סגר ג', פרק 2

לא מבינה מה הם עושים. אחרי שלימדונו שאת התוצאות של כל מעשה קורוני רואים רק אחרי כשבועיים, הכריזו כבר אחרי ארבעה ימי סגר שהוא לא עובד. לא יודעת לפי מה הם קובעים. מדברים על איזה 'נפח של מגעים' בין אנשים, או משהו כזה, שאלוהים יודע מהו, ואלוהים יודע איך הם מקבלים עליו מידע, ואולי אפילו אלוהים בעצמו פוחד לדעת איך. אבל לפי הנפח הזה יודעים שכולנו רעים.

אשר לי – אני הקטנה יכולה להעיד, שאצלנו יש ירידה מאוד משמעותית ב'נפח המגעים'. לא נפגשים עם שום איש, גם לא משפחה קרובה. הרחובות די ריקים ושקטים. בסיבוב היומי שלי בעיר (בטווח הקילומטר המותר) אני בעיקר רואה חנויות סגורות. חלקן סגורות כי פשטו את הרגל, אחרות סגורות כי אסור לפתוח, ואפילו את האורות בחלונות הראווה כבר אינן מדליקות, כי אין טעם, וזה סתם אוכל חשמל, ואוכל כסף, שלרבים אין. בחנות קטנה אחת שאני מכירה יושב המוכר לבדו מאחורי דלתו הסגורה, בחצי-חושך, קורא משהו בסמרטפון שלו ומחכה שמישהו אולי יתקשר למספר שהושאר תלוי על הדלת כדי להזמין 'משלוח'. נדמה לי שאיש אינו מתקשר. כואב הלב.

אתמול בערב ירד עלינו ערפל. יצאנו – אישי ואנוכי – לספורט ערב. זה עדיין מותר. הוא רץ, אני נשרכת מאחוריו בהליכה, אחר כך הוא חוזר בריצה, נפגשים באמצע הדרך (על יד שדה התעופה הקטן, מושבת גם הוא וטובל בערפילים), וחוזרים הביתה ברגל. אני מכירה היטב את המסלול הזה, שהוא בדרך כלל שוקק אדם, גם בימי קורונה – עם הרבה רצים ומדוושים ומטיילים עם כלבים, והמכוניות שועטות בכביש הסמוך. אבל אתמול בערב היה שקט. מעט מאוד הולכים, רצים ורוכבים, וגם נפח תנועת המכוניות ירד משמעותית, והערפל והשקט מרטו את עצביי ודיכאו אותי עד עפר. אחר כך אמרו בחדשות שזה בכלל לא סגר, אבל אני כבר איבדתי אותם לגמרי.

עכשיו גם התחילה מהומת החיסונים – יש מספיק, אין מספיק. התור שלנו מתקרב, אני תוהה אם לא יבוטל ברגע האחרון. ראש המשפחה אומר, לא משנה, אם יבוטל, אולי יחסנו אותנו אחר כך בחיסון של מודרנה. הוא מעדיף אותו, כי הוא לא דורש הקפאה של מינוס שמונים. אני הרמתי ידיים: לא נאבקת, לא מצפה לכלום: יהיה – יהיה, לא יהיה – לא יהיה. ורק תוהה מתי ילמדו אצלנו להפסיק להתרברב כל הזמן (ראשונים ומהירים בעולם להתחסן! אין כמונו! מכל העולם מתקשרים לשאול איך לעשות את זה נכון כמונו!). למה שלא יהיו קצת יותר צנועים ויסתמו סוף סוף את פיותיהם. אימא שלי הייתה אומרת, בהונגרית: תכה על פיך. שזה אומר, בערך, אל תפתח פה לשטן. בהונגרית, כרגיל, זה נשמע יותר טוב.

לא משנה. המכתם שלהלן הוא מעוללות הליכת הערפל של אתמול בערב:

ערב חורפי, בימי סגר
כשמהלכים
בתוך הערפילים
אפשר אולי לחשוב
שזה מקום אחר
בזמן אחר.
אמת –
מקום אחר
הוא לא תמיד שמחה גדולה.
אבל עידן אחר,
בעת הזאת –
הוא מתנה.

27 מחשבות על “סגר ג', פרק 2

  1. גם אני יצאתי אתמול בערב להליכה בערפל ומאד נהניתי. כן, יכולתי לדמין מקום אחר, ודמינתי כל מיני מקומות מסתוריים, ממש כיף. אבל לי לא יצא שיר…

    אהבתי

  2. יחסית לימים אחרים הסתובבתי מהבוקר שהערפל הורגש בו פחות.
    היום עברתי בדיקה סרולוגית, היתה חוסר שביעות רצון גדולה מצד האחות, כאילו שהיא מחליטה. לטענתה זה גורם למחקר בנושא הקורונה לסטייה בתוצאות.
    מה אכפת לי? אם אני צריכה להתחסן אתחסן, אם לא לא.
    אהבתי את המכתם.
    ואגב הקישור ששלחתי לך במייל, חזר כי ככל הנראה כתובתך השתנתה.

