סגר ב, פרק 7

תם הטקס? לא מרגישים שום חגיגיות ושום הקלה – רק, במקרה הטוב, חששות (ובמקרה הרע זעם נורא). לא ברור אם אפשר כבר לסיים את עונת הפוסטים 'סגר ב', אבל יש מצב שאפשר להתכונן לעונה הבאה.

הבוקר שמתי לב שכל הזמן מתנגנות לי בראש מילים של איזה פזמון נשכח. ושהן חוזרות ומתנגנות כך בחודשים האחרונים. משהו על ייאוש שפגש ייאוש. משהו שמתאים לי כל כך לתקופה הזאת – כי אני מדברת כמעט רק עם אנשים מיואשים (שלא לדבר על עצמי). אל הפזמון ההוא התוודעתי (כנראה?) כשמי שאני מכנה ביני לביני 'הילד מן הכיתה שלי' (בתיכון) היה מפזם אותו לעצמו (ולי) בכל הזדמנות. והוא דווקא בכלל לא היה מיואש, להפך.

אז נועצתי בגוגל ומצאתי: להקת 'לא אכפת להם' משנות השבעים: מתי כספי ושות'. שיר לא מאוד חכם, אבל הבית הראשון מדבר בול אל ליבי: "ייאוש אחד פגש ייאוש / שאל אותו איך הוא מרגיש / ענה ייאוש בקול כבוש / אני אדיש".

זה גם הייאוש וגם סוג של אדישות, כמו בשיר. למשל, הפסקתי לבדוק את נתוני התחלואה באתר משרד הבריאות. והתחלתי לדלג על התדרוכים של הפונקציונרים המעצבנים של המשרד, שכל אחד מהם מושך לכיוון אחר. בין כך ובין כך אי אפשר להוציא מזה כלום, וחוץ מזה מה זה כבר משנה.

ובצד כל זה – החלה שנת הלימודים אצלנו. אין תחושה של שמחה. זה בעיקר המון עבודה והמון קשיים, וחרדה בלתי פוסקת לשלום האינטרנט, ששלומי קשור בחוט אל שלומו. לא יודעת כמה נחת תתלווה לזה.

אוי, איזה פוסט חמוץ. עם הקוראים הסליחה.

בקישור: ביצוע מחודש של מתי כספי. בייאושו ננוחם.

32 מחשבות על “סגר ב, פרק 7

  1. העיקר שאת לא אדישה לדברים שבאמת חשובים, כמו למשל העבודה שלך. כי איך אפשר שלא להיות אדישים לדיווחים של התחלואה? ואני לא יודעת אם את הולכת להפגנות, כי לי זה נותן הרגשה שמשהו קורה, וזה מסלק את היאוש.

    אהבתי

    • זה טוב להוצאת קיטור, אבל עד כמה זה באמת ישיג את המטרה – אני לא יודעת. לנתניהו יש כישרון להפוך כל חולשה שלו לניצחון.

      אהבתי

  2. זוכרת את השיר הזה. לגמרי מתאים עכשיו.
    גם אני הפסקתי להקשיב לתדריכים ולהתעדכן באתר משרד הבריאות. אבל המידע מחלחל אלי ממילא (בעיקר כי T מקשיב ברקע) אבל מתקשה להאמין למה שנאמר.
    מקווה ששנת הלימודים תהיה טובה אלייך ולסטודנטים שלך למרות הכל ושהאינטרנט יחוס עלייך. והעיקר שנהיה כולנו בריאים

