אולי מספיק כבר עם דיווחי יומן-הקורונה שלי, נוכח השיפור במצב הקורונה. חבל שאינני יודעת לקרוא את העתיד, לכן לא יודעת לאילו תחזיות עדיף לי להאמין. האופטימיים אומרים כל הזמן שיש כאן מחול שדים מיותר (אל תגלו לשום איש, אבל אני לא בטוחה שהם טועים כל כך). ואילו רואי השחורות מנבאים שוד ושבר מבחינה בריאותית (שלא לדבר על הכלכלה): למשל, שאולי מי שהבריאו אינם מחוסנים, שאולי המחלה משאירה אחריה נזקים בריאותיים שלא חשבנו עליהם, שאולי גל שני, גרוע בהרבה מן הראשון, עומד בפתח. אני לא אוהבת כשאנשים שלא יודעים מפיצים ספקולציות כאילו אין מחר. חושבים שיהיה רע? יש מצב, אז תתכוננו בשקט. והדגש על בשקט.
אני לא רופאה, לא מבינה הרבה בכלום, אבל די מנוסה בדלקות ריאה שקשורות גם בווירוסים, ויכולה להעיד שווירוסים הם חיות מרושעות, חכמות, חמקמקות ועקשניות, ושהשישו-ושמחו שהם גורמים יכול בשקט לקחת חודשיים: כשחושבים שזה עבר – הופ, הנה-הנה הסימפטומים פה שוב. אבל זה לא בהכרח אומר שזה אפוקליפטי, זה בסך הכול אומר שצריך סבלנות.
*
אז עכשיו מתחילים לפתוח פה ושם, ולהקל כל יום יותר מקודמו. אני כל הזמן חושבת על נוח והיונה שלו. הנה היא נשלחת שוב לראות הֲקַלּוּ המים. הלוואי שֶקַּלּוּ. ושתמצא סוף סוף מנוח לכף רגלה.
*
ויהי ערב ויהי בוקר, יום שבעה עשר.
מספיק עם ספירת הימים, נחזור לפוסטים עם כותרות רגילות. מיציתי.
בלוגיעדה 
בהחלט אפשר להפסיק לקרוא לזה "יומן קורונה" ולמצוא לכל פוסט כותרת משלו. העיקר – לקבל ממך עדכון. מחכה לעדכונים האלה עדה 🙂
לפוסט למשל הייתי קוראת "הֲקַלּוּ המים?"
כמוך אני לא לגמרי מאמינה לא לפסימיים ולא לאופטימיים – ובניגוד אלייך אני גם לא מקווה יותר מדי שהאופטימיים צודקים. במקרה של הקורונה (כמו בהרבה מקרים אחרים) אני מרגישה שלא יודעים מספיק, ולכן לזרוק השערות ותיאוריות (ובעיקר הסברים הזויים כשמשהו קורה במציאות שנוגד את התיאוריה ואת ההשערה) זה חסר אחריות. אז כמו שאמרת – עדיף שישתקו. וידווחו על המציאות כפי שהיא. וגם בתחום הדיווח, יש לי תחושה שרבים השקרים והמעשיות והניפוחים לכאן ולכאן – לא רק אצלנו, אלא בעולם כולו. אוי אמפי אמפי כמה חשדנות וקטנות אמונה התפתחו בך בשנים האחרונות!
א פרו פו דלקות הריאות שסיפרת עליהן – אם בשבועות הראשונים של הקורונה הזהירו בעיקר ממחלות דרכי הנשימה ושמו בקבוצות הסיכון את האסתמתיים למיניהם וכדומה – עכשיו בכלל מדברים על השפעות הקורונה על כלי דם ולא על דרכי הנשימה עצמן, ופתאום האסתמתיים יכולים להסתובב חופשי בחוץ. (ע"ע אני לא מאמינה לאף אחד).
וצדקת לגמרי שצריך סבלנות – צריך לשמור על הריחוק החברתי (מסיכות, ריחוק פיסי) כמה שאפשר כדי שיידבקו כמה שפחות אנשים עד שיגיע החיסון המיוחל. והוא עוד יגיע. לזה אני איכשהו עדיין מאמינה. ייתכן שלא לאורך זמן.
מקווה שבכל זאת קלו המים, ושכל האנשים שעובדים, קונים, וגם האנשים הקטנים החמודים שלומדים (כולל נכדיי שחזרו הבוקר לבית הספר) יהיו בריאים ולא יחטפו שום "גל שני"!
אהבתיאהבתי
נראה שיש דיווחים מעודדים מהרבה מקומות, ושהמצב משתפר. זה לא אומר שצריך לזלזל, להפך – וחלק מהצעדים הם פשוטים למדי לביצוע (למשל המסכות). מחזיקה אצבעות ליונה בחיפושיה אחר מנוח לכף רגלה:)
תודה
אהבתיLiked by 1 person
אוהבת מאד את ספור היונה. כמה רלוונטי.
גם לדעתי, אין לנו מושג איך הוירוס הזה יתנהג. גם המומחים לא מכירים אותו עדיין.
