טרללת

קראתי שהציבור בחר במילה 'טרלול' כמילת השנה. בצדק, אף ש'טרללת' אהובה עליי יותר. אבל גם 'טרלול' מתאימה בול.

לא אלאה את הקוראים ברעיונותיי הצפויים עד משעממים בעניין בוסטר רביעי וגזרות הבידוד החדשות שנוחתות על ראשינו תודות לאומיקרון, כבר דשתי בזה מספיק. במקום זה אשמח את לבכם בטרללת מסוג אחר.

החודש עבר איזה חוק בעניין מחזור בקבוקי שתייה גדולים (למשל של מים מינרליים). כבר מזמן התברר לי שהרשויות מעדיפות שלא אשים אותם בפחים הכתומים, אלא רק ב'כלובים', למרות שה'כלובים' לא נגישים כמו הפחים הכתומים שיושבים בכל חצר. אבל ה'כלובים', כך הוברר לאחרונה, 'ייעלמו בהדרגה מן הנוף העירוני'. אוקיי, אז מה במקום? ובכן, במקום 'כלובים', צריך להחזיר את הבקבוקים לסופר, ששם – אם הבנתי נכון – אמור להיות מתקן שקולט אותם ומחזיר את כספי הפיקדון. משהו כזה (או שאולי מחזירים אותם בעת התשלום בקופה? שאז התור הארוך ממילא יתארך עוד יותר). הייתי השבוע בשני סופרים שונים ולא נתקלתי בשום מתקן – מה גם שראש המשפחה יקבל אמוק אם יתחילו למלא אותו במטבעות קטנים של החזרי פיקדון, הוא מן הסתם יעדיף לוותר לגמרי על הכסף. אגב, מי שמזמין משלוחים מהסופר יצטרך עכשיו ללכת לסופר במיוחד כדי להחזיר בקבוקים?

למה אני מטרידה את מנוחתכם בשטות הזאת? כי היום, אחרי הסערה הגדולה, יצאתי סוף סוף לסיבוב רגלי בעיר, וגיליתי שכל ה'כלובים' באזור שלי נעלמו. כמו שהובטח, רק מהר ממה שהובטח. כלומר, שום 'הדרגה' לא הייתה כאן. פשוט – פוףף – ואינם. במקומם אני רואה שקיות מלאות בקבוקי פלסטיק ריקים שהשאירו שם מי שחיפשו את ה'כלובים' ולא מצאו והתעצלו לחזור הביתה עם המטען המיותר. אז מה עשינו בזה?

אני מנסה לומר לעצמי שאני בטח טועה, בטח יש איזה היגיון נסתר מאחורי כל זה, איזה פתרון שפספסתי. הרי לא ייתכן שהם כל כך מטומטמים.

מצד שני, נוכח החלם שמשתולל פה באין מפריע כבר שנתיים – אולי בכל זאת זה ייתכן? תלכי תדעי.

23 מחשבות על “טרללת

  1. אני מתקשה למצוא את ההיגיון בהעלמת הכלובים. הרי יותר הגיוני שהם ישארו ואנשים מקסימום יוציאו מהם מאשר לשים רק כתומים. וגם הסביבה שלי מלאה בשקיות מיותמות שלא מצאו את הבית שלהן…
    אולי העיריות מצפות ליותר מדי מאנשים.

    אהבתי

    • חינוך של ציבור גדול לוקח זמן. במשך שנים הרגילו את האנשים להשתמש בכלובים, עכשיו אחרי שהתרגלו (בעמל רב) בבת אחת סילקו אותם, לא נתנו פתרון אחר, ומתפלאים שזה לא עובד. לא מבינה את זה:(

      אהבתי

  2. גם בנושא הבקבוקים הריקים טובה ההצעה הותיקה "FOLLOW THE MONEY".
    את מוזמנת לבדוק:
    מי הרוויח מהבקבוקים שהוטלו עד עתה לתוך הכלובים? מי ירוויח מכך שיש מס נוסף, בדמות הפיקדון על הבקבוקים הגדולים?

