אז יצא שאני בציריך, החל משלשום בערב. ראש המשפחה מיצה לגמרי את הישיבה האינסופית בבית, אמר לי (במידה לא מבוטלת של צדק) ש׳אם לא עכשיו אימתי׳, והזמין כרטיסים. אני כזכור חלמתי כל העת על בריחה הרחק מממלכת חיסוני הקורונה השלישיים, מצד שני שונאת וחרדה להיות תיירת, אז היה קשה לי ליישב את הסתירה. אבל בין כך ובין כך אני מלאת סתירות כרימון, אז לא נורא, נוספה עוד אחת.
יותר מארבע שנים חלפו מאז יצאנו לאחרונה מארץ הקודש. התברר שדי שכחנו איך זה בכלל, וגם הרבה דברים השתנו, וגם אני נורא הזדקנתי, למרות שראש המשפחה נותר צעיר כשהיה. אבל בסך הכול, למרות שקרונה הזאתי מסבכת הכול עד בלי די, הלכה הטופסולוגיה יותר בקלות ממה שחששתי. אני למשל חשבתי שאם תהיה איזו בעיה עם הטופס הממוחשב לכניסה לשוויץ, יגרשו אותי מיד בשדה התעופה בציריך חזרה לארץ, אבל בסוף הודיעו לנו במטוס שאם שכחנו (למלא) את הטופס, הם ישמחו לחלק לנו אחד על נייר למילוי מיידי לפני הנחיתה. בגדול אף אחד לא חשב על גירוש: נדמה לי שהשוויצרים סבלו לא מעט מירידת התיירות עקב הקורונה, והם שמחים עכשיו על כל מי שבא, וגם יותר נחמדים ממה שזכרתי. למשל לפנינו בבדיקת הדרכונים בציריך הייתה ישראלית שלא הבינה בכלל מה רוצים מחייה ולא מצאה את תעודת החיסונים שלה, וטענה שהיא בכלל מחלימה, ולא ידעה שום שפה מקומית, וראש המשפחה כבר נחלץ להסביר לה ולשוטרת הגבולות ככה וככה, ואני חשבתי שתכף יצעקו על שניהם ויגידו לו לעמוד בתור בשקט (אנחנו וההרגלים הלבנטיניים שלנו), אבל הכול התנהל בסבלנות ובאדיבות ובא על מקומו בשלום, וכולם בסוף הודו לראש המשפחה שהציל את המצב.
אני חשבתי שיהיה כאן קריר כמו בחורף של מישור החוף שלנו, אבל התברר (למזלי עוד לפני שיצאנו) שקר כאן כמו בחורף ירושלמי. היום, למשל, מקסימום עשר מעלות צלזיוס. מעיל וצעיף חובה, וגם כפפות לא יזיקו. אני עם מסכה גם בחוץ, היא מחממת יפה את הפנים, ונראה שגם השוויצרים גילו את הפטנט הזה (מתאים בעיקר לשעות הבוקר המוקדמות). ראש המשפחה ברקיע השמיני בגלל מזג האוויר, אבל אני קצת מוטרדת, כי המזוודת כבדות יותר בגלל כל הסוודרים.
את ציריך אני די זוכרת מפעמים קודמות. נהר ה-Limmat יפהפה. הרחובות והמסעדות פחות מלאים ממה שזכרתי (אחרי הכול, זה off-season), ברוב המקומות (לא בחנויות) מבקשים תעודת קורונה ותעודה מזהה, אבל מאוד סבלניים בזמן שכולם מפשפשים בניירותיהם ובתיקיהם. המלצר בארוחת הבוקר התנצל שהוא בכלל מבקש, אבל הרגעתי אותו והסברתי לו שאנחנו רגילים לזה (כזכור, אני מממלכת חיסוני ואיסורי הקורונה, אותי אי אפשר להפתיע). בכלל, שווייץ נראית לי מקום מתאים בימים הקשים האלה: הכול מאורגן להפליא וכולם סבלניים. קצת יקיות היא צורי לנשמתי העייפה.
