הפתעה הפתעה

לשם שינוי יש לי מילה טובה להגיד על הנהגת מערכת הבריאות. זאת באמת הפתעה, כי עדה ק. ואני לא מאמינות במילים טובות, בטח לא על מערכת הבריאות. רק תנו לנו להתלונן – ואנחנו משגשגות. אבל המינוי של רוני גמזו ל'פרויקטור קורונה', או איך שלא יקראו לזה, הפך את שתינו לטיפ-טיפה יותר אופטימיות. כמה מרענן מישהו שלא אומר כמה נהדר הוא עשה עד עכשיו (אפילו במילה לא הזכיר את הצלחתו הקודמת בנושא סדרי-קורונה שהשליט בבתי האבות והדיורים המוגנים), אלא מסביר במילים פשוטות מה הוא הולך לעשות, ונותן לכולם להבין שהוא לא יניח לנודניקים הקטנוניים שמסביב להפריע. אני מניחה שהם היו מתים להפריע לו, אבל כרגע לא מעיזים, וטוב שכך: פחד תמיד טוב לבריאות – אולי לא לבריאות הפוחדים, אבל פחדנותם תועיל לבריאותנו.

במסיבת העיתונאים של שלשום בערב היה תענוג לראות את נתניהו מצמצם את דבריו לשתי דקות ומפנה את הבמה. כנ"ל גנץ. אדלשטיין כמובן לא התאפק והיה מוכרח להוסיף עוד כמה סיסמאות ריקות מתוכן, שהתפרשו על כמה דקות יותר. אבל תוך כעשר דקות התיישבו שלושתם עטויי מסכות בפינת החדר ובלמו את פיותיהם, וכך אפשרו לפרויקטור החדש לפרוש את משנתו בלי הפרעה. דבר כזה כבר מזמן לא נראה במקומותינו.

עכשיו כמובן נותר לראות מה הוא יעשה, ובאיזו מידה של הצלחה. אבל יפה הוא מבין שהוא צריך להשיב אליו את אמון הציבור שאבד מזמן נוכח הקשקושים השחצניים ההתחלתיים של ההנהלות הקודמות ונוכח הפיאסקו שבא בעקבותיהם. ויפה עשה שאסף אל תחת דגלו את כל המומחים הכועסים בטלוויזיה, אלה שהרגישו (בצדק) שלא מתחשבים בדעתם. כאילו אמר להם, במקום לפרשן נגדי בטלוויזיה, בואו שבו איתי ותעזרו לי. כך צריך להיות.

בימים האחרונים אכן מסתמנים שינויים. משרד הבריאות מעדכן את נתוני האתר שלו באופן מסודר קצת יותר. יש דיווחים על נהלים חדשים בעניינים שונים. גם נדמה לי שהפרסומות המפחידות מפני אימי מחלת הקורונה נעלמו מן המסכים (אני, על כל פנים, לא רואה אותן יותר). יכול להיות שגם גמזו חושב שלהפחיד אותי זה לא מה שיציל את המצב. אולי הוא אפילו מעריך שהציבור הרבה פחות מטומטם ממה שחשבו עד כה. הלוואי. יש בארץ הזאת מספיק אנשים נבונים וטובים וחרוצים שישמחו לתת כתף ולעזור אם רק לא יתנהגו אליהם כל הזמן כאילו נולדו בלי מוחות. אגב, יש גם דיווחים עקשניים על התייצבות ב'קצב העלייה בתחלואה'. זאת לא ירידה, אבל כל ירידה מתחילה בהתמתנות של העלייה, ויש מצב שאנחנו נכנסים לפאזה הזאת. אבל מוטב לשתוק בינתיים, כדי לא לפתוח פה לשטן שיושב בפינה ומחכה בשקט לתורו להזיק.

