יומן קורונה (12)

לאחרונה כבר התחיל להיראות כאילו רואים את הסוף. דיבורים על 'שחרור הדרגתי' אחרי הפסח ועל 'אסטרטגיית היציאה' ערבים לאוזן הרבה יותר מדיווחים על 'זינוקים' במספרים ועל 'מחדלים'. מתישהו יהיה כדאי אולי לכתוב איזה פוסט על אוצר המילים בימי חירום (שהוא מעצבן לא פחות מבעיית הבקיאות הלקויה בחשבון אצל הכתבים והדווחנים למיניהם. שמתי לב שהם מתקשים במיוחד בפרק של האחוזים). מכל מקום, במהדורת החדשות של הערב הוברר שהשמחה הייתה מוקדמת: לא שחרור, לא אחרי פסח, ובעיקר, לאיש אין מושג מהי אסטרטגיית היציאה. בתור פרס ניחומים ממליץ עכשיו משרד הבריאות לציבור על נטילת ויטמין D. אחרי נייר הטואלט, הביצים והמסכות – הנה עוד מוצר שייחטף מן המדפים בשבועות הקרובים ויהפוך ליקר-המציאות.

*

בתוך כך (מילה חביבה על דווחני YNET לאחרונה) – החל מהבוקר, חובת לבישה (עטייה?) של מסכות במרחב הציבורי (אחרי כל הפליק-פלאקים לאחור של משרד הבריאות בעניין הזה. אבל די, עדה ק., תפסיקי להתקטנן). יצאתי לסיבוב היומי שלי עם מסכה שתפרתי משלוש שכבות של בד ארוג בצפיפות שלקחתי מציפית שהחרבתי לצורך זה. ממש לפי ההוראות. לפני שיצאתי מהבית הרגשתי כמו ילדה שפוחדת שיצחקו עליה בבית הספר. לא צחקו. אבל זה לא כיף גדול. בהתחלה ממש נלחצתי כי נדמה היה לי שאני נחנקת מאחורי שלוש השכבות. אחר כך התברר שלא נחנקתי, אבל אני מקווה שהעניין הזה ייגמר לפני חום יולי-אוגוסט, כי אז מספיק חם ולח בחוץ גם בלי כיסוי אף-פה. יש לנו גם מסכות 'רגילות' (הירקרקות האלה) שראש המשפחה הזמין וקיבל לפני יומיים עד הבית, אז אנחנו די מסודרים. אבל חשבתי לחסוך ולהשתמש בתוצרת עצמית.

אולי בכל זאת צחקו עליי, כי בסך הכול הייתי אדם די מגוחך אפילו לפני הקורונה. ומה גם עכשיו.

*

ויהי ערב ויהי בוקר, יום שנים עשר.

27 מחשבות על “יומן קורונה (12)

  1. המסכות גורמות לנו להרגיש מגוחכים רק כי אנחנו לא מורגלים בהן. חכי שבועיים שלושה ותרגישי כאילו תמיד היו כאן…לפחות במראה אם לא בנשימה.
    אני נכנעתי והזמנתי מסיכות מצחיקות עם ציורים מטופשים, כי אם כבר להרגיש מגוחכת, לפחות שלחיוך של הצד השני יהיה צידוק 🙂

    אהבתי

  2. מביך מאוד איך כולם שוכחים שרק לפני שבוע ההוא מבלפור איים עלינו, ואז כמתאים לו ולבת זוגו שם קצוצ על מה שאמר לנו, ויתרה מכך, לפחות עפ"י בן כספית, ציוד רב שיועד למשרד רוה"מ הגיע למעון בבלפור, ובכמויות מוטרפות.
    אבל אני חובש/עוטה/ לובש מסיכה שקניתי. כשאני חוזר אני מכבס אותה היטב ותולה לייבוש לפעם הבאה. לא נצא כלכך מהר, כי ה"תקווה" והטמטום של רה"מ והנשיא מעודדים אנשים לצאת, כשלא צריך עדיין לצאת.

