קרן אור זרחה פתאום באפלה:
הסחלב
שלח את היונה
לראות הֲקַלּוּ,
והוציא עמוד פריחה:
זעיר
חדש כולו
חותר
מַתְמיד
למעלה
אל האור
של קצה המנהרה.
(* לט"ו בשבט)
בלוגיעדה
עוד בלוג של עדה ק.
קרן אור זרחה פתאום באפלה:
הסחלב
שלח את היונה
לראות הֲקַלּוּ,
והוציא עמוד פריחה:
זעיר
חדש כולו
חותר
מַתְמיד
למעלה
אל האור
של קצה המנהרה.
(* לט"ו בשבט)
למה אולי? מתאים ועוד איך.
זה הזמן שלהם לפרוח במלוא תפארתם.
אהבתיאהבתי
הלוואי, נראה:)
אהבתיאהבתי
שמחה גדולה, הסחלב החליט לפרוח בדיוק בזמן לט"ו בשבט. על זה נאמר – מתנות קטנות. אולי אולי "אחרי המבול" כבר נראה באופק. אולי אולי יש באמת אור בקצה המנהרה (ואולי זה לא פנס של רכבת שדוהרת במהירות דורסנית לעברנו)
יפהפה
אהבתיאהבתי
תודה, אני מקווה שזה סימן לבאות, אבל…
אהבתיLiked by 1 person
כנאמר הטבע כמנהגו נוהג, גם בימים קשים אלה.
ואני חושד שמועד ט"ו בשבט נקבע על ידי חכמינו כמאורע פריחה סטטיסטי 🙂
ברכות לרגל פריחת הסחלב.
אהבתיאהבתי
נכון, הטבע בשלו. יש בזה נחמה מסוימת. תודה
אהבתיאהבתי
רואה, הסבלנות משתלמת.
אני חושש, שהמגיבים האחרים כאן התעלמו מדקויות:
הסחלב שלך (פלנופסיס) לא פורח עכשיו, לקראת ט"ו בשבט – אלא, כדברייך, "הוציא עמוד פריחה זעיר".
הוא ממש יפרח רק לקראת האביב.
יש סחלבים שפורחים בחורף, יש גם כאלו שפורחים רוב השנה, לפחות אצלי:
סחלב מסוג דנדרוביום פורח אצלי משך חודשים רבים, ממש רוב השנה. הוא פורח גם ברגע זה.
סחלב מסוג קטליאה פורח אצלי עכשיו במלוא הדרו. הוא הוציא שני פרחים גדולים ויפים (פרחים, לא עמודי פריחה), שממש שימחו אותי.
אבל רובם (פלנופסיס, וגם דנדרוביום נובילה) אכן עתידים לפרוח באביב.
אהבתיאהבתי
לי נראה שהקוראים האחרים דכאן, כולל עבדך הנאמן לא שמו לב לדקויות, כי השיר כשלם בחר כנראה להדגיש משהו אחר, ר"ל הוא נקרא: אולי, הוא מוקדש ל- ט"ו בשבט, כלומר מערכת סוגסטיבית חזקה פעלה כאן לאורך אבני הדרך של הדוברת השירית.
אהבתיאהבתי
היי, אריק.
בוא נגיד כך:
אני פחות מבין בשירה, מעט יותר מבין בסחלבים.
לא באמת מומחה, ממש לא, אבל מבין קצת יותר מהאדם הממוצע.
כך, שכל אחד לוקח מהכתוב את מה שהוא בוחר לקחת.
ואני? – "רק על עצמי לספר ידעתי, צר עולמי כעולם נמלה".
אהבתיLiked by 1 person
ובדיוק לזה התכוונתי, חו"ח לנזוף, להעיר או משהו ♥
אהבתיאהבתי
אקח את הסיכון שאצא טרחן.
זה פלנופסיס:
https://www.yarok-lavan.co.il/%D7%A1%D7%97%D7%9C%D7%91-%D7%A4%D7%9C%D7%A0%D7%95%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A1
זה דנדרוביום:
https://www.yarok-lavan.co.il/%D7%A1%D7%97%D7%9C%D7%91-%D7%93%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%95%D7%9D
זה דנדרוביום נובילה:
https://www.zcl.co.il/product/%D7%A1%D7%97%D7%9C%D7%91-%D7%93%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%95%D7%9Ddendrobium
וזו הקטליאה:
https://www.ecuagenera.com/Cattleya-violacea-labio-rojo-x-Blc-King-of-Taiwan-Golden/en
הצמחים לגמרי שונים. גם בפריחה עצמה, גם בצורת הצמח כולו (עלים, "גזעים"), גם בעונת הפריחה, גם באופן הפריחה (עמודי פריחה, או פריחה על פני כל הצמח). אבל כולם יפים, מדהימים, בהמון צבעים שונים.
