יומן קורונה (8)

על הבוקר, בפייסבוק:


מעין אלכסנדר, חַברת פייסבוק וידידה וירטואלית, בלוגרית שאני מכירה עוד מימי ישרא, מבקשת ממי מחבריה (ירושלמים ואחרים) שנתקל בפריחת הוויסטריה, שיצלם לה אותה וישלח. עכשיו בדיוק זמן הפריחה, ואין ויסטריה ב-100 המטרים המותרים בסביבתה, והיא אוהבת אותה ומתגעגעת לראותה.

[פתאום נזכרתי שסמוך לעבודה, בבית הכרם, יש עץ אחד שנראה לי כוויסטריה, וגם לי אסור ללכת לשם עכשיו, כי זה הרבה, הרבה יותר מ-100 מטר מהבית. ורק בזכות הפוסטים של מעין אני בכלל יודעת, די בוודאות, שזו ויסטריה].

"אולי פורחת ויסטריה ב-100 מטר שלך?" שואלת מעין בפוסט שלה, ומוסיפה, "פתאום חשבתי שכבר כמעט פסח, ועוד לא ראיתי אף ויסטריה השנה – וכנראה גם לא אראה."

איזה ימים מוזרים וקורעי לב.

הנה.

*

והנה גם מה שציירתי היום, בשיעור אקוורל וירטואלי (ותודה לאיריסיה מורתנו), על פי צילום שמצאתי בפינטרסט:

ויסטריה, אפשר להקליק להגדלה

*

ויהי ערב ויהי בוקר, יום שמיני.

33 מחשבות על “יומן קורונה (8)

  1. איזו פניה נוגעת ללב הבאת כאן……….ולמזלי הגדול יש לי כמה בגינה..אמנם בשלבי פריחה מוקדמים, אבל תענוג לעיניים. צילמתי אותן וגם את פריחת עץ הלימון, הליצ'י וכמה ערוגות…..https://photos.app.goo.gl/8SbbhW53sPVACYr69
    את מוזמנת ליהנות וגם לשלוח לה מתוכן מה שבא לך
    חיבוק (וירטואלי נטול סכנת הדבקה)

    אהבתי

  2. האמת שאין לי מושג איך הוא נראה,אני לא טוב בלזהות פרחים,אבל לבית הכרם אני מתגעגע .
    טליק

    אהבתי

    • אתה יכול לראות אם תקליק על הקישור ששמתי לפוסט של מעין (במילה 'הנה'), או על הקישור שאמפיארטי הוסיפה בתגובה מעליך.
      תשמע, אפילו אני מתגעגעת לבית הכרם.

      אהבתי

    • הי טליק, אתה גם חבר בלוגים שלנו 🙂
      אם תסתכל בתמונות, אולי תזהה. יש מקבץ גדול של ויסטריות בגן הפעמון בירושלים – השיחים שמטפסים על הקשתות ופורחים עכשיו בהמוניהם. יש גם הרבה ברחביה.
      ד"ש מרחוק, רק בריאות

      אהבתי

  3. אם זה מנחם, הפריחה בטבע אינה מושפעת מהקורונה.
    עולם הטבע שלי הוא בטווח העולה על מאה מטר והוא תחום למה שאני רואה מהמרפסת (קומה 5). אך הוויסטריה אינה כלולה בו.

    Liked by 1 person

    • זה באמת מנחם.
      כפי שנאמר כבר לפניי, כל בית צריך מרפסת, במיוחד בימי קורונה. לצערי יש לי רק מרפסת כביסה, אבל לפחות אפשר לצפות ממנה באלמוגן, שכבר פורח.

