זה מה יש

עד כדי כך התרגלתי כבר לבחירות, שהנחתי להן להתקרב, לעבור ולהתרחק בלי שכתבתי עליהן מילה. כי כמה אפשר. למרות שזממתי להחרים אותן, או להצביע בפתק לבן, זנחתי לקראת הסוף את תוכניותיי הפרועות, והלכתי כמו ילדה טובה לקלפי. ועל אף שכבר נשבעתי שלעולם לא אצביע שוב למפלגת העבודה, הצבעתי עבורה שוב. יש לי סיבה טובה: הפעם זו באמת לא אותה מפלגה, ואת מירב מיכאלי אני מעריכה ומחבבת. לא יודעת כמה רחוק היא תגיע, אבל הנחישות שלה, וההומור שלה, והאופן שבו היא נלחמת נקי ולא מתלהמת ולא יוצאת בהבטחות מופרכות, מדבר אליי: סטייל חדש במקומותינו, ונראה לי שרבים כבר צמאים לחידוש כזה. לראשונה מזה זמן רב יצא שהמפלגה שעבורה הצבעתי הגיעה להישגים יפים (טוב, הכול יחסי). כך שבסך הכול לא בעטתי בעצמי בכעס כשהתבררו סוף סוף התוצאות.

בעיקר התרשמתי מן העובדה שיותר ראשי מפלגות נמנעו הפעם מלנפנף מראש בהצהרות מסוג 'לא אשב עם'. לא כולם, כמובן – יש טיפשים שאף פעם לא לומדים. אבל יש מי שכבר למדו שהרעיון של משטר קואליציוני הוא לשבת עם, לא בלי. לא צריך להתחתן עם מי שיושבים איתו, רק לעבוד קצת, ולהשתדל שזה באמת יהיה 'לטובת העם והמדינה', כמו שכולם שמחים להצהיר אבל פחות ששים לקיים. העם והמדינה הגיעו הפעם לקלפיות פחות או יותר על ארבע, ובאמת, עם כל הקורונה הזאתי והטרלולים שמסביבה, תש כוחנו כמעט לגמרי. אז קדימה תקחו כבר את חוות הדעת שמסרנו לכם במיליוני פתקים (ויותר מפעם אחת), ותסיקו מסקנות ותעשו עם זה משהו. טיפ קטן ממני: ככל שפחות ראשי מפלגות ישאפו להיות ראשי ממשלה, כך ייטב. תרדו כבר מהעץ הזה, אתם לא עד כדי כך מוכשרים, כפי שנוכחנו לדעת היטב.

גם על פסח לא דיברתי, והנה הוא כאן כבר מחר בערב. ניסיתי לנקות קצת – למשל רוקנתי כמה מגירות וארוניות שאכסנו הרבה חומר שלי שקשור לעבודה (יותר מ-40 שנה, ואפילו מחברות מימיי כסטודנטית עוד יש לי): זרקתי הרבה מזה (לקראת הפנסיה כבר מותר), ואת הנותר ארגנתי באופן קצת יותר אינטליגנטי – עד שעייפתי ועזבתי את כל השאר בבלגן המקורי. כמובן כל האבק שניקיתי היה טרחה לבטלה אחרי האובך שהשתולל כאן השבוע (ולא, הגשמון שיורד עכשיו והופך הכול לבוץ לא מנחם אותי). אבל, כמאמר הכותרת, זה מה יש, ועדה ק. כבר התלוננה השנה מספיק, גם היא כבר יכולה לצאת לקצת פנסיה, לפחות מן הבחינה הזאת.

תכף הולכת לבשל מרק עם קניידלעך. דווקא טוב שלא כל כך חם, לפחות אפשר יהיה ליהנות מן המרק. ואיזה נחמד שהפעם אפשר לרוץ לסופר ברגע האחרון כדי לקנות את מה ששכחנו בלי לתהות אם שווה להסתכן לשם כך במחלה קטלנית. מאחלת לכולם ימים נינוחים, ושניהנה קצת מזה שקורונה הזאתי משחררת אותנו (לפחות זמנית) מאחיזת הצבת שלה, ואולי אפילו עדה ק. ואנוכי נשתחרר מעולָהּ ונשמח קצת (למרות שעדיין אנחנו לא ממש מרשות לעצמנו: קפיץ שנמתח יותר מדי, קשה לו לחזור לשלוותו המקורית [והגששים היו שואלים כאן, ובצדק: הייתה שלווה?]).