*

בינתיים סיימתי את חובותיי לשנת הלימודים תש"ף, ורגע לפני הצלילה להכנות לתשפ"א (אל תשאלו. והקטנה אומרת לי: אבל למה את לא יוצאת כבר לפנסיה), אני נחה לי קצת בין לבין. אתמול, למשל, צפיתי ביותר מדי טלוויזיה. לכן ראיתי בחדשות 12 כתבה על חרדות ילדים עקב הקורונה ונחמץ לי הלב. במיוחד הילדה ההיא שאמרה שהיא מרגישה שזה סוף העולם, וכששאלו אותה מה פירוש הדבר אמרה שנדמה כאילו כולם ימותו. אם יש דבר שגרוע מחרדות מבוגרים (שגרועות מספיק, מי כמוני יודעת), זה חרדות ילדים. כי בצד העובדה שיש להם אנטנות הכי רגישות שבעולם, חסרה להם פרספקטיבה, ואז זה באמת נורא.

אחרי זה הייתה תוכנית על בני ברק בימי הגל הראשון, ושוב נחמץ לי הלב. נזכרתי כמה מכוער דיברו עליהם, ושוב חשבתי על זה שזה לא הגיע להם. ונזכרתי שוב לטובה באיימן עודה, שטרח וכתב בטוויטר, בעצם ימי הברוך הגדול, שלא נכון להאשים אותם, וזכר גם לאחל להם בריאות, והתביישתי שהוא היה (כמעט) היחידי שזכר.

*

אנחנו כידוע לא מגדולי המפגינים, מעולם לא היינו. עכשיו גם יש לנו תירוץ הולם, מפאת גילנו. אבל סיגלנו נוהל חדש: כשאנחנו עוברים עם רכב בתוך או מתחת לגשר של דגלים שחורים, אנחנו צופרים לאות תמיכה במפגינים ובדגליהם. אל ייקל הדבר הזה בעיניכם, זה לא מתאים לטמפרמנט שלנו: ראש המשפחה אף פעם לא צופר בנהיגה, לא כשהוא מופתע ולא כשהוא כועס. לא מאמין בגאדג'ט הזה. אבל עכשיו גילינו את הצפירות הפוליטיות, וראינו כי טוב. בהתחלה אמרתי לו: ואם הם לא יבינו למה אתה צופר, ויחשבו שזה בגלל שאתה כועס עליהם? והוא ענה, אל תדאגי, זה סימן מוסכם: הם יודעים.

אז ככה אנחנו עוברים, גשר אחרי גשר, וצופרים: פאם-פאם, פ-פ-פאם, פ-פ-פ-פ, פ-פאם!
וככה הפכנו לפעילים פוליטית.

26 מחשבות על “הפתעה הפתעה

  1. מרשימה מחאת הדגלים פעמיים יצא לי לנסוע באיילון בזמן המחאה,פעם צפונה ופעם דרומה,מרשים ומרגש.
    אבל אותי מרגש יותר המאבק שנכנסו אליו הצעירים בהפגנות השונות ואני מטיף באדיקות בדך הפייסבוק שלי להמשיך ולא לפחד מהמילים המתועבות שמכנים את הצעירים הגיבורים,ואני גם לא סובל את חדשות 12 עם דיבורים על אנרכיסטים,אנרכיסטים בתחת,לא רואה חדשות בוקר מתחסדות וצבועות עם ניב רסקין הצדיק וחבורתו הימנית מעדיף כבר את אברי גלעד עליו וכן צודקת,גמזו בהחלט מביא רוח חדשה,רק שיעמוד מול החבורה השלטת ויפתח כבר את התרבות ואת אולמות הארועים שאין שום סיבה שיהיו עדיין סגורים,אם מירי רגב הייתה שרת התרבות הכל כבר היה נפתח אבל טרופר הוא לטאה ולא יודע לדפוק על שולחן
    טליק

    אהבתי

    • בנוגע לאולמות האירועים עוד אפשר להבין את החשש, שהרי יש נתונים ברורים המעידים על כך ששם היו הרבה הדבקות. אבל בנוגע לתרבות זה באמת לא ברור: אירוע תרבות לא יותר מסוכן מאכילה במסעדה. שלא לדבר על האפשרות לאלתר (גם באירועים): כל כך הרבה חופים, פארקים, גינות, שאפשר לערוך בהם מופעים קטנים תחת כיפת השמיים. זה פחות רווחי, אבל זה יותר טוב מכלום. ראיתי שבאיטליה להקות שטות בסירות קרוב לחוף, והקהל יושב על החוף, ברווחים ראויים, ומאזין. אם הם יכולים, למה פה אי אפשר?

