יומן קורונה (14)

היום עמדתי במטבח וקצצתי בצל בשביל הפטריות.  פתאום רעש גדול מבחוץ:  רמקול חזק,  מוזיקה ושירה.  כבר כמעט סיננתי 'מה לעזאזל',  ומיהרתי לחלון.  ראיתי:  אוטו גדול של העירייה,  ועל דופנו שלט שמכריז שהעירייה עושה שמח גם בימי קורונה.  ועליו עומדות מי שעומדות ושרות ורוקדות וקוראות חג שמח.  קצת כמו בעדלאידע,  שגם היא בוטלה השנה.  ואז נזכרתי שבאמת היום המימונה.  וסלחתי על הרעש. הרצון הטוב נגע לליבי.  ואז פתאום התחלתי לבכות,  בלי שום סיבה נראית לעין,  כמו שקורה לי לפעמים בימים האלה.
ואולי זה בכלל היה הבצל.

*

האחיין שלי ממשיך לפרסם קטעים מתרגולו היומי בבית.  הפלייליסט של הקרנטינה. חלקם כל כך יפים,  שאני חוזרת ושומעת אותם עוד ועוד.

למשל הקטע של היום.
[אם יש בעיה לשמוע, מוצע שם, בכיתוב המלווה את הסרטון, לינק חלופי ליוטיוב.]

*

ויהי ערב ויהי בוקר, יום ארבעה עשר.

22 מחשבות על “יומן קורונה (14)

  1. העירייה שלנו לא עשתה כלום, או לפחות ברחוב שלנו. ביום ראשון אנחנו חוזרים ללמידה מקוונת. אני בהחלט חוזר לעבודה עם דפי עבודה, שאלות, הפניות למקורות אינטרנטיים. א-סינכרוני. המורות לספרות "נורא" נעלבו כשכתבתי שהסרטים שלהן משעממים. שיפוטי נורא! או: מה אתה רוצה? נזרקנו לזה! הענין שבשום מקום אין חובת זום, אין חובה להצטלם ולשעמם בפירוש שיר במשך 25 דקות. אבל, "עודף רגשי" הוא ענין טיפוסי למורים.ות.

    אהבתי

    • צריך לגוון עד כמה שאפשר. להקלטות מצולמות יש בעיה שלא תמיד חושבים עליה: זמן הצפייה בהן עלול להיות ארוך מזמן קריאה של הסברים כתובים. צריך להביא גם את זה בחשבון. לפחות אצלנו, לתלמידים יש עומס גדול מאוד של עבודה.

      Liked by 1 person

  2. 1. שכן שלנו שלח לנו אמש כמה מופלטות שהכין. טעמתי – ולא אהבתי.
    זה הסממן היחיד של המימונה שפגשתי. באופן כללי – שורר שקט. כמעט כמו ביום כיפור. בעיקר בלילה. אני מחבק את השקט הזה באהבה. לא תמיד אנו ערים לכמות רעש הרקע הנוכח בחיינו.
    2. עדיין אין ביצים במדינה הזו…
    עד עתה לא סבלנו ממחסור בביצים, אני מקווה שגם לא נסבול. אבל בשום חנות אין ביצים…
    3. ביבי משך את גנץ עוד קצת ועוד קצת – עד שפג המנדט. אחד הבודדים שמבין מה קורה כאן – ואף עושה כפי שמאפשרים לו כוחותיו הדלים והמוגבלים – זהו הנשיא ריבלין.
    גנץ יצא גם טמבל, גם תמים, גם סמרטוט רצפה מול ביבי – וגם בוגד.
    כן, גם בגד בבוחריו וגם בשותפיו לדרך. כל כך עצוב.
    לדעתי, ההגדרה של ליברמן, שגנץ הוא "מנוח מבחינה פוליטית" – ממש מדויקת.
    4. קצת קודם מילאתי את כרסי גם בקציצות בשר ופראסה וגם בתבשיל כוסמת, שאישתי הכינה.
    למרות הבנאליה, היה כל כך טעים! לא הכל רע בעת הזו. 🙂

    אהבתי

    • 1. השקט נעים, עד גבול מסוים. חסרות לי רכבות הלילה, שעל פי קולן מרחוק אני יודעת מה השעה, בלי להסתכל בשעון.
      2. כרגע ראיתי כתבה על המכולות הקטנות: בימים טרופים אלה, יש להן עדנה – וגם ביצים.
      3. אני מתחילה לחשוש מאוד שאנחנו הולכים לעוד בחירות – ונדמה שהתסריט הזה דווקא נוח לנתניהו. מבחינתי, אין לזה כפרה.
      4. בתיאבון!

      אהבתי

  3. קטע, גם אני בכיתי מהתרגשות כשהעיריה הביאה לנו זמר וקלידן שישירו באמצע הרחוב. הרבה שירים שהיו חלק מהילדות שליועצם תחושת הביחד. הייתי היחידה מבני משפחתי שיצאה למרפסת (בן הזוג והילד רטנו על הרעש) ובכל זאת היה בזה משהו מזכך.

    אהבתי

    • זה נוגע ללב כשמנסים לעשות דברים טובים ולא רק להתלונן. האמת שיש הרבה גילויים כאלה, כל הזמן, מכל מיני סוגים.

