רקפות זעירות ששרדו
נאחזות
בודדות
בשידפון הסלע
*
משננת
את קולות הפכפוך העדין
של מזרקה זעירה.
בלילות לבנים
אדפדף בין זיכרונות
ואקשיב.
לנשום –
לשמוע –
*
(רמת הנדיב, סוף אפריל 2021)
_______________________________
יש נחמות
בים.
משום מראותיו
משום קולותיו
משום זיכרונם
הים קורא לי … המים מנגנים לי את מוזיקת החיים. מזדהה מאד עם השירים.
סוף, סוף קצת רקפות, חשתי בחסרונן השנה, אולי זה הזיכרון שבוגד בי.
אהבתיאהבתי
באמת לא כתבתי עליהן השנה. לא הייתי בירושלים ולא ראיתי:(
תודה
אהבתיאהבתי
הרקפות ממש בסוף פריחתן אבל כיף עדיין לראות אותן.
כיף לאגור זכרונות ולדפדף בהם בלילות לבנים. אבל חבל שיש לילות לבנים.
אח….הים. כל מה שאמרת עליו. ויותר.
אהבתיLiked by 1 person
יפות רקפותייך, על אף עובדה שיש להן פקעת נעוצה היטב באדמה. התיאור ה"לא בוטני" הזה תואם את המראה הענוג, הרוחני והפגיע שלהן.
אהבתיאהבתי
מאוד הופתעתי שאחרי כמה ימים מאוד חמים, הן עדיין שרדו ואף פרחו, כשמסביבן הכול כבר יבש ומצהיב. כנראה בזכות הפקעות.
אהבתיLiked by 1 person
יש מקומות, מוצלים וקרירים שהרקפות לא הולכות לישון ונשארות ונשארות…
אהבתיאהבתי
במקום הספציפי ההוא זה היה אזור יבש לחלוטין, כמעט כאילו אחרי שרפה. זה היה ממש מוזר.
אהבתיאהבתי
חיבוק לימים שקטים.
אהבתיאהבתי
בחזרה 🙂
אהבתיאהבתי