חג פירורים שמח לכולם!

26 מחשבות על “זה מה יש

  1. באמת לא כתבת על הבחירות ולי אישית זה היה חסר. אוהבת לשמוע מה את חושבת ומה את מרגישה (עד כמה שאת מגלה מה את מרגישה). שמחה שלא החרמת את הבחירות ושלא שמת פתק לבן ועוד יותר שמחה שהצבעת עבודה. שמחה מאד שמירב מיכאלי החייתה את מפלגת העבודה, ואני מאחלת לה ולנו הרבה מאד עשייה טובה. אני גם שמחה שמרץ עברה את אחוז החסימה. חשוב שתהיה מפלגה כמו מרץ בכנסת. אני פחות שמחה שיש עתיד קיבלו רק 17 מנדטים, ובאופן כללי אני מבינה – שוב – שאזרחיה ישראל (אלו שטורחים להצביע) מחולקים מצד אחד כך שלא ניתן באמת להצביע על איזשהו מנצח במערכת הבחירות ושוב לא יהיה קל להקים קואליציה (ושוב כל המפלגות הקטנות תרבינה בסחיטתן כתוצאה מכך), ומצד שני שאזרחי ישראל (אלו שטורחים להצביע) הולכים יותר ויותר ימינה. משום מה האמנתי (לא בשש השנים האחרונות אבל עד אז) שהכיוון שלנו (ושל האנושות כולה) אמור להתחיל להיות יותר הומאני, יותר זכויות אדם, יותר שיתוף פעולה ושיתוף בכלל…..הצחקתי את עצמי כנראה.
    אני אוהבת שאת מציעה לראשי המפלגות לרדת קצת מן העץ ולוותר קצת על האגו ולהפגין ענווה. הלוואי והיו מקשיבים לך.
    חייכתי לעצמי על ניסיונות הניקיון (והסדר) שלך, מעריכה אותם מאד ומצד שני באמת מיותר עם האובך המגעיל שהיה וגם המגירות האלה ממילא ממש לא מעוניינות, כנראה, להיות מסודרות אי פעם.
    את טוענת שעדה ק. התלוננה מספיק השנה ואני גורסת שהיא לא התלוננה מספיק (אולי באוזנייך כן, אבל לא באוזנינו) ומבקשת שגם אם שתיכן תצאנו לפנסיה, שתמשיך להיות לה זכות הדיבור וימשיך להיות לה חופש הביטוי כאן בבלוג. תודה.
    בהחלט לא חם מכדי ליהנות ממרק חם עם קניידלך. כמו שכתבתי כאן בבלוג, אנחנו השנה ויתרנו על קניידלך לטובת "אטריות" מקמח תפוחי אדמה (T רצה לזייף ולהכין את האטריות מקמח רגיל כדי שתהיינה טעימות יותר, אבל לא הסכמתי – לא בכלל הכשרות לפסח, שגם ככה היא בספק אצלנו, אלא למען המסורת – שבכל זאת בליל הסדר שולחן החג אמור להיות comme il faut).
    מסכימה איתך שכיף לקפוץ להשלמות קטנות בסופר ללא חשש, וכיף שרבים עדיין מזמינים משלוחים ולכן אנחנו, לפחות, לא חווינו את העומסים הנוראיים של ערב חג בסופר כמו בשנים קודמות.
    אהבתי מאד את המשפט הסוגר של הפוסט – קפיץ שנמתח יותר מדי, קשה לו לחזור לשלוותו המקורית. לגזור ולשמור.
    מאחלת לך ולמשפחתך חג שמח, חג של הרבה ביחד, ומאחלת לקפיץ המתוח שלך לחזור אט אט לשלוותו המקורית. אמן ואמן.

    אהבתי

    • הרבה תודה על תגובתך המפרגנת והמעודדת!
      אני אפילו לא בטוחה שהמצביעים נעשו יותר ימנים. אבל הכמעט-תיקו הזה, והאגו המנופח, והסנדול מראש על ידי כל מיני הבטחות הזויות, תוקעים את כולנו. ובכל זאת – אולי אולי – נושבת כאן איזו רוח של אופטימיות, והלוואי שלא אתבדה.
      בנוגע לאטריות הפסחיות – אספר בתגובה לבלוג שלך:)

      Liked by 1 person

  2. המשפט הזה, "תרדו כבר מהעץ הזה, אתם לא עד כדי כך מוכשרים, כפי שנוכחנו לדעת היטב", הוא משפט מפתח. מדהים כמה גדול האגו של כל הפוליטיקאים האלו.