    אהבתי

    • מרוב הניסיונות לאיים ולהפחיד, כבר קשה לדעת מה לחשוב. הרושם שלי הוא שמשקרים אפילו כשלא יוצא להם מזה כלום – פשוט כי התרגלו לשקר. זה מאוד עצוב.

      Liked by 1 person

  3. אני ממש מתקשה לקבל את גזירת המסכות, אבל מבינה שאין ברירה. הילדים לחצם עלי ש"לא אסתכן"
    אפשר לחשוב… בכל מקרה, זה נתפס בעיני כחלק מן הפאניקה שמשרתת אינטרסים של כל מיני צדדים. מעצבן..

    אהבתי

    • בהתחשב במה שרואים מכל העולם מסביב, זו כנראה לא מהומה על לא מאומה – מסתבר שאכן יש סכנה. אבל פה נוהגים גם בחוסר תבונה, בריבוי קולות, בהוראות סותרות – והתוצאה של זה היא שאף אחד לא באמת מאמין לשום דבר.

      אהבתי

  4. אני חושב שבמקום לעטות מסכות כולם צריכים פשוט לשטוף את הפה במים ובסבון. זה מחטא, חינוכי ונדרש מאוד.

    אהבתי

  5. אני מרגישה ש-99.9999% ממה שאומרים בתקשורת (גם מנהיגינו ה"דגולים", גם המומחים, גם הכתבים, גם כל השאר) די מצוץ מן האצבע. פרט למספרים היבשים של כמה מונשמים כרגע וכמה נפטרו (כי רק זה בדוק ומוחלט). נכון, נראה שאנחנו מצליחים (בעיקר בזכות המשמעת העצמית של האזרחים) לשטח את העקומה (עוד ביטוי לאוצר המילים של המגיפה) ובתי החולים המוחלשים ממילא עומדים בנטל עדיין. אבל כשמדברים על אסטרטגיית יציאה, צריך לדעת מה המצב, וכדי לדעת מה המצב צריך בדיקות אמינות ורבות. וזה כמובן אין.
    בבדיקה שערכו באחד הערוצים אתמול (סליחה, יש לומר אפיקים) בטלוויזיה, בדקו את עמידות ואמינות סוגי המסיכות השונים. מסיכות הבד תוצרת הבית די כשלו, לצערי. שמרי על עצמך עדה. על הבריאות הפיסית. הנפשית. מפני המראה המגוחך משהו אני לא דואגת. כמו שכבר נאמר כאן – גם למראה של כולנו מסתובבים עם מסיכות על פנינו נתרגל בסוף. במזרח אסיה זה כבר עניין שביום יום. כשהיינו בויאטנם נתנו לנו מסיכות בעת סיור על קטנועים מפאת זיהום האוויר הכבד – אגב משהו טוב שקרה כתוצאה מהקורונה – הופחת זיהום האוויר בעולם. גם מתי שמעת בפעם האחרונה על הרוג בתאונת דרכים?
    עכשיו שאני חושבת על זה – יש לי את המסיכות הויאטנמיות האלה אי שם במגירת ה"טיסות". כן, את מאמינה שיש לי מגירה כזאת, עם אביזרים וציוד שאני לוקחת עמי על מטוסים. זוכרת מה זה מטוסים? נשמע מגוחך משהו. רק בריאות עדה יקרה.

    אהבתי

    • תודה רבה. אני מצליחה לשמור על בריאות נפשית כל עוד אני לא רואה נציג של משרד הבריאות אומר את ההפך ממה שאמר אתמול, או סתם משקר במצח נחושה, וכל עוד אני לא שומעת הסברים מכתבוני בריאות למיניהם שיש חשש שאין להם בכלל מושג על מה הם מדברים (רובם ככולם. יש כמה צדיקים בסדום).

