על גדות הירקון
האקליפטוסים –
כל כך גבוהים –
כמו נקהלים
על קצות האצבעות
לִצפות רחוק –
הנה היא שם
אחרי הים:
מולדתם.
*
שקיעה בים, בימי קורונה
לים לא אכפת
ואיננו חרד:
מסוף עולם ועד סופו
הוא עודנו בשלו
על גדות הירקון
האקליפטוסים –
כל כך גבוהים –
כמו נקהלים
על קצות האצבעות
לִצפות רחוק –
הנה היא שם
אחרי הים:
מולדתם.
*
שקיעה בים, בימי קורונה
לים לא אכפת
ואיננו חרד:
מסוף עולם ועד סופו
הוא עודנו בשלו
עדיף לאקליפטוסים אם הם רוצים לראות את מולדתם, להכניס את מבטם לתוך כדור הארץ ולצאת מהצד השני ל downunder….
והים תמיד בשלו, יכול להיות הכי סוער וגלי, אבל יעצר בדיוק באותה נקודה על החוף. כמובן חוץ במקרים של צונאמי..
אהבתיLiked by 2 אנשים
אוי, ההצעה שלך מזכירה לי את 'זהו זה' בימי מלחמת המפרץ הראשונה – כשהם הציעו לחפור בור עמוק בכדור הארץ כדי להגיע לבונקר של סדאם חוסיין, ואז היגגו בשאלה אם לא יתחילו ליפול להם אוסטרלים מתוך החור, ואם סתימתו בסלוטייפ תוכל למנוע זאת.
אהבתיאהבתי
יפה
אהבתיאהבתי
שני השירים הצליחו לגעת. משהו יפה וגם נוגה אבל גם אופטימי: יש מי שלא אכפת להם מהטרדות והחרדות של בני האדם.
וחוצמזה… כיף שיצאת להסתובב לך בטבע
זה ממש טוב לבריאות הגופנית והנפשית
אהבתיאהבתי
שירים מקסימים, שגם מתחברים נהדר זה לזה
אהבתיאהבתי
הגעגועים ברורים וטוב להם שהם יכולים לראות מעבר לאופק.
מבחינתי האקליפטוסים כבר לגמרי צברים.
אהבתיאהבתי
אז לכן הם כל כך גבוהים 😕
לפי חנוך לוין ים לא אכפת, וגם לציפור לא אכפת :
http://hanochlevin.com/text/p276/
אהבתיאהבתי
מתחברת מאוד לשיר על הים והשקיעה, זה המקום האהוב עלי (ולמזלי קרוב לביתי) ומנציחה את השקיעה במצלמתי. אגב; נפתחה קבוצה בפייסבוק (ציבורית) בשם : "אל תסגרו את הים" , שצברה תאוצה במספר ימים , וכולם מזדהים .אם את מרשה אשתף את השיר שלך (עם שמך כמובן)
אהבתיאהבתי
מרשה:)
אהבתיאהבתי
תודה רבה לכולכם/ן 🙂
אהבתיאהבתי
אכן הים בשלו.
אהבתיאהבתי
כמה יופי ומילים טובות הביא הטיול הקטן.
אהבתיאהבתי
מצאתי את עצמי בשיר 🙂
אהבתיאהבתי
רק היום, כשנזכרתי בפוסט הזה ובתגובתך, הבנתי פתאום למה התכוונת 🙂
אהבתיאהבתי
ושוב תודה 🙂
אהבתיאהבתי