ניצולת שרב

היו כמה פעמים בשבוע החולף שחשבתי שזה לא ייגמר לעולם. אבל זה נגמר בסוף, והיום מזג האוויר כבר סביר לגמרי.

בדיוק בתחילת גל החום, הסחלב שלי, שכבר כמעט נואשתי ממנו, הוציא איזה גבעולון. זה לא עלֶה, אלא גבעול כלשהו, שמתקדם כלפי מעלה והצידה עקב בצד אגודל, ואני מחזיקה לו אצבעות. היום אני כבר רואה אותו בלי זכוכית מגדלת ואפילו בלי משקפיים, והוא שרד את השרב, ואולי ישרוד גם את מה שצפוי לנו בהמשך.

הסחלב נותן לי שיעורים בסבלנות.

בינתיים יכולנו להתבשם מממשלתנו החדשה, שהיא באמת לא גליק גדול, מצד שני היא עדיפה על בחירות נוספות וגם על ממשלת ימין צרה. וזה נחמד שבתוך הקבוצה הענקית הזאת של שרים מיותרים יש כמה שנראים אנשים די הגונים, לפחות באופן יחסי.

אז אולי תשקוט הארץ 40 שנה. או 40 חודשים. או שבועות. או ימים, אפילו את זה אני קונה.

בשבוע השרב זכינו גם להתבשם מן הוויכוחים בעניין אורך המכנסיים והשרוולים בבתי הספר. זה בלתי נתפס בעיניי: אחרי חודשיים ויותר בלי לימודים, אין לכם שם דברים יותר חשובים לעשות? להשלים חומר, לסגור פערים, להרגיע חרדות, דברים כאלה? בשבוע הכי חם בשנה, שבו יש 35 מעלות כבר בשמונה בבוקר, והתלמידים צריכים לשבת בכיתה עם חלונות פתוחים, כי בר סימן טוב ציווה – בדיוק בשבוע הזה אתם צריכים להתווכח על אורך המכפלת? אפילו בר סימן טוב הנ"ל הרשה לשבת בכיתה בלי מסכות בגלל זוועת האלוהים שבחוץ. למה לא תגידו פשוט: השבוע תתלבשו איך שבא לכם, נחזור לנהלים בשבוע הבא. ובינתיים תשתו הרבה מים, ותזכרו את שר הצבא שנצטווה להפוך לפרפר וסירב פקודה, כבר סיפרתי את זה מספיק פעמים, לא נעים לי לחזור על זה שוב. ובכלל תוודאו שהנהלים שלכם ישימים ומוסכמים על כל הצדדים, אחרת תהפכו את הכול לחוכא ואטלולא.

נכון, צריך להקנות לאנשים צעירים גם ערכים הנוגעים לנאותות של פרטי לבוש, ומן הבחינה הזאת המכנסונים הקצרצרים הם לא משהו. אבל הרי שיקול דעת וחוש מידה וסבלנות, ואולי אפילו טיפ-טיפת הומור, הם ערכים חשובים לא פחות. ואולי חוש מידה בנוגע ללבוש אפשר להקנות על ידי הפגנת חוש מידה בתחומים אחרים, ולאו דווקא על ידי איסורים מקוממים. וחוץ מזה, יש מלחמות מסוימות שרק מאריכות את התופעה השלילית שגרמה להן, במקום לקצר את ימיה. לא חבל?

ועל ההורים אני בכלל לא מדברת, אבל אולי באמת היה עדיף שלא ירוצו להשמיץ בפייסבוק לפני שבודקים בדיוק מה קרה, זה תמיד עדיף.

אני כשלעצמי הייתי ממליצה על חצאיות, שהן פריט הלבוש הכי מאוורר שיש, אפילו כשהן לא קצרצרות. חבל שיצא להן שם רע במקומותינו. מה אני הייתי עושה בלי חצאיות בקיץ אני אפילו לא רוצה לחשוב.

מצד שני, לו הייתה חצאית חלק מן הנוהל של בית הספר, היו מתחילים להתווכח גם על אורך המכפלת שלה, ואז מה עשינו בזה.

חלם.