    אהבתי

  3. יש כבר כמה ימים של ערפל וזה הופך את מקום מגורי לסוג של יער מכושף שכזה.
    ניסיתי לצלם תמונה אבל המצלמה בטלפון לא מצליחה להעביר את התחושה של להיות בתוך ענן.
    הבעיה היחידה זה שאיך ששוקעת השמש הטמפרטורה בחוץ יורדת ב10-15 מעלות ונעשה ממש קפוא בחוץ.
    גם לפי החזאים לא הולך לרדת גשם עד מתישהו בפברואר שזה לא נשמע טוב בכלל (פעם כשהייתי צעירה יותר ולמדתי אקלים וחיזוי, לימדו אותנו שיש 2 סוגים של חורפים בארץ, הסוג הראשון הוא שיש 3-4 חודשים של גשם והרבה ממנו, הסוג השני שהוא שחון יותר זה שיורדים גשמים בתחילת החורף וסוף החורף ובאמצע כמעט ולא או בכלל לא, עכשיו אנחנו נמצאים בחורף מהסוג השני).

    אהבתי

  4. אוי זה גם מה ששיגע גם אותי בדיוק. אולי לא התחלתם את הסגר הזה בזמן (ולא נקטתם בשום פעולה אחרת שניתן היה לצפות) ויש עליה דראסטית באמת בתחלואה – אבל עדיין לא עברו שבועיים, אפילו לא עשרה ימים, ואנחנו למודי ניסיון בעוונותינו מסגרים קודמים של"עקומה" לוקח זמן להשתטח. אבל לא, היד קלה על הדק הסגר והחמרת ההגבלות, וההיסטריה חוגגת. אגב גם ההיסטריה של יש חיסונים, אין חיסונים, הפסקת חיסונים בינואר, שינוי שיטת החיסונים כך שכל אחד מקבל רק אחד ואחר כך נראה……טירוף. פשוט טירוף.
    אני לא מסתובבת הרבה ומהמעט שראיתי באמת אין הרבה אנשים ברחוב והחנויות סגורות. יודעי דבר טוענים שהחנויות לא באמת סגורות וכל מי שרוצה יכול להתקשר או להקיש על השמשה ויכניסו אותך וימכרו לך כרגיל. אין לי מושג. כך או אחרת לדעתי זו לא הדרך שבה המגיפה משתוללת. אבל מה אני יודעת?
    אני מקווה שתתחסנו כמו שצריך בזמן שנקבע ושלושה שבועות אחרי כן (קבעו לכם מראש שני תורות לחיסון?) אמן.
    כולם מדברים על הערפל ולצערי אין לי מושג על מה מדברים. אני יוצאת להליכות גם בשש בבוקר וגם בחמש אחה"צ ולא נתקלתי בשום ערפל. מצד אחד זה טוב כי הראות טובה (ואני הרי למודת נפילות) אבל מצד שני יש משהו רומנטי בערפל………אז קצת מצטערת שאני לא פוגשת בו.
    אהבתי את המכתם (וכן, הלכתי לחפש מהו בדיוק מכתם) – ונכון, מקום אחר הוא לא תמיד שמחה גדולה. אבל עידן אחר בעת הזאת יכול בהחלט להוות מתנה. מקסים. הרבה בריאות עדה. ושלומות לעדה ק.

    אהבתי

    • אולי אם מתקשרים לחנות, מפעילים איזו שיטה של 'משלוחים'. האיסור על take-away סתם הופך את החיים של כולם לגיהינום ומכריח את כולם לשקר – אבל מתקני התקנות האלה לא לומדים מטעויות אף פעם, תמיד הם נופלים חזרה לאותו בור.
      קבעו לנו שני תורים לחיסונים, והיום פתאום התקשרו והקדימו את שניהם! הם נשמעים לחוצים, הלוואי שהייתי מבינה מה כל כך מלחיץ אותם. מקווה שכל זה יעבור בשלום, זו מריטת עצבים לא קטנה.
      תודה! וד"ש מעדה ק. (דווקא היא שקטה היום 🙂 )

      אהבתי

  5. לא באמת נלחצתי מהעניין הזה של החיסונים.
    כלומר, לאחר פקפוקים והיסוסים רבים החלטתי שכן, אני מעוניין להתחסן – ומוכן לקחת את הסיכון של צמיחת זנב, או מה שזה לא יהיה. אבל לא הייתי מוכן לחכות שעות בטלפון. בטח ובטח שאני לא מוכן לחכות שעות בתור פיזי, במידה ואגיע ללא מועד שנקבע מראש. כל התורים הארוכים האלו נראים לי יותר כמו מדגרות קורונה, מאשר הבטחה לבריאות עתידית…

