יום טוב של הכינרת

השבוע כתבה המשוררת סבינה מסג בדף הפייסבוק שלה על הכינרת. היא סיפרה שם שהכינרת משתנה כל העת, ושלא תמיד היא מאה אחוז במיטבה, בגלל האובך המקשה על הראות. אבל, היא כותבת, לפעמים "היא מזדהרת ונראית כמו החלום עליה." ובכלל, היא מוסיפה, "טוב שיש גוני גוונים, טוב שיש ירידות ועליות."

אז יום שלישי השבוע, מסתבר שם, היה יום טוב של הכינרת ("אחרי השרקייה יש ראות טובה"). וזה משמח. והמסקנה של סבינה מסג, עם דרישת שלום קטנה לרחל, היא ש-

"לא חשוב אם / היו או לא היו / דברים – – – / עכשיו ישנם."

וזה מקסים בעיניי.

26 מחשבות על “יום טוב של הכינרת

  1. וואו הזכרת לי את השרקיה,אני חוויתי את הרוח הזאת,לפני הרבה שנים,הייתה לי חברה בקיבוץ שמיר,בצפון ואני זוכר שבאתי לבקרה,זה היה סתיו ופתאום התחילה רוח מטורפת והבחורה הסבירה לי את טיבה,את שמה של הבחורה כבר שכחתי,אבל השם של הרוח אני זוכר.
    טליק

    אהבתי

    • פירוש המילה הוא 'מזרחית', כנראה משום שהיא באה מכיוון מזרח. בתקופות שהכינרת מלאה היא יכולה לעשות צרות, כי היא גורמת להצפות בצד המערבי (אם הבנתי נכון).
      אבל לא הייתי הרבה בכינרת, ובשרקייה לא יצא לי להיתקל – רק שמעתי עליה. אבל אפשר להגיד שאני מתגעגעת לשתיהן:)

      אהבתי

  2. לרגע שמחתי שאולי נסעת לכנרת בעצמך …🙃
    אבל אהבתי את התובנות. זה נכון שטוב שהכנרת (או כל דבר בחיים שיכול למשל כנמשל) מגוון ויש מורדות ועליות, ימים טובים יותר ופחות, ראות לקויה יותר או פחות.
    פעם אהבתי מאד את הכנרת. גם היינו נוסעים הרבה. לפני הילדים, עם הילדים, עם הכלבה…..
    זה לא עבר לי אבל פרט לביקור קצרצר באביב האחרון עם הנכדים (בימים שאחרי הסגר הראשון) לא היינו שם כבר הרבה זמן.

    אהבתי

  3. יפה
    את השרקיה הכרתי מהספר המרתק של שמי זרחין "עד שיום אחד" ספר שבאמת נרא ביום. אי אפשר להסירו מהיד
    והכינרת – נכנסה ללב של כולנו

    אהבתי

  4. לפני שנה היינו באכסניה בפוריה עם קבוצה של ציירים. במשך שלושה ימים רק ישבנו והסתכלנו על הכנרת וציירנו אותה. מדי שעה הגוונים משתנים. תענוג.

    Liked by 1 person

  5. תתחדשי על התמונה של האייקון. גם היא משתנה… המבט שלך על הכינרת (נכון לגבי הטבע בכלל) הוא אחד התענוגות האמיתיים של החיים. הדינמיות מול הסטטיות, החיים מול המוות. היא שמאפשרת את התקווה, ובלי תקווה אין חיים.

    אהבתי

    • תודה, בעבודה ביקשו תמונה עדכנית, ומצאתי תמונה עדכנית שלי כפי שצולמתי בזום, ואז אמרתי לעצמי: אולי הגיע הזמן להחליף בשאר המקומות גם כן. שנאמר, בכל ההקשרים: הכול זורם.

      אהבתי

      • לא יודע איך להגיד זאת:
        זה, שהתמונה עדכנית – לא אומר שהיא מוצלחת…
        (נשבע לך, לא אומר את זה ממקום רע.
        אומר, כדי לתמרץ אותך לחפש תמונה אחרת, מוצלחת יותר.)

        אהבתי

  6. המטפלת של בני הבכור נקראת שרקיה
    גם בשם של הפוסט כולו יש איזכור – לסלינג'ר.
    האמירה "טוב שיש עליות ומורדות" היא בלי ספק נכונה, אבל המורדות פחות חביבים (עליי ובכלל). קל לי יותר עם המחשבה שיש טוב ואיזה כיף שיש גם עוד יותר טוב. למרות שבתכל'ס זה בדיוק אותו דבר (לפחות בסוף).
    כך גם אומרים מזל שלא כל האנשים אותו דבר – אז היה משעמם. גם כאן ככל הנראה זה נכון, אך לא אחת אני מוצאת עצמי קובלת על העובדה שלא כולם כמוני. אם כולם היו כמוני סביר שאני הייתי ראשונת המשתגעות מזה, אך כיוון שלא כך המצב תמיד נותר לי כר רחב לצקצוקים ולגלגולי עיניים. תוך כדי זה כלל לא נחמד, אך בהסתכלות כזו ממעוף הציפור זה (גם) משעשע.
    המשך יום מוצלח ותודה רבה שהעלית.

    אהבתי

    • על לא דבר, תודה לך.
      מורדות גם אני לא אוהבת, אבל דווקא את זה שלא כולנו אותו דבר אני מאוד מחבבת. זה מה שעושה את החיים מעניינים ומסקרנים:)
      איזכור לסלינג'ר? לא מכירה.

      אהבתי

      • סלינג'ר מוכר בעיקר בשל ספרו התפסן בשדה השיפון.
        אבל יש לו גם סיפורים קצרים. אחד מהם נקרא – יום טוב לדגי הבננה.
        אמנם החפיפה לכותרת שלך היא רק ה – "יום טוב" אבל ההמשך בשני המקרים נקשר למים וזה כנראה מה שהוביל אותי לחבר ביניהם.
        המשך יום מוצלח

        Liked by 1 person

  7. היתה כתבה על קיבוץ האון ששוכן על חופה של הכנרת ואני חשבתי לעצמי, כמה עצוב שאפילו הכנרת המדהימה לא הצליחה להחזיק מספיק חזק את האנשים שגרו שם.

    אהבתי

  8. בדיוק השבוע ראיתי בחדשות על זה שמדברים שיש מצב שהשנה יפתחו את סכר דגניה. אחרי שכבר שנים לא פתחו. וזה בגלל שנקודת הפתיחה של הכינרת בחורף הזה גבוהה.

    Liked by 1 person

סגור לתגובות.