19 מחשבות על “ניצולת שרב

  1. אצלנו שלושת הסחלבים פרחו במלוא תפארתם כאילו אין מדובר בשרב היסטרי. וכיוון שהם צמחים שאוהבים לחות וחום, הקפדנו לספק להם מים (מהמזגן) והם הודו לנו בלי מילים.
    לעומתם הייתי בכזה סטרס שמא תהיה הפסקת חשמל, זה מה שהדאיג אותי כי לא יודעת כיצד הייתי שורדת במיוחד שאין לנו אמבטיה לטבול בה. השכנה הזמינה אותי לבריכה שלהם אבל לא עלה על דעתי לצאת החוצה ובטח שלא "להתערבב".
    ובענין הילדה בת השבע שנותרה בתחתונים, ממש כעסתי. הרי 4 שעות היא היתה בשמלה עד שהתקבלה ההחלטה לא לאפשר לה ללבוש אותה, מה הקטע? היה סמל על השמלה ואחרי ההיעדרות הממושכת אפשר להעיר ולהזהיר ולא להלבין את פניה ברבים.

    Liked by 1 person

  2. מצטערת, אבל אני לא זוכרת את סיפור שר הצבא והפרפר. אולי תוכלי לתת קישור לסיפור? בקשר למכנסים הקצרים או לחצאית או לכל לבוש שלא יהיה, אני חושבת שעל הילדים להחליט מה בא להם ללבוש. ה'ערכים' שלנו המבוגרים ממש לא רלוונטיים. הם רואים מכנסים קצרים כפריט רגיל שכולם לובשים, ואין לכך שום קשר לפרובוקטיביות, שקיימת רק בראש של המבוגרים. כל נושא המשמעת והמדים מעצבן אותי. למה לא לתת לילדים להתבטא בלבוש לפי הטעם וההעדפות האינדיבידואליות שלהם. למה להתערב בזה בכלל לא ברור לי. מה זה משנה בכלל.

    אהבתי

    • הסיפור הוא מתוך 'הנסיך הקטן' של סנט אכזופרי, פרק עשירי: הנסיך הקטן מבקר בכוכבית זעירה שחי בה מלך בודד שאין לו על מי לשלוט. יש ביניהם דו שיח נהדר, ובמהלכו אומר לו המלך:
      "אילו ציוויתי על מפקד צבא ליהפך לעוף ים…, והמפקד לא היה מציית לי, אני הייתי האשם, לא הוא". בהמשך הוא מרחיב את המשל למקרה של מפקד צבא שמצטווה "לעוף מפרח אל פרח כמו פרפר" (ומפר את הפקודה). הוא מסכם את לקחו במילים הבאות:
      "מכל אחד יש לדרוש מה שהוא יכול לתת… הסמכות מבוססת בראש וראשונה על התבונה. אם תצווה על בני עמך שישליכו עצמם לים, הם יקומו ויעשו מהפכה. יש לי הזכות לדרוש שיצייתו לי מפני שהפקודות שלי מתקבלות על הדעת."
      זה בתרגום של אילנה המרמן. נדמה לי שבגרסה שקראתי בילדותי זה היה שר-צבא ולא מפקד-צבא, אל אולי אני מתבלבלת.

      אהבתי

  3. עמוד הפריחה הולך למעלה והצידה כי הוא הולך בעקבות האור. אם תרצי "ליישר" אותו – את יכולה לסובב את העציץ. וכמובן, להצמיד אותו למקל ארוך שתנעצי בעציץ (כך הם מגיעים מהמשתלה). המקל יעזור גם לשאת את משקל הפרחים, כשיפרחו.
    מהניסיון שלי: סחלבים עם פרחים לבנים מחזיקים מעמד טוב יותר מאשר סחלבים עם פרחים בצבע עז. אני לא יודע איזה צבע יש לפרחים של הסחלב שלך – אבל אולי זה משהו שכדאי לקחת בחשבון אם תרצי פעם לקנות סחלב אחר לעצמך. אני לא לוקח זאת בחשבון, אני קונה את הפרח שהכי מוצא חן בעיניי – ואם הסחלב ימות, אז הוא ימות… 🙂

    אהבתי

    • עמוד הפריחה הולך הצידה גם משום שאם ילך ישר למעלה הוא ייתקע בעלה שמעליו:) הוא עדיין זעיר מאוד, אבל כשיגדל, אם יגדל, אחזיר לו את המקל שתמך בעמוד הקודם (שמרתי אותו).
      זה סחלב לבן שפרח לאחרונה באוגוסט, אז יש לי תקוות גדולות בשבילו:)

      אהבתי

  4. שרדנו את השרב ואנחנו מוכנים ליולי…

    באמת כבר המליצו לי ללבוש חצאית, אבל אני עדיין לא שלם עם זה. אולי כשאבקר בסקוטלנד 🙂

    אהבתי

  5. דווקא הסחלבים של הורי פורחים במלוא הדרם בתקופה הזאת
    השרב הזה היה נוראי מהרבה מאוד בחינות, היתרון היחיד שלו היה שלא הייתה לחות
    אחרי השריפות שהיו בשנה שעברה (בדיוק בתאריך של היום לפני שנה פינו אותנו מהמושב בגלל שריפה ענקית שהשתוללה באיזור) אכן כולנו היינו בסוג של חרדה ותשומת לב לדברים האלה.

