אחרי הספירה

הידוק הסגר שיבש לי את הספירה. לא יודעת אם עכשיו זה סגר שלישי או רביעי, או אולי שלישי-מועד-ב' (שמשום מה מזכיר לי פתאום את רציף תשע-ושלושה-רבעים בתחנת הרכבת בהארי פוטר). אז בזאת אני מפסיקה לספור עונות ופרקים. ובכלל לא בא לי לכתוב על קורונות. עייפתי.

במקום זה, רק זה:

דמיון מודרך
זה תמיד מקווה מים:
לדמיין ים
או אגם
או נהר
או נחל,
אפילו מאגר
או שלולית –
גם הם יתאימו,
ואם אפשר
מרפסת
שצופה אֲליהם
הרחק מֵעל,
ואם אַיִן –
אזַי
להתקרב
מאוד
לראות אדָוות,
קִפלי מים,
והרוגע
ולשמוע –

18 מחשבות על “אחרי הספירה

    • תודה רבה. דמיון מודרך (שבו אני מדריכה את עצמי על מה לחשוב) זה משהו שהתחלתי לנסות בשנים האחרונות כדי להירגע ולהסיח את הדעת מכל מיני בעיות. זה מאוד קשה לי, אבל פה ושם יש לי הצלחות קטנות.

      אהבתי

  1. פעם קניתי דיסק עם מוסיקה מרגיעה והיה שם טפטוף של מים. כנראה הכוונה הייתה לעזור לדמיון המודרך לחשוב על מפלי מים, אבל אני רק דמיינתי ברז מקולקל ודולף וזה לא היה הכי מרגיע..
    אבל מבחינתי אין כמו לשבת מול הים, לשמוע את רחש הגלים ולבהות בכחול מלוא שדה הראייה.

    אהבתי

    • כן, הטפטופים עלולים להזכיר את מה שמכונה 'עינויי מים סיניים'. שזו מריטת עצבים מתמשכת. אבל אם את יכולה לדמיין שאת יושבת מול הים אפילו כשאת במקום אחר, ורק לדמיין את קולותיו, זה יכול להיות מוצלח.

      אהבתי

  2. שווה לקרוא את השיר בקול רם. משהו בסטקטו של העברית, בהשהייה של מילה בפני עצמה [ בשל קיטוע השורות] מחבר את השיר לאותו זרם שירה נפלא, שאני מאוד אוהב: "הספוקן וורד".

    אהבתי

    • אני באמת קוראת לעצמי את מה שאני כותבת, כמעט בקול רם (כלומר, בקול פנימי שאני שומעת), כדי לוודא שאני שומעת את 'המוזיקה' של המילים ושהכול נכון מבחינתה. תודה רבה.

      Liked by 1 person

  3. רציף תשע-ושלושה-רבעים זה גדול! אני בחרתי לקרוא לו סגר שלישי מועד ב' אבל בהחלט כל אחד חופשי לקרוא לו מה שבא לו או לא לקרוא לו בכלל (הוא בא לבד 😉)
    תודה על הדמיון המודרך. עשיתי אותו ביושבי על הספה עם אוזניות ושופן ברקע. זה עשה לי ממש טוב.🙏

    אהבתי

    • אם הצלחתי להפעיל אצלך דמיון מודרך, אני מאוד מרוצה מעצמי. בדרך כלל אני מנסה להפעיל את זה על עצמי, ורק לעיתים רחוקות מצליחה…
      ואכן, הוא בא לבד, וכמו שזה נראה, הוא עוד עלול לבוא שוב 😦
      תודה:)

      Liked by 1 person

  4. יופי של דימיון מודרך
    בדרך כלל כשאני קוראת אני שמה הטלויזיה על מיוט בערוצי טבע של נופים
    אם אני בפעילות – רק מוסיקה
    אחרי כמה שעות כאלה אני נדהמת כל פעם מחדש מהמציאות המשונה
    תופעת לואי אחרת – איזה יום היום. לפעמים צריכה לבדוק בלוח.של הנייד. בחיי.
    או בעיתון

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s