      אהבתי

  2. מודה ומתוודה אינני מהמפגינים. אני רואה אותם ללא מסכות צפופים וכועסים (בצדק!) וצר לי עליהם, וגם על השוטרים שיש להם חארה של תפקיד, כי אני מאמינה שרובם אם לא כולם היו מוותרים על "העונג" להכות את אחיהם לצרה.
    שמחה על מינויו של גמזו, גבר כלבבי. מההתחלה הוא נותן את הטון ולכן נותר לי לאחל לו שיצליח, כי הצלחתו היא הצלחתנו. לכל המבקרים ניתנת הזדמנות לבוא עם הצעות פרודוקטיביות כיצד לשפר את העניינים במקום להוציא אנרגיה על בקורת שממילא אינה תורמת לכלום.

    אהבתי

  3. אני בגילי עומדת ליד הגשר ושמחה שמכוניות צופרות. אין לי ספק שכוונתם לתמוך במחאה. אני פחות שמחה שממכוניות עוברות אני שומעת צעקות "ביבי המלך", אבל מותר כמובן לכל אחד להביע את דעתו…
    ובקשר לקורונה, אני לא בטוחה שכל ההתיחסות למחלה נובעת מסיבות רפואיות. אני חושבת שיש גם סיבות פוליטיות, אחרת מה הסיבה לסגור את הדיונים בנושא בממשלה לשלושים שנה?? אז אני מקווה שגמזו ידע לעמוד מול לחצים פוליטיים שיתכן שיופעלו עליו..

    אהבתי

    • מן הסתם הפוליטיקה משחקת גם כאן, הרי הכול פוליטי. אבל היות שזה באמת משבר עולמי, קשה לי להאמין שבארץ זה סתם מתוזמר על ידי נתניהו ושות'. רק שהייתי רוצה לראות שלפחות בעניין הזה יוותרו כבר על האגו הילדותי שלהם ויתנו לעבוד בשקט. אני מקווה שגמזו יידע לנפנף אותם – קל זה לא יהיה.

      אהבתי

  4. אבחנה מדוייקת על חרדת ילדים – שילוב של רגישות וחוסר פרספקטיבה. שובר את הלב.

    גם אני הייתי אופטימית בימים הספורים אחרי שגמזו מונה. מאז הפסימיות חזרה להשתלט עליי, והחשש שכל זה רק הצגה ולא באמת ייתנו לו לעשות את מה שצריך.

    אהבתי

    • אני די מאמינה שהם היו רוצים להפריע לגמזו. כבר היום יצאה איזו הכרזה מתנגדת מטעם מנכ"ל משרד הבריאות (שמה לעשות, לא מרשים אותי יותר מקודמו). אבל אולי גם הם מבינים שהם בברוך אמיתי ושלבד אין להם מושג איך לטפל בזה, אז אולי לפחות בהתחלה לא יפריעו לו. ואולי יש ביניהם איזה חוזה לא כתוב: שהוא ייתן להם להאדיר את שמם (על חשבונו) בתנאי שבפועל הם לא יפריעו לו לעשות את מה שצריך. הלוואי שכך (לא בטוח).

      אהבתי

  5. בעוד אני קוראת את הפוסט שלך ראיתי מבזק מאחת האפליקציות של החדשות שאני מנויה עליהן שכבר מנכ"ל משרד הבריאות מנסה להתערב לגמזו בעניינים ולמנוע בעדו לבצע חלק מהצעדים (ספציפית – העברת המערך האפידמיולוגי לצבא). כלומר – ייתכן שהאופטימיות שלנו היתה מוקדמת מדי.
    יש בי כל האמון בגמזו, בשיטות שלו, בכוונות שלו – ואפס אמון במערכת שלכאורה הסמיכה אותו כפרוייקטור. כבר רואה איך מתחילים להכשיל אותו, ובסוף להדביק לו את חותמת הכשלון ששייכת בעצם להם.
    מזל טוב על סיום חובותייך לשנת הלימודים. גם אני צפיתי בכתבה על חרדת הילדים, היא היתה טובה מאד ומדויקת מאד.
    גם אנחנו לא מפגינים (כידוע T רצה לנסוע ולא הסכמתי) אבל לבנו עם המפגינים. אנחנו לא מסתובבים הרבה בכבישים אבל אם עוברים ליד מפגינים על גשר כלשהו (יש שניים כאלה ליד היישוב שלנו) גם אנחנו צופרים מתוך הזדהות ותמיכה.