    מועמד לראשות ממשלה מטעם עצמו, נפתלי בנט, היה כבר שר חינוך וגם שר ביטחון. "זכינו" לראות את השיפור המדהים בחינוך (ירידה בציוני בחינות המיצב, נניח) וגם את השיפור המדהים בביטחון (המשך הטילים מעזה, לדוגמה). אמנם בנט הוא עדיין לשון המאזניים ובעל כוח פוליטי גדול – אבל מבחינת המנדטים, המצביעים בהחלט החזירו את נפתלי לגודלו האמיתי.
    גם גדעון סער, שבהחלט עשה מעשה אמיץ ביציאתו נגד נתניהו, כבר היה שר. שר הפנים, לדוגמה. גם הוא לא ממש הצטיין בתפקידו.
    ויש גם כאלו, שעדיין לא מועמדים לראשות ממשלה, כמו יואב גלנט, שר החינוך הצנוע והמאופק. זה, שנתן לעצמו ציון 90 על תיפקודו.
    90 בהערכה עצמית – אבל רק ציון אפס במודעות עצמית…

    אני דווקא לא טרחתי להצביע, לראשונה בחיי. יש בזה הרגשה משחררת, להָפנים שגורל העם והאומה לא מונחים דווקא על כתפָי הדלות. אם גם את שקלת לא להצביע – ודאי אינני צריך להסביר מדוע לא הצבעתי.

    לגבי השמחה על נצחונה של מירב מיכאלי – ובכן, אני רואה בגברת בעיקר גימיק. אני שמח, שמפלגת העבודה התאוששה, יחסית. אבל אם נסתכל על העניין באופן כולל ומרוחק יותר – לא הייתי רוצה שמיכאלי תענה לטלפון האדום באמצע הלילה כשפוטין/ ביידן יתקשרו, או כשחלילה תפרוץ לפתע מלחמה.
    וכן, אני חייב להודות: הדיבור שלה, בלשון נקבה (או נקבה+זכר), מטריף את דעתי.

    חג שמח!

    אהבתי

    • אין סיכוי שבעולם שבעתיד הנראה לעין מיכאלי תהיה זו שעונה לטלפון האדום באמצע הלילה, כך שאתה יכול להסיר דאגה מליבך. מה יהיה בהמשך קשה לדעת. אם היא תתמיד במשך שנים (רבות), ואם היא תצליח להגדיל את המפלגה ולרכוש הרבה ניסיון, אין מניעה מבחינתי שבעוד עשרים שנה, כשהיא 'תהיה ילדה גדולה' (כפי שהיא עצמה קוראת לזה), היא תהיה ראשת ממשלה. יש לה לא פחות שכל ואינטגריטי מאשר לרבים אחרים, ואולי אפילו יותר מאשר להם. בינתיים היא עצמה מודעת לעובדה שזה לא על הפרק, וזה מאוד מרענן.

      בשנים עברו חשבתי שהיא ממש טיפשונת. מאוחר יותר, כשהתחילה עם הרוצים/רוצות, אפילו התעצבנתי. הרי כל משפט שלה כפול באורכו ממה שצריך בגלל העניין הזה, וכמי שענייני שפות הם המקצוע שלה יש לי גם השגות על הניסיון לשנות שפה בכוח. אבל עם השנים למדתי לכבד אותה, אפילו על הטירוף הלשוני הזה שלה. היא יודעת מה היא עושה, היא מבינה לאן זה הולך (מבחינה לשונית-חברתית), ויש לה הישגים. יש היום פוליטיקאים לא מעטים שמושפעים ממנה בעניין הזה, מה שמוכיח שהיא מצליחה להזיז דברים ולהשפיע על תודעות. וכל זה בדרך כלל בלי לתקוף, בלי להבטיח קשקושים, בלי להתיימר להיות מה שהיא לא. אני לא יכולה שלא להתרשם ממנה.