    לאיכות הסביבה אין באמת קשר למה שקורה כאן.
    יש ישובים, שבהם גם אם קיימת הפרדה לפחים (פח כתום וכו') – הכל נשפך ונאסף לאותה משאית זבל, ללא שום הפרדה. איכות הסביבה לא באמת מעניינת אף אחד במוסדות השלטון.

    אני אתן לך דוגמה:
    כמו שבנושא תאונות הדרכים אף אחד לא עושה משהו ממשי (הרחבת כבישים קיימים, הפיכת כבישים דו מסלוליים לכבישים עם ארבעה נתיבים, החלפת מעקות הבטיחות לסלחניים יותר, צימצום צמתים והסבתם למחלפים, הכנסת רמזורים חכמים שפועלים לפי העומסים בכבישים, וכו'), אלא מסָפרים לנו שהבעיה היא ב"גורם האנושי" – כך גם בנושא איכות הסביבה.
    השלטון פונה, בקמפיינים בעלויות גבוהות, ומטיל את האחריות על הציבור.
    את, עדה, מתבקשת להפריד פסולת, למחזר, לשאת באחריות.
    מאידך, בתי חרושת של ה"הון" ממשיכים לטנף את הקישון, לייבש את ים המלח, וכו'.
    גם הפקת חשמל ברידינג, מפחם מזהם, תימשך. לאחר כל הטררם של "מתווה הגז".
    הפחם אף מהווה צידוק להעלאה קרובה במחירי החשמל לצרכנים.
    כל התושבים במרחב שבין חיפה לקריות ממשיכים להיחנק ולחלות בסרטן.
    "למה, מי מת?" – בס"ה התושבים, אזרחי המדינה. שיעברו דירה!

    אפילו מראית העין של איכות האוויר ננטשה. המס על מכוניות היברידיות עולה מדי שנה – וצפוי לעלות שוב בעוד כשבוע. המדינה התרגלה למיסוי המזעזע על הרכב, היא לא תניח לנושאים שוליים כמו איכות סביבה לפגוע במיסוי שהיא מוצצת מהאזרחים.
    בעוונותי כי רבים, אני לא מתחשב בשום שיקולים של איכות סביבה.
    לדוגמה: אם רכב היברידי יקר ב – 20,000 שקלים מרכב רגיל, ויש צורך בנסיעה של עשרות אלפי קילומטרים, לאורך שנים, כדי לכסות על ההפרש במחיר – לא אקנה היברידי. עכשיו שוקלים באוצר כיצד למסות את הנסועה של מכוניות חשמליות לגמרי. הרי לא יתכן, שהנהג לא יתדלק בדלק רגיל, שכשני שלישים ממחירו הם מס – ושהמדינה לא תמשיך לגזור קופון.

    לסיכום:
    בעיניי, התמריץ של כמה עשרות אגורות, שיוחזרו לי אם אחזיר לסופר את הבקבוק הריק – אפילו אינו מתחיל לדגדג את גבול הכדאיות הכלכלית. הטלת האחריות עלי, כאזרח, נידחת בבוז. כזה אני.

    אהבתי

    • אני מוכנה לוותר יעל התמריץ, רק שיתנו מקום להיפטר מהבקבוקים. חייבת להודות שכל העניין נשגב מבינתי.
      אשר להטלת האחריות על הציבור – זה הרי מה שעושים גם בעניין הקורונה. אבל מוטב שלא אתחיל לכתוב על זה, כי אני אסחף, ויהיה כאן צונמי אמיתי.