    אהבתי

    • כן, ראיתי את ההכרזה הזאת של חזי לוי. שזה ממש הזוי – לעשות שריר דווקא בתחום שבו הם נכשלו עד עכשיו כישלון חרוץ. אבל הכול תלוי במה שמתרחש מאחורי הקלעים. אני לא אתפלא אם גמזו נותן להם 'לנצח' בהכרזות, ואחר כך עושה מה שהוא רוצה. העובדה שהוא לא התעקש איתם (כקודמיו) על הגדרת הסמכויות מראש, בהנחה שהוא הרי לא טמבל חסר ניסיון, עשויה לרמז על כך שלא כל כך אכפת לו מה מכריזים, אלא מה עושים. אני מקווה שאכן כך,
      אבל, כמובן, ראה נראה. אגו נפוח של אנשים בינוניים הוא אכן תמיד סכנה:(

      Liked by 1 person

  6. המצב באמת מחריד עוד יותר מחרידים אותי הדגלים השחורים
    שילדה תאמר שהיא חשה בסוף העולם … מעניין בת כמה, לפעמים חוזרים על דברי ההורים ואם השתמשה במילה ימותו – עדיין לא בטוח שהיא מבינה את משמעות הדבר, כי לדוגמא, כשילדים בגיאי 13-15 היו נוהגים להשתרע על הכביש ומחכים למכונית או קופצים לפני גלגליה זה בהחלט ברור שאינם מובינים את המשמעות האמיתית של המוות אבל משחקים בו… נושא כבד
    אבל מה שכן זה עלול להיכנס לקול הפנימי בבגרות ולגרום לחרדות
    עצוב, אבל כמו שאמרנו פעם -אין לנו ארץ אחרת היום צריך לומר אין לנו עולם אחר.
    נראה מה יהיה

    אהבתי

    • אני חושבת שהילדה הייתה כבת עשר, ונראה לי שילדים בגיל כזה יכולים לפחוד ממוות גם אם אינם מבינים את משמעותו במלואה.
      אני לא מוצאת שום דבר מחריד במחאת הדגלים השחורים על הגשרים, ומאוד מעריכה את השקט והסדר שבהם היא מתנהלת (לפחות עד כה).

      אהבתי

  7. אני קצת מנותקת מאז ומעולם אז אני שמחה איתך במינוי של רוני גמזו, אבל אני לא ממש מכירה אותו. ממה שכתבת על זה שאפילו נתניהו פינה לו מקום, אני מתרשמת מאוד. מעניין מה שכתבת על חרדת ילדים. אני אנסה לברר עם ליאור אם הוא מפחד. גם אני השבוע סיימתי את חובותי במועד ב' של סטודנטית אחת שקיבלה 100 (אני חושבת שהמבחנים שכתבתי היו קלים מדי בגלל שחששתי מהבלאגן של בחינה מקוונת…). מה פתאום פנסיה? אנחנו נהנות מזה! 🙂 אני אלך לברר עכשיו על מה מפגינים. מנותקת, כבר אמרתי.

    אהבתי

    • אני לא בטוחה שמנותקת זה דבר רע 🙂
      הילדים בכתבה היו גדולים מליאור. לדעתי, בני עשר ומעלה, חלקם תלמידי תיכון.