ברור שצריך איזה איזון בין הצורך הבריאותי לסגר ובין הצורך לכלכלה מתפקדת, וקשה למצוא את האיזון. כל אחד מושך לכיוון שרלוונטי יותר בשבילו.
אני מטבעי קצת חששנית, במיוחד לאור הגיל והמצב הבריאותי של בן זוגי, ולכן אשתדל גם כשיהיו הקלות, לקחת אותן בזהירות.
אהבתיאהבתי
זהירות תמיד טובה, אין צורך להתנפל. ולמרות שאני חושבת שמגזימים מאוד, אני לא מקילה ראש ולא ממליצה לזלזל. צריך למצוא את שביל הזהב, וגם לזה נתרגל בסופו של דבר. נלמד איך ללכת בין הטיפות.
אהבתיאהבתי
מטבעי אני נוטה לראות שחורות. גם כשיצאו לראות הקלו המים, אני אשאר בביתי עד יעבור זעם. כלומר שבועיים אחרי אם הבדיקות יאשרו שלא חל גידול במספר החולים נתחיל בסיבוב קצר בחוף.
אף אחד לא באמת יודע איך הוירוס הזה מתנהג, מנסים לאסוף מידע וללמוד..
אהבתיאהבתי
האמת שכבר עברו שבועיים מאז תחילת ההקלות, והתוצאות בינתיים טובות. אולי מזג האוויר שלנו מגלה לנו סופסוף שיש לו גם יתרונות, ואולי יש סיבות שעדיין לא מודעים אליהן. מכל מקום, טובה הזהירות, תמיד. במידה.
אהבתיאהבתי
מכירה את האמרה?
"פסימיסט הוא אופטימיסט עם ניסיון חיים".
אהבתיאהבתי
לא הכרתי, אבל יכול להיות. אם כי בהקשר הזה תמיד קופץ לי לראש הציטוט מתומס פרידמן, שציטט את אימו:
האופטימיסטים בדרך כלל טועים, והפסימיסטים בדרך כלל צודקים – ולמרות זאת, את השינויים הגדולים בתולדות האנושות חוללו דווקא האופטימיסטים.
🙂
אהבתיLiked by 1 person
לצערי, אני מתחבר מאד ל"פסימיסט הוא אופטימיסט עם ניסיון חיים".
התחלתי את חיי כאופטימיסט – ואני מניח, שאסיים אותם כפסימיסט.
אהבתיאהבתי
זו כנראה פונקציה של גיל – ניסיון חיים, אבל לא רק. כמובן, גם אני רואת שחורות לעיתים קרובות, אבל התרגלתי להאמין שזו תוצאה של פגם באופי שלי, ולא של המציאות. אולי אני טועה:)
אהבתיאהבתי
אף אחד לא באמת יודע מה יהיה, הבטיחו פה אלפי מתים, וגם היו כאלו שהיו בטוחים שזה ספקולציות סיניות. והנה אנחנו פה ביומן קורונה 17 שהפך להיות שגרת חיינו. עם מסיכות ואלכוג'ל בכל מקום.
אני מציעה (לעצמי בין היתר) לשמור על השמחה והאופטימיות וגם על הבריאות, ולהנות ממה שיש, כי יש גם הרבה דברים נחמדים בשגרה המוזרה הזו.
אהבתיאהבתי
אכן, זו המלצה טובה, ויש גם דברים נחמדים, מסכימה. מה שקשה הוא באמת חוסר הוודאות.
אהבתיאהבתי
*חיבוק*, עדה. כל עוד את ממשיכה לעדכן עם כותרת כלשהי 🙂
באמת עברו שבועיים מאז שהתחילו עם ההקלות? אני פספסתי את זה לגמרי לפני שבועיים אז.
אנחנו בין האלה שחושבים שהיה צריך להמשיך להתחבא עוד קצת.
מה הנסיון שלך עם הצורך בסבלנות?
אהבתיאהבתי
נדמה לי ששבועיים ויום מאז שהתחילו לשחרר קצת, באופן התחלתי. אני אפילו לא זוכרת מה היו ההקלות הראשונות. מצד שני, כל הימים והשבועות מתבלבלים לי בראש לסלט נורא, אז אולי אני טועה וזה רק שבוע ויום.
על סבלנות אני יודעת כמעט הכול – בתיאוריה. כשזה מגיע לחיי המעשה, אני גרועה ביותר:)
חיבוק בחזרה 🙂
אהבתיאהבתי
אני מהאופטימיים בעניינה של הקורונה ואני בעד היונה שמצאה את ענף הזית…ואני אוהבת מאוד את המשפט שציטט פרופ' יובל של ראלף ואלדו אמרסון " אנשים הגונים אינם צריכים לציית לחוקים באופן טוב מידי"….כך עשיתי לאורך כל התקופה וכך אמשיך…
אהבתיאהבתי
אני מניחה שיש מקום לפרשנות אישית. ועם זאת – לא כדאי לזלזל. יורם יובל מלכתחילה טען שהקורונה היא לא כצעקתה. אני מקווה שיתברר שהוא צדק.