    שאלתי היום את בת דודה שלי אם הם יושבים בביה"ס בכיתות עם חלונות פתוחים.
    היא אמרה שממש לא, החלונות סגורים ויש מזגן.
    אני לא מבינה את כל ההגבלות האלה בלבוש לביה"ס
    ברור שמכנסונים קצרצרים זה לא מתאים, אחרי הכל זה ביה"ס ולא חוף הים
    אבל רוב התמונות של בנות שראיתי עם מכנסיים קצרים המכנסיים היו בסדר גמור
    ולמה מצפים בחום הזה שיבואו עם ארוך?
    ואם לבנות אסור למה לבנים מותר?
    אני בכלל לא בעד ענייני הקוד לבוש
    למדתי בביה"ס שבקושי הגבילו אותנו לגבי לבוש, מעטים מאוד היו האנשים שהגיעו בלבוש פרובוקטיבי (וגם זה לא היה לאורך זמן)

    אהבתי

    • נדמה לי שהאיסורים אכן בעיקר מעודדים פרובוקציות. עדיף להניח לזה, בין כך ובין כך אף אחת לא תמשיך ללבוש מכנסונים בגיל מבוגר.

      אהבתי

      • אני לא יודעת בשביל מה צריך את האיסורים האלה, להגיד שלא להגיע עם מכנסונים – בסדר
        מכנסיים קצרים שמגיעים עד אמצע הירך, לגמרי לגיטימי, להתחיל למדוד את זה לכל תלמיד שנכנס לביה"ס? לא

        ולגבי ללבוש את זה בגיל מבוגר, תתפלאי
        בדיוק היום חבר טוב סיפר לי שהוא היה בפגישה של כמה חברים והייתה שם בחורה בת 28 שלבשה מכנסונים מהסוג שרואים חלק לא קטן מהישבן (אני קוראת להם מכנסי דפוק אותי)
        הבןזוג של אותה בחורה היה נבוך מזה שהיא התלבשה ככה וכמובן שכולם הסתכלו עליה (כי עם כל הכבוד אלה מכנסיים שמתאימים יותר לים או לבריכה ובעצם לא לשום מקום אחר)

