש פחות שוטרים וגם פחות ניידות), לא על מערכת החינוך (שכר מזעזע של המורים המתחילים וצפיפות גדולה בכיתות. כן, עולה כסף לבנות עוד כיתות ולשלם למורים טובים). לא על שכר לעובדים הסוציאליים. לא על מערכת התמיכה הנפשית לתושבי עוטף עזה, אפילו לא עבור שכר לרכזי הביטחון.
    ומדוע ביבי לא מוכן להוציא את הכסף על כל זה?
    כי הוא צריך את הכסף לדברים אחרים:
    כסף לליצמן ולדרעי, לישיבות ולכוללים ולקצבאות לחרדים. כסף להתנחלויות, כולל המון כסף בתקציב הביטחון, לשם הגנה על ההתנחלויות. כסף למשרד הביטחון, "חור שחור" שבולע כל תקציב שניתן לו (כולל עוד שלוש צוללות חדשות, כן?). כסף למטוס לקיסר, כסף למשכן חדש ובונקר ענק שנחצב בהר למען נבחרי העם. כסף לכבישים "עוקפים" בגדה. בקיצור: דמי אתנן לכל מי שמשאיר את ביבי בשלטון.
    זהו. "זה מה יש – ועם זה ננצח"? לא בטוח. בכלל לא בטוח.
    כי, עם כל מה שכתבתי – ביבי זכה בבחירות האחרונות ל – 36 מנדטים.

    אהבתי

  4. אם לא יהיה לחם
    נאכל במבה
    לא להתרגז
    אותי כל זה מצחיק. למשל ההודעה של קופ"ח להגיע לקופה רק 48 שעות אחרי שהחום הסתיים. יופי. מחכים לנו שם עם מחברות לשמוע את הסיפור
    והאתיופי, בכניסה לסופר רמי לוי, שרק לפני שנתיים לא לקחו מנו מנת דם מחשש לאיידס – מודד חום לאנשים בכניסה לסופר. מזכיר לי את המוסלמית עם הרעלה מחפשת נשק אצל זקנה אנגלי בכניסה לאיזו חנות

    אהבתי

    • בהודעה על ה'יומיים אחרי שהחום יירד' באמת רב הסתום על הנגלה. כאילו, ואם החום לא יירד?
      ואם אפשר לצחוק, זה תמיד עדיף.

      Liked by 1 person

  5. באתי כי ידעתי שאקרא אצלך תגובה שקולה ורגועה על ה'מצב'. אני רק מקווה שלא אתגלה כחולה, פן אצטרך לפרט היכן הייתי בימים האחרונים ויגלו כמה חיי משעממים לעומת כל החולים שמבלים במסעדות ונוסעים לחו"ל כל הזמן.

    אהבתי

    • בהחלט מקווה שלא תחלי, אבל אם חלילה כן, תוכלי להתנחם בעובדה שרוב האנשים כבר עייפו מקריאת דיווחי המסלולים, ואפילו אם הם קוראים, כל החולים ומסלוליהם הפכו בראשם לסלט אחד גדול, וחוץ מזה איש לא ידע שזו את. יתנו לך מספר וזהו.
      ושלא נדע.

      אהבתי

  6. המשפט הזה שלך, "אם זה נובע מהשקפת עולם כלכלית ימנית, או מאינטרסים צרים, קשה לי לומר", דורש, לטעמי, תגובה נוספת:
    אני חושב, שנתניהו אמנם מחזיק ב"השקפת עולם כלכלית ימנית", אלא שהוא כבר מזמן לא פועל לאורה.
    אני חושש, שהדבר היחיד שמכתיב את פעולותיו של נתניהו היא המחשבה מה משאיר אותו בשלטון.
    כמו פוטין, שהעביר עכשיו חוק שמאפשר לו לכהן עד קצת אחרי מותו…