      אהבתי

  8. 1. גמזו נכנס לתפקיד בעיניים פקוחות לרווחה. כל המועמדים הקודמים, כולל גבי ברבש, הסירו את מועמדותם בשל היעדר סמכויות אמיתיות – כך שהוא ידע מראש היכן המכשול הגדול. ולמרות הכל, הוא החליט לקחת את התפקיד. כל הכבוד לו. חוץ מידע מקצועי, חוץ מניסיון ניהולי נרחב – הוא הוכיח שיש לו גם ביצים גדולות.
    מייחל להצלחתו – שתהיה גם הצלחתנו.
    עוד מישהי שהוכיחה שיש לה ביצים גדולות (טוב, ביציות) היא שאשא-ביטון. מח"כית אלמונית היא הפכה למותג. אני משוכנע שעוד נשמע עליה.
    2. אני מאד שמח על המחאה המתרחבת. גם על הצטרפות הדור הצעיר למחאה. חוץ מזקנים בגיל של אמיר השכל – מול בלפור מפגינים כעת צעירים רבים. תקוותי: ככל שהמצב יהיה רע יותר – כך יהיו צעירים רבים יותר, שיבינו שביבי מקריב את העתיד שלהם כדי להישאר על כסאו. בנוסף: עזה תקוותי, שדרך הכיס הריק, הבטחות כלכליות ללא כיסוי, והתעסקות של ביבי בענייניו הפרטיים בלבד – גם ליכודניקים שרופים יפסיקו לתמוך בו. אני יודע, זו תקווה מוגזמת, אבל אולי בכל זאת. מה שמוביל לסעיף 3.
    3. בחירות עכשיו! לא רק, שזה מה שביבי רוצה. אחרת, אין שום דרך להסביר את התעקשותו על תקציב חד-שנתי. עצם ההגדרה "חד-שנתי" היא הגדרה מטעה, רוב שנת 2020 כבר מאחורינו. מדובר על תקציב לשלושה חודשים, משהו שהוא חסר כל היגיון כלכלי או מעשי. והרי ביבי חתם על הסכמה לתקציב דו-שנתי באותו הסכם מחפיר עם "כחול-לבן" שהביא להקמת הממשלה הנוראית הזו, בעיצומו של משבר הקורונה. מכיוון שגם בממשלה הזו ביבי מצליח להשיג את רוב רצונותיו – גם אני רוצה בחירות עכשיו. אני לא חושש מהעלות התקציבית, בלאו הכי שופכים עכשיו כסף בלי חשבון – גם החרדים התחברו לפיטמה ויונקים בלי הרף, ללא בושה, בלי שאף אחד ינסה בכלל לעצור אותם.
    אז אני מוכן לקחת את הסיכון של מערכת בחירות נוספת, לראות אם הבשילו כל התהליכים: האם כבר היה מספיק רע לכולם – כדי שיעיפו את ביבי מכס השלטון?

    אהבתי

    • מסכימה עם הרבה ממה שכתבת, אבל לא, לא בחירות:(
      זה לא יעזור – שוב ייצא תיקו. חבל על הזמן, המאמץ, הכסף.
      חוץ מזה, אם נתניהו רוצה בחירות, אני אוטומטית נגד: אופוזיציה:)