      אהבתי

  3. בעניין ההחזרה – להבנתי זה כמו החזרת הבקבוקים הקטנים החייבים בפקדון כבר הרבה שנים: או במתקן מיוחד או בקופה ראשית בסופר. אפשר לקבל מזומן או זיכוי.
    בעניין הכלובים – אצלי בישוב הטרללת גדולה יותר, כי משום מה אין פחים כתומים. יש פחים חומים לזבל אורגני, יש מיכלים למחזור זכוכית, בגדים, אלקטרוניקה, קרטון ונייר אבל לא פחים כתומים. אני זורק אריזות פלסטיק ל"כלובים" אבל לא יודע האם באמת ממחזרים אותן ולא יודע מה אעשה כשהכלובים ייעלמו (בינתיים הם עוד כאן)

    אהבתי

  4. איך ששמעתי את המילה שנבחרה – טרלול – מייד חשבתי עלייך, עדה.
    בנושא הבקבוקים – אני נוטה להסכים עם קוץ החביב.
    בכל מקרה בישראל כמו בישראל דברים נעשים בצורה כזאת שמראש הסיכוי שיבוצעו בהצלחה נמוך מאד.
    אם הבנתי נכון (מזכירה לך שאני בקושי מקשיבה ל- ו/או קוראת חדשות) דובר על הצבת מכונות בסופרים ובמכולות להחזרת בקבוקים גדולים וקבלת כספי הפקדון בחזרה עבר לפני שנתיים או יותר. אבל הקמעונאים לא הזדרזו לעשות זאת ולא ראיתי את המכונות האלה בשום סופר – קטן או גדול – שהגעתי אליו (או שאולי לא שמתי לב). אבל בלי קשר למה שקורה במציאות, הוחלט להסיר את הכלובים. ובינתיים הורו לשים את הבקבוקים בפח הכתום. אצלי ביישוב לא ראיתי, אגב, אפילו פח כתום אחד לרפואה. אצלכם אני יודעת שיש מתחת לכל בניין (גם בבניין של בתי).
    כל נושא המחזור הזוי בארץ. בחו"ל יש מיכל אחד גדול בכל בניין או שכונה שנועד למחזר הכל, ואת המיון עושים במקום אחר. יש "חו"לים" שמעמידים מיכלים ייעודיים (נייר, פחיות, זכוכית וכו) שתופסים הרבה מקום ודורשים שהתושבים יעשו את המיון. אבל כאן…..טוב, מספיק לקטר.
    גם זה חלק מהטרלול.
    אנחנו כמעט ולא צורכים בקבוקי פלסטיק, וכאשר פעם ביובל יש – בעוונותי אני זורקת לאשפה הרגילה.

    אהבתי

    • לא שמעתי שביקשו לשים בינתיים בקבוקים בפח הכתום. אם אכן כך, זה פותר לי את הבעיה, לפחות זמנית. מצד שני, זה ממלא את הפחים הכתומים עד אפס מקום:(
      הילד שלי לימד אותי לפני שנים איך להקטין את נפח פסולת הבקבוקים. מסתבר שבקבוק של מים מינרליים ניתן לכיווץ משמעותי לפני הכנסתו למיכל. זה חוסך הרבה מקום, אני אצטרך להפעיל את זה עכשיו.
      בעניין המילה הנבחרת (טרלול): אני אומנם לא השתתפתי במשאל, אבל מסכימה בכל לב עם הבחירה, ושמחה שאני לא היחידה שמרגישה ש(כמעט) כולם התחרפנו. אחלה מילה:)

      Liked by 1 person

  5. מתנחמת הזה שאצלנו הם עדיין קיימים.
    כבר הפסקתי מזמן לחפש היגיון בפעולות של ראשי ערים.
    אחד צובע חניות, האחר טוען שאין צורך להעביר למיכלים מיועדים כי בסופו של יום, הם מגיעים יחד לאותו מקום במזבלה עם הזבל האורגני, ראש עיר לשעבר שלא הפסיק לקשקש בסירטונים שלו או בכל במה שהתאפשרה לו, בעיקר בטלויזיה.