אתמול, בהליכתנו ליד הנהר, ראינו את מלון החסידות שעל הגדה. זכרתי אותו מן הפעם הקודמת. יש בראשו פסל של קן חסידות, כולל הגוזלים. זה כזה חמוד. וכל המלון צבוע בוורוד, שזה הצבע המועדף על עדה ק., שלמרות גילה המופלג עוד לא לגמרי התבגרה.
בערב יצאנו שוב לראות את הנהר החשוך. השתקפויות האורות בתוכו נהדרות. ראש המשפחה מתכנן לצאת בימים הקרובים עם חצובה ומצלמה רצינית ולצלם בחושך. צילום בסמרטפון זה נחמד מאוד, אבל יודעי דבר טוענים שזה לא זה. שיהיה.
לפנות בוקר, כשהתעוררתי , והתקשיתי להירדם בחזרה בגלל הרהורים טורדניים על ׳איך נסתדר עם הביורוקרטיה של החזרה לארץ׳ (לא, מוטב שלא אפרט, אני חסה על מערכת העצבים של הקוראים), כתבתי בראש, בחושך, משהו על ההשתקפויות ההן. זה לא יצא מאוד הגיוני, כי הראש שלי לא עובד טוב בחושך (יש שיגידו שגם באור לא). אבל אחר כך נחה דעתי ונשמתי הרבה ולאט מאוד, ובסוף נרדמתי בחזרה. אני כותבת את זה גם כאן, למרות שזה לא מחשב רגיל אלא אייפד, ואין לי איך לנקד. מילא, אלתרתי קצת.
על שפת ה-Limmat, בערב
השתקפויות מוארות בנהר החשוך –
הנה דבר מה שלא חשבת עליו עדיין:
האור מכפיל עצמו על פני המים
היש נוצר מתוך האין
העיקר שתהני,תניחי למחשבות הטורדניות שלך ופשוט תזרמי,את כבר שם,אז נצלי את ההזדמנות
אהבתיאהבתי
תודה, אני אשתדל:)
אהבתיאהבתי
תהנו! ד"ש.
ואשמח לראות את צילומי ההשתקפויות.
אהבתיאהבתי
תודה, אנסה לשלוח בוואטסאפ
אהבתיאהבתי
תיהנו עדה לה והשיר מקסים.
היום אפילו אצלנו ירד גשם.
אהבתיאהבתי
תודה תודה, איך פספסתי את היורה…
אהבתיאהבתי
איזה פוסט מקסים! והשיר בסוף הוא הדובדבן שבקצפת 🙂
אהבתיאהבתי
תודה רבה, לי, אורחת נדירה ומשמחת!
אהבתיאהבתי
איזה כיף! אשתדל להיות פחות נדירה 🙂
אהבתיLiked by 1 person
לאן נעלמו הברבורים? מילא, לפחות יש חסידות.
תיהנו!
אהבתיLiked by 1 person
אם אני לא טועה הברבורים בעיקר בלוצרן…..
אהבתיLiked by 1 person
גם בג'נבה. ואולי כבר החלה נדידת החורף של האווזים 🙂
אהבתיLiked by 1 person
חסידות אמיתיות לא ראיתי, רק את הפסלים שהזכרתי. ברבורים לעומת זאת היו לא מעט. וגם ברווזים, ונדמה לי שגם שחפים. אבל אין מלון לכבודם:)
אהבתיLiked by 1 person
לאן נעלמים האווזים/הברווזים בחורף, שואל הגיבור ב"התפסן בשדה השיפון" שזה הסמל המרכזי ברומן. 🙂
אהבתיאהבתי
אני חושבת שהיית מאד צלולה כשכתבת את השיר כי יש בו מתמטיקה גבוהה שקשה לי לגמרי להבין. האור נכפל, אבל אחר כך כמו בבראשית יש הווצרות מהכלום. זאת אומרת שקודם היו שניים, אחר כך שום דבר, ואחר כך נוצר עוד משהו. מעניין ביותר…
אהבתיLiked by 1 person
שיר מקסים, וד"ש חמה לעדה ק:)
אהבתיאהבתי
תודה רבה, עדה ק׳ מוסרת בחזרה:)
אהבתיאהבתי
אסתי, זו מתמטיקה די נמוכה, במיוחד כשזה בחושך:)
אין כאן שני שלבים: פשוט האור החיצוני משתכפל במים שקודם היו חשוכים לגמרי.