    אז ניסיתי לקבוע ב"און ליין" וזה לא באמת עבד יפה. בשלב כלשהו הצלחתי לקבוע תור בפברואר. מין תור מוזר כזה, שלא באמת ראו אותו באתר, אבל הוא הפריע לקבוע תור במועד אחר…

    בסוף, אחרי כמה ימים נוספים, נשברתי. החלטתי להתקשר למוקד של ה"כללית" – ומה שיהיה יהיה.
    באופן מפתיע, זה עבד טוב. ענו לי אחרי פרק זמן מאד קצר, ביטלו לי את התור המוזר ההוא, והעניקו לי שני תורים נחמדים: האחד, לכעבור ימים ספורים ממועד השיחה – והשני, כעבור שלושה שבועות. ולא רק זאת, אלא גם בָמיקום אותו ביקשתי, הכי קרוב שאפשר.
    התור היה בשעת בוקר מוקדמת, לפני תחילת הבלגן. בפועל, כעשר דקות אחרי השעה שנקבעה לי מראש – כבר הייתי אחרי החיסון.

    לגבי ההשוואה בין "פייזר" ו"מודרנה" – אני חושש, שאין לנו כלים לשפוט.
    יש היגיון במחשבה של בעלך, שעדיף חיסון פחות רגיש לאיחסון וטלטול. שהסיכוי, שהחיסון המוזרק יהיה כבר "מקולקל" בעת ההזרקה – נמוך יותר בָחיסון העמיד יותר.
    מצד שני, אולי זה עדיף לגוף שלנו, שהחרא הזה יתפרק מהר ככל הניתן לאחר שהוזרק?
    העובדה שיש רק "פייזר" חוסכת לנו את ההתלבטות. זה מה שיש – ועם זה ננצח (או שלא…).

    את הערפל ראיתי רק בתמונות. בתמונות זה נראה מאד פוטוגני.
    חוץ מהעובדה הזניחה שאנחנו מעוניינים בגשמים בחורף – מזג האוויר פשוט נפלא.
    לטעמי האישי, לא יכול להיות מזג אויר יותר נעים מהנוכחי. שמש מדהימה ונעימה, שמיים כחולים וצחים. בלי זיעה, בלי מזגנים, בלי שמש שורפת. פשוט נפלא. אולי הייתי מעדיף עוד שתיים-שלוש מעלות חום, אבל למה להיות קטנוני? תני לי מזג אוויר כזה משך כל השנה.

    Liked by 1 person

    • הערפל כנראה נוכח רק באזור החוף. גם אמפיארטי מספרת שלא ראתה. ומזג האוויר השבוע באמת יותר נעים מהמבולים הפראיים שיורדים פה לפעמים, אבל אנחנו זקוקים למים… חבל שלא יכול להיות משהו רגוע בין שני הקצוות האלה.
      נראה לי מזל שלא הפילו עלינו את הבחירה בין פייזר למודרנה. זה היה עושה בלגן אפילו יותר גדול ממה שיש עכשיו.

      אהבתי

  6. אצלנו בסביבה לא ממש מרגישים את הסגר… המון אנשים בכל מקום. גם האחים שלי מספרים ככה (במקומות שונים בארץ). אני מניח שזאת הסביבה שלא מחכים שהמספרים יירדו

    Liked by 2 אנשים

    • אני מסיקה בהדרגה שאני גרה בעיר של יורמים: רוב האנשים שאני רואה הם עם מסכות, כבר חודשים רבים, וכשיש סגר זה נעשה כאן נורא שקט. כנראה זה לא כך בכל מקום. אבל אני משתלבת יפה בסביבתי היורמית 🙂

      Liked by 1 person

  7. לדעתי, תלוי היכן את גרה. בסביבה שלי – בסגר הראשון כולם היו בבית. בשני – כבר לא. בשלישי, אפילו יש מי שממש הזמינה מובילים ועברה דירה…
    אני-עצמי יוצאת כל בוקר לסיבוב הכרחי. יש מכוניות נוסעות (גם בערפל) ויש הולכי רגל. ויש עדיין כאלו שבלי מסיכה בכלל. או מסיכה על הסנטר שממהרים להתכסות בה כשרואים אותי מתקרבת.
    במרכולים לא ממש שומרים מרחק. יש אפילו מרכול ממש לידי שאמנם הציב את מוט-מד-החום אבל אף אחד לא בודק אם הנכנסים מודדים (או מה מידת החום שלהם).
    באופן כללי, ולתחושתי האישית, אנשים פחות מקפידים עכשיו מאי-פעם.
    אבל הערפל… פה היה ביום ראשון בבוקר ו… גם הבוקר, אפילו כבד יותר מקודמו. רחובות שלמים פשוט נעלמו בענן. מפחיד ומדהים גם יחד. זה שלא רואים מכוניות מתקרבות מחד :-/, ולחשוב על הליכה בענן מאידך 🙂