        אהבתי

  6. באמת הרגיש כאילו זה לא ייגמר לעולם, וגם אני כמו אחת המגיבות כאן חששתי כל הזמן מהפסקת חשמל או בגידה של המזגן. תודה לאל באופן יוצא דופן זה לא קרה.
    איזה כיף שהסחלב לא נכנע לחום והוציא גבעולון. לי כבר מזמן אין סחלבים, והפרחים המסכנים בגינה פשוט גוועו להם למרות ההשקייה המסורה. גם כל העצים הרגישו שהם יותר מדי לבושים (די כמו תלמידות בתי הספר) והשילו (יותר נכון זרקו) פירות ועלים ופרחים, פעמים ביום ויותר, שנערמו על הקרקע.
    יפה שאת מקבלת ממנו (מהסחלב) שיעורים בסבלנות.
    הממשלה הזאת כל כך עקומה (ולדעתי גם כל כך פגיעה, שבירה, חסרת סיכוי) שגם אם נכנסו אליה כמה אנשים טובים עם כוונות טובות, אין לי הרבה תקוות לגביה או לגביהם.
    לגבי הביגוד של הבנות בבתי הספר באמת מצאו להם עם מה להתעסק ובעיתוי ה"מתאים" ביותר. כמו שאמרת – אחרי סגר והשבתת לימודים, ובאמצע גל החום הכבד הארוך ביותר שהיה אי פעם.
    אותי זה מקומם מאד מכל כך הרבה בחינות. דבר ראשון – או שתקבעו תלבושת אחידה אמיתית כמו שהיה כשהייתי ילדה, ותחייבו את כולם ללבוש אותה, או שמותר להתלבש איך שרוצים. כמובן אפשר לקבוע מגבלות – אבל צריך לבחון היטב את אמות המידה של המגבלות. כפכפים לא – למה בעצם? אלה ילדים, לא מקבלי קהל במשרד או מורים או מרצים או נותני שירות אחרים. חם בישראל – אז למה לא כפכפים? אז אולי כי זה לא בטיחותי. אולי לחייב סנדל או נעל מפאת הבטיחות? זה הגיוני.
    גופיות לא? בארץ חמה כמו ישראל, למה ילדים/ות לא יכולים לבוא לבית הספר בגופיה? זה לא מכבד? את מי? הם ילדים. זה נוח. חם להם. אוקיי – אז אם אסור, אז לכולם. גם לבנים, גם לבנות. כנ"ל לגבי מכנסיים קצרים. אם אסור, אז לכולם. וכאן נכנסים שני אלמנטים שמרגיזים אותי – האחד קשור לכפייה שמקורה בשמרנות ובדת. ולמרות האחוז של הדתיים באוכלוסיה, ההשפעה שלהם הולכת ומתפשטת. השני קשור ל"האשמת הקורבן" – לרמיזה (או אמירה בראש חוצות) שחולצה בלי שרוול או מכנסון קצרצר על ילדה (בת 7 או בת 17) הם העילה לפגיעה והטרדה. זו לא אחריות הבנים, הגברים, לשמור את ידיהם ויצריהם לעצמם – זו אחריות הילדות. זה הכי מקומם אותי.
    ושוב – אם אסור לבנות אז שיהיה אסור גם לבנים.
    ואם מותרים מכנסיים קצרים עד הברך – לדאוג קודם כל שיהיה כאלה בחנויות כי אין, כבר כמה שנים טובות שאין.
    וחצאיות זה קן צרעות בפני עצמו. פעם לבשנו חצאיות לבית הספר (כן, גם כשהיתה תלבושת אחידה). ולבשנו מכנסים קצרים מתחתיהן כי תוך כדי משחק או התעמלות או סתם החיים קרה שהחצאית הופשלה וחס וחלילה נחשפו התחתונים.
    לגבי הילדה בפתח תקווה – מצטערת אבל המורה ובית הספר כולו לא היו בסדר לאורך כל הדרך. אם הילדה לא לבושה לפי הקוד, הואילו לתת לה פתק לאמא שתשלח אותה למחרת כמו שצריך. מי את/ם שתגעו בילדה, שתפשיטו אותה, שתכריחו אותה ללבוש חולצה לא לה במקום השמלה? ועוד רק עם תחתונים. טוב עשתה האמא שהגישה תלונה. התנהגות המורה היא ההטרדה האמיתית. ובמקום להתנצל עוד הצדיקה את עצמה.
    התנהגות מחפירה.

    אהבתי

    • ובנוסף, גם התקשרו לאימא שתשלח תלבושת אחידה, או משהו כזה. חודשיים הורים לא יכלו לצאת לעבודה – ועכשיו, כשסוף סוף מתחילים להחזיר את החיים למסלול, מבלבלים להם את המוח בשביל חולצה: תעזבו הכול ותביאו. באמת, אני פשוט לא מבינה את זה. כל העניין הזה הזוי בכל כך הרבה רמות.

      Liked by 1 person

    • אני באמת לא מצליחה להיזכר איך זה היה אצלנו. נדמה לי שבשנים הראשונות של בית הספר היסודי היו מכנסיים קצרים, אחר כך הכניסו תלבושת אחידה שכללה חצאית דווקא, ואחר כך בתיכון נדמה לי שרק מכנסיים ארוכים, אולי גם חצאיות. אני בעיקר זוכרת שהתלבושת האחידה נתפרה מבד מגרד ומזיע, אבל נדמה לי שלפחות בעניין הזה השתפרו קצת בשנים האחרונות.

      אהבתי

  7. טוב, השורש הבצלי הוא מחסן החרום של בעלי הפקעות ולכן הם כן שורדים בחום
    – שר הצבא שנצטווה להפוך לפרפר ? לא ראיתי לא שמעתי
    – הנה שוב שגיאה של התקשורת להתעסק באורך חצאית של ילדות. הרי את פני הילדים לא מראים, ז"א אין לםרסם אז לטעמי גם לא להתעסק בזה בתקשורת

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s