    לדעתי, קנה המידה היחיד לפעולותיו של ביבי הוא ההישארות בשלטון, הרצון הזה מכופף כל אידאולוגיה.
    אנסה להסביר:
    בואי נסתכל על תושבי עוטף עזה והיחס של ביבי אליהם (אני מקווה, שתסכימי להגדרה שהם מבחינתו "בשר תותחים", אחרת איך תסבירי את חוסר התקצוב של מרכזי "חוסן" ושל רכזי הביטחון?).
    תושבי הקיבוצים בעוטף לא באמת חשובים לביבי. הם לא נמנים על קהל מצביעיו – לכן לא צריך להשקיע בהם.
    אבל מה עם תושבי שדרות, אופקים, נתיבות, וכו'? – גם בהם אין צורך להשקיע, אבל מהסיבה ההפוכה: לא משנה מה המצב האובייקטיבי – עדיין הם יצביעו עבור ביבי.

    אז במי צריך להשקיע?
    באנשים, שיכולים לגרום לירידת ביבי מכס השלטון.
    ליצמן יכול לעבור ולתמוך (בהוראת הרבי מגור, כן?) בגנץ?
    – נשאיר אותו בתפקיד שר הבריאות.
    ליצמן מתעניין בבריאותנו?
    – לא באמת.
    מעניינים אותו התקציבים, מעניינת אותו היכולת לעזור למגזר החרדי. הוא מנסה לזכות בתהילה באמצעות צעדים שאינם עולים כסף למשרדו. נגיד, המדבקות האדומות והירוקות על מוצרי המזון. העלות מגולגלת על היצרנים ומשם על הצרכנים – והתהליך לא עולה כלום למשרד הבריאות. מה שכן עולה כסף – מנותב למגזר החרדי. נגיד: טיפולי שיניים חינם לילדים. משמעותי יותר עבור מי שיש לו עשרה ילדים, מאשר למי שיש לו שני ילדים. נגיד: התקציבים של "מעייני הישועה" ו"לניאדו", בתי החולים המשוייכים למגזר החרדי.
    האם התקציבים המנופחים לישיבות ולכוללים והקצבאות לחרדים הם, בעינייך, חלק מ"השקפת עולם כלכלית ימנית" של נתניהו???

    החשש של ביבי שבנט יערוק מגוש הימין מביא לבנט, בקלות, את התפקיד הנחשק של שר הביטחון – בדיוק כמו שהביא את התפקיד לאיווט ליברמן, כשהוא היה עדיין חלק מגוש הימין.

    ההתנהלות הזו של נתניהו, בניגוד לערכיו שלו, איננה רק בתחום הכלכלי:
    בניגוד לאמונתו, בניגוד למה שכתב בספריו, בניגוד למה שהטיף – כך שוחרר גלעד שליט תמורת שחרור אלף (!!!) מחבלים. ביבי זיהה את הכמיהה הציבורית – והחליט שעדיף לו לזכות באהדה ציבורית וב"הזדמנות לצילום" עם גלעד שליט, מאשר לדבוק בערכיו.

    גם את משבר הקורונה ביבי נחוש לרתום לצרכיו, כדי להשאיר אותו בשלטון כמה שיותר זמן.
    בואי נסגור את המעגל: בניגוד לפוטין, ביבי לא מעוניין רק בכוח ובכסף – הוא נאבק גם על חירותו האישית. זה הופך אותו לנואש ומתוחכם מתמיד. זה ממש לא טוב עבורנו.

    אהבתי

    • אבל אני לא ממש מבינה עם מי אתה מתווכח כאן: הרי לא נתתי סקירה על מדיניות נתניהו, ובוודאי שלא הגנתי עליה. בסך הכול הסכמתי שמדיניות הבריאות שלו – בין אם היא נובעת מתפיסת עולם ימנית או מאינטרסים צרים – היא שערורייה. זה פחות או יותר מכסה את הכול, לא?

      אהבתי

  7. פינגבק: יום הולדת שנה לקהילת פרפרים – החיים שלי (או של אחרים)

סגור לתגובות.