      Liked by 1 person

      • 1. "ראשת ממשלה" הוא חלק מאותו טירלול-לשוני שהצליח לחדור לשפה גם בחסות האקדמיה ללשון עברית. איכס!
        2. מירב מיכאלי ילידת 1966. היא בת 54. בעוד 20 שנים היא תהיה בת 74, זקנה אפילו מביבי של היום. לא "ילדה גדולה", אלא "זקנה".
        3. בשיטת הממשל הנוכחית, כשאת בוחרת מפלגה – את למעשה בוחרת במועמד שלה ושלך לראשות הממשלה. כשאת בוחרת בגברת מיכאלי, את לא רק בוחרת מועמדת שאת "יודעת" שלא תגיע לתפקיד – אלא ממש מקווה שלא תגיע לתפקיד, אלא בעוד 20 שנים.
        4. מיכאלי היא ONE TRICK PONY. כלומר, כל כולה פמיניזם – ואין בילתו. אין כאן משנה מדינית סדורה, חוץ מהקריאה הישנה שלה לאמהות, שלא תתמוכנה בגיוס הצאצאים שלהן לצה"ל – שזה שמאל שבשמאל. אין משנה כלכלית סדורה. יש רק פמיניזם. זו הסיבה שגברים רבים מתעבים אותה, זו גם הסיבה לכך שהיא לעולם לא תהיה מנהיגה שזוכה לתמיכת רוב העם.
        5. נכון, מיכאלי זכתה להישג נאה, כשהרימה מהקרשים מפלגה שהיתה מתחת לאחוז החסימה. אבל ההישג הוא לא רק בזכותה. היא צריכה להגיד תודה למנהיגות הקודמת, שהצליחה לדרדר את המפלגה עד לאותו השפל. לאהוד ברק, שפיצל את המפלגה והלך לשבת אצל ביבי כשר ביטחון. לעמיר פרץ, שגילח את שפמו, כדי שנראה בבירור כיצד הוא משקר. לשמולי, מגן החלשים, שלא היסס לזרוק לפח את כל עקרונותיו ותדמיתו כדי לשבת בממשלה של ביבי ולא לעשות כלום. לסתיו שפיר שערקה למר"צ, כשלא קיבלה את מה שרצתה. אחרי כל אלו, מצביעי העבודה המסורתיים והמזדקנים היו מצביעים גם לעציץ – ובלבד שהיו משוכנעים, שהוא אינו מוליך אותם שולל.
        6. אני חושד, שמתחת לתדמית הנוכחית של מיכאלי מסתתר אדם אנטיפט וקר. היות ובראשות הממשלה עומד כבר שנים רבות פסיכופת אכזר וקר – כנראה שהאופי לא מהווה מחסום…
        7. מעולם לא חשדתי במיכאלי, שהיא טפשונת. על משקל "אמור לי מיהו חברך ואומר לך מי אתה", אני לא חושב שליאור שליין היה מקיים איתה זוגיות ארוכת שנים, אם מיכאלי היתה טפשה. ולטענה שאני מגדיר אותה דרך הגבר שלצידה, אענה לך ששרה מגדירה את ביבי לא פחות מכך. (בכלל, את לא חושבת שהגדרה כזו אכן קיימת? האם החלטתה של דניאל גרינברג להתחתן עם אייל גולן, לאחר כל פרשיות המין שלו, לא מגדירה אותה? האם חייה של ניקול ראידמן עם צ'רנוי, אוליגרך רוסי שמבוגר ממנה בשנים כה רבות, שנראה כמו שהוא נראה, משך שנים רבות, לא מגדירים אותה?)
        8. שוב: חג שמח!

        אהבתי

        • 1. אין לי בעיה עם 'ראשת ממשלה'. התרגלתי. שפה היא פונקציה של סטטיסטיקה ושל הרגל, ובהחלט אפשרי שבדור הנכדים שלך הביטוי הזה לא יפריע לאיש. אם כן יפריע, הוא פשוט ייעלם, כמו שנעלמו הרבה ביטויים לפניו. כך או כך – אין מה לדאוג בגללו.
          2. אז בעוד 20 שנה היא תהיה צעירה בארבע שנים מהנשיא הנוכחי של ארה"ב, שעושה כרגע עבודה סבירה בהחלט, ושכבר הודיע על כוונתו לרוץ שוב. בכל מקרה, מה שכתבת בסוף סעיף 4 פוטר אותך מן הצורך לחשוש בעניין הזה.
          3. אני בחרתי במפלגה שהיה ברור לי שלא תנהיג את המדינה. בסך הכול קיוויתי להוסיף כמה אצבעות הגונות בהצבעות הכנסת, בוועדות, באופוזיציה, או, אם ארשה לדמיוני להתפרע – אפילו בקואליציה.
          6. זה כבר עניין של טעם. לי יש ממש סימפתיה אישית אליה.
          7. אני לא מתווכחת על הדרך שבה אתה מגדיר אנשים ונשים. לא מתערבת.
          8. גם לך!