      אהבתי

  9. לפני ימים לא רבים היתה ידיעה בחדשות בדבר כינונו של "קבינט הצללים". בנוסף לשמות כמו יאיר לפיד, איווט ליברמן, ונדמה לי גם בנט – היו גם שמות נוספים: גדעון סער, ניר ברקת, אבי דיכטר. כולם שמות שהבינו שהקריירה שלהם תחת נתניהו לא תצלח, למרות המקומות הגבוהים אליהם הגיעו בפריימריז בליכוד, ולמרות שמילאו תפקידים בכירים מאד כמו שרים או ראש עיריית ירושלים.
    כמו שאני רואה את זה – ובהחלט יתכן שאני טועה – לצד נתניהו מתגוללים על הריצפה המון מנדטים, מישהו רק צריך להתכופף ולהרים אותם. כמו שאריק שרון סחף אחריו את כל עדר הבבונים ל"קדימה", שנתפסה כ"הליכוד ב'" – כך חבורה של סער, ברקת, דיכטר, ומאוכזבים נוספים, יכולה להקים שוב את הליכוד ב'. חבירה לאירגוני עצמאיים, כמו "השולמנים", והתרכזות במסרים כלכליים של עזרה לעצמאיים – יכולה להעביר אליהם ליכודניקים רבים, שלא ירגישו שהם בוגדים ב"בית" שלהם. מה שיכול להפריע להקמת מפלגה כזו, זה רק האגו המנופח של כל אחד מחבריה. כולם משוכנעים שהם צריכים להיות במקום הראשון.
    אבל אם מפלגה כזו אכן קום תקום – ואני מהמר שמשהו דומה לה אכן יקום, במידה ותוכרזנה בחירות – היא יכולה לבשר על החלפת שילטון והורדת הביבי מכסאו. חבירה לימין-מרכז, חלילה לא לשמאל שבלאו הכי נמחק, יכולה ליצור קואליציה גדולה ויציבה.
    ליכוד ב' + לפיד + ליברמן + בנט (שאולי למד משהו מהאופן שביבי זיין אותו פעם נוספת) + תמיכה של מה שיישאר מ"כחול לבן" – יכולה להוריד את ביבי מהכסא.
    לאחר שביבי ייפול – "הליכוד" המקורי יעשה הכל כדי לזחול פנימה לקואליציה, הפעם ללא ביבי, באופן סופי ומוחלט. גם החרדים יעשו הכל כדי לזחול פנימה ולהיות קרובים לברזי הכסף והתקציבים – אבל תקוותי עזה, שלפיד וליברמן ילָמדו אותם לקח מר.
    זו הסיבה בגללה אין בי פחד מבחירות חדשות. אני חושב שהמשבר הבריאותי, המשבר הכלכלי הקשה, והתנהגותו של נתניהו במהלך המשברים הקשים (החזר מס של מיליון שקל, דרישה למתנה של 10 מיליון שקל למימון הפרקליטים, זלזול במצוקת האזרחים, וכו') – יכולים לבשר על שינוי ויכולים להיות "שובר שיוויון".

    נבואות ניתנו לשוטים? – ברור! 🙂

    אהבתי

  10. אני מודה שכששמעתי אותו נחרץ ותקיף, העיקר חשבתי לעצמי שהנה עוד נפוליאון שלא מבין שתיכף מושכים לו את השטיח מתחת לרגליים.
    הלוואי שאתבדה 😦

    אהבתי

    • שוב עושים היום בממשלה קולות של סגר, אלוהים יודע למה, אז יש מצב שלא תתבדי. חבל, כי דווקא נראה לי שלגמזו יש שכל והוא יודע את העבודה.

      אהבתי

  11. גם אני שמחתי על גמזו עד שראיתי זאישר בלי הסבר כניסה לארץ של אלפים. שנבדקו? או שגם הוא לחיץ?
    כבר מזמן לא רואה חדשות ולא אקטואליה ובכל זאת כל הדברים היותר חשוביםמצליחים להסתנן ולהגיע בלי ת6ספות ובמניון יותר נסבל.
    ואם עומדים בשולי ההפגנות ניתן לשמור על מרחק.

    אהבתי

  12. אני חושבת שילדים קולטים בעיקר את מה שההורים שלהם מעבירים אליהם.
    אני זוכרת שהייתה מלחמת המפרץ (הראשונה) אני הייתי בת 9.5 ומבחינת הווייב שקיבלתי מאמא שלי יש מלחמה יש טילים וסביר להניח שייפול לנו טיל על הבית (עזבי שאמא שלי הייתה שניה וחצי אחרי שהיא ילדה את אחותי, ואבא שלי היה במילואים – כי מלחמה והיא נשארה עם 3 ילדים קטנים בבית).

    כל מה שקורה בהקשר למחאות לא ממש ברור לי
    זאת אומרת אני מבינה למה אנשים יוצאים ומוחים
    אבל יש אנשים שאומרים שיש פה יד מכוונת של סוג של עסקנות פוליטית מאחורי זה.

    אהבתי

    • יכול להיות שיש גם עסקנות פוליטית, הרי כבר היו דברים מעולם – אבל נראה לי שלא די בה כדי להוציא כל כך הרבה אנשים, שבוע אחר שבוע, להפגנות בכל רחבי הארץ. סביר שיש כאן גם הרבה כעס אמיתי, ותחושה שאי אפשר יותר להמשיך כך.

      אהבתי

סגור לתגובות.