אהבתיאהבתי
🙂
אהבתיאהבתי
אהבתי את השיר ובעיקר אהבתי שהוא עזר לך להרגע ולהרדם.
שלחתי לך למייל קצת הנחיות בקשר לחזרה לישראל – אולי זה יקל כרגע על השינה שלך בלילות 🙂
הזהרתי אותך שקר וטוב שראיתם בדיוק כ-מ-ה קר והצטיידתם בהתאם. מצטערת על המשקל העודף של הסוודרים אבל זה עדיף על התקררות בחו"ל וקלקול הטיול.
גם אני נעזרתי במסיכה בחוץ נגד הקור בבוסטון אבל אני גם הצטיידתי בשרוולון צוואר מפליס אז בהליכות לבשתי אותו.
מאד משמח לשמוע שהשוייצרים הקרים שמחים שהגעתם, סוף סוף תיירים אחרי כל שנת הקורונה (פלוס) הזאת.
כל הכבוד לראש המשפחה על היחלצותו לעזרה. באמת קשה מאד לישראלים שלא דוברים שום שפה להסתדר בחו"ל. יש לי חברות שטסות רק בטיולים מאורגנים (לא עלינו) בגלל זה בדיוק.
שמחה ממש שעדכנת ומקווה שתסעו לבקר בסביבה (לוצרן היפה אולי?) ושבנוסף למצלמתו המושקעת של ראש המשפחה גם תצלמי מעט עם הטלפון ותשתפי אותנו. אם לא יהיה לך קשה מדי.
לגבי הניקוד – אני (הבורה ועמת ארצות) נעזרת באתר
http://www.read-hebrew.com/?gclid=COCOxtaIvcsCFQmNGwodpqMPIw
כדי לנקד לפעמים. אם ממש בא לך, זו גם אופציה.
תיהני המון ונסי לא להתעדכן בחדשות מהארץ, זה ממש ניקוי טוב לראש ולנשמה
חיבוק גדול
אהבתיאהבתי
קיבלתי את המייל, תודה. טופס היציאה מישראל עבד מצוין, כך שאני מקווה שגם בחזרה לא יהיו בעיות. משתדלת לא לחשוב על טפסים ובדיקות עד לשבוע הבא: כך לימדה אותי מורתי הרוחנית, סקרלט או׳הארא: לא אחשוב על זה עכשיו, אחשוב על זה אחר כך:)
ללוצרן לא נגיע הפעם, אבל בהמשך הדרך מחכה לנו Montreux. אשתדל לעדכן גם משם.
בעניין הניקוד – אבדוק את זה, תודה. באייפד הכול שונה לי מן הרגיל, ורשמית הוא לא יודע לנקד, אבל אנסה.
חיבוק בחזרה:)
אהבתיאהבתי
תהני משבירת השגרה הזאת 🙂
הייתי בציריך כמה פעמים מטעם העבודה. אני לא בטוח איך העיר נראית…
אהבתיאהבתי
אזור התיירים בה הוא קטן יחסית. אם עבדת באזור אחר, יש מצב שפספסת את חלקיה היפים. היא באמת יפה. תודה
אהבתיLiked by 1 person
תמיד מצחיק אותי שאנשים מתלוננים על המזג אוויר בחורף הישראלי. שברוב אירופה זה מזג אוויר שמזכיר את הסתיו שלהם. ןאנחנו, הסתיו אצלינו מתחזה לקיץ, ההבדל היחיד הוא שבערב נעשה קריר (למרות שאחות של גיסתי שגרה ברמת הגולן אמרה שאצלם בערבים כבר קר ולובשים ארוך).
אהבתיאהבתי
כן, אירופה קרה מאוד בחורף. אני ממש לא רגילה. לזה – כי תמיד הייתי פה בקיץ, שאז חם כהוגן.