      Liked by 1 person

  6. מבדיקה מקצועית שנערכה – המסכה מבד שלך מאפשרת מעבר של 45ֵֵֵֵֵֵֵֵֵֵ% מחלקיקי הנגיף, המסכה הכירורגית שהזמנתם מאפשרת מעבר של 15% ומסכת N95 מאפשרת מעבר של פחות מ- 5% מהחלקיקים .
    אז לך הרגישה לדלקות ריאות, ממליץ לזרקי את זו מהבד פרי יצירתך.
    https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A4%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA-%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%AA

    ולגבי הסוף והיציאה לשגרה אחרי הפסח, הפסחא והמימונה – נגיף הקורונה עוד לא שמע על זה ☹️

    Liked by 1 person

    • תודה על המידע וההפניה. אני בקושי יוצאת מהבית, לא מתקרבת לאנשים, ולא סומכת על שום מסכה שתעשה את כל העבודה: זה רק אמצעי עזר, לא יותר מזה. אנסה את המסכות הכירורגיות, למרות שהן מתנדנדות לי על הפנים לגמרי בחופשיות.

      אהבתי

  7. עדה יקרה, את שופטת את עצמך לחומרה.
    כולנו נראים מגוחכים כל אחד והמסיכה הייחודית לו. מבחינתי הייתי מוציאה את מסכת האב"כ וסוגרת ענין.
    מזל שאין צורך כי אני מסתגרת בד' אמותי.
    לא ברור לי למה צריך להרוס משהו כדי לבנות משהו חדש, כלומר אנשים קונים גרביים חדשות וגוזרים כדי להכין מסיכה וכל אחד משתדל להיות מקורי יותר כשעדיין השיקול העומד מאחורי הסרטונים הוא להגדיל את מספר הצפיות ואולי להיות מתוגמלים על כך.
    הפתרון עם הצעיף הוא אחלה, נמצא בכל בית כמעט, אפשר לכבס ולהשתמש בו שוב והמסר שעובר הוא של מחזור ולא הרס.

    אהבתי

    • ולי גם יש צעיף משי צפוף-אריגה, ממש יפה, ורוד למשעי 🙂
      הציפית שהחרבתי כבר לא הייתה בשימוש במשך שנים, אז לא נורא. במקום לזרוק, מצאתי לה שימוש חדש, כלומר, מִחזרתי. גם זו לטובה.

      אהבתי

  8. אני מרגיש בטוח יותר עם מסכה…
    לא שמעתי על ויטמין D אבל אני מניח שזה בגלל שאנשים נחשפים הרבה פחות לשמש.
    עדיין רואה כתבתות על יציאה הדרגתית אחרי פסח וגם לדעתי זה מוקדם מדי.
    שיהיה לנו בהצלחה…

    אהבתי

    • זה נכון, זה מקנה קצת תחושת ביטחון. לא מספק כדי להסתכן ולעשות שטויות, אלא פשוט כדי לחשוש פחות.
      כן, ויטמין D מיוצר בגוף בזמן חשיפה לשמש, ועוזר לבריאות העצמות. פתאום אתמול בערב התברר שיש לו השפעה מיטיבה גם על התמודדות עם זיהומים בדרכי הנשימה, זה היה חדש לי לגמרי.
      אמן.