אהבתיאהבתי
גם אני לא יודע מה יהיה… מקווה שהרע מאחורינו אבל חושש מעוד גל בעקבות ההקלות…
אהבתיאהבתי
כן, החשש לגמרי קיים. הלוואי שיתברר שאנחנו חוששים לשווא, כפי שקורה לנו לא פעם.
אהבתיאהבתי
מיום שישי האחרון בת זוגי ואני בראש של יציאה. בת זוגי חוזרת לעבודה מלאה ביום רביעי, גם אני חוזר לעבודה ביות רביעי. היא לחנ"מ אני לקבוצת תיכוניסטים בהכנה לבגרות בספרות. ללא קשר, אני ממשיך בעבודתי דרך הזום, הפעם עם כיתה ט1 ועם כיתה י'3. בט1 אני מלמד אסטרטגיות לכתיבת סיכום וב-י'ד2 את ,עלהשחיטה" של ביאליק. כיוון שבקוב יגיעו סוף סוף המצלמה והמקרופון, אז השיעורים ב-זום יהיו הרבה יותר משוכללים, וגם אוכל לעבוד אתם בשיעור מקוון, לא בזום.
אחרון – אני חוכך אם עליי לשלוח חשבונית ע"ס 400 ש"ח למשרה"ח לצורך קבלת החזר קנית מצלמת רשת ומיקרופון. שוב וכרגיל משרה"ח חי ונהנה על חשבון עובדי ההוראה וחוסך מליוני שקלים.
אהבתיאהבתי
בהצלחה בשיבתכם לעבודה! עם כל הספקות והחששות, יש בזה גם משהו משמח.
אהבתיLiked by 1 person
אז אני הייתי ועודני מהמורדים. מאלה שמתחו את הגבולות ולא נשארו בהסגר. כן, הקפדתי לא לסכן במרחב הציבורי אבל לא הסכמתי שיקחו לי את יכולת השיפוט האישי. אני מאמינה שיש לתת את כל האינפורמציה וכן המלצות אך את חופש ההחלטה יש להשאיר לאנשים. לא כולם מטומטמים שצריך להסביר להם ערב ערב איך להגיד שלום עם המרפק ואיך לקנח את האף. ויותר מזה לשקר לציבור ולומר שלא צריך מסכות והם אפילו מסכנות כשבעצם העניין הוא שאין מסכות וברגע שהגיעו לחייב כולל קנסות. וזו כמובן רק דוגמא אחת… אז, כן, יש וירוס שלא לגמרי יודעים איך יתנהג ויש קבוצות סיכון אך בין זה לבין זריעת פחד יש עוד הרבה מה לעשות. והעובדה שעכשיו סוגרים את כל המסמכים של קבלת ההחלטות ל 30 שנה לא מבשרת שהדברים התנהלו בדרך שקופה ונבונה…טוב וזה רק על קצה המזלג.
אהבתיאהבתי
מסכימה שלא צריך להתנהג אלינו כאל מטומטמים או פרחחים. אנחנו לא זה ולא זה. ויש באמת הוראות מטומטמות, בעיקר בכל מה שקשור לספורט. וכן, המסכות. משרד הבריאות התנהג באופן מעצבן לכל אורך הדרך. קראתי בYNET שמנכ"ל משרד הבריאות שוקל לפרוש. סתמו ולא פירשו למה. אבל אם זה יקרה – אני אתגבר על הפרידה ממנו בקלות יתרה.
אהבתיאהבתי
בעניין הקורונה, אני חושבת שלא צריך להקל ראש במה שקורה
בישראל המצב יחסית טוב, כי ננקטו צעדים בזמן
אבל יש מדינות אחרות שהמצב שם לא כזה
כל יום מגלים דברים חדשים על הקורונה, אף אחד לא באמת מכיר את ההתנהגות של הוירוס הזה
ואנשים מעלים ספקולציות שונות ומשונות שייתכן שאינן נכונות כלל.
אהבתיאהבתי
אכן, ואי הוודאות היא החלק הקשה ביותר בכל העניין. פשוט, לאף אחד אין מושג מה הולך לקרות ומה צריך לעשות.
אהבתיאהבתי
איזה כיף שהגיע היום שאפשר לפרסם פוסטים עם שם אחר! וחייבת להגיד שלגבי הדעה האישית שלי על הקורונה אני כבר לא יודעת. אני חושבת שאין לנו את האינפורמציה במלואה ושאין לנו מקור אמין. התקשורת רק מפרסמת הקצנות כדי למשוך רייטינג, את רה"מ שלנו (לדעתי) הקורונה בכלל משרתת… בקיצור, אין באמת לדעת. בואו נתקדם כבר בחיים שלנו ונשקם את עצמינו. אני כל כך מתגעגעת!
אהבתיאהבתי
כן, אי-הוודאות מציק מאוד. כל כך הרבה דיווחים סותרים ודעות סותרות – לא רק בארץ, אלא מכל העולם. להתקדם בחיינו בוודאי צריך, אבל אולי מוטב באמת לעשות זאת בזהירות, עקב בצד אגודל.
אהבתיLiked by 1 person