אהבתיאהבתי
איזה כיף לקרוא – גם בגלל שאני מאוד מזדהה עם כל מחשבה טורדנית ומציקה, וגם בגלל שלמרות כל אלה, המסע צלח והגעת לארץ המובטחת ולנופים המרהיבים.
מקווה שייתן גם קצת שקט לראש.
אהבתיאהבתי
תודה:)
אהבתיאהבתי
איזה יופי. הראש אסרטיבי כמו בת זוגי. היא כבר קבעה שתי יציאות חו"לה בחנוכה הקרובה. שנינו עדיין עובדים. השיר יפה, הרפרור שלו לתיאורית הבריאה הלוריאנית מקסים בישירות, בפשטותובחוסר הדרמה הלוריאנית.
אהבתיאהבתי
תודה
אל תגלה לשום איש, אבל אני לא יודעת מהי התאוריה שהזכרת:)
אהבתיLiked by 1 person
בסוד וברמז אגלה, שההשפעה של מיתוס הבריאה הלוריאנית על הספרות העברית גדול, ופעמים רבות אף אחד לא מספר מאיפה הוא. למשל זלדה, ששקועה עמוק במיסטיקה חסידית-לוריאנית, למשל דוד שחר והסדרה הארוכה שלו "היכל הכלים השבורים", עגנון בלי סוף וכו' וכו'
אהבתיLiked by 1 person
יאאאא, איזה כף לכם! אני כ"כ כ"כ מתגעגעת לאווירה אירופאית. המנטליות הלבנטינית ממש גורמת לי לדעיכה רוחנית ורגשית 🥴 כל הכבוד על התעוזה 🙂 עדה ק., אשת העולם הגדול!
השיר מקסים. גם שיר הוא לפעמים יצירת יש מאין 🙂
אף פעם לא הייתי בציריך. הייתי בשוויץ, אבל רק באינטרלאקן עם סבא שלי לפני המון שנים + נסיעה ברכבת ליונגפראו דרך נופים יפהפיים. אני חייבת לראות תמונה של מלון החסידות הוורוד. חיפשתי באינטרנט אבל לא הצלחתי למצוא פסל של קן. רק חסידה ענקית.
תמשיכו ליהנות ולספוג כמה שיותר את האווירה של יופי, ייקיות ושקט כדי לאגור רזרבות לקראת ההלם התרבותי, הסביבתי והאסתטי של החזרה ארצה 🤪
אהבתיאהבתי
תודה מאשת העולם הגדול:)

החסידה הגדולה היא בקומה השנייה . מנסה לצרף קישור שבו יראו גם אותה וגם את הקן על הגג.
אהבתיLiked by 1 person
מקסים! תודה 🙂
אהבתיאהבתי
כיף שיצאתם. טוב וחשוב להתאוורר. אני אוהבת את שוויץ, נופיה ומזג האוויר שלה. ולוצרן יפיפיה. תהנו.
אהבתיאהבתי
תודה!
אהבתיאהבתי
פינגבק: נספח | בלוגיעדה
אני שוב מחייכת לי! עדה ק' ואהבתה לורוד חייכה אותי. תמיד ידעתי שיש בה משהו רומנטי ועדין מתחת לציניות המשעשעת שלה. מבינה את המחשבות, אבל בטוחה שהכל יעבור בשלום. ואיזה יופי שפשוט קמתם והלכתם, חשוב מאוד לעשות את זה!
אהבתיאהבתי
תודה רבה, גם עדה ק. מוסרת:)
אהבתיאהבתי
אגיע לציריך בהמשך השנה, ואחזור לפוסט הזה. מלון החסידות נשמע נהדר. אולי אחרוג ממנהגי ללכת על אייר בי אנבי.
אהבתיאהבתי
במלון החסידות לא גרנו, הוא נראה לי די יקר. הסתפקתי בצפייה בו מבחוץ (בעיניים כלות). בכל מקרה אחכה לדיווח בבלוג שלך:)
אהבתיאהבתי