      אהבתי

  4. אם זה היה בצל סגול, אז יש סיכוי שבו האשם 😜
    יש רונדלים בעיר, כל פעם באזור אחר. לפני שלושה שבועות עברו אצלנו ואף אחד לא ידע על כך מראש, היה יום סגרירי וכבר החשיך כך שבדיוק סגרתי את הוטרינה והסתקרנתי וגיליתי את מקור המוסיקה. שבוע לאחר מכן כבר ידענו על כך מראש ויצאנו לחצר אבל אז דלגו על הרחוב שלנו, למרות ששמענו את המוסיקה מהרחוב המקביל.
    בינתיים שוחחנו עם השכנים ממול והיה נחמד לעמוד בציפייה ולהתאכזב ביחד 😩 ולחזור הביתה.

    אהבתי

  5. אתמול בערב המועצה אצלנו " השיטה" איזו משאית עם רקדניות לכבוד המימונה,לא אהבתי את המחווה הרעשנית וגם כתבתי את זה בדף הפייסבוק של היישוב שלנו,זה היה מזוייף מידי,ברמול שצרם באוזן ולא הבנתי למה להבליט דווקא את המימונה,
    אבל זה עבר ולפחות היום חזרנו לאכול לחם וזה קצת הרגיע את העצבים(זוגתי שומרת על מנהגי החג ואני מכבד,אם לא הייתה קורונה הייתי אוכל בכיף בחוץ אבל אי אפשר)
    עוד יום עבר
    טליק

    אהבתי

    • עוד לא חזרנו ללחם: נשארו לנו עוד קצת מצות (שאנחנו אוהבים מאוד), אז בינתיים אוכלים אותן, ועל הדרך חוסכים בלחם שבפריזר. זוהי עת חיסכון במצרכים:)

      אהבתי

  6. גם אצלנו הבנתי מהרשתות שהיתה משאית כזו. שמעתי משהו מרחוק, לא ראיתי בזמן אמת. לא מתחברת לזה, זה מזויף וצעקני (תרתי משמע) בעיני. ההגבלות הולכות ונהיות מכבידות, כלכלית, חברתית ורגשית. יש לעיריה אולי דרכים להקל, ולא לסמם אותנו בשמחה מזויפת של רקדניות שרוקדות קרוב ובלי מסכות בזמן שלאחרים אסור.

    אהבתי

    • אני לא יודעת על מקום מגורייך, אבל נראה לי שהעירייה אצלנו עושה לא מעט בתחום ההתארגנות והעזרה למי שצריך – חלוקת מצרכים, מתן מידע ושירותים שונים ועוד. הם דווקא בסדר, אני לא יכולה להתלונן עליהם.

      אהבתי

  7. גם פה המועצה עשתה שמח לתושבים , אבל שמעתי את זה עמום ומרחוק וזה בדיוק התאים לי. בין אם היתה זו ההתרגשות או הבצל, טוב לשחרר מידי פעם דמעות כשהן עולות כך באופן ספונטני.

    אהבתי

  8. אצלנו הרעישו מימונה קקופונית נוראית מהדירות בלילה, ולי דווקא בא לבכות מעצבים 😁
    לפחות המשטרה מיהרה לפזר את החגיגה בפארק הסמוך לביתנו.
    איזה יופי מנגן האחיין שלך. האם זה לו מקצוע או תחביב?

    אהבתי

  9. החתן שלי עבר אצלנו לקחת חבילה של ספרים ומשחק שקנינו מראש לאפיקומן, ודיברנו (במרחק הולם). הוא אומר שהוא לא יודע איך יחזור לשיגרה, כל כך מוצא חן בעיניו הביחד הזה עם הילדים, עם האישה, בלי עבודה. אני מניחה שדברים ישתנו בגדול, ואולי הם יעברו לחינוך ביתי. כולנו עוברים עכשיו טלטלות, ולפעמים בוכים. בעיני זה חלק מתהליך של שינוי וצמיחה, אבל אני כזו, מה לעשות, רואה את חצי הכוס המלאה.

    אהבתי

    • יש גם יתרונות, אני ערה להם. אבל בגדול זה עולה על עצביי – בעיקר חוסר הוודאות וחוסר האונים שכרוך בזה.

      אהבתי

  10. גם אצלנו עברה מכונית עם מוזיקה ואני ממש רואה בזה מעט שמחה בכל העצב , ובלי קשר גם אני בוכה …בנותי הגיעו במפתיע למספר דקות עוטות מסכות וכפפות מבלי יכולת להתחבק , הביאו עוגה וגלידה ושמחתי לתת להן מעוגת המצות עם גבינה שיצאה בטעם נפלא ! ועוד סיבה להתרגשות ובכי…( אני מפרסמת בפייסבוק מעיון יומן עם צילומי הפרחים שצומחים בגינות השכנים במרחק מאה מטר מהבית)

    אהבתי

    • באמת יש עכשיו המון צילומים בפייסבוק, מן החלון וממסלולי המאה מטר. עולם חדש נפתח בפני הצלמים. אחפש ואעקוב.

      אהבתי

סגור לתגובות.