      אהבתי

  9. האמת שאני לא יוצאת כמעט מהבית
    אני לא מבינה את האנשים שחשים צורך עז להמשיך בחייהם כאילו כלום
    ויש פה במושב כאלה, אני רואה אותם עושים הליכות בחוץ בלי כפפות בלי מסיכה כאילו הכל רגיל
    בעיר הסמוכה חבר מספר לי שכמעט כל מי שהוא רואה ברחוב בלי מסיכה, לא שומרים על מרחק של 2 מטרים
    כאילו שאין קורונה בעולם, אנחנו בחופשת פסח
    והחוקים שיש הם סתם לא חשובים

    אהבתי

  10. הנה, אני עוד בין אלה שמאמינים שאחרי פסח תתחיל חזרה…ולו רק בגלל שברור שמבחינה כלכלית מדינית כולנו לא נשרוד ולא רק נפגעי הקורונה.
    אגב, חשבתי על אם היתה פורצת מגפה כזו לפני 30 / 40 שנים….איך זה היה נראה?
    אני חוששת שעוצמת הבהלה וההפחדה העולמית הם פועל יוצאת של התקשורת הפתוחה על כל גווניה, פופוליזים וחוסר מנהיגות. אף אחד לא מונה את הנפטרים משפעת, מבעיות נשימה ובטח לא מזיהומי בתי החולים.
    וכן, הם משקרים לנו כל הזמן ואין להם אסטרטגיה בשום דבר (אפילו לא בשקרים) ולצערי רוב (עם לא כל) "כלבי השמירה" הפכו להיות "כלבי הבית"….
    יהיה טוב (אפילו אריק איינשטיין אמר)))

    אהבתי

  11. כמו כל דבר, מתרגלים. בהתחלה זה מגוחך, אחר כך שיגרה. לדעתי בשנים הבאות נראה אנשים הולכים עם מסכות כל חורף, כשיגיעו זנים חדשים של שפעות, קטלנים יותר או פחות. עידן חדש.

    אהבתי

    • האמת שזה החלק הפחות נורא בכל העניין: מסכות הגנה בחורף, כל חורף. זה לא כל כך נורא, וזה יכול להגן אפילו מכל מיני הצטננויות שאין להן סוף. (על הקיץ אני לא מוכנה להתחייב בינתיים.)

      אהבתי

  12. הפעם תורי להגיד שאהבתי את השורה הלפני אחרונה של הפוסט. 🙂 המסכות חונקות את הנשימה והנשמה. זוועת עולם. קשה לי לישון בלילה משום מה, אולי חסר לי ויטמין D? אני אנסה לשבת בשמש היום. אני חושבת שקשה להבין מה נכון לעשות מבחינת יציאה. כי ברגע שנתחיל להקל יהיה קשה לחזור מזה. הבוקר כבר ממש רציתי לחזור לעבודה. דימיינתי את עצמי נוסעת לעבודה וזה נראה לי כמו חלום. אפילו קמפינג נשמע לי מפתה, רק לצאת החוצה כבר! חג שני שמח עדה!

    אהבתי

    • קושי לישון נראה לי קשור יותר לוויטמין B12, אבל מה אני יודעת… שמש בגינה זה מצוין.
      🙂 על השורה שלפני האחרונה. וחג שמח ורגוע שיהיה.

      אהבתי

  13. אותי מרגיזים מחירי העושק של המסכות. לא די שמרשים רק להם לפתוח במסחר הם עוד עושקים במקום לברך על מזלם.
    בקשר לאופנה 😛 אני מוצאת את עצמי מתאימה קשתות בד נפתחות כאלה מסבה אותן למסכות ובגלל צבעוניותן מצליחה גם להתאימן לבגדים.
    גם מצאתי בפינת אחד העם מסכות כותנה. תענוג, לא מזיעים בהן ואפשר לנשום דרכן. לדעתי זה אידיאלי. אבל – 20 שח המסכה, ומצד שני אפשר לכבס. אז זה גם חסכוני

    אהבתי

    • יש כל מיני דעות בנוגע ליעילות של סוגי המסכות השונות (ראי כאן למעלה בתגובות) – אבל אני נוטה להאמין שבעוד שאף אחת מהן לא מושלמת, כל אחת מהן יותר טובה מכלום. אלה שנקראות 'כירורגיות' הן יחסית זולות, ודי יעילות בהגנה – על כל פנים כך אומרים.

      אהבתי

סגור לתגובות.