    אהבתי

  3. הסגר הזה היה סוג של בדיחה. מכל האנשים שאני מכירה, לא מכירה אף אחד שבאמת היה בסגר (לא שאני חושבת שסגר למדינה שלמה הוא פתרון טוב). עכשיו שוב פתחו הכל בבת אחת (בפועל, לא באופן רשמי) וכל הנזק שנגרם מהפסד עצום של ימי עבודה היה לחינם. קראתי אצל החרדים שהם בונים על "חיסון העדר". מיהם שיחליטו על תרופה למצב? הדבר הכי קרוב לרפואה שהם למדו הוא משנת הרמב"ם. לא שאני מזלזלת ברמב"ם, שבאמת היה איש מאוד חכם, אבל מאז הרפואה התקדמה ומעבר לזה, הרמב"ם אף פעם לא דיבר על הקרבת אוכלוסיות שלמות למען המשך הלימודים לילדים קטנים. ברור שכל ההחלטות שמתקבלות כרגע במגזר החרדי מונעות משיקולים שאין בהם שום הגיון לתווך של מעבר לשבוע הקרוב ואני לא מאמינה שהרב קנייבסקי הורה לפתוח את כל תלמודי התורה מתוך הבנה אמיתית של המצב. הוא אדם זקן שמוקף כל היום, כמו שנהוג אצל כל רב גדול, בסוג של שומרי ראש ומלווים ויש לי הרגשה שמי מהם מציג לו מידע מאוד מוטה. הלוואי שהייתי מבינה מי עומד שם ובמה האינטרסים שלו אבל הם כל כך סגורים שפשוט אין דרך לדעת את זה.
    והבעיה הגדולה בכל הסיפור הזה היא שמי שיכול לעצור את כל ההפקרות הזו מעדיף לשמור על עצמו בלבד ו…. אוף.
    הלוואי שהעידן המושחת הזה יגמר כבר ואני תוהה לעצמי כמה זמן יקח להשתקם את כל ההרס שהוא יוצר. אני תוהה לעצמי גם איך תראה המדינה עוד כמה עשורים, כשברור שהמגזר החרדי לא יוכל להמשיך לנהל מדינה משלו תוך יניקת תקציב שנראה (להם) כרגע כבלתי סופי. בסוף הברז יסגר. השאלה היא רק מה יגרום לו להסגר.

    אהבתי

    • לא צריך להגזים, אני מבטיחה לך שאני הייתי בסגר ממש. את הילדים שלי לא ראיתי מאז הימים שלפני ראש השנה, והם גרים במרחק של בסך הכול חצי שעת נסיעה מכאן. גם לא פתחו הכול היום, בין השאר ההשכלה הגבוהה נפתחה היום בזום ותישאר שם לפחות עד סוף ינואר.

      אבל כן, נראה לי שהברזים בדרכם להיסגר. אם לא מסיבה אחרת, אז פשוט מפני שלא יישאר כסף. זרמים מסוימים בעולם החרדי (ברור לי לגמרי שזה לא כולם) הגדישו את הסאה, והם יצטרכו לשלם על כך.

      Liked by 1 person

  4. אז אני האדם השני שקיים את הסגר, את לא לבד וחבל שאחרים לא נהגו כמונו.
    שמתי לב שבוכים (ובצדק) שאין עבודה ואז בוכים שרוצים לטוס וכולם עטים על הכרטיסים כמוצאי שלל רב.
    וכבר לא חשוב שיכנסו שוב לבידוד והטיול, גם אם הוא זול, בתקופה הזו זו הוצאה מיותרת.
    לא משנה מה יחליטו, תמיד יהיה מה להגיד.
    פותחים? לא טוב!
    סוגרים, גם לא טוב!
    זו הסיבה שאני מתעדכנת בעיקר דרך הפוסטים ולא החדשות, מעדיפה לעשות בינג'ים ולחשוב שלמרות הקורונה, מזל שאין מגפה מפחידה אחרת, והיו כמה כאלה.
    בהצלחה בשנת הלימודים ונסי לשאת חן בעיני האינטרנט שיהיה שותף נחמד ומבין.