          אהבתי

  3. שמחה שנתתי את קולי למרב מיכאלי, והרגשתי שקולי לא "הלך לפח". מפלגת העבודה היא ההיסטוריה שלנו ואני מקווה שגם העתיד.
    אני אוהבת שהיא לא חיה באשליות ולא תמכור את נשמתה.
    עדה כפנסיונרית יהיה לך יותר זמן פנוי להתלונן והרי זה משובח, נזכה לקרוא ולהתענג על הפוסטים .
    קניידעלך אני מכינה ממש ברגע האחרון, יתכן שהשנה לא אכין כי הכנתי מרק עוף עם לימון (הרבה לימון) סמיך ועשיר בחלקיקי פרגיות, לכן הקניידעלך מרגישים לי קצת מיותרים.
    אגב, את המרק הזה אכלנו ביוון והיום ניסיתי לשחזר אותו ואני מקווה שבהצלחה. כשבן זוגי ניסה מספר פעמים הניסיון לא עלה יפה וזה היה אמנם טעים אך לא כמו שאכלנו.
    תמיד כשיש אבק אני נזכרת באביך ואת כבר יודעת למה.
    למרות שידעתי שיהיה אובך, לא וויתרנו על ניקיון יסודי, האבק תמיד יגיע גם כשאין אובך אבל אחר כך כבר לא יתחשק לנו לנקות.
    חג שמח עדה יקירתי,

    אהבתי

    • בעניין האבק אפשר להתנחם בעובדה שלולא היינו מנקים לפני האובך, היה עוד יותר אבק אחריו. נחמת טיפשים, אבל היא עובדת לי יפה:)
      ותודה על הפרגון בעניין התלונות בפנסיה. החל מספטמבר יהיה לי הרבה זמן להתלונן, היכוני היכוני:)
      חג שמח וטעים!

      אהבתי

  4. אהבתי את המשפט שלך שקואליציה פרושה לשבת יחד. פשוט אבל זה בדיוק מה שצריך ומה שכל כך קשה להשיג. אני הצבעתי מרץ כי כך אני מצביעה תמיד. השקפת העולם שלי היא בשמאל וזה כנראה לא ישתנה. שמחתי שמרץ עדיין קיימת.
    לגבי מירב מיכאלי אני חושבת שלאור היותה האשה היחידה שהיא ראש מפלגה, זה כיף גדול שהיא שם, ולי זה כבר מספיק כדי שאשמח.

    אהבתי

    • נראה לי שעדיף להצביע פשוט למפלגה שאוהבים, ולוותר על האסטרטגיות והחישובים. חשבתי גם כן להצביע מרצ, כדי שלא יצנחו מתחת לאחוז החסימה, אבל אז חשבתי שאני לא ממש אוהבת אותם, ושאוותר על החשיבה האסטרטגית ואצביע פשוט עבור מי שמתאים לי. בסוף יצא בסדר, לשתי המפלגות.

      אהבתי

  5. אני מאוד מעריכה את ההתנהגות של מירב מיכאלי.
    עוד לפני הבחירות, כשהיא אמרה שהם התחייבו לציבור הבוחרים שלהם לא לשבת עם נתניהו והמפלגה בעצם הפצלה כשאמיר פרץ ואיציק שמולי בחרו להיכנס לממשלה והיא הייתה באופוזיציה.
    לפחות היא בן אדם שעומד במילה שלו – וזה רק עומד לזכותה.
    מה גם שהיא עשתה עבודה מדהימה עם מפלגה שלפני חודשיים שלושה אמרו שהיא תיעלם לגמרי ולא תעבור בכלל את אחוז החסימה.
    היא גם עושה עבודה לא רעה בכנסת (ולא רק בקטע פמיניסטי).

    מקווה שהיה ערב חג טעים ונעים!
    חג אביב שמח 🙂

    אהבתי

  6. (כמעט שפיספסתי את הרשומה הזו שלך) והבחירות כבר עברו מזמן עוד רגע ואנחנו לפני הנוספות ועד שלא ילך ההוא לא תשקוט הארץ אפילו לא ל4 שנים שלא לדבר על קצת יותר…וגם פסח מאחורינו ואני שכבתי לכל אורכו ורוחבו עם שפעת מטורפת (לא, בטוח לא קורונה) וכל הסדר שצריך לעשות וכל הדברים שממש מוכרחים לזרוק. עדיין עוד פה, מחכים:(
    ימים טובים

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s