    אהבתי

  6. אתמול ראיתי איש נמוך קומה\ במיוחד, מהלך לו בזריזות מהבנין הגבוה שהוא גר לעבר ביתנו. באמצע הוא נעצר ליד חצר בה יש מיכל כתום ומיכל כחול [נייר] והרגיל, הירוק. כמובן שמילא את הכתום ואת הכחול בנאמנות.
    לצערי לא אהיה כזה מתנדב. אם ייעלם הפח הכתום, כנראה שהבקבוקים המעטים בהם אני משתמש ייזרקו לפח. לענ"ד זה מה שיקרה בהרבה מקומות בהם להחזר הפקדון אין משמעות כלכלית. זה אומר, אם כך, חסרי בית מחטטים בפחי הזבל ומוציאים מהם את הבקוקים, מה קורה עם שאר הזבל, שאולי בטעות הוצא החוצה בזמן החיטוט?

    אהבתי

    • כל עניין הפיקדון נראה לי טרחה מיותרת. שלא יגבו פיקדון ולא יחזירו אותו, רק שישימו מכלים למחזור. לכאורה זה הכי פשוט, אבל בטח אני מפספסת משהו:(

      אהבתי

      • בנורווגיה, ליד כל בית ישנם ארבעה מיכלים דקים, שמתאימים לאשפה ביתית [אולי בערים זה אחרת, אני מתייחס לישוב בגודל של עיר פיתוח, כשהבנייה בעיקר צמודת קרקע].
        יש לוח פינוי קבוע של כל אחד מהמיכלים, והמחזור עובד מצוין.

        Liked by 1 person

  7. את וודאי יודעת שדעתי שונה משלך מהטלת האחריות כולה על הנהלות הממשלה (לגבי הקורונה כמו בכל השאר) ושלשהתנהגות הציבור אין חלק משמעותי ביותר במשוואה של סובב ומסובב. ומבלי להכנס שוב ושוב להסברים ולטיעונים (שכנראה אינם משכנעים את הבלתי משוכנעים ושאינם מצליחים להזיז אותם מהאג'נדות והנרטיבים שלהם), אומר את זה כך: ציבור מטורלל מקבל מנהיגים מטורללים המגיעים מתוכו. אמר את זה בזמנו ובחכמתו פרופסור לייבוביץ', בניסוח קצת אחר ותקיף יותר : "בדמוקרטיה לכל עם מגיע המנהיגים שלו".

    Liked by 1 person

    • כן, כמובן, המנהיגים נבחרו על ידי הציבור. יחד עם זאת, יחסי הגומלין האלה פועלים בשני הכיוונים: מנהיגים שמתייחסים אל הציבור שלהם כאל פורעי חוק מטומטמים, יקבלו בדיוק את זה: פורעי חוק מטומטמים. זה לא קשור למדע ואפילו לא לפוליטיקה, אלא לחינוך. וזה נכון גם לגבי קורונה וגם לגבי מחזור בקבוקים.

      אהבתי

      • אם לא היו מטומטמים, היו מגלים ערבות הדדית -היו מתחסנים ומחסנים את הילדים שלהם, לא היו מפרים בידודים, מזייפים תווים ירוקים ןלפחות היו עוטים מסכות כראוי בתחבורה הציבורית ובמקומות סגורים. וכיוון שמדובר בלפחות 3 מיליון, הדי הם ציבור של סופר מטומטמים. וההנהגה מטומטמת ומבולבלת בתקנותיה שאינן נאכפות. אי לכך אי אפשר להטיל את כל האשמה בהנהגה של עם חסרי אחריות – לאחרים, למשפחתם ולעצמם הם.
        כאמור פני המנהיגים כפני העם (משל הביצה והתרנגולת).

        אהבתי

  8. אצלינו במושב יש פחי מחזור באיזור מאוד מסויים רחוק מהבית שלי (צריך לנסוע לשם)
    מי שלא גר במרחק הליכה לא מביא דברים למחזור (לא לפח הכתום ולא לפחים האחרים)
    חבל שאין כאלה ליד כל בית או כל כמה בתים. זה היה הרבה יותר הגיוני לעשות את זה ככה.

    אהבתי

    • זה באמת יותר נוח כשזה זמין ליד הבית. פחים סגולים של זכוכיות, למשל, מוצבים הרחק מן הבית שלי, ולכן לעיתים קרובות אני מוותרת וזורקת לפח הרגיל.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s