    אהבתי

    • טוב, מעבר דירה זה משהו שמותר אפילו בסגר, אני חושבת. דחייה של זה עלולה לפזר ריקושטים מסובכים לכל עבר.
      גם אני רואה בחוץ אנשים שממהרים להיטיב את המסכה על פניהם כשרואים אותי מרחוק. זה דווקא בסדר בעיניי: באוויר הפתוח הסכנה פחותה, ואני מעריכה את המודעות של מי שמסדרים אותה כשמתקרבים אנשים. לי זה נראה מייגע להרים ולהוריד כל הזמן, לכן משאירה את המסכה עליי כל הזמן כשאני מחוץ לבית.
      בחלק מהמרכולים זו באמת בעיה. חלקם (מינימרקטים) קטנים מדי לעניין השני מטר: גם אם שומרים בקופה מרחק בין לקוח ללקוח, הקופות מסודרות כך שהממתינים עומדים ליד קופאים אחרים.
      ועל כל זה צריך להוסיף את מה שהם מכנים 'עייפות קורונה' – וזה משהו שרואים בכל העולם, אפילו בחברות שנחשבות הרבה יותר ממושמעות מאיתנו.

      בדיוק חשבתי על זה שמתלוננים על התנועה הרבה בכבישים: כל יום עושים כאן בסביבות 100,000 בדיקות קורונה. אתמול כמעט 110,000. זה בערך 100,000 מכוניות ביום, לא? ותוסיפי לזה 150,000 מתחסנים ביום, שזה עוד איזה 75,000 מכוניות. תנועה שוקקת…
      בקיצור, שמח.

      את הערפל ראיתי גם בתמונות היפות אצלך. וכמובן שאינך משעממת 🙂

      Liked by 1 person

    • הקורונה באמת נחתה על המדינה הזאת בזמן הפוליטי הכי גרוע שלה. אבל נראה שהערב כולם מבינים שהגיע הזמן להפסיק לשחק משחקים.
      תודה רבה!

      אהבתי

  8. גם אני עושה את הספורט שלי (הרבה פעמים) דרך שדה תעופה קטן נחמד שגם אצלך זה ככה 🙂
    בנוגע לעניין החיסונים, אני לא מאמינה שאני אומרת את זה אבל יש לי הרגשה שצריך פשוט לסמוך. מי שדאג להביא את החיסונים (ולא, אני לא מדברת על ראש הממשלה. ברור לי שהוא לוקח קרדיט על עבודה של הרבה אנשים אחרים) עשה ועדיין עושה עבודה סופר מקצועית. זה שהם מסתתרים להם מאחורי הקלעים, זה רק כדי לא למשוך אליהם אש. פשוט נסי להתעלם מכל מה שצייצים בתקשורת ותאמיני שמי שעובד, חישב בדיוק (עם סטיית תקן מקובלת) את מנות החיסון, דואג שישארו מנות לחיסון שני ושקודם כל הנזקקים ביותר יחוסנו. אין כאן שום קשר לפוליטיקה חוץ מפוליטיקאים שמברברים כאילו הם עושים את כל העבודה.
    בעניין ההנחיות, אני הכי מבינה אותך. גם פה רצות שמועות וקשה להבחין בינן לבין ההנחיות בפועל. אז כמו עניין החיסונים, התעלמי מכל מה שכתוב בעיתון ומה שאנשים מדברים. כל ההנחיות כתובות בבירור באתר משרד הבריאות 🙂

    אהבתי

    • לצערי, דווקא משרד הבריאות בדרך כלל הכי פחות ברור. אני למשל עוקבת בקביעות אחר נתוני התחלואה שהם מוסרים באתר שלהם – ולא פעם צריך לנבור עמוק כדי להבין מה הולך שם.
      בגדול אני אכן סומכת על החיסונים. לא חושבת שמנסים לרמות אותי, ולא עוסקת בשמועות. ההתארגנות סביב מתן החיסונים היא ממש מרשימה. אבל טעויות ותקלות יכולות לקרות, כמו גם תגובות אלרגיות לא צפויות.
      הבשורה הטובה היא שכבר חוסנתי שלשום, ובינתיים הכול עבר בשלום, וכבר יש תאריך לחיסון השני.

      Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s