    אהבתי

    • היו עוד כמה ששמרו – עובדה שהתחלואה ירדה מאוד.
      נכון שכל הזמן מתלוננים. על דבר והיפוכו. לא חשוב מה הממשלה תחליט ומה המשטרה תעשה – תמיד תהיה עליהם ביקורת. עכשיו כועסים שהמשטרה לא כפתה את סגירת תלמודי התורה. שערי בנפשך מה היו אומרים לו היו מתפרסמות תמונות של שוטרים פורצים לכיתות ומפזרים את הילדים הבוכיים. אין דרך טובה לצאת מזה, חוץ מדרך אחת: להודות תמיד באמת, אפילו אם היא לא נעימה, במקום לספר מעשיות..
      אני מנסה לדבר על לב האינטרנט שאכן יהיה נחמד אליי. נקווה שהוא מקשיב:)

      אהבתי

  5. אה, אישתי כל הזמן הפרה את הסגר ונסעה לבית של הבת…
    היו גם נסיעות לסופרמרקט, נסיעה לבדיקה רפואית, וכו'.
    יש מצב, שאלה היו נסיעות חוקיות. 🙂
    אני נזהר יותר, מודע עד כאב לעובדה שאם אישתי לא תזהר מספיק – גם אני אחלה בקורונה.

    בקשר לתחזיות לגבי הגל השלישי והעתידי של המגיפה:
    יש מי שאומרים, שיש לקיים את התחזיות לפי ההתקדמות במשפטו של ביבי וניסיונותיו לעצור את הדיונים.
    למרבה הצער, אני לא חושב שאלה תחזיות מופרכות.
    מאד עצוב.
    אישית, אני משוכנע שהאוכלוסיה הכללית תבוא חשבון עם החרדים בבחירות הבאות, תהיינה מתי שתהיינה.
    לדעתי, ה"סטטוס קוו" הישן נפח את נשמתו.

    אהבתי

    • אבל אני תוהה איך האוכלוסיה הכללית יכולה לבוא חשבון עם החרדים – הרי בין כך ובין כך היא לא הצביעה עבורם.
      כך או כך, הקורונה חושפת את כל תחלואינו – ואולי, רק אולי, היא תצליח לרפא חלק מהם.

      אהבתי

      • האוכלוסיה הכללית יכולה להצביע בעד "שונאי חרדים" כמו איווט ליברמן או יאיר לפיד.
        אבל מדובר באווירה כללית שמנשבת בארץ – ואני מאמין שהפוליטיקאים לא יוכלו להתעלם ממנה. בסופו של דבר, ימי שלטונו של נתניהו יגיעו לקיצם, כך או אחרת. ומי שיגיע אחריו ולא יהיה תלוי כך בחרדים, בעודו מנסה לחמוק ממשפט פלילי – לא יתן להם את כל מה שהם מבקשים ואף יותר.

        אהבתי

  6. בפורום של המורים, ב- FB שנקרא: "להיות מורה", מתקיים עדיין שרשור תפלצתי סביב הקושי בעבודה. מורים מדווחים על תוספת שעות עבודה [ למשל פיצול כיתה לשתי כיתות והכפלת העבודה, לא השעות חו"ח ], קשיים בכתיבת מבחנים [ לא מזמן סיימתי לכתוב מבחן בגוגלדוק'ס, ואני מתייחס אליו ברצינות, כך שגם הכנתי את המחוון, שהתלמידים יוכלו להחליט על פיו איך לענות – לקח לי המון זמן. אני מייצר בלי הפסקה משחקים לימודיים ומשימות קבוצתיות לחדרים – זה מרתק, ואפשר להשתמש בכל משחק יותר מפעם. לחברה אחת התחלתי לשלם כסף על מנת לקבל יותר אופציות [ כלומר – משלם כסף למשרד החינוך ].
    אין שמחה באוויר.
    רק בחדר המורים, כשאנחנו נפגשים קומץ המורים לכיתות חנ"מ ונוער בסיכון, יש שמחה, בהחלט.

    אהבתי

    • זה באמת המון עבודה, וצריך ללמוד כל הזמן דברים חדשים. זה לא כל כך רע, בעצם, להפך – אבל בכל זאת זה די מייגע ומלחיץ.