זהו. 🙂
אהבתיאהבתי
תודה על הקישורים, אכן יפים, ואפילו אני, שלא מתה על סחלבים, אומרת:)
אני לא יודעת איזה סוג יש לי, אני רק זוכרת שהפרחים (לפני שנה וחצי) היו לבנים, ופרחו על עמוד אחד. בשנה שעברה הוא הוציא עמודון קטון שנבל בעודו באיבו, מה שהיה נורא עצוב.
ועכשיו שוב עמודון שבינתיים מתמיד. נראה. מחזיקה לו אצבעות.
אהבתיאהבתי
האם ט"ו בשבט הוא חג של אור בקצה המנהרה?
ברור שהוא חג חורף המבשר את בואו של אביב. נכון שבאקלים הים תיכוני על גבול המדבר החורף פחות קשה מזה האירופאי הצפוני, ובכל זאת הפרח היפה הפורח בתוך "הקור" אי הנוחות, הרוחות, העננים מבשר הבטחה, במיוחד לבני אדם שאמונתם בכאן ובעכשיו חזקה מאוד.
השיר בעיניי יפה כי הוא מכיל בו רמזי תקווה חזקים, ואפילו כותרתו ה-הססנית לא מצליחה לרדד את עומק התשוקה אל האור שבקצה המנהרה, ויאמר הקורא בן זמננו, גם הפוליטית וגם החברתית.
אהבתיאהבתי
הכותרת היא פשוט משום שאני לא בטוחה שהגבעול החדש ישרוד. בשנה שעברה הוא ניסה ולא הצליח. לדעתי יש לי השפעה רעה על צמחי עציצים…
וכן, אני אכן מחפשת סימנים לתקווה בתוך החושך הגדול (מכל הבחינות). לא תמיד מוצאת, אבל כשיש משהו, אני מקווה:)
תודה
אהבתיLiked by 1 person
כנאמר זה מכבר – זכות הקורא לקרוא איך שהוא יכול בהתאם להקשריו השונים והיחודיים.
אהבתיאהבתי
כל הכבוד על פריחת הסחלב. זה לא פשוט כי במשך תקופה ארוכה צריך לטפל בו מבלי לקבל שום סימן אם הוא יוציא עוד פעם פרחים. הסחלב שלי עדיין לא הראה סימנים, אבל אחרי שבמשך מספר שנים הוא התמיד ופרח, אני מאד מקווה שגם השנה זה יגיע.
אבל אם זה סימן שמשהו בקורונה נעשה יותר קל, אני חוששת שעדיין מוקדם לדעת.
אהבתיאהבתי
אכן, ענייני הקורונה לוטים בערפל. עכשיו אפילו המומחים הגדולים שתמיד יודעים לומר מה מקור הבעיה ('הציבור לא ממושמע!'), עומדים נבוכים: תחזיותיהם לא התממשו. כמובן הייתי מייעצת להם לעסוק פחות בנבואות ובהאשמות, אבל הם לא שואלים אותי.
הכבוד על פריחת הסחלב לא מגיע לי. מקסימום אני יכולה לשמוח שלא השפעתי עליו לרעה, כדרכי בקודש, אבל גם זה עוד לא בטוח. בשנה שעברה הגבעול החדש שיצא לא שרד… מאחלת הצלחה עם הסחלב שלך. אולי לפעמים הם לוקחים שנת חופש, שנת שמיטה, משהו:)
אהבתיאהבתי
טו בשבט הוא חג של תקווה . הוא הסמן של הטבע להתעוררות ופריחה ואיזה כיף זה לגלות שהסחלב בבית גם הוא פועם כמו הטבע בחוץ. והעמוד הזה החותר אל האור….מקסים.
אהבתיאהבתי
תודה 🙂
אהבתיאהבתי
פינגבק: במכלאה | בלוגיעדה