      אהבתי

  4. אכן ימים מוזרים. אין לי ויסטריה בסביבה ככל הידוע לי, אבל אשתי מגדלת פרחי ארץ ישראל על הגג שלנו אז אני יכול לראות קצת פריחה…

    Liked by 1 person

  5. תודה עדה על השיתוף. הנה בזכות הפוסט שלך הגיעו אלי עוד ויסטריות. וגם התכתבנו קצת, שזה תמיד משמח.
    תמיד כשאני רואה רקפות יפות פורחות בירושלים אני חושבת עליך, מעכשיו נהיה גם חברות של ויסטריה

    אהבתי

    • חוג האקוורל שאני משתתפת בו (אצל איריסיה מהתגובה למעלה) עבר למתכונת וירטואלית, והיום, בהשראתך, ציירנו ויסטריות 🙂

      Liked by 1 person

  6. לא יודעת לזהות בשמן ומהתבוננות בקישור הבנתי באני מכירה אבל לא בסביבתי הקרובה.
    אצלנו פורחות עכשיו הנוריות והכלניות, רקפות ורדים גם שני אירוסים.

    אהבתי

  7. מדהים כמה הטבע שופע ועשיר השנה אחרי הגשמים הברוכים. ויסטריה אין בסביבתי הקרובה, למעשה לא יודעת אם ראיתי פריחה כזו, אבל אחרי שגיגלתי אני מבינה למה היא חסרה למי שרגיל לראות אותה.
    ציירת אותה נהדר.

    אהבתי

  8. יפה הציור
    שלחתי לך הזמנה בפייסבוק לקבוצה של ציירי צבעי מיים. הציורים שם מאד יפים
    גם ציטר זה היה יפה להציגו שם

    אהבתי

  9. לא תאמיני – עברתי שני קורסים וירטואליים להכנת שיעורים א-סינכרוניים, ובהצלחה! דא עקא, שלא נראה לי שהילדים מתלהבים כלכך. חחחחחח הם מעדיפים את השיעור הישן – קובץ, הפנייה, וכתיבת תשובה.
    אגב, שמנו לב, תלמידי אומ"ץ ואתג"ר לא נכנסים למחשב או לנייד על מנת לבצע את המשימות. הכניסה המשמעותית היא של כיתת מופ"ת וכיתה עיונית רגילה.
    המחנכות מתקשרות, מדברות, מציעות עזרה..- זה לא מעניין. 😦
    אפילו פיתויים חיצוניים כמו ציון, פרס.. וולאיי אישי

    אהבתי

    • התגובות בעניין הזה אצלנו מגוונות: יש המבקשים מפגשים סינכרוניים, יש מי שנרתעים מהם. אני משתדלת ללכת בין הטיפות, להציע מזה וגם מזה, ולהלחיץ כמה שפחות: יש מספיק לחץ גם ככה.

      אהבתי

  10. באמת אחד הדברים שהתחלתי לעשות מפעם לפעם זה לצלם עצים בפריחה ולפרסם תמונות במדיה חברתית, כדי לעודד את מי שלא יכול לצאת ולראות. כרגע יש פה עצי דובדבן פורחים, וזה נפלא.

    אהבתי

  11. גם אני לא ידעתי שזאת ויסטריה. אני כל כך שמחה שיש לנו חצר עם צמחים וסל לכדורסל ושהבית גדול ועם נוף למפרץ. כל אלו בזכות ממיע. אם זה היה תלוי בי היינו חנוקים עכשיו בדירה ליד האוניברסיטה. זה עושה את היאוש פחות נורא. למעשה אני לא ממש מיואשת כל עוד אני עובדת. כל עוד אני מרגישה שאני עושה. אתמול עבדתי מהמרתף וכשעליתי למעלה הרגשתי שחזרתי מיום עבודה ואפילו הופתעתי לגלות שאני עדיין בטרנינג…. היום לבשתי בגדים נורמליים. איך אצלך?

    Liked by 1 person

    • גם אצלי המון עבודה. יותר מכרגיל, בגלל המעבר להוראה מקוונת. כשאני עובדת, אין לי זמן להתעסק בדאגות. יש בזה ברכה מסוימת.

      אהבתי

סגור לתגובות.