      אהבתי

  7. לצערי, באופן "היציאה מהסגר" שבו נראה שלא נלמדו שום לקחים על ידי ממשלת חלם (כמו לאחר הסגר הראשון), ביבי כבר קבע למעשה את מועד הכניסה הבטוחה לסגר השלישי.
    וכדי שהיאוש לא יפגוש יאוש – כמוהו כמו חברש'לו טראמפ מבטיח שממש ממש החיסון כבר בפתח ושלום שלום ולא להתראות לקורונה.

    אהבתי

  8. את צריכה לדבר עם עדה ק', לה בטוח היה איזה משהו ציני ומצחיק להגיד על כל זה. היא לא מתייאשת אף פעם, רק מתמרמרת.

    אני חושבת שיש שמחה ותרגישי אותה כשתפגשי את הסטודנטים. יש המון חרדה סביב הזום והעמידה של המערכת בדרישות, אבל כשפוגשים אותם, זה נעלם וזאת חוויה טובה. שנת לימודים טובה ומוצלחת! ושהכל יעבור בשלום בתור התחלה, ואז פשוט יעבור ונחזור לשיגרה המופלאה שהיתה לנו כאן פעם.

    אהבתי

    • כן, גם לי היו מפגשי זום מוצלחים היום, למרות שאחד מהם התחיל בתקלה קשה.
      תודה, והצלחה גם אצלך! ואכן, השגרה היא מופלאה:)
      (אני אדבר עם עדה ק 🙂 )

      אהבתי

      • שמחה לשמוע שהיה טוב. זה לא אותו דבר, אין ספק. אין כמו ריח ותחושה של כיתה בתחילת שנה. רק עכשיו אני ממש מעריכה את זה, בחיים שהיו הייתי בעיקר נלחצת. בכלל הקורונה גרמה לי להבין כמה אהבתי בעצם ללמד ולהרצות בכנסים. זה מלחיץ, אבל אין כמו הגישה הישירה הזאת לאנשים חושבים אחרים. שנחזור לזה במהרה בימינו אמן!

        Liked by 1 person

  9. אחרי שבוע ראשון בזום אני מרגישה שאפשר לנשום לרווחה. אחת התלמידות שייכת לאוניברסיטה אחרת, ולוקחת את הקורס שלי כי אפשר דרך הזום, כך שיש גם דברים חיוביים. אבל השיר חמוד. לא יצירת מופת, כמו שאמת, אבל מחייך. גם זה משהו.

    אהבתי

    • לזום יש הרבה יתרונות, ובכל זאת אני בעד הדבר האמיתי וההכי פשוט: כמו ביוון העתיקה, כשהמורה והתלמידים ישבו בצל העץ, והמורה שרטט הסברים בחול, בעזרת מקל.
      ועל זה אומר ראש המשפחה – את (כלומר אני) בטח היית מעדיפה להדליק אש עם אבני צור.

      אהבתי

  10. מה שצריך לקרות, יקרה. מה שאפשר לעשות, כדאי לעשות ומה שלא, חבל לבזבז עליו אנרגיה.
    אני יודעת שזה נשמע פשטני, ואפילו, איכס, רוחני. אבל זה מה שאני משתדלת לעשות כדי לא לשקוע ביאוש.

    אהבתי

  11. אני שמתי לעצמי בצלצול הטלפון שמיוחס לאיש את השיר "אם תרצי" של חנן בן ארי…. מה אגיד, בכל פעם מחדש השיר מביא איתו אופטימיות ושמחה…
    ולגבי המצב, כל מילה מיותרת ואם אכנס לזה אצטרך שהאיש יתקשר אלי מספר פעמים בזה אחר זה…)
    שתהיה שנת לימודים – עבודה טובה ושהאינטרנט יעבוד.

    אהבתי

סגור לתגובות.