שלושים וחמישה במאי

בראשית ימי הקורונה, כשלמדתי שאפשר להקליט שיעורים והסברים בזום, ואפילו לכתוב שם על 'לוח' – כתבתי שם בערבית את התאריך 35/5 וביקשתי מהתלמידים שיזהו מה כתוב שם. קצת חמדתי לצון, וזכרתי שיש ספר בשם הזה משל אריך קסטנר, וחשבתי שזה תרגיל נחמד כשלומדים את הספָרות הערביות.

התלמידים אומנם פיענחו את הכתוב, וחלקם גם הכירו את הספר. אחרים תהו מה נכנס במורתם המוזרה שהיא מצטטת תאריכים שלא היו ולא נבראו. כך או כך, לרגל התרגיל דפדפתי קצת בוויקיפדיה וגיליתי שה-35 במאי הוא גם שם קוד עבור ה-4 ביוני, כשלא רוצים להזכיר את זה האחרון. למשל, מאורעות טיאננמן בסין אירעו ב-4 ביוני, והיות שהמשטר לא אוהב שמזכירים לו את זה, יש המציינים במקום את 35 במאי.

מוסר השכל? לא הרבה. האחד, חבל שאני לא מכירה את הספר. בילדותי קראתי את אמיל והבלשים (ולא השתגעתי עליו), ואת אורה הכפולה ואת פצפונת ואנטון, שאת שניהם מאוד מאוד אהבתי. אבל ל-35 במאי מעולם לא הגעתי. אולי הגיע הזמן לעשות משהו בנידון.

ומוסר השכל שני: היום ה-35 במאי. באמת. ואם אתם לא מאמינים, תִספרו מסוף מאי ותראו.

19 מחשבות על “שלושים וחמישה במאי

  1. לא שמעתי על הספר הזה וגם אני קראתי ואהבתי את כל הספרים שלו שהזכרת. במיוחד אורה הכפולה . את פצפונת ואנטון יש לי עדיין.
    לא הכרתי גם את השימוש בתאריך הזה בהסוואה. דווקא מבריק.
    אם תקראי את הספר אשמח כמובן לחוות דעתך

    אהבתי

    • אני עכשיו עמוק בתוך 'הדבר' שאני קוראת באפליקציה, ועוד ספר לא-משהו שקוראת על נייר – עד שאגיע לקסטנר יעבור כנראה הרבה מאוד זמן…

      Liked by 1 person

    • ושם קראתי עכשיו:
      'יש המברכים זה את זה בברכת "35 במאי שמח" בתאריך 4 ביוני, או משתמשים בתאריך זה על מנת לפרסם כתבות או מאמרים בנושא הספר' – בדיוק, אכן השתמשתי בתאריך לצורך זה:)
      (למען הדיוק: כדי לכתוב פוסט על הא ועל דא)

      אהבתי

  2. איך אפשר לא להכיר את שלושים וחמישה במאי??? זה אחד מהספרים שגדלתי עליהם, שציטטתי אינסוף פעמים, שאני לא יכולה לחשוב על החיים שלי בלעדיו. מה אפשר כבר להוסיף? צריך לקרוא. ולנסות לאכול עוגת דובדבנים עם חרדל אנגלי, ורק אנגלי.

    אהבתי

    • לדעתי זהו הספר המוצלח ביותר של אריך קסטנר – מאוד אהבתי אותו כילד וכמובן הקראתי אותו לילדים שלי לפני שלמדו לקרוא…
      כששמעתי על השימוש בתאריך לציון אירועי כיכר טיאנמן קצת התפלאתי ובעיקר נעצבתי על כך שהתאריך קיבלגם משמעות טרגית

      אהבתי

      • אולי תוכל להסתכל על זה כך: הוא קיבל גם משמעות של עקיפת רצון שלטונות שתלטניים. לא משנה כמה תנסה לסגור את רוח האדם מאחורי סורג ובריח, היא כבר תמצא דרך. זה נשמע קצת יותר אופטימי.

        אהבתי

  3. לא אהבתי את 35 במאי, SORRY וגם שאר ספריו לא הכי מצאו חן בעיניי. אבל אז בילדותי קראתי חומרים הרבה יותר מורכבים מספרות ילדים או זו המיועדת לילדים, אז יכול להיות. אגב קסטנר, שווה לקרוא את הביקורת של וולטר בנימין על ספר שיריו. [ מופיע בכרך שלישי של כתבי וולטר בנימין, שיצא בהוצאת רסלינג ונקרא: ביקורת ומראית עין:

    ברשימה "המלנכוליה של השמאל" כותב בנימין על ספר השירה החדש של אריך קסטנר כך: המשורר הזה אינו שבע רצון, הוא אפילו מדוכדך. אבל דכדוכו מקורו בשגרה. כי שגרתיות משמעה הקרבת הייחודיות שלך, הויתור על המתת שניתנה לך – היכולת להיגעל". [עמ' 77], "קסטנר, שכישרונו גדול,בקי להפליא בכל רזיה [רדיקליות שמאלנית שאינה עומדת "משמאל לאף צד" אב"ח]. בראש ובראשונה, לפני הכל באה כאן לידי ביטוי עמדה הניכרת כבר בשמותיהם של רבים משיריו.. "אלגיה עם ביצה", "מזמור מזוקק כימית לחג המולד", "התאבדות בבריכה המשפחתית", "גורלו של כושי מסוגנן".. מדוע עיקומי האיברים הללו?" [78] "שיריו של קסטנר נועדו לאנשים אמידים, אותן בובות כבדות-תנועה ועצובות שדורכות על גוויות בדרכן…. במעשיהם העיוורים הם בגדר איחוד של הטנק והפשפש שבאדם. שירים אלה רוחשיפ אנשים ממין זה " [80] " אין ספק שהמייתם של השירים האלה מקורה בעיקר בנפיחוּת [ניקוד במקור] ולא דווקא בחתרנות. עצירות ותוגה דרו בכפיפה אחת מאז ומעולם" [80-81]אני רוצה להוסיף, שישנן עוד רשימות בהן הישירות הקטלנית, כמו גם האירוניה אכזריות מאוד. בהחלט מורה טוב לביקורת "ללא מורא וללא משום פנים".

    אהבתי

    • לא ידעתי שהוא כתב גם שירים, אבל את שני הספרים שהזכרתי (פצפונת ואנטון, ואורה הכפולה) מאוד אהבתי. הם ליוו את כל ילדותי.

      Liked by 1 person

  4. תאריך לא קיים הזכיר לי בדיחה ישנה:
    הסולטן החליט להתאכזר ליהודים בממלכתו ותכנן להטיל עליהם גזירות. כדי למצוא תואנה, ביקש שהיהודים ישלחו אליו נציג. כשהגיע הנציג היהודי, ביקש נציג הסולטן, שהיהודים ישלחו לסולטן סוס במתנה. אלא מה? שהסוס יהיה לא לבן, לא שחור, לא חום, לא מנומר, לא מנוקד, לא מעוטר בכתמים, וכו'.
    שמעו היהודים ונבהלו מאד.
    פנו לרב, שהסכים לטפל בבעיה.
    פנה הרב והלך אל הסולטן. וכך אמר לו:
    סולטן יקר, בשמחה ניתן לך סוס כפי שביקשת. הוא עומד באורווה שלנו. כדי לקבלו, אנא שלח את נציגך לקחתו – אך לא ביום ראשון, לא ביום שני, לא ביום שלישי, וכך מנה את כל ימות השבוע…
    וכך ניצלו היהודים מצרה גדולה.

    אבל אנחנו, בימים אלו ממש, גם בצרה גדולה – ואין מציל. ה"מציל האופציונאלי לשעבר" עסוק כרגע בלשכה משלו, בשיפוץ ביתו כ"מעון החלופי", בנסיעה ב"אאודי" משוריינת בשיירות מיָללות, וכו'.
    והרבנים? הם אלו שפוסקים שזו "סכנה" להפסיק את לימוד התורה בצוותא, בימים של קורונה משתוללת…

    אהבתי

  5. פינגבק: איך להיות יפה – החיים שלי (או של